לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך

סרטן השד – גורמי סיכון

5 תגובות


* האות המייצגת את שמה של המטופלת בסיפור היא אות בדויה. כלומר, בדויה, אבל באמת קיימת באל"ף-בי"ת.

 

            אני מכירה את ר' כאשה צעירה וחייכנית. ביקוריה במרפאה נדירים, וכשהיא מגיעה, היא נכנסת בצעדים מהירים, ותוך רגע החדר מתמלא בדיבור עליז. עד כה היא פנתה לגבי דברים קטנים, כמו חתימה על מסמכים למיניהם, ותוך כדי עבודת הניירת נהניתי לשמוע ממנה עדכונים על עבודתה, תכניות לעתיד וסיפורים אחרים.

אבל כש-ר' נכנסה לחדרי לפני כמה שבועות היא נראתה מודאגת. התבוננתי בה כשישבה על הכסא שמולי, ולאחר שתיקה קצרה, סיפרה שלאמה אובחן לאחרונה סרטן שד. ר' סיפרה שהגילוי טלטל את המשפחה, ומטבע הדברים – אותה, האשה היחידה בבית פרט לאמה.

הבנתי ללבה. מחלה של בת/אדם קרוב/ה מעלה רגשות ופחדים רבים בנוגע לבת/אדם החולה, אבל לעתים קרובות גם לגבי עצמנו. ובאמת, ר' צדקה בכך שבאה להבדק ולקבל מידע. שוחחנו על האבחנה, על גורמי הסיכון, ולאחר שבדקתי את ר', הסברתי לה כיצד לבצע בעצמה בדיקת שד עצמית חודשית.

            באותו הערב הרגשתי שזה הנושא שאני רוצה לכתוב עליו את הפוסט הקרוב. עם הכתיבה הבנתי כמה מידע יש להעביר, ולכן אחלק זאת לשני פוסטים – הנוכחי עוסק בגורמי הסיכון למחלה, והבא אחריו יפרט קצת על המחלה עצמה, ועל בדיקות הסקר שמומלץ לבצע.

— בסוף הקטע מצורפים קישורים ל"מחשבוני סיכון אישי"  —

גורמי סיכון לסרטן השד:

כמו לגבי ממאירויות אחרות, גם לגבי הגורמים לסרטן השד יש לעולם הרפואה ידע לא מצומצם, אך עדיין מוגבל. נכון להיום, בהחלט יתכן שיש גורמי סיכון שטרם זוהו, או גורמים שכבר זוהו אך חשיבותם עוד לא ברורה לחלוטין. אפרט כאן את שידוע לנו ממחקרים, כשהמידע מעודכן לסוף שנת 2013.

  • גיל – גיל הוא פקטור משמעותי, כשהסיכון לחלות עולה באופן יציב עם הגיל. מיעוט הנשים חולות בגילאי ה-20-30, בעוד 95% מהמקרים החדשים של סרטן שד מאובחנים בנשים בנות 40 ומעלה, מהם כ-50% מעל גיל 60.
  • מין – שכיחות סרטן השד בנשים גבוהה פי 100 מאשר בגברים, והוא נחשב לממאירות השכיחה ביותר בנשים. הסיכון לסרטן שד בגברים עולה כשיש חשיפה לאסטרוגן, למשל בשל תסמונות גנטיות, מחלות כבד, ומעט גם בהשמנה (ראי התייחסות מטה). ישנם דיווחים בודדים על סרטן שד בקהילה הטרנסית, אך אין הוכחה ברורה כי טיפולים הורמונליים להתאמת מין מסכנים לסרטן שד. המידע הקיים מתבסס על מידע מהאוכלוסיה הסיסג'נדר.
  • היסטוריה משפחתית –סיפור משפחתי של סרטן שד הוא גורם סיכון חזק. בייחוד אם מדובר בקרובה מדרגה ראשונה (אם, אחות), ואף יותר אם הקרובה חלתה בגיל צעיר. כשלאשה יש קרובה ראשונה חולה, הסיכון של אשה זו לחלות עולה לפי 2 מהאוכלוסיה הכללית. אם מדובר בשתי קרובות חולות, הסיכון עולה עד פי 14 (משתנה בין מחקרים שונים).
  • BRCA 1-2 – ישנם שני גנים שעוברים בתורשה, אשר גורמים לסרטן שד ושחלה, ואלו הם ה-BRCA1 ו-BRCA2. מוטציות בגנים אלה גורמות לכ-5% מכלל מקרי סרטן השד באוכלוסיה (כלומר – לא כל סיפור משפחתי נובע מהגנים הללו). קיום מוטציה ב-BRCA1 מעלה הסיכון לחלות בסרטן שד ו/או שחלה ל-60% במהלך החיים, ומוטציה ב-BRCA2 ל-55% לסרטן שד, ולכ-20% לסרטן שחלה. הגנים זכו לתודעה ציבורית כשאנג'לינה ג'ולי הודיעה במאי 2013 כי בשל נשאות ל-BRCA1, עברה כריתת שד מניעתית דו צדדית.
  • גיל וסת ראשונה מוקדם (לפני 12), וגיל וסת אחרונה מאוחר (אחרי 55) – ככל שגיל הוסת הראשונה צעיר יותר, כך עולה הסיכון לסרטן שד בהמשך החיים. באופן בלתי תלוי, גיל מאוחר של הפסקת הוסת קשור גם הוא לסיכון מוגבר. התיאוריה גורסת כי ככל הנראה הפקטור המשמעותי הוא מספר השנים שאשה הייתה חשופה לאסטרוגן של מחזור הוסת.
  • גיל ההריון הראשון – ככל שמתאחר גיל ההריון הראשון, כך עולה הסיכון למחלה, ובייחוד בהריון ראשון לאחר גיל 35. גם נשים אשר לא הרו מעולם נמצאות בסיכון גבוה יותר, אם כי יש גם מחקרים הסותרים ממצא זה.
  • טיפול הורמונלי – טיפול הורמונלי חלופי לגיל המעבר, וככל הנראה גם גלולות למניעת הריון, אשר מכילים שניהם אסטרוגן – חשודים כמעלים סיכון לסרטן השד. לא מעט מחקרים מציגים נתונים סותרים בנושא.
  • צפיפות השד – צפיפות שד גבוהה מעלה הסיכון למחלה. מחקרים מראים כי הסיכון של נשים עם שד "צפוף" הוא פי 4 משל נשים עם שד "שומני". תיאוריות שונות מנסות להסביר ממצא זה, עדיין ללא מסקנה ודאית שהוכחה מחקרית.
  • משקל – עודף משקל והשמנה (BMI מעל 30) מעלים סיכון לסרטן שד בנשים סביב גיל הפסקת הוסת. כבר זמן רב ידוע שתאי שומן מפרישים אסטרוגן באופן עצמאי, וכפי שאמרנו – חשיפה ממושכת לאסטרוגן מעלה הסיכון לחלות. עם זאת, באופן שטרם מובן לחלוטין, השמנה דווקא קשורה עם סיכון נמוך יותר לסרטן שד בנשים צעירות.
  • אחרים – גורמים נוספים המשפיעים הם צריכת אלכוהול ועישון, צריכת בשר אדום, ומוצא אתני (מחקרים שונים טוענים לממצאים שונים. בסיכומם נראה כי השכיחות גבוהה יותר בנשים לבנות/שחורות/לטיניות, ופחות בקבוצות אתניות אחרות).

 

גורמים מגנים מפני סרטן שד:

  • הנקה – הנקה היא גורם מגן מובהק מפני סרטן שד. ככל הנראה חלק מהאפקט קשור להנקה עצמה, אך חלק נובע מסיבות סטטיסטיות (הנקה מגיעה לאחר הריון, אשר כבר הוזכר מעלה). באופן גס נהוג להגיד כי 12 חדשי הנקה מורידים את הסיכון לחלות בסרטן בכ-4-5%.
  • פעילות גופנית – ככל הנראה לפעילות גופנית יש אפקט מגן מסוים, ללא קשר למשקל או לעודף משקל.
  • צריכת סויה – אחיותי הפמיניסטיות הטבעוניות, זה עבורכן: ידוע כי בסויה ישנם פיטו-אסטרוגנים (אסטרוגן ממקור צמחי), מתוכם קבוצה חשובה בשם isoflavones. מחקרים קליניים בבני אדם כבר הראו שפיטו-אסטרוגנים אינם פעילים הורמונלית, ולא מעלים את רמות האסטרוגן בדם ובאיברים, כפי שנטען בעבר. סקירה עדכנית מנובמבר 2013 אשר סקרה אלפי רשומות בנושא, מוכיחה זאת שוב.

ותוספת בערבון מוגבל: מחקר גדול מ-2008, שאסף נתונים מעשרות מחקרים על נשים אסיאתיות, הראה כי צריכת סויה גבוהה מקושרת לאחוזים נמוכים של סרטן שד. מחקרים מערביים לא הצליחו לשחזר תוצאות אלה, אך החוקרים מסייגים עצמם וכותבים, שצריכת הסויה בניסוי שערכו הייתה נמוכה מאשר במחקרים האסיאתיים, ולכן יתכן ופשוט לא הצליחו להגיע לרמה הדרושה לצורך אפקט מגן. ניתן לומר כי עוד לא נמצא לסויה אפקט מגן ודאי בנשים מערביות, אך הוכח כי צריכת סויה לא מעלה את הסיכון.

  • "שד פיברוציסטי" – אמנם לא מדובר בגורם מגן, אך חשוב להבהיר שברוב המוחלט של נשים עם שד פיברוציסטי אין עליית סיכון לסרטן שד. על מקרים מיוחדים, ועל מהו שד פיברוציסטי – יפורסם בפוסט נפרד.

 —

למי שמעוניינת לדעת מה מידת הסיכון בו נמצאת היא או אשה אחרת בחייה, מצורפים כאן קישורים למחשבוני סיכון אישי. ברשת מסתובבים מחשבונים רבים, מהם בחרתי לקשר לאלה שעובדים לפי תיקוף מדעי מוכר.

המחשבונים מציגים כמה שאלות, ומחשבים את הסיכון באחוזים לפי התשובות. יש לזכור כי המחשבונים מחשבים את הסיכון לפי מחקרים סטטיסטיים, ואינם מחליפים התייעצות אישית עם רופאה במידת הצורך.

מחשבון סיכון של ה-National Cancer Institute, לנשים מעל גיל 35, באנגלית:

http://www.cancer.gov/bcrisktool/

מחשבון נוסף, עם "גב" מדעי פחות חזק מהמחשבון מעלה, אבל "עם תעודות" מספיקות. מאפשר חישוב גם לנשים צעירות מ-35, באנגלית:

 http://www.halls.md/breast/risk.htm

בברכת סוף שבוע בריא וחמים לכולנו,

ליאור.


UpToDate:

http://imedicaldoctor.net/uptodate/contents/mobipreview.htm?28/17/28954

 

Medscape:

http://emedicine.medscape.com/article/1947145-overview

WebMD:

http://www.webmd.com/breast-cancer/race-ethnicity

Family Practice Notebook:

http://www.fpnotebook.com/Gyn/Hemeonc/BrstCncrRskFctrs.htm

סרטן שד בגברים:

http://emedicine.medscape.com/article/1954174-overview

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2440380/

צריכת סויה וסרטן שד:

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24312387

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3842968/

מחבר: ד"ר ליאור ברוך | Dr. Lior Baruch

ד"ר ליאור ברוך, בת 31, נשואה ואמא ל-2, ומתגוררת ברמת השרון. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בין השנים 2004-2010. כותבת ויוצרת הבלוג "לבריאותה", בלוג הרפואה הפמיניסטית הראשון, מאז 2013. ----------- Dr. Lior Baruch, 31 years old, married and a mother of two. Graduate of medical school at Ben Gurion University of the Negev, 2004-2010. Creator and writer of "Livriuta - HealthyHer", the first Feminist Medicine blog.

5 מחשבות על “סרטן השד – גורמי סיכון

  1. פינגבק: סרטן השד – בדיקות סקר | לבריאותה

  2. פינגבק: בדיקת דם לסרטן השד | לבריאותה

  3. פינגבק: הזוית הטרנסית של סרטן השד | לבריאותה

  4. פינגבק: סרטן השד בנשים לסביות | לבריאותה

  5. פינגבק: קצרצרים: תת ייצוג לנשים מבוגרות במחקרים על סרטן השד | לבריאותה

השארת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s