לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך

אנדומטריוזיס

4 תגובות


            הפרק ה-14 בעונה החמישית של "האוס" נפתח בדרמה:

אשה, שהיא גם יפה, גם צעירה, וגם חוקרת סרטן (!), מתמוטטת ומגיעה לבית החולים. ד"ר האוס וצוותו המגוון אתנית עושים עבודה למופת. לאורך פרק שלם הם מתחקים אחרי התסמינים של המטופלת מעוררת האמפתיה – דימום תוך בטני חסר שליטה, גרד עז בראש עד יציאת מח (?!), ודום לב – ולבסוף מאבחנים את הבעיה. זוהי אנדומטריוזיס.

            קשה לספור כמה עיניים גלגלתי במצטבר במהלך הפרק הזה. כמו תמיד בהאוס, הקשר בין המתואר בפרק לבין המציאות הוא מפוקפק עד פושע. אבל אם יש משהו שהפרק הזה עושה לשירות האנדומטריוזיס, הוא להראות עד כמה המחלה המבלבלת הזאת עלולה להיות נוראית למטופלת, ואיך היא יכולה להכשיל גם קלינאיות/ים גדולות/ים.

            אנדומטריוזיס (Endometriosis) היא מחלה בה תאי רירית רחם משגשגים במקומות בגוף שאינם פנים הרחם. המקומות השכיחים ביותר הם על השחלה ועל קרום האגן. עם זאת, לתאים יש פוטנציאל להמצא כמעט בכל מקום בגוף (כולל תיאורים נדירים של המצאותם במח, ריאה, אף, וכל איבר שעולה על הדעת).

            התאים ה"מהגרים" מגיבים להורמונים כמו שתאי רירית הרחם הרגילים מגיבים אליהם – הם מתרבים/מצטמצמים/נושרים/מפרישים חומרים ועוד. ולכן, אנדומטריוזיס היא מחלה שהסימפטומים שלה משתנים מאשה מאשה ומיום ליום, בין השאר בהתאם לשלב במחזור הוסת.

endometriosis - 1

מערכת הרביה הנקבית. הכתמים האדומים הם נגעים של אנדומטריוזיס

         איך הם בכלל מגיעים לשם…? שאלת השאלות. יהיה הוגן להגיד שיש הרבה תיאוריות, ומעט הוכחות.

תיאוריה אחת היא "השתילה הישירה": תאי רירית רחם שהגיעו למקומות שונים אחרי ניתוחי רחם וניתוחים גניקולוגים (למשל, תאים שהופיעו פתאום בצלקת הניתוח).

תיאוריה נוספת היא "הוסת ההפוכה", או באנגלית: Retrograde Menstruation. התיאוריה משערת כי תאי רירית שנושרים בוסת זורמים פנימה לחלל הבטן דרך החצוצרות, במקום החוצה אל העולם (לאנטומיה של המערכת הגניקולוגית). התיאוריה נתמכת בכך שלנשים עם "חסימה" ביציאת הדימום הוסתי (למשל מומים מולדים במערכת הגניקולוגית) יש גם יותר אנדומטריוזיס. עם זאת, להרבה נשים יש זרימה הפוכה מבלי לפתח את המחלה, מה שמעורר את המחשבה שכדי שתאי הרירית יתמקמו מחוץ לרחם נדרשים תנאים נוספים.

            תנאי משוער אחד הוא הפרעות קטנות במערכת החיסון שמונעות ממנה לסלק את תאי הרירית הפולשים. תאי רירית הרחם שמתחמקים ממערכת החיסון, משתרשים באיברי האגן וגורמים למחלה. התיאוריה נתמכת בכך שלנשים רבות עם אנדומטריוזיס יש גם מחלות אחרות שקשורות להפרעות במערכת החיסון, כמו אסתמה או הפרעות בבלוטת התריס, יותר מאשר לאוכלוסיית הנשים הכללית.

תנאי אפשרי אחר להתפתחות אנדומטריוזיס הוא גנטי. ידוע בודאות שאם לאשה יש אנדומטריוזיס, לקרובותיה מדרגה ראשונה יש סיכוי גבוה יותר לאנדומטריוזיס – פי 7 מאוכלוסיית הנשים הכללית. מחקרים שונים מצאו קשר בין אנדומטריוזיס לכמה גנים, אך תפקידם במחלה לא ידוע. בנוסף, אין היום בדיקות גנטיות לאנדומטריוזיס שמאפשרות גילוי מוקדם או אבחנה.

שכיחות אנדומטריוזיס, תסמינים ואבחנה

באופן גס משוער שכ-6-10% מהנשים הן בעלות אנדומטריוזיס. קשה להעריך זאת בודאות בשל הבדלים במודעות למחלה, קושי טכני באבחנה, וכיוון שהתסמינים משתנים מאד מאשה לאשה, ואינם ספציפיים דווקא לאנדומטריוזיס.

כ-20-25% מהנשים עם אנדומטריוזיס הן בכלל חסרות תסמינים, והאנדומטריוזיס מתגלה במקרה, למשל בעת ניתוח בטני בשל מחלה אחרת, או בזמן בירור אי פוריות. עוצמת וכמות התסמינים לא נמצאת בהכרח בקורלציה לדרגת המחלה, ולפעמים תאים בודדים גורמים לסבל עז, בעוד שמחלה מפושטת לא תמיד תגרום כאב.

כשיש תסמינים, מדובר לרוב בכאב חזק בזמן וסת (60-80%), כאב אגן כרוני (כ-40-50%), וכאב בקיום יחסי מין, בעיקר כאב אגני עמוק. והתסמינים הפחות שכיחים? רבים ומגוונים. החל מכאב בעת ביוץ, במתן צואה ושתן (ובמיוחד בזמן הוסת), פעילות גופנית או תנועה פשוטה כהליכה, ועוד הרבה.

לגבי בדיקה ואבחנה, בבדיקה גניקולוגית ידנית, שתבצע רופאת נשים, לעתים קרובות יופק כאב בהנעת הרחם, או שתימצא רגישות ממוקמת באיזור אגני מסוים. את הנגעים קשה להדגים באולטרה-סאונד פשוט, אלא אם מדובר בנגע גדול מאד הנקרא אנדומטריומה, או כאשר מבוצע בידיים מיומנות מאד בהדגמת נגעי אנדו'. גם ל-MRI אין ערך רב בהדמית הנגעים, אלא אם מדובר במחלה בשלב מתקדם. למעשה, הדרך הטובה ביותר לאבחן אנדומטריוזיס היא עדיין בניתוח, בו אפשר לראות בעין את תאי רירית הרחם המפוזרים באגן.

endometriosis - 2

העיגולים האדומים מדגימים את כל המקומות באגן בהם אנדומטריוזיס יכול להמצא. ומכאן גם הסימפטומים המגוונים במערכת השתן, המין והעיכול

אנדומטריוזיס ופוריות

אנדומטריוזיס מקשה על הכניסה להריון, וגורמת לתת-פוריות (באנגלית subfertility). עם זאת, בנשים עם אנדומטריוזיס שמצליחות להרות – תסמיני האנדומטריוזיס פוחתים במהלך ההריון, וסיבוכי הריון בגלל המחלה נחשבים לנדירים. לא ברור אם הריונות משפיעים על האנדומטריוזיס לטווח הרחוק.

כאן עולה השאלה איך המחלה גורמת לתת הפוריות. אם עקבתן עד כה בטח זיהיתן את המכנה המשותף לרוב השאלות:

אין להן תשובה.

או לפחות לא אחת חד משמעית.

תיאוריה מסוימת מציעה שתאי האנדומטריוזיס מפרישים חומרים המפריעים להפריה, מה שיכול להסביר למה גם מחלה מינימלית עשויה לגרום תת-פוריות. אחרת אומרת שההפרעה נגרמת בשל הדבקויות מכאניות שהתאים גורמים, דוגמת הדבקויות סביב השחלות אשר מקשות על יציאת הביצית, הדבקויות החוסמות את החצוצרה ומפריעות לכניסת הביצית לרחם, ועוד. טיפול בהדבקויות אלה בניתוח יכולה לשפר את הסיכוי להרות. מה שמביא אותנו לנושא האחרון…

הטיפול באנדומטריוזיס

בואו נשים את זה על הכסא הגניקולוגי: אין ריפוי לאנדומטריוזיס. הטיפול ניתן על מנת לפתור בעיות נקודתיות. למשל טיפול בכאב, גלולות למניעת הריון ואמצעים הורמונליים אחרים בהם לא נתעמק מקוצר היריעה.

אז כן, גלולות למניעת הריון הן טיפול לאנדומטריוזיס, והן הוכחו מחקרית כמפחיתות תסמיני אנדו' בנשים עם מחלה קלה-בינונית. נטילתן הרצופה מקטינה את הנגעים, אך לא ברור אם משנה מהותית את מהלך המחלה. בנוסף, מיותר לציין שגלולות למניעת הריון פחות מוצלחות כטיפול למי שרוצה להכנס להריון.

במקרים אלה, ראשית כדאי להסיר את כל הגורמים האחרים שעשויים לגרום לתת-פוריות באותו הזוג. טיפולים תרופתיים מקובלים במקרים של תת-פוריות, שעוזרים במקרים אחרים, הוכחו כלא יעילים באנדומטריוזיס. במידה והנסיונות השמרניים כשלו, ניתן לבצע צריבה מקומית של נגעי האנדומטריוזיס בניתוח לפרוסקופי. צריבה כזו הוכחה כיעילה באופן מובהק במקרים של אנדומטריוזיס קל, אך במקרים של אנדומטריוזיס בינוני/קשה אין הוכחה שהוא מועיל ומשפר פוריות.

            מעבר לטיפול בתת-פוריות, ניתוח שמור לטיפול בתסמינים העמידים לכל טיפול אחר, מחלה מפושטת שיכולה לגרום נזק לאיברי האגן והבטן, ומקרי חירום נדירים מסכני חיים.

וישנם גם טיפולים משלימים. רק מחקר אחד שעומד בקריטריונים סטטיסטיים מחמירים, בוצע על טיפול בדיקור באנדומטריוזיס, והראה שדיקור הקל באופן מובהק סטטיסטי על הכאב, בהשוואה לקבוצה שטופלה בעשבי מרפא סיניים. לא בוצעו מחקרים המשווים דיקור לטיפולים "מערביים". מחקרים בוצעו גם על טיפולים תזונתיים, אך לא נמצאה מובהקות סטטיסטית לגבי אף דיאטה. עם זאת, מנסיוני האישי פגשתי נשים שהעידו כי טיפולים מסוימים הקלו על התמודדותן עם המחלה, ועל כך יכולתי רק לברך.

אני רוצה לסיים את הפוסט הפעם בהפניה לטור מרתק שמצאתי בסלונה בעת שיטוטיי באינטרנט אחר מחקרים אחרונים על אנדומטריוזיס. את הטור כתבה יסמין אלון, ואני ממליצה על הקריאה.

כמו תמיד, מוזמנות להגיב, לשתף מחשבות או חוויות, או סתם לספר לחברות.

סוף שבוע נעים ובריא,

                                                           ליאור.

מחבר: ד"ר ליאור ברוך | Dr. Lior Baruch

ד"ר ליאור ברוך, בת 31, נשואה ואמא ל-2, ומתגוררת ברמת השרון. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בין השנים 2004-2010. כותבת ויוצרת הבלוג "לבריאותה", בלוג הרפואה הפמיניסטית הראשון, מאז 2013. ----------- Dr. Lior Baruch, 31 years old, married and a mother of two. Graduate of medical school at Ben Gurion University of the Negev, 2004-2010. Creator and writer of "Livriuta - HealthyHer", the first Feminist Medicine blog.

4 מחשבות על “אנדומטריוזיס

  1. פינגבק: וגיניזמוס | לבריאותה

  2. תודה רבה על המידע! אני בת 33 ורק בחודש האחרון אחרי שנים של סבל וכאבים באגן ובבטן איבחנו אצלי אנדומטריוזיס. עכשיו, אחרי 2 אשפוזים לאיזון כאב התחלתי גלולות ומקווה לשיפור.

    אהבתי

  3. פוסט מצוין, תודה רבה לך!

    אהבתי

  4. פינגבק: מיגרנה בנשים: על הורמונים, כאב ראש והחיים | לבריאותה

השארת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s