לבריאותה

בלוג הרפואה הפמיניסטי הראשון

התקן תוך רחמי

15 תגובות


פמיניזם, בעיני, קשור במידה רבה לזכות לבחור. לבחור כיצד להיראות, כיצד לדבר ומה לומר, הזכות להחליט החלטות על גופנו. זו אחת הסיבות בגללן מצאה חן בעיני ההצעה של אחת הקוראות לכתוב על האלטרנטיבות שיש לרפואה להציע למניעת הריון (וזו הזדמנות להודות לך, קוראת יקרה!).

ההיכרות עם האפשרויות השונות נותן לנו פתח לשאול את עצמנו ואת הרופאה שאלות שרלוונטיות לחיים ולרצונות שלנו, להתייעץ בצורה מושכלת, ולבחור את הדרך המתאימה לנו יותר בכל רגע נתון (אם בכלל מחליטות לבחור באמצעי כלשהו).

אם תדפדפו מעט אחורה, הרי שהפוסט הראשון ב"לבריאותה" נכתב על גלולות למניעת הריון, והרשומה הזאת תמשיך את סדרת "אמצעי מניעה" ותעסוק בהתקן התוך רחמי.
       

התקן תוך רחמי (IntraUterine Device, IUD), כמו שהשם מרמז, הוא התקן היושב בתוך הרחם, שמטרתו למנוע הריון. כואב לומר, אבל ההיסטוריה של ההתקנים היא עגומה: ראשיתה בתחילת המאה ה-20, אז היה מדובר בהתקנים פרימיטיביים שגרמו זיהומים רבים. בהכנה לקראת כתיבת הפוסט, נחרדתי לגלות שהיה זה דווקא רופא גרמני בתמיכת המשטר הנאצי, שפיתח את ההתקן הבא, מתוך אמצעי להגבלת ילודה בקרב האוכלוסיות שהמשטר רצה לדכא. רק ב-1950 בארצות הברית השתכלל ההתקן לצורה המוכרת היום, ונחשב לדור הראשון של ההתקנים, שמאז עוד זכו לדורות נוספים.

מאז המצאתם, עברו ההתקנים כברת דרך ארוכה, והפכו בעלי יתרונות רבים. למעשה, כמה מחקרים אשר השוו אחוזי סיפוק של נשים מאמצעי המניעה שלהן, הראו כי האחוז הגבוה ביותר נרשם אצל נשים שהשתמשו בהתקן (או באמצעי ארוך טווח עורי, עליו בהזדמנות אחרת). הממצאים של מחקרים אלה עקביים בין אוכלוסיות נשים שונות, וכללו פרמטרים שונים הקשורים לחיי היום יום ולמניעת הריון.

אז איך זה נראה, ואיך משתמשות?

ההתקנים נראים כסליל/חוט דק, אשר לאחר ההכנסה לרחם נפתחים לצורות שונות לפי סוג ההתקן. הם מגיעים במגוון צורות, כשהצורה השכיחה היא צורת T. הם מוכנסים בצורתם ה"מקופלת" או ה"ארוזה", ונפתחים מחדש בתוך הרחם. בקצה ההתקן ישנו מתקן/חוט שמאפשר את ההוצאה לפי הרצון והצורך. גם ההכנסה וגם ההוצאה מבוצעות בחדר הרופאה לאחר בדיקה גניקולוגית, ובאותה התנוחה של הבדיקה, תוך שימוש ב"מפסק" (ספקולום). הן אינן פעולות נעימות, ויתכנו התכווצויות וכאב, אך הפרוצדורה לא דורשת חדר ניתוח או הרדמה.

את ההתקן ניתן להכניס בכל שלב של המחזור החודשי (בניגוד לגלולות, אותן צריך להתחיל ביום הראשון של הוסת), אך הזמן המומלץ הוא דווקא בזמן דימום הוסת, כיוון שאז צוואר הרחם רך יותר והסיכוי להריון הוא מינימלי. לפני ההחדרה מומלץ ליטול משכך כאב, וחלק מהרופאות נותנות גם אנטיביוטיקה (אם כי הצורך בכך לא ודאי וזה שונה אצל כל רופאה). מיד אחרי הפעולה ניתן לחזור לפעילות רגילה ולפעילות מינית, לפי הנוחות (משתנה כמובן אצל כל אשה, אך לרוב מדובר בתקופה קצרה).

התקן בצורת T

התקן בצורת T

כיום ישנם שני סוגים עיקריים של התקנים – התקן נחושת והתקן הורמונלי.

התקן הנחושת מונע הריון בכמה דרכים:

1) מפריע פיזית בכניסת זרע אל החצוצרות, ולכן מפריע בהפריה עצמה.

2) במידה והתרחשה הפריה (כאמור, הסיכוי לכך יורד), הוא מפריע פיזית לקליטת הביצית ברירית הרחם ומפריע להשרשה ולהתפתחות הריון.

3) סביר שגם לנחושת עצמה יש תפקיד במניעת ההריון בצורה כימית שטרם מובנת לגמרי, והמחשבה היום היא שחלקיקי נחושת מעטים מתנתקים מההתקן ומשפיעים על רירית הרחם, על הביצית ועל הזרע בצורה שמפריעה ליצירת הריון.

לאחר 10 שנים של שימוש, מומלץ להוציא/להחליף את התקן הנחושת, אם טרם הוצא קודם לכן.

התקן הורמונלי (בארץ מוכר כ"מירנה", Mirena) הוא התקן המצופה בהורמון הפרוגסטרון. דרכי הפעולה שלו דומות לשל התקן הנחושת, עם אפקטים נוספים: הפרוגסטרון גורם לריר בצוואר הרחם להפוך צמיגי, מה שמקשה על כניסת זרע. הוא גם גורם לרירית הרחם להיות בלתי מתאימה לקליטת הריון, ובכך נותן עוד אלמנט של הגנה.

התקן הורמונלי מתאים גם לנשים שמכל סיבה לא יכולות/רוצות ליטול אמצעי מניעה המכיל אסטרוגן (כמו שמכילות רבות מהגלולות), והוא גם מפחית בהדרגה גם את כמות הדימום הוסתי, בניגוד להתקן נחושת שלא משפיע על הדימום. מומלץ להחליף את ההתקן ההורמונלי לאחר כ-5 שנים של שימוש.

 

התקן תוך רחמי במצבו הפתוח בתוך הרחם. חוט דק בקצה ההתקן נשאר מחוץ לצוואר הרחם ומאפשר הוצאה, וניתן למישוש דרך הנרתיק

התקן תוך רחמי במצבו הפתוח בתוך הרחם. חוט דק בקצה ההתקן נשאר מחוץ לצוואר הרחם ומאפשר הוצאה, וניתן למישוש דרך הנרתיק

יתרונות התקן:

–          יעיל מאד במניעת הריון (99.2% יעילות במניעת הריון עבור התקן נחושת, ו-99.8% עבור התקן הורמונלי)

–          לא דורש לזכור שום דבר (כמו נטילת גלולות)

–          מניעת ההריון מתחילה מיד בהכנסה, ונפסקת עם ההוצאה

–          ניתן לבצע כמעט מיד אחרי לידה, וגם בזמן הנקה

–          לא מעלה סיכון לקרישיות יתר של הדם, ובטוח גם בנשים מעשנות ובנשים שסובלות ממיגרנות (בניגוד לגלולות, למשל, שבשילוב עם עישון מעלה סיכון לאירועי קרישיות דם)

–          עלות חד פעמית

–          לא נדרשים ביקורים במרפאה לצורך מרשמים חוזרים

חסרונותיו:

–          סיכון לפליטת/נדידת ההתקן. סיכון של כ-2-10% לפי מחקרים שונים, לרוב כאשר הכנסת ההתקן מתרחשת זמן קצר לאחר לידה. מסיבה זו מומלץ לנשים עם התקן לנסות ולחוש על בסיס סדיר את החוט שבקצהו.

כל שאר הסיבוכים המפורטים מטה נדירים:

–          פעולה חודרנית, עם סיכון לגרימת נזק/פציעה בהחדרה ובהוצאה

–          במידה ונוצר הריון עם השימוש בהתקן, הסיכוי כי יהיה מדובר בהריון חוץ-רחמי גבוה יותר, והסיכון להפלה גבוה (בניגוד לגלולות, שככל הידוע לא פוגעות בעובר/ית במידה וישנו הריון)

–          התקן לא מגן מפני מחלות מין, וחלק מהמחלות יכולות להיות חמורות יותר בנוכחות התקן מאשר בלעדיו (לדוגמא זיהום במערכת המין, שמתקדם לדלקת באגן. חשוב לציין שסיבוך זה של מחלות מין יכול לקרות גם בלי התקן, אך בשיעורים נמוכים יותר)

–          לא מתאים לשימוש בשנה הראשונה לאחר דלקת אגן שנובעת ממחלת מין

–          כאב ודימום יכולים להופיע גם כמה שבועות לאחר ההחדרה

–          לא מתאים לנשים עם בעיות גניקולוגיות מסוימות (דורש בדיקת רופאה), או מחלות המשפיעות על מערכת החיסון, כלוקמיה, HIV, ועוד.

ציור אילוסטרציה. להתקן אין קשר לפוסט. חוץ מזה שהוא התקן, וזה פוסט על התקנים.

ציור אילוסטרציה. להתקן אין קשר לפוסט. חוץ מזה שהוא התקן, וזה פוסט על התקנים.

ברמה הפרקטית – אם מחליטות להכניס התקן, מומלץ לברר מראש עם רופאת הנשים, כיוון שלא כולן מבצעות את הפרוצדורה, וחלקן מעדיפות שלא להכניס התקן לנשים שטרם הרו ומעוניינות להרות בעתיד.

במידה ומעוניינות, רופאת הנשים נותנת מרשם לסוג המבוקש, אותו רוכשות בסכום חד פעמי (לרוב עם השתתפות מקופת החולים), ומגיעות לפגישה נוספת אצל הרופאה לצורך ההכנסה.

ולסיום, רגע של אסתטיקה:

בלי קשר לדעתי לגבי התקן תוך רחמי, אני זוכרת שאחד מהדברים שתמיד התפעלתי מהם בנושא, הוא המבחר האדיר של צורות וסוגים של התקנים שפותחו לאורך השנים. מין התפעלות אמנותית-היסטורית שכזאת. ופשוט לא אוכל לתת לפוסט הזה להסתיים בלי לשתף אתכן/ם בתמונה שאני מחבבת מאד, ושצירפתי מטה.

אז בברכת זכות בחירה, החלטה מודעת, ואפשרויות פתוחות, ושיהיה לנו שבוע נעים ובריא,

ליאור.


התקן תוך רחמי

http://emedicine.medscape.com/article/1998022-overview

אחוזי סיפוק מאמצעי מניעה ארוך טווח (התקן תוך רחמי ושתל תת עורי)

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24347187

מחבר: ד"ר ליאור ברוך | Dr. Lior Baruch

ד"ר ליאור ברוך, בת 31, נשואה ואמא ל-2, ומתגוררת ברמת השרון. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בין השנים 2004-2010. כותבת ויוצרת הבלוג "לבריאותה", בלוג הרפואה הפמיניסטית הראשון, מאז 2013. ----------- Dr. Lior Baruch, 31 years old, married and a mother of two. Graduate of medical school at Ben Gurion University of the Negev, 2004-2010. Creator and writer of "Livriuta - HealthyHer", the first Feminist Medicine blog.

15 מחשבות על “התקן תוך רחמי

  1. תודה. מחכה להמשך 🙂

    אהבתי

  2. פינגבק: טבעת וגינלית: נובהרינג | לבריאותה

  3. פינגבק: אמצעי מניעה הורמונליים: יעילותם ובטיחותם לנשים שמנות | לבריאותה

  4. האם ההתקן ההורמונלי מסדיר את המחזור כמו גלולות למניעת הריון?

    אהבתי

    • ההתקן ההורמונלי לא מסדיר את המחזור ואת הוסת, ובחלק מהמקרים אפילו עושה את ההפך. יתכן שבחודשים הראשונים לשימוש המחזור יהפוך לא סדיר, ובין לבין יופיעו דימומים או הכתמות. בהמשך (אחרי כ-3-6 חודשים) הדימום יכול להשאר לא סדיר / להפוך לחלש / להיעלם לגמרי.

      אהבתי

  5. פינגבק: אמצעי מניעה בהנקה | לבריאותה

  6. שאלה – האם נכונה הטענה שלהתקן הורמונלי תופעות לוואי דומות לאלה של גלולות? מבחינת חשק מיני ודכאון בעיקר……

    אהבתי

    • היי טלי. ההתקן ההורמונלי יכול לגרום לתופעות הלוואי שציינת, אבל בשכיחות נמוכה יותר ובעוצמה קטנה יותר בהשוואה לגלולות. זה נובע ממשתי סיבות:
      1) התקן הורמונלי לא מכיל אסטרוגן, כמו שמכילות הגלולות המשולבות, ואסטרוגן הוא אחראי עיקרי להרבה מתופעות הלוואי. ובכל זאת, גם הפרוגסטרון שבהתקן ההורמונלי יכול לגרום לתופעות הלוואי האלה, אך במידה פחותה. כמו עבור גלולות שמכילות רק פרוגסטרון (סרזט, מיקרונור וכדומה).
      2) ההורמונים מההתקן ההורמונלי לא עוברים דרך הכבד, כמו שעוברים ההורמונים שבגלולות (בעצם הגלולות עוברות דרך מערכת העיכול, וההתקן לא). גם זה מפחית את תופעות הלוואי ההורמונליות.

      ובכל זאת – מה שכתבתי כאן זה עניין סטטיסטי. בסופו של דבר כל אשה מגיבה אחרת לאמצעי מניעה שונים, וצריך רק לקוות שהסטטיסטיקה תעבוד לטובתנו 🙂

      אהבתי

  7. אני גם שמעתי שהתקן לא מומלץ לנשים שעוד לא ילדו (או נשים צעירות בכלליות). את יודעת להסביר מדוע?

    אהבתי

    • היי חמוטל. זה מאד תלוי באסכולה של הרופא/ה. יש תפיסה לפיה לא מומלץ לבצע פרוצדורות חודרניות בנשים שטרם ילדו מחשש לפגיעה בפוריות בעתיד. עם זאת, הסיכוי לפגיעה בלתי הפיכה בפוריות היא נמוכה יחסית, ועל אחת כמה וכמה עם סוגי התקנים חדשים יותר שיצאו לאחרונה לשוק.

      אהבתי

  8. פינגבק: תסמונת השחלה הפוליציסטית | לבריאותה

  9. פינגבק: "צריך שלושה לטנגו": הזמנה ליום העיון השנתי של דלת פתוחה בנושא אמצעי מניעה | לבריאותה

  10. פינגבק: אמצעי מניעת הריון לשעת חירום | לבריאותה

  11. פינגבק: לבריאותה מארחת: אמצעי מניעת הריון לצעירות, וידאו מאת "נשים לגופן" | לבריאותה

השארת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s