לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך

סיפורה של תרופה: זולפידם והרפואה המגדרית/מינית

4 תגובות


*הפוסט מדבר על נקבות ביולוגיות וזכרים ביולוגיים. בחירת המילים נעשתה מתוך כוונה שלא לפגוע בנשים ובגברים מהקשת הטרנסית. הצעות לחלופות יתקבלו בברכה*

 

לשאלה הפילוסופית "מה ההבדל בין נשים לגברים" יש לפחות תשובה קונקרטית אחת: רמת התפקוד של האנזים CYP3A.

טוב, נו, אולי זה לא הדבר הראשון שיעלה בראשן/ם של רוב הא/נשים. אבל זה לא הופך את זה לפחות נכון. האמת היא, שעד לא מזמן האנזים המדובר לא היה כזו אטרקציה לרפואה המגדרית/פמיניסטית, אבל לפני כשנתיים הוא עשה היסטוריה כשגרם ל-FDA להכריז לראשונה אי פעם על מינון שונה של תרופה לנקבות ולזכרים.

CYP3A הוא צאצא למשפחה עניפה של אנזימים בגוף האנושי שנקראת ציטוכרום P450. רבים מחברי המשפחה שוכנים בכבד ועוסקים בפירוק חומרים שונים, וביניהם תרופות. לא כל תרופה מתפרקת אצל אותו אנזים, ולתרופות שונות יש אנזימים מפרקים שונים (וגם אז, לא לכולן). האנזימים המפרקים מושפעים מגורמים רבים, שמאיצים בפעולת האנזים או מעכבים אותה.

לאורך 15 השנים האחרונות, התחילו להופיע מחקרים שונים, בודדים בכל פעם, שהראו כי כמה מהתרופות שמפורקות אצל האנזים CYP3A, מתפרקות לאט יותר בכמה סיטואציות. ביניהן תרופה בשם זולפידם (zolpidem) שנלקחת לרוב בלילה ומשמשת כתרופת שינה, ושמשווקת בשמות שונים ברחבי העולם (בישראל משווקת כ-Stilnox\Zodorm\Ambien). המחקרים הראו כי אצל חלק מהא/נשים שנוטלות/ים את התרופה, רמות התרופה בדם בבוקר שאחרי הנטילה, עדיין גבוהות. מה זה אומר? ובכן, בפועל זה אומר שהישנוניות נמשכת אל תוך הבוקר, וגורמת לפגיעה בתפקוד, לתאונות, ולתאונות דרכים.

באותו הזמן נעשו מחקרים שבאו לאפיין מי הן/ם הסובלות/ים מתופעות הלוואי של הבוקר שאחרי. הללו מצאו שתופעות הלוואי מופיעות בעיקר אצל נקבות, ואצל זקנות וזקנים (וגם כאן, יותר זקנות מאשר זקנים). תופעות הלוואי הופיעו ביחס ישיר לרמת התרופה בבדיקה של הבוקר, כשרמת התרופה בדמן של הנבדקות הנקבות, היה באופן מובהק גבוה יותר מאשר בדמם של הנבדקים הזכרים. הממצא היה מובהק גם בתקנון למשקל גוף, כמובן.

במקביל נעשו מחקרים אחרים, שהראו שהאנזים המדובר, שמפרק את תרופת-השינה זולפידם, מושפע מהורמוני מין. בניסויים בתמציות במעבדה נראה שהאנזים פועל במרץ בנוכחות טסטוסטרון, שהוא הורמון שנמצא ברמה גבוהה אצל זכרים, ופועל בעצלות-יחסית בנוכחות רמות נמוכות של טסטוסטרון (כלומר, אצל נקבות).

כדאי לציין שבאחד מהמחקרים נראה כי הפירוק של התרופה היה מהיר יותר אצל נשים שנטלו גלולות למניעת הריון, אבל המחקר נעשה על מספר קטן ביותר של משתתפות/ים, והקשר בו לא נמצא מובהק או מוכח סטטיסטית.

sleeping pill blue

בתמונה: A sleeping pill

עם הזמן, וככל שהצטברו הנתונים, התמונה הלכה ונהייתה ברורה: עבור התרופה המסוימת הזאת, לא נכון שיהיה מינון זהה עבור נקבות ועבור זכרים, שכן התרופה מתפרקת בקצב שונה באופן מובהק אצל שני המינים. הפירוק האיטי יחסית אצל נקבות גרם לכך שבבוקר שלאחר נטילת התרופה, רמת התרופה בדם בבוקר, עדיין הייתה גבוהה מספיק כדי לגרום לטשטוש ולישנוניות.

הנתונים האלה הם שגרמו ל-FDA לצאת בהודעה לעיתונות ב-2013, ולחייב את היצרנים השונים של התרופה זולפידם, להוריד לחצי את המינון עבור נקבות. במקביל, ההודעה המליצה להוריד את המינון גם עבור זכרים ורק בעת הצורך לעבור למינון גבוה יותר. ההנחיות וההמלצות החדשות חויבו להופיע על עלוני הבטיחות שמצורפים לתרופה.

סיפורה מרטיט (ומנמנם) הלבבות של התרופה זולפידם מעלה הרבה מחשבות בנוגע לרפואה פמיניסטית, בעיני. אין ספק כי לצאת מלכתחילה מנקודת הנחה שנקבות וזכרים הם זהים, היא בעייתית. בעייתי עוד יותר לערוך ניסויים שונים על זכרים, ואז להחיל את התוצאות גם על נקבות (כפי שנעשה בהרבה מחקרים עד לשני העשורים האחרונים).

ובכל זאת, לדעתי יש בסיפור הזה גם הרבה אופטימיות ורוח של שינוי. ההחלטה של ה-FDA לצאת בהכרזה על שינוי המינון היא החלטה אחראית, שנותנת חיזוק לזכות הקיום של הרפואה המגדרית/המינית. עולם הרפואה הוא עולם שמרני, ותיקון של טעויות שנעשו ללא ידע, או שינוי בהלכי רוח ישנים, הם צעדים אמיצים ולא מובנים מאליהם. נותר לי רק לאחל לנו שהרוח תמשיך באותו הכיוון.

 

בברכת בריאות וגיוון אנושי,

ליאור.

 


 

ההודעה לעתונות מטעם ה-FDA  בנוגע לשינוי מינון לפי מין:

http://www.fda.gov/NewsEvents/Newsroom/PressAnnouncements/ucm334798.htm

עלון בטיחות התרופה:

http://www.fda.gov/drugs/drugsafety/ucm334033.htm

2010: Zolpidem pharmacokinetics and pharmacodynamics in metabolic interactions involving CYP3A sex as a differentiating factor

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2921491/

2007: Zolpidem abuse, dependence and withdrawal syndrome: sex as susceptibility factor for adverse effects

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2291248/

Comparative kinetics and response to the benzodiazepine agonists triazolam and zolpidem: evaluation of sex-dependent differences

http://jpet.aspetjournals.org/content/293/2/435.long

2003: Pharmacokinetic properties of zolpidem in elderly and young adults: possible modulation by testosterone in men

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1884349/

2002: Zolpidem pharmacokinetic properties in young females: influence of smoking and oral contraceptive use

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12362929

2000: Comparative kinetics and response to the benzodiazepine agonists triazolam and zolpidem: evaluation of sex-dependent differences

http://jpet.aspetjournals.org/content/293/2/435.long

מחבר: ד"ר ליאור ברוך | Dr. Lior Baruch

ד"ר ליאור ברוך, בת 31, נשואה ואמא ל-2, ומתגוררת ברמת השרון. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בין השנים 2004-2010. כותבת ויוצרת הבלוג "לבריאותה", בלוג הרפואה הפמיניסטית הראשון, מאז 2013. ----------- Dr. Lior Baruch, 31 years old, married and a mother of two. Graduate of medical school at Ben Gurion University of the Negev, 2004-2010. Creator and writer of "Livriuta - HealthyHer", the first Feminist Medicine blog.

4 מחשבות על “סיפורה של תרופה: זולפידם והרפואה המגדרית/מינית

  1. תודה רבה!

    אהבתי

  2. מאמר מאיר עיניים ומלמד. כל הכבוד על הבלוג החלוצי. רוחמה

    אהבתי

  3. מעולה, כמו כל הבלוג 🙂

    אהבתי

  4. פינגבק: היפהיפיה הנרדמת בגישה קצת אחרת: הבדלי המינים בהרדמה לניתוח | לבריאותה

השארת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s