לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך

וגיניזמוס

3 תגובות


*אזהרת רגישות: הפוסט מדבר מפורשות על מין, ומזכיר לעתים קרובות חדירה נרתיקית*

 

וגיניזמוס. תשע האותיות הללו מבטאות עבור הרבה נשים משמעות עמוקה. ההיכרות עם המילה הזאת אינה מובנת מאליה: חברה שהכרתי פעם נאבקה שנים בהרגשה קשה של אכזבה והאשמה עצמית, שליוו אותה במהלך נסיונות לקיים יחסי מין, עד שגילתה שיש שם למה שהיא חווה, וכי ישנן עוד נשים ששותפות לחוויה שלה. ובאמת שאותה חברה אינה לבד – וגיניזמוס היא תופעה לא נדירה, אך לא תמיד שומעות או מדברות עליה. אז קדימה, בואו נדבר:

מהו וגיניזמוס?

ההגדרה שהייתה מקובלת מזה עשרות שנים, היא כיווץ שרירים לא רצוני בפתח הנרתיק, שגורם לכאב בניסיון חדירה למרות רצונה של האשה בחדירה. לפי הגדרה זו, כיווץ השרירים מקשה לא רק על חדירה כחלק מאקט מיני, אלא גם על בדיקה גניקולוגית, על הכנסת טמפון או גביעונית, ולמעשה על כל סוג של כניסה לנרתיק. ההגדרה הוטבעה לפני יותר מ-150 שנה, כשבמקביל נכתב שוגיניזמוס הוא פשוט ביותר לריפוי, וכי הטיפול מניב 100% הצלחה. חלק מהעוסקות/ים בתחום, טוענות/ים שההצהרה הנחרצת הזאת יצרה רושם שאין עוד שאלות פתוחות בנושא, ולכן גם לא נערכו מחקרים על וגיניזמוס עד לתקופה האחרונה. גם בימינו, רוב המחקרים שכן קיימים, אינם מאד איכותיים וסובלים מהטיות סטטיסטיות ומבעיות בשיטות המחקר.

אז האם וגיניזמוס באמת נובע בבסיסו מכיווץ שרירים בנרתיק? לא בטוח. היום כבר ישנם מחקרים שמעמידים זאת בסימן שאלה: מחקר מסודר אחד השווה בין קבוצת נשים עם אבחנת וגיניזמוס, לקבוצת נשים עם וסטיבוליטיס, אבחנה אחרת שקשורה לכאב ביחסי מין. המחקר הראה שרק 28% מהנשים שהגיעו עם אבחנת וגיניזמוס סבלו מכיווץ שרירים בזמן בדיקה, ורק 24% העידו על כיווץ שרירים בזמן נסיון חדירה בסקס. במקביל, גם אצל קבוצת  הביקורת הופיע כיווץ שרירים בנרתיק בתגובה לכאב. בהמשך אותו מחקר, נבדקו הנשים באמצעות מכשירEMG* שמסוגל להעריך את עוצמת הכיווץ של שרירים שונים. האם נמצא הבדל מובהק בכיווץ השרירים בין שתי הקבוצות? התשובה היא… לא.

למעשה, בכל המחקרים עד כה, הגורם המשותף העקרי לרוב הנשים עם וגיניזמוס לא היה כיווץ שרירי הנרתיק, אלא דווקא הפחד מפני החדירה לנרתיק, או מפני הכאב הכרוך בכך. למעשה, חלק מהנשים עם וגיניזמוס לא סובלות רק מכיווץ שרירים ממוקד בנרתיק, אלא מתגובה של הירתעות בכל הגוף, כולל נסיגת האגן לאחור וסגירת הרגליים. חשוב לציין שנשים רבות עם וגיניזמוס הן בעלות חשק מיני, מסוגלות להגיע לאורגזמה מהנה, וללא הפרעה לרטיבות הנרתיק, ולכן הבעיה אינה ברצון למגע מיני.

ישנו זרם שטוען היום שההפרדה בין וגיניזמוס לבין אבחנות אחרות הגורמות כאב ביחסי מין (כמו וסטיבוליטיס), היא הפרדה מלאכותית, ושאולי אם נאחד כמה מהאבחנות נוכל לאבחן ולטפל יותר טוב בסיבות ובתסמינים.

V blue wooden

איך מאבחנות?

נהוג לחלק וגיניזמוס לכמה סוגים: "ראשונית" אם הכאב הופיע כבר בנסיון חדירה/החדרה ראשון ונמשך מאז; "שניונית" אם הופיע אחרי תקופה בה לא היה כאב והיו חדירות מוצלחות; "גלובלית" במידה ומופיע בכל סוג של חדירה לנרתיק; ו"תלוית מצב" במידה ומופיע רק במקרים מסוימים (רק בדיקה / רק טמפון / פרטנר מסוים וכן הלאה).

בעוד חלק מהקהילה הרפואית מאבחנת באמצעות שיחה בלבד, אחרות/ים מאמינות/ים שכדי להגיע לאבחנה יש צורך בבדיקה גניקולוגית. כמובן שיש כאן פרדוקס: מי שסובלת מוגיניזמוס, סובלת לרוב מכאב גם בזמן בדיקה גניקולוגית, וזה מובן מאד מדוע אשה עם וגיניזמוס תעדיף להמנע מהסיטואציה, ואולי בכלל לא תפנה לעזרה רפואית.

למרות כל חילוקי הדעות על אופן האבחנה, ישנה הסכמה על כך שלפני שקובעות כי מדובר בוגיניזמוס, יש לשלול מצבים אחרים שגורמים לכאב ביחסי מין, כמו יובש נרתיקי, דלקות בנרתיק או במערכת השתן, אנדומטריוזיס, ועוד. במקביל חשוב לשים לב לכמה "דגלים אדומים", שקיומם מצריך בירור רפואי מיוחד, כמו כאב שמופיע בגיל מבוגר יחסית, דימום בזמן קיום יחסי מין, דימום נרתיקי לא סדיר, כאב באגן, ועוד.

V green wooden

מה השכיחות של וגיניזמוס?

חלק טוענות/ים שמדובר במצב נדיר ביותר בעוד שאחרות/ים טוענות/ים שמדובר בבעיה הגניקולוגית הכי נפוצה, אבל את השכיחות ה"אמיתית" של וגיניזמוס מסובך לבדוק. ראשית, כי השכיחות תלויה באיך מגדירות ומאבחנות, ואמרנו למעלה שאין אחידות בנושא. שנית, כאמור, נשים רבות הסובלות מוגיניזמוס לא פונות לעזרה רפואית בשל הפחד מבדיקה, בשל יחס וחוסר הבנה שקיבלו בעבר מהמערכת הרפואית, ומסיבות נוספות.

מה גורם לוגיניזמוס?

עד לאחרונה היה מקובל לחשוב שוגיניזמוס מופיע בעיקר אצל נשים עם השכלה נמוכה בנוגע למיניות ואצל נשים עם תחושת אשמה או בושה בנוגע לסקס מסיבות דתיות או חברתיות. עם זאת, כאשר בוצעו מחקרים איכותיים על הנושא, הם לא הצליחו להוכיח את הטענה הזאת. המחקרים שטוענים לטובת ההשערה הזאת, אינם אמינים מבחינת שיטות המחקר.

עוד מחשבה מקובלת היא שוגיניזמוס מופיע בתגובה לבעיות ביחסים בין בני הזוג, אך גם כאן, המחקרים "הטובים" בנושא דווקא מראים קשרים רומנטיים חזקים וטובים במרבית המקרים, וללא הבדל מובהק מטיב הקשרים שניהלו נשים ללא וגיניזמוס עם בני/ות זוגן.

בנוסף, נטען כי יתכן ווגיניזמוס הוא תוצאה של תקיפה או טראומה מינית. מחקרים קטנים שנעשו בתחום מראים כי יתכן ולטענה זו יש ביסוס. עם זאת, עדיין נחוץ מחקר גדול ומקיף כדי לקבל מידע מהימן יותר.

 V pink wooden

ומה בנוגע לטיפול?

הטיפול בוגיניזמוס מתחלק לאלמנט הגופני ולאלמנט הנפשי, ואם מעוניינות – רצוי לשלב ביניהם.

הטיפול הנפשי בוגיניזמוס ככל הנראה יעיל מאד, במידה ונעשה בשיטת CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי. המחקרים על השיטה הראו כ-90% הצלחה, אך רוב המחקרים עקבו אחרי הנשים כשנה בלבד, ולכן אין נתונים על תקופות ממושכות יותר. את הטיפול ניתן לעבור לבד, או יחד עם בן/בת הזוג.

מהבחינה הפיזית ישנם "מרחיבים" מיוחדים בקוטר הולך ועולה, שאיתם ניתן להתרגל בהדרגה לתחושת החדירה. המרחיבים נכללים גם בערכות "אימון עצמי" שניתן לבצע לבד או עם הפרטנר/ית. גם תרגילי "קגל" (Kegel Exercise) ופיזיותרפיה לרצפת האגן משמשים כטיפול. טיפול חדש יחסית שמוצע לאחרונה, הוא הזרקת בוטוקס לשרירי הנרתיק. הבוטוקס גורם להרפיית השרירים ומסייע בהכנסת המרחיבים ובנסיונות חדירה. עדויות ראשוניות רומזות שטיפול חדש זה אכן יעיל, אך טרם נעשה מחקר גדול על השיטה.

מרחיבים המשמשים לאימון עצמי

 

 אסיים בלחלוק עמכן את מחשבותי הפמיניסטיות: לדעתי אין זו מקריות שבימינו יש לא מעט טיפולים ותרופות הקשורים להנאה של גברים מסקס, אך אין הרבה מחקרים וטיפולים הקשורים להנאה המינית של נשים. מעטות/ים הא/נשים שלא שמעו מעולם על ויאגרה לטיפול באין אונות גברית; אבל כמה מהא/נשים הללו שמעו על וגיניזמוס, וסטיבוליטיס, או קשיים אחרים בהנאה המינית של נשים?

בברכת שבוע טוב ובריא,

ליאור.

 

(*למען הסר ספק – EMG לא משמשת לאבחנת וגיניזמוס באופן שגרתי ומשמשת בעיקר לצרכים מחקריים)


Vaginismus – Wikipedia

http://en.wikipedia.org/wiki/Vaginismus

Vaginismus – Medscape

http://www.medscape.com/viewarticle/730325

סיפור "הוגיניזמוס שלי", מתוך קהילת Feministing לפמיניסטיות צעירות

http://feministing.com/2012/03/18/my-story-of-vaginismus/

VaginismusMD – אתר עם מניע כלכלי ברור של הרופא שמנהל אותו ולכן מומלץ לקרוא בביקורתיות רבה. עם זאת, מביא את סיפוריהן של נשים שונות עם וגיניזמוס (תחת Stories), וכתוב ברגישות, ולכן צירפתי כאן.

http://www.vaginismusmd.com/

Diagnostic criteria for vaginismus – DSM IV

http://behavenet.com/node/21621

UpToDate – Differential diagnosis of sexual pain in women

 

מחבר: ד"ר ליאור ברוך | Dr. Lior Baruch

ד"ר ליאור ברוך, בת 32, נשואה ואמא ל-2, ומתגוררת ברמת השרון. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בין השנים 2004-2010. מייסדת 'לבריאותה - רפואה פמיניסטית' משנת 2013. ----------- Dr. Lior Baruch, 32 years old, married and a mother of two. Graduate of medical school at Ben Gurion University of the Negev, 2004-2010. Creator of "Livriuta - HealthyHer - Feminist Medicine"

3 מחשבות על “וגיניזמוס

  1. אני "אובחנתי" כסובלת מוגיניזמוס לפני כשלוש שנים לקראת סוף השירות הצבאי שלי, האבחנה שלי היא במירכאות היא מאחר ורופאת הנשים שלי, נתנה לי את האבחנה בחוסר חשק מובהק ורק לאחר שפסלה כל דבר אחר לפני . היא לא רצתה לאבחן אותי בדבר שלהערכתה לא יכלה לטפל. מאז אני נואשת למצוא עוד מידע על הנושא ולשמוע על זה עוד, הפוסט ממש עזר לי וגמר לי להרגיש פחות רע עם עצמי והגוף שלי ואני ממש מודה לך על זה, אני הרבה פעמים מרגישה כסובלת מתסמין נדיר שכל תפקידו הוא להביך אותי או להפריע לי בחיי הפרים אני מודה לך על הפוסט החשוב הזה!

    אהבתי

  2. פינגבק: אפילפסיה, פוריות, הריון והנקה: מחשמלת פרק ב' | לבריאותה

השארת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s