לבריאותה

          מדי שנה מוקדש יום שני השני בחודש פברואר לציון יום האפילפסיה הבינלאומי. תיעוד אפילפסיה קיים עוד משנת 2000 לפני הספירה, אך גם לאחר 4000 שנות היכרות עם המחלה ישנן שאלות שנותרו ללא תשובה. חלק מהן, בגלל שפשוט לא שאלנו. בעולם שבו הידע נראה נגיש ובלתי מוגבל, מפתיע למצוא תחום מלא אי ודאות כמו הטיפול באפילפסיה בא/נשים טרנס* וקוויר, המתבסס היום רק על פרסום מדעי אחד.

מיעוט המחקר מתבטא אפילו בשאלה אם בכלל נדרשת התייחסות מיוחדת לנושא. מה השכיחות של אפילפסיה בא/נשים טרנס*? האם שונה מאוכלוסיה סיסג'נדרית? במידה והשכיחות זהה, אפשר להעריך שבעולם יש בין 150,000 ל-450,000 א/נשים טרנס* עם אפילפסיה. כחצי מיליון א/נשים שירצו לדעת אם טיפולים להתאמה מגדרית משפיעים על שכיחות המחלה, על אופיה, על הטיפול בה, אם אפילפסיה יכולה להשפיע על הזהות המגדרית, ועוד מגוון שאלות ייחודיות וחסרות תשובה. להמשיך לקרוא ←

*טריגר אלימות מיילדותית*

          את יעל הכרתי ביום עיון שעסק בדכאון לאחר לידה. כל אחת הגיעה מתוך העניין המקצועי שלה: היא כמרכזת קו ליולדת ואני כמייסדת לבריאותה, ובאחת ההפסקות התחלנו לשוחח. כך, באולם צפוף, מעל כוס קפה חד פעמית, וכשבחוץ סוער אחד מהימים הכי גשומים של החורף שעבר, הכרתי אשה מעניינת ומלאת יוזמה. בחייה יעל היא דולה ומדריכת הכנה ללידה, נשואה ואם לשניים. את הראיון אנחנו מקיימות כשקו ליולדת פעיל במתכונתו החדשה כבר עשרה חודשים. להמשיך לקרוא ←

הזמן חולף. הוא עושה זאת גם כשאני מבחינה בו, אבל בעיקר כשלא, ובאמת שבתוך השבועות העמוסים שעברו עליי לאחרונה כמעט לא שמתי לב לתאריך המתקרב. יום ההולדת החמישי של 'לבריאותה'. אני זוכרת איך היססתי, בעשירי באוקטובר שלפני 5 שנים, לפני פרסום הרשומה הראשונה בבלוג; ואז את התדהמה שבגילוי עוד נשים, א/נשים, שחיפשו גישה פמיניסטית לרפואה; את התחושה הממלאת שביצירת מקום שכזה. להמשיך לקרוא ←

          סוכרת הריון (Gestational Diabetes Mellitus) מוגדרת כסוכרת אשר הופיעה לראשונה במהלך ההריון, ובפרט לאחר השבוע ה-24. בישראל שכיחותה מוערכת ב3-6% מהנשים בהריון, קרובה לזו של שאר מדינות המערב, אם כי הגדרות שונות לאבחנה מקשות על ביצוע הערכה אחידה. לאור השלכותיה על הבריאות העתידית של האם, הילוד/ה ועל שלמות ובריאות ההריון, נהוג בישראל סקר העמסת סוכר המבוצע בין השבועות 24 ל-28 להריון, ומשמש לזיהוי מוקדם של סוכרת. הבדיקה, על אף שמה המפתה, נחווית לעתים קרובות כמייגעת ולא נעימה, לאור משך הזמן הנדרש לביצועה, והאתגר שבשתיית 50 או 100 גרם של סוכר בלגימה אחת. למעשה, סביר כי נשים רבות היו מוכנות לוותר על החוויה במידה ותימצא לה חלופה נוחה יותר. האם יש אפשרות כזו באופק? להמשיך לקרוא ←

          גם השנה מקדיש העולם את חודש ספטמבר למחלת האלצהיימר, במטרה ללמד אודות המחלה, לתקן תפיסות שגויות ולהעלות מודעות. אך מנקודת המבט שלי, אחת הזויות הפחות מדוברות היא דווקא מקומן של נשים החיות עם אלצהיימר. נשים אשר חיות איתה בגופן או בשכלן, או חיות איתה בביתן, כשמדובר באלצהיימר בבן או בבת משפחה. 

אלצהיימר שכיחה פי 2 בנשים אל מול גברים, והתקדמותה בנשים מהירה יותר. מהלכה ארוך ואיטי, ומתאפיין בירידה בזכרון, בהתמצאות ובכישורי חיים שונים, עד פגיעה בשיפוט ושינוי באישיות. המחלה פוגעת בהדרגה בעצמאות של מי שלוקה בה, עד הגעה לתלות במטפל או במטפלת. למרות המנגנון שאחראי ליצירת המחלה אינו ברור, ניתן להצביע על כמה גורמים המעלים את הסיכון לחלות בה.

אך הנטל במחלה לא נופל על כתפיהן של נשים רק בתור חולות במחלה, אלא גם כמטפלות. נשים רבות מטפלות בחולה או בחולת אלצהיימר במשפחה, דוגמת הורה או בן/בת זוג, והעומס הרגשי והפיזי הכרוך בטיפול הוא עצום. מחקרים שעוסקים בנושא מציגים תמונה נוגעת ללב של נשים אשר סועדות בן או בת משפחה, וכיצד הדבר משפיע על בריאותן שלהן.

אם הנושא מעניין אתכן/ם ותרצו להרחיב בקריאה על אלצהיימר ונשים, ניתן לעשות זאת ממש כאן:

לכתבה "אלצהיימר: לזכור את הנשים" שפרסמתי ב-09/2015.

בברכת בריאות שלמה ושווה,

ליאור.

          מהפכת המזון הבריא הולכת ותופסת מקום בחיינו, ורובנו כבר יודעות ויודעים שתזונה נבונה חיונית לבריאות טובה. בַּגַּנִּים ובבתי הספר מדברות על פירמידת המזון, ואפילו יוזמות מדיניות מנסות לעודד אותנו לבחור במזונות בריאים יותר. מנגד, כמה קשה לעמוד בפיתויי המזון המהיר, המוכן, המעובד. הוא זמין, והוא זול, וכל כך קל להכנה. ובינינו, אם "You are what you eat", אני במרבית חיי הייתי פחמימה.  להמשיך לקרוא ←