לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך


השארת תגובה

הזמנה לכנס "לדבר בריאות בגאווה" #5

קוראות/ים יקרות,

ביום שישי ה-25/5 יערך במרכז הגאה בתל אביב כנס "לדבר בריאות בגאווה". השנה יעסוק הכנס בנושאי בריאות של הגיל השלישי, בסימן אירועי הגאווה של השנה, אבל לא רק. למי שלא מכירה מהשנים הקודמות – אני ממליצה בחום להגיע. זהו כנס פתוח, מחבק (בהסכמה!), מלמד, מעשיר ומהנה מאד.  ההרשמה פתוחה לכולן/ם, ובחינם. השנה יהיו כמה "רצועות" שירוצו במקביל ושניתן להירשם לכל אחת מהן בנפרד ולגוון לפי החשק: בריאות ומיניות נשים, גברים, טרנס*, נפש, מסיבות וכושר.

כגילוי נאות אספר לכן שאני אוהבת את הכנס לא רק כמשתתפת אלא גם כמנחה ומרצה. בהמשך לשנים קודמות גם השנה יש לי זכות להעביר בו מפגש, ובחרתי בכוונה בנושא שקרוב ללבי. ההרצאה "אל ארבעים ומעבר לו: שיחות לא הטרוסקסואליות לגיל המעבר" היא הראשונה ברצועת הנשים, ומתחילה בשעה 10:00. במפגש (הדיסקרטי, אם היה ספק) נדבר על ענייני רפואה וגוף לקראת המנופאוזה, במהלכה ואחריה, אבל גם על החוויה של גיל המעבר בתוך זוגיות נשית, ועל משמעות גיל המעבר לא/נשים מהקהילה הטרנסית. מתאים לנשים מגיל 40 ומעלה, לצעירות יותר עם מנופאוזה מוקדמת, לנשים בזוגיות עם אשה מבוגרת יותר, למי שיש בחייה כל אשה אהובה בגיל המעבר, וכמובן לכל מי שמתעניינת. אשמח לראותכןם.

מאחלת לנו בריאות שווה וטובה,

ליאור.

 

להמשיך לקרוא


השארת תגובה

אפילפסיה, פוריות, הריון והנקה: מחשמלת פרק ב'

          הריון הוא אף פעם לא עניין של מה בכך. כל הריון מעורר באופן טבעי בליל רגשות, מחשבות ודאגות, וזכרונות שנותרים משמעותיים גם שנים קדימה. על אחת כמה וכמה עם אפילפסיה. הרשומה הקודמת על אפילפסיה עסקה בקשר שבין המחלה למחזוריות הוסת והמנופאוזה, וכתבה זו תמשיך באופן טבעי אל פוריות, הריון והנקה, אשר עשויים להיראות אחרת בְּאוֹרָה של האפילפסיה. מוזמנות להצטרף.

להמשיך לקרוא


תגובה אחת

מחשמלת: נשים ואפילפסיה – מחזור חודשי, וסת ומנופאוזה

          הפרכוס הראשון הופיע בגיל 13 כאיבוד הכרה בליווי תנועות הגפיים האופייניות. לאחר כמה שבועות, כשניתנה האבחנה הרשמית של אפילפסיה, היא קיבלה גם את הוסת הראשונה. רק אחרי שנים הבינה שהתזמון לא היה מקרי. קריאה בפורומים הפגישה אותה עם חוויות של נשים נוספות, וכך גילתה שפרכוסים עשויים להיות מושפעים מהמחזור החודשי, שהפרעות הורמונליות שכיחות יותר בנשים עם אפילפסיה, ושהגלולות שחשבה ליטול יכולות להשפיע על התרופות נוגדות הפרכוס, ולהיות מושפעות מהן. 

להמשיך לקרוא


השארת תגובה

איך לקדם בריאות פמיניסטית בלי לקום מהכסא – יום האשה 2018

יום האשה הבינלאומי חל היום, והשנה נושאו #PressforProgress – לדחוף קדימה.

מאז שהקמתי את לבריאותה​ גיבשתי לעצמי בהדרגה כמה כללים שמנחים אותי כשאני פוגשת מטופלות/ים במרפאה, כשאני כותבת או קוראת ספרות רפואית, מחפשת או עורכת מחקר, מאזינה להרצאה או מעבירה אחת, ולמעשה, בכל נקודה בה החלק המקצועי בי צריך להתעורר ולפעול. אך למרות השימוש התדיר בכללים האלה, זו הפעם הראשונה שאני כותבת אותם במסודר, ולכבוד יום האשה גם חולקת אתכן/ם.  להמשיך לקרוא


השארת תגובה

קונפליקט עבודה-משפחה קשור להבדלי השכיחות של דכאון ברופאות אל מול רופאים

*אזהרה: כתיבה מפורשת על דכאון ואובדנות*


לפעמים מחקרים לא מחדשים לנו כלום. כלומר, לפעמים לא צריך שהם יחדשו. צריך שהם יאשרו משהו שכבר ידענו, יתנו לו תוקף. כך למשל מחקר חדש שבא לבדוק כיצד מתפלג דכאון בקרב רופאות ורופאים, ואם קונפליקט משפחה-עבודה משפיע על ההבדל בין המינים. מסתבר שהוא משפיע. מנחשות איך?

להמשיך לקרוא


השארת תגובה

התחדשות

          השיחה הראשונה בינינו הייתה בנובמבר, אחרי ששלחתי הודעה ראשונה, מגששת. שרידים עדינים של חרדה חברתית כמעט מנעו ממני לחייג. בדיעבד שמחתי כל כך שהתגברתי עליהם, כי ככה הכרתי את קרן ואת אלכס. להמשיך לקרוא


השארת תגובה

האם נשים שחוסנו כנגד פפילומה זקוקות לאותה תדירות בדיקת פאפ?

          וירוס הפפילומה (HPV) אחראי למרבית התחלואה בסרטן צוואר הרחם. נוכחותו, ובמיוחד הזנים 16 ו-18, היא פוטנציאל לשינויים סרטניים שעלולים להמשיך בהדרגה לסרטן מתקדם. שתי התערבויות מאפשרות בימינו למנוע את התפתחות לסרטן: האחת היא חיסון כנגד וירוס הפפילומה, והשניה היא בדיקת פאפ המאפשרת לזהות תאים טרום-סרטניים ולטפל לפני ההתקדמות לסרטן. אך האם מי שקבלה חיסון לפפילומה צריכה לעבור את בדיקת הפאפ באותה תדירות כמי שלא חוסנה? מחקר מהחודש האחרון השתמש באלגוריתם המנסה למצוא תשובה לשאלה זו.

להמשיך לקרוא