לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך

סרטן השד – בדיקות סקר

5 תגובות


* הפוסט מכיל קישור לסרטון ובו עירום נשי בקונטסט רפואי, ותיאורים אנטומיים רלוונטיים *

             לשריל קרואו ולסינתיה ניקסון (מירנדה מ"סקס והעיר") יש משהו במשותף: שתיהן מגדירות את עצמן כ"פרסומת מהלכת" לבדיקת הממוגרפיה, והן מוכנות לדבר בשבח הבדיקה בכל הזדמנות. זאת כיוון שאצל שתיהן אובחן סרטן השד בגיל 40, בזמן בדיקת ממוגרפיה שגרתית, ומבלי שהיה בבדיקה גופנית כל ממצא קודם.

הפוסט הקודם בבלוג עסק בגורמי הסיכון לסרטן השד. אך אחרי שמבינות מהם גורמי הסיכון, נשארות עם השאלה הפרקטית – מה עושות עם המידע הזה? בדיוק בכך נעסוק בפוסט הנוכחי, בו נדבר על בדיקות הסקר, שמטרתן לזהות סרטן שד בשלב מוקדם ככל הניתן.

 

ראשית – מהי בכלל בדיקת סקר?

בדיקת סקר מוגדרת כבדיקה שמבוצעת לאוכלוסיה רחבה ובריאה, כלומר – כשאין חשד קליני למחלה. מטרת הבדיקה היא לזהות מחלה לפני שנתנה סימנים בגוף. כמו לכל בדיקות סקר, גם לבדיקות הסקר לסרטן השד יש יתרונות וחסרונות, כשהיתרון הגדול הוא זיהוי וטיפול מוקדמים, שהביאו בשנים האחרונות לירידה משמעותית בתמותה מסרטן השד. עוד יתרון שנובע מכך, הוא שהטיפול במחלה שזוהתה מוקדם, כרוך במשמעותית פחות סבל ותופעות לוואי למטופלת ביחס למה שנדרש במחלה מתקדמת.

כיום יש יותר עדויות מחקריות התומכות בבדיקות הסקר לסרטן שד, מאשר לכל סרטן אחר. סרטן השד הוא הסרטן הראשון בשכיחותו בנשים (13% מהנשים יחלו עד גיל 90), והשני כגורם תמותה מממאירות בנשים, ובדיקות הסקר עבורו הן מהמוצלחות בעולם הרפואה. למעשה, נתונים מ-2013 מראים שבארצות הברית, כחצי ממקרי סרטן השד כבר מזוהים באמצעות בדיקות הסקר.

איך יודעות מי צריכה לעבור בדיקת סקר?

ההמלצות המקובלות היום על ידי האיגוד האמריקאי למניעת מחלות, מפורטות כאן לפי גיל. אלה גם המלצות משרד הבריאות הישראלי, ומכך נגזרו גם הבדיקות שבסל הבריאות.

–          גיל 20 והלאה – ביצוע בדיקת שד עצמית אחת לחודש (לא מחייב ולא הוכח מחקרית כמועיל)

–          גיל 20 עד 40 – ביצוע בדיקת שד ידנית על ידי רופאה, אחת לשלוש שנים

–          גיל 40 ומעלה – ביצוע בדיקת שד ידנית על ידי רופאה, אחת לשנה. אם לנבדקת יש אם או אחות שחלו בסרטן שד, יש לבצע גם ממוגרפיה אחת לשנה

–          גיל 50 ועד 74 – ביצוע ממוגרפיה אחת לשנתיים, וביצוע בדיקת שד ידנית על ידי רופאה, אחת לשנה

–          גיל 75 ומעלה – אין מספיק ראיות מחקריות לגבי בדיקות סקר, ומומלץ להתייעץ באופן אישי עם רופאה

–          במקרים בהם ידוע במשפחה על נשאות לגנים ולמוטציות המקושרות לסרטן שד (דוגמת BRCA, ראי פוסט קודם) יש להתייעץ עם רופאה באופן אישי

מהן בדיקות הסקר הקיימות?

בדיקת שד עצמית

בדיקת שד עצמית היא נושא שנוי במחלוקת. המלצות איגוד הסרטן העולמי הן שכל אשה, החל מגיל 20, תבצע בדיקת שד עצמית, רצוי חודשית. עם זאת, ברמה המחקרית, נראה שבדיקה עצמית חודשית לבדה, לא הביאה לזיהוי מוקדם יותר של מחלה, שיפור בתוצאות או הפחתת תמותה מהמחלה. למעשה, לפי מחקרים היא אפילו מביאה לעליה בזיהוי נגעים שפירים, ולעליה בביצוע בירורים נוספים.

באופן נדיר אביע את דעתי האישית בנושא זה, ואגיד שאני תומכת בהמלצות לבדיקת שד עצמית.

אין ספק שיש לבדיקה זו חסרונות, אך לעניות דעתי, היכרות אשה עם גופה חשובה לאין שיעור, ואין לה תחליף. אני סומכת מאד על מדע הרפואה ועל הטכנולוגיות הרפואיות שקיימות היום, ובכל זאת – אף בדיקה אינה מושלמת. העלות של בדיקה עצמית למטופלת היא אפסית, והרווח יכול להיות גדול מאד.

ואיך מבצעות בדיקה עצמית?

הסבר טוב על התבוננות ומישוש ניתן לקבל מהסרטון המצורף מטה.

אוסיף עליו כי שיטה טובה כדי לא לפספס אף איזור בשד, היא לעבוד בצורה מעגלית/ספירלית, מהפטמה החוצה, ולא לפספס את האזור בשד המתחבר לבית השחי. בסוף המישוש מומלץ גם לצבוט מעט את הפטמה כדי לוודא שאין ממנה הפרשות.

How To Do A Breast Self Exam

אופציה נוספת היא האפליקציה (יישומית) הסלולרית הזאת, לאנדרואיד.

המלצתי עליה גם בעמוד הפייסבוק של "לבריאותה", ואמליץ שוב כאן. מדובר ביישומית Breast Test  של חברת Positiva, שמלמדת כיצד לבצע בדיקת שד עצמית בהסברים נוחים ועם תמונות להדגמה. יתרונה הגדול בכך שהיא מאפשרת לסמן ביומן מיוחד את זמני הבדיקות, והיא שולחת תזכורת למשתמשת כשמגיע הזמן לבדיקה עצמית חודשית ולבדיקת רופאה. השימוש בה חינם, ומאז שגיליתי אותה, אני ממליצה עליה בחום.

בדיקת שד על ידי רופאה

ההמלצות הנוכחיות לבדיקת שד ידנית על ידי רופאה, נעות בין אחת לשנה לאחת לשלוש שנים, כאשר נמצא שבדיקה זו, ובייחוד בשילוב עם ממוגרפיה, מעלה במידת מה את אחוזי הזיהוי המוקדם של סרטן השד. מומלץ להבדק ספציפית אצל רופאה שזו מומחיותה, למשל כירורגית שד, כיוון שלפי מחקרים הדבר משפר את יכולת ודיוק האבחון.

ממוגרפיה

שנים חלפו מאז הוכח בפירוש כי ממוגרפיה יכולה לזהות סרטן שד בשלביו המוקדמים ביותר, לעתים שנים לפני שהוא הופך להיות סימפטומטי, ומחקרים רבים מראים כי היא ספציפית הביאה להפחתה משמעותית בתמותה מסרטן השד, בגלל היכולת הזו.

המלצת האיגוד הישראלי למלחמה בסרטן, היא ביצוע ממוגרפיה אחת לשנתיים, לנשים מגיל 50 ועד 74. עבור נשים שאמן או אחותן חלו בסרטן השד, הבדיקה מומלצת (וממומנת) החל מגיל 40, אחת לשנה.

ממוגרפיה היא בעצם צילום רנטגן של השד, מכמה כיוונים. הנבדקת מניחה את השד על מתקן מיוחד, אשר "מועך" את השד ומצלם אותו. ה"מעיכה" לעתים קרובות אינה נעימה, ויש המתארות אותה גם ככואבת. כמו בכל צילום רנטגן, גם ממוגרפיה משתמשת בקרינה לצורך הצילום, אך מדובר בכמות קרינה נמוכה מאד, וסטטיסטית, התועלת מהבדיקה עולה בהרבה על הנזק הפוטנציאלי (הנדיר).

BREAST MAMMOGRAPHY MACHINE

היום כבר ישנם שני סוגי ממוגרפיה – הותיקה כוללת צילומי רנטגן מודפסים, והחדשה היא ממוגרפיה דיגיטלית. מחקרים לא מצאו הבדל משמעותי בין השתיים מבחינה רפואית (פרט לכמה יוצאי דופן בהם לא נדון), אך יש בבדיקה הדיגיטלית יתרונות לוגיסטיים, כמו היכולת לשמור את התמונה על המחשב, ועוד.

אם כך, לא ניתן להכחיש שהממוגרפיה עשתה מהפכה באבחון מוקדם של סרטן השד. אבל לצערנו, המהפכה טרם הושלמה. וזאת כיוון שגם לממוגרפיה יש נקודות תורפה. אחת המגבלות הגדולות היא שממוגרפיה מתקשה מאד לזהות נגעים בשדיים שמרקמם "צפוף", למשל בנשים צעירות (אז המרקם הצפוף נפוץ במיוחד), ובנשים מבוגרות עם מרקם שד צפוף (פחות שכיח, אך בהחלט קיים). בסוף הפוסט כתבתי מעט על נסיונות לפתח טכנולוגיות שיתגברו על החולשה הזאת.

MRI (Magnetic Resonance Imaging, הדמית תהודה מגנטית)

            לא שכיח להשתמש ב-MRI כבדיקת סקר לסרטן השד. יתרונות בדיקת ה-MRI הם שאינה משתמשת בקרינת רנטגן, ושרגישותה גדולה. רגישות גדולה משמעה שהבדיקה יכולה לזהות גם גידולים קטנים מאד, וגם גידולים שפירים. מכך גם נובע אחד מהחסרונות, והוא שגם ממצאים שפירים לחלוטין יכולים לפעמים להיראות ב-MRI כגידולים חשודים, מה שיצריך אבחנה חודרנית יותר, בביופסיה.

מסיבות אלה, ההתוויה הרפואית ל-MRI כבדיקת סקר שמורה לנשאיות של מוטציות בגנים BRCA 1 או BRCA 2, או בנשים שמכל סיבה הוגדר כי אצלן הסיכון למחלה גדול מ-20% במהלך החיים. לנשים אלה בדיקת ה-MRI גם ממומנת במסגרת סל הבריאות הישראלי.

בעת הביצוע, הנבדקת שוכבת על בטנה על מיטת הבדיקה, כשהשדיים מונחים במתקן מיוחד. יש נשים המתארות אי נוחות בבדיקה, אם כי כאב אינו שכיח. הסריקה מבוצעת לאחר הזרקת חומר ניגוד לוריד, שמטרתו להדגים נגעים בהם זרימת דם מוגברת (אשר חשודים לנגעים סרטניים).

מכשיר MRI ובו מתקן לביצוע MRI שד

מכשיר MRI ובו מתקן לביצוע MRI שד

אולטרה-סאונד (Ultrasound, בדיקת על-קול)

            בדיקת אולטרה-סאונד לרוב אינה משמשת כבדיקת סקר, אלא כבדיקה משלימה, הבאה להוסיף מידע לאחר גילוי ממצא בממוגרפיה, בבדיקת שד עצמי או בבדיקה ידנית על ידי רופאה. יתרונותיה בכך שאינה חודרנית ואינה כואבת, ולא כרוכה בקרינת רנטגן. בבדיקה זו ניתן להבחין במרקמו של גוש שנמצא במישוש, בצורתו ובגודלו, ובמעורבות קשרי לימפה באיזור. עם זאת, הבדיקה לא יעילה לזיהוי ממצאים קטנים מאד, או בעלי מרקם הדומה למרקם הכללי של השד.

לקראת הבדיקה הטכנאית/הרופאה הבודקת מורחת ג'ל שקוף על האיזור הנבדק. אז סורקות את האיזורים הנבדקים באמצעות מתמר העובד על גלי קול.

ומבט אל העתיד:

כשסיפרתי לאישי היקר על הפוסט הנוכחי לבלוג, הוא נזכר בקטע הרצאה ב-TED אשר פורסם בינואר 2011, ובו מסופר על פיתוח חדש לבדיקות סקר של סרטן שד. השיטה נקראת Molecular Breast Imaging (MBI), והיא משתמשת בקרינת איזוטופים לצורך הזיהוי. התוצאות (כפי שמוצגות בסרטון) נראות מבטיחות, אך המחקר עדיין בעיצומו (אורך כל מחקר שכזה הוא כמה שנים).

 אני ממליצה על הצפיה. 20 דקות מרתקות במיוחד, של אשה מיוחדת המדברת על רפואה עבור נשים.

עד הפוסט הבא,

סוף שבוע נעים ובריא 🙂

ליאור.


האגודה הישראלית למלחמה בסרטן:

http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5963#home

המלצות איגוד הסרטן האמריקאי:

http://www.cancer.org/healthy/findcancerearly/cancerscreeningguidelines/american-cancer-society-guidelines-for-the-early-detection-of-cancer

UpToDate:

http://imedicaldoctor.net/uptodate/contents/mobipreview.htm?40/49/41754

Medscape:

http://emedicine.medscape.com/article/1945498-overview

http://emedicine.medscape.com/article/1947145-overview

מחבר: ד"ר ליאור ברוך | Dr. Lior Baruch

ד"ר ליאור ברוך, בת 31, נשואה ואמא ל-2, ומתגוררת ברמת השרון. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בין השנים 2004-2010. כותבת ויוצרת הבלוג "לבריאותה", בלוג הרפואה הפמיניסטית הראשון, מאז 2013. ----------- Dr. Lior Baruch, 31 years old, married and a mother of two. Graduate of medical school at Ben Gurion University of the Negev, 2004-2010. Creator and writer of "Livriuta - HealthyHer", the first Feminist Medicine blog.

5 מחשבות על “סרטן השד – בדיקות סקר

  1. פינגבק: בדיקת דם לסרטן השד | לבריאותה

  2. תודה רבה. למדתי! וגם הורדתי את האפליקציה שהמלצת עליה ואשתדל ליישם עוד הערב 🙂

    אהבתי

  3. פינגבק: הזוית הטרנסית של סרטן השד | לבריאותה

  4. פינגבק: בריאות נשים מקבוצות מיעוט בישראל | לבריאותה

  5. פינגבק: סרטן השד בנשים לסביות | לבריאותה

השארת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s