לבריאותה

בלוג הרפואה הפמיניסטי הראשון

אמצעי מניעה בהנקה

3 תגובות


איך שלא נסתכל על זה, סביב הריון ולידה יש אינספור החלטות לקבל: איך והיכן ללדת, כיצד לקרוא לתינוק/ת, ומה לענות לכל מי ששואלות/ים אם לא חם לה, קר לה ואם היא נושמת במנשא. עוד התלבטות שמטרידה חלק מהנשים המניקות, נוגעת לבחירת אמצעי מניעה שלא יפגע בהנקה ובמשק החלב. הרשומה הנוכחית סוקרת בקצרה את אמצעי המניעה שמתאימים לנשים מניקות, כדי לסייע להתמצא בין האפשרויות.

nursing mom 2

בגדול, אפשר לחלק את סוגי אמצעי המניעה למניקות ל-3 סוגים: אמצעי מניעה חוצצים, אמצעים הורמונליים, ואמצעים ניתוחיים.

אמצעים חוצצים

אמצעי מניעה חוצצים לא מכילים הורמונים, ולכן לא משפיעים על ההנקה. זוהי בחירה טובה גם למי שלא רוצה או לא יכולה להשתמש באמצעים הורמונליים מכל סיבה אחרת. קנייתם לא דורשת מרשם, והם משמשים באופן "נקודתי" סביב מגע מיני.

  • קונדום – בשימוש נכון, לקונדום לגבר יש יעילות של 98% במניעת הריון. קונדום לאשה, היושב בתוך הנרתיק וסביב השפתיים החיצוניות, יעיל ב-95%. יתרונות: מניעת רוב מחלות המין, בניגוד לשאר אמצעי המניעה שיפורטו מטה. חסרונות: שיקולי נוחות והנאה של שני הצדדים, לא מתאים לרגישות ללטקס (אך יש קונדומים "נטולים").
  • דיאפרגמה – כוס סיליקון שטוחה ורב פעמית, המוחדרת לנרתיק זמן כלשהו לפני סקס ומכסה את פתח צוואר הרחם. מונעת כניסת זרע אל הרחם והחצוצרות ובכך מונעת הפריה. בשילוב עם קוטל זרע היא בעלת יעילות של 92-96%. ניתנת לשימוש החל מ-6 שבועות לאחר הלידה (תקופת "משכב הלידה"). יתרונות: זול ורב פעמי (שנתיים של שימוש). חסרונות: שימוש בזמן הוסת מסכן ל-TSS, לא מתאים לרגישות לסיליקון או לקוטל זרע, לא לבעלות צניחת שרירי הנרתיק, לא לאחר ניתוח בצוואר הרחם לאחרונה.
  • ספוגית למניעת הריון – ספוגית המכילה קוטל זרע שמופעל במגע עם מים. מוחדרת לעומק הנרתיק לפני סקס כך שתכסה את פתח צוואר הרחם. ישנם נתונים סותרים לגבי יעילותה בנשים לאחר לידה נרתיקית: מחקרים מסוימים טוענים כי היעילות היא 76-80%, בעוד המחקרים של החברה המייצרת טוענים שאין הבדל ביעילות בין נשים לפני ואחרי לידה, ובשני המקרים מדובר ב-89-91% יעילות. יתרונות: ניתן להכניסה עד 24 שעות לפני הסקס ולהשאירה עד 30 שעות ברצף, ובתקופה זו לקיים יחסים ללא הגבלה. חסרונות: שימוש בזמן הוסת מסכן ל-TSS, לא מתאים לרגישות לקוטל זרע, עלול לגרום גירוי בנרתיק.
אמצעים חוצצים ביחד

משמאל עם כיוון השעון: קונדום נשי, דיאפרגמה וקוטל זרע, ספוגית

אמצעי מניעה הורמונליים

אמצעי המניעה ההורמונליים למניקות מבוססים על פרוגסטרון. הפרוגסטרון מדכא ביוץ, משנה את ריר צוואר הרחם לצמיג יותר ואת רירית הרחם לדקה יותר, ובכך מונע הריון בשלושה מנגנונים משולבים. אמצעי מניעה הורמונליים שלא מכילים אסטרוגן, טובים גם עבור מי שלא יכולה ליטול אסטרוגן מסיבות רפואיות, או מכל סיבה אחרת.

  • גלולות למניקות – Mini-pill – גלולות כמו סרזט או מיקרולוט, שמכילות פרוגסטרון בלבד, בניגוד לגלולות המשולבות המכילות פרוגסטרון ואסטרוגן ביחד. יעילותן גבוהה – יותר מ-99% בשימוש נכון, הכולל נטילה מדי יום בשעה קבועה. יתרונות: לא דורשות פרוצדורה חודרנית, עשויות להחליש דימום וסתי. חסרונות: דורשות נטילה יומית קפדנית. יתכנו דימומים והכתמות (בעייתי לשומרות נידה). יש נשים המעידות על הפחתה בחלב. לא ידוע האם הן יעילות באותה מידה לנשים בעודף משקל או השמנה.
  • התקן תוך רחמי – התקן תוך רחמי ניתן לשימוש מיד לאחר הלידה, אם כי נהוג לחכות כמה שבועות טרם הכנסתו. יעילותו גבוהה, והיא נעה בין 99.2% להתקן נחושת, ו-99.8% להתקן הורמונלי. יתרונות: פעיל למשך 5-10 שנים, הוצאה כספית חד פעמית. התקן הורמונלי עשוי להחליש דימום וסתי עד להיעלמו. חסרונות: פרוצדורה חודרנית. סיכון לנדידת ההתקן, במיוחד אם הוכנס זמן קצר לאחר הלידה. התקני נחושת עשויים להגביר דימום והכתמות.
  • זריקות למניעת הריון – זריקות פרוגסטרון הניתנות מדי 3 חודשים, עם יעילות של 99% במניעת הריון. הזריקות הקיימות בישראל הן זריקות דפו-פרוברה (Depo-Provera) וזריקות סיאנה (Sayana). ניתן לקבלן החל מ-6 שבועות לאחר לידה במידה ומניקות, או לפני לפי ייעוץ רופאה. יתרונות: השפעה ל-3 חודשים, עשויות להחליש דימום וסתי. חסרונות: לא למי שרוחשת טינה לזריקות. השימוש עלול להחמיר אוסטאופורוזיס, ומלווה בעליה במשקל בשכיחות יחסית גבוהה (ממוצע של 3 ק"ג).
  • שתל הורמונלי – השתל ההורמונלי אינו משווק בישראל אך רלוונטי בחו"ל. זהו "גפרור" פלסטי קטן וגמיש המוחדר מתחת לעור, ומשחרר פרוגסטרון במינון קבוע. מעל 99% יעילות במניעת הריון. יתרונותיו: פעיל ל-3 שנים, הוצאה כספית חד פעמית. עשוי להפחית את הדימום הוסתי, לעתים עד היעלמותו. חסרונות: צורך בפרוצדורה ניתוחית מינימלית לשם הכנסת והוצאת השתל.
hormonal implant

צינור המושתל בעור הזרוע ומשחרר פרוגסטרון

אמצעים ניתוחיים

  • וזקטומי, ניתוק צינורית הזרע – ניתוח המערב קשירה של צינורית הזרע של הגבר, המונע מתאי זרע להגיע אל נוזל השפיכה, כך שנוזל השפיכה למעשה לא יכול להפרות ביצית. יתרונות: יעילות גבוהה – סיכוי של 1 ל-2000 להפריה. חסרונות: מצריך התערבות ניתוחית (אם כי פשוטה וקצרה יחסית, ותחת הרדמה מקומית בלבד), בלתי הפיך (דורש ניתוח מורכב יחסית לצורך חיבור הצינורית מחדש).
  • קשירת חצוצרות – ניתוח המערב קשירה או חסימה של החצוצרות, אשר מונעת מהביצית לפגוש בזרע ובכך נמנעת הפריה. במידה ועוברות ניתוח קיסרי, ניתן לבצע את הפרוצדורה באותו הזמן. הסיכויים להריון לאחר קשירת חצוצרות הם נמוכים ביותר – 0.5% בלבד לכל החיים (אשה אחת תכנס להריון על כל 200 נשים שעברו את הפרוצדורה). יתרונות: יעילות לכל החיים. חסרונות: בלתי הפיך, ולכן מתאים אם בטוחות לחלוטין שלא מעוניינות בהריון נוסף. מצריך התערבות ניתוחית.
uterus

קשירת החצוצרות (Fallopian Tubes) מונעת מהביצית לפגוש בזרע

LAM – Lactation Amenorrhea Method – הנקה כאמצעי מניעה

LAM היא שיטה המשתמשת בהנקה כאמצעי למניעת הריון לאחר לידה, וניתן להשתמש בה עד 6 חודשים לאחר הלידה, או עד קבלת הוסת הראשונה מהלידה (המועד הקרוב מבין השניים). לשם כך יש להניק בלעדית, עם מרווחים של עד 4-6 שעות ולא יותר, מה שגורם להפרשת רמות מתמידות של הורמון הפרולקטין שמעכב ביוץ. יעילות השיטה גבוהה אם מבצעות אותה נכון: סיכוי של פחות מ-1 ל-100 להריון. יתרונות: חינמית לחלוטין, לא דורשת מרשם רופאה, אין תופעות לוואי. חסרונות: נדרשת התמדה קפדנית לצורך יעילות השיטה, טוב רק ל-6 חודשים מהלידה ולא יותר.

יש עוד הרבה לכתוב על כל אחד מאמצעי המניעה, אך ברשומה הנוכחית התמקדתי בפרטים "על קצה המזלג". לפני שבוחרות אמצעי מניעה, תמיד מומלץ לחשוב מראש על רשימת התכונות והדרישות שמעוניינות בהן, ואז להתייעץ עם רופאה שמכירה את הרקע הרפואי. באופן אישי אני גם חובבת גדולה של קריאת העלון לצרכנית, שלעתים קרובות מכיל בתוכו המון מידע שימושי ונגיש, וצירפתי למטה קישורים לכמה עלונים רלוונטיים בעברית.

המשך יום נעים ובריא לכולנו,

ליאור 🙂

chill



Planned Parenthood

http://www.plannedparenthood.org/

Baby Center

http://www.babycentre.co.uk/a565100/contraception-after-having-a-baby-your-options

גלולות סרזט – עלון לצרכנית

http://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Cerazette-Pt_1340259729088.pdf

גלולות מיקרולוט – עלון לצרכנית

http://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Microlut_pt_1401621126825.pdf

התקן תוך רחמי הורמונלי – מירנה – עלון לצרכנית

http://www.old.health.gov.il/units//pharmacy/trufot/alonim/2110.pdf

זריקה למניעת הריון – סיאנה – עלון לצרכנית

http://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Sayana_pt_1319616694397.pdf

זריקה למניעת הריון – דפו-פרוברה – עלון לצרכנית

http://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Depo_pt_1410939699254.pdf

מחבר: ד"ר ליאור ברוך | Dr. Lior Baruch

ד"ר ליאור ברוך, בת 31, נשואה ואמא ל-2, ומתגוררת ברמת השרון. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בין השנים 2004-2010. כותבת ויוצרת הבלוג "לבריאותה", בלוג הרפואה הפמיניסטית הראשון, מאז 2013. ----------- Dr. Lior Baruch, 31 years old, married and a mother of two. Graduate of medical school at Ben Gurion University of the Negev, 2004-2010. Creator and writer of "Livriuta - HealthyHer", the first Feminist Medicine blog.

3 מחשבות על “אמצעי מניעה בהנקה

  1. מעניין, מרתק וכתוב בשלמות.
    כרגיל.
    אוהב עד אין קץ
    יובל

    אהבתי

  2. פינגבק: בעיות רפואיות שכיחות לאחר לידה | לבריאותה

  3. פינגבק: תסמונת השחלה הפוליציסטית | לבריאותה

השארת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s