לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך

מחלת לב – הזוית הטרנסית: גברים (FtM)

2 תגובות


הרשומה היא תקציר ההרצאה "הזוית הטרנסית של מחלות לב" שהעברתי בכנס "לדבר בריאות בגאווה 2015".

 

            מחלות לב הן המגפה של העידן המודרני, ונושאות בתואר המפוקפק "גורם המוות המוביל" בשני המינים. עד גיל 65 יש קצת יותר חולי לב מאשר חולות לב, ולכן השתרשה התפיסה (המוטעית) שמדובר במחלה של זכרים, או של גברים. אבל לא רק נשים סיסג'נדריות נדחקות הצידה כשמדובר במחלות לב, אלא גם קהילה שלמה של נשים טרנסג'נדריות וגברים טרנסג'נדרים, שנוטלות/ים טיפול הורמונלי להתאמת מין.

            כדי להבין איך נוצר המצב הזה, צריך להתעכב לרגע על ההיסטוריה והפוליטיקה של הרפואה: הדיווחים הרשמיים על טיפול הורמונלי להתאמת מין הופיעו רק לפני כ-50 שנה או פחות – לא זמן רב כשמדובר בקנה מידה רפואי. המרכזים שנתנו את הטיפול היו ועודם נדירים ומנותקים אחד מהשני, ובעבר כל מרכז קבע לעצמו את הפרוטוקול הטיפולי. רק בשנת 2009 (!) פרסמה החברה לאנדוקרינולוגיה את הקווים המנחים (Guidelines) המקובלים כיום. כן. לפני 6 שנים, זה הכל.

זה מסביר למה המחקרים שבוצעו עד כה, נעשו ברובם על אוכלוסיות קטנות שקיבלו טיפול שונה ולא אחיד, מה שגרר קושי בהסקת מסקנות מבוססות לגבי הטיפול. לאט לאט הצטברו עדויות שהטיפול ההורמונלי משפיע על הסיכון למחלות לב, ואיסוף קפדני של כל המחקרים שנעשו על הנושא בעשורים האחרונים, מראה שהקשר הוא מורכב ומפותל הרבה יותר ממה שהיה סביר לצפות.

            על מה מדובר כשאומרות "מחלות לב"? באנגלית הן נקראות מחלות קרדיו-וסקולריות, כלומר – מחלות לב וכלי דם. לתוך ה"סל" הזה נכנסות טרשת עורקים, אוטם לבבי (התקף לב), שבץ מוחי, וגם פקקת ורידים ותסחיף ריאתי.

איך הטיפול ההורמונלי משפיע על הסיכון לחלות במחלות הללו? מן הסתם, הטיפול בטסטוסטרון לגברים (FtM), והטיפול באסטרוגן לנשים (MtF), משפיעים באופן שונה. כדי לשמור על אורך סביר, פיצלתי את המידע לשתי רשומות. הרשומה הזאת עוסקת בטיפול ההורמונלי לגברים, והרשומה-האחות בטיפול הורמונלי לנשים.

row of heart flag

טיפול בטסטוסטרון – FtM

            נתחיל מהחדשות הטובות: הטיפול בטסטוסטרון, אשר ניתן לגברים טרנסים (FtM), הוא ככל הנראה בטוח מבחינה לבבית. כל המחקרים שבדקו את הנושא עד כה הגיעו לאותה תוצאה: לא הייתה עליה בתחלואה ובתמותה ממחלת לב אצל גברים טרנסים שנטלו טסטוסטרון, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, או בהשוואה לגברים טרנסים שלא טופלו הורמונלית.

            עם זאת, המחקרים הללו עקבו אחרי המטופלים בעיקר לטווח הקצר והבינוני. אין מספיק נתונים לגבי טיפול של כמה עשרות שנים בטסטוסטרון, ולכן קשה לקבוע אם הוא בטוח גם לטווח הארוך, שזה בעצם – לכל החיים. נוסף על כך, סטטיסטית, גברים טרנסים שפונים לטיפול הורמונלי פונים בגיל צעיר יותר מאשר נשים (MtF). וכשמדובר על מחלת לב, לא רק משך הטיפול בטסטוסטרון משנה, אלא גם הגיל עצמו. לכן, למרות שכבר הצטבר קצת מידע על נשים בנות 50 ומעלה שנוטלות טיפול באסטרוגן, המידע על גברים בגילאים הללו שנוטלים טסטוסטרון הוא עדיין נדיר למדי.

 

            ואם התחלנו בחדשות הטובות, זה אומר שיש גם חדשות פחות טובות:

            אחת הסיבות שאסור לסמוך על הטסטוסטרון בעיניים עצומות, היא שכל המחקרים מראים שהטיפול בטסטוסטרון מעלה הרבה פרמטרים שבעצמם מביאים למחלת לב: הוא מעלה מעט את לחץ הדם, מעלה את רמת הכולסטרול "הרע", ומוריד את רמות הכולסטרול "הטוב". הוא גורם לדפוס השמנה בטני ("השמנת תפוח") שמסכנת למחלת לב, ואולי מעלה גם סיכון לסוכרת. הוא גם מעלה את ההמטוקריט – אחוז הכדוריות האדומות בדם – ערך שמקושר לעליה בסיכון למחלת לב, ומעלה רמות של הומוציסטאין, שהוא חומר שמקושר לטרשת עורקים ולמחלות קרישיות הדם.

            למעשה, לנוכח כל אלה, זה אפילו די מפתיע שלא היו יותר מקרים של התקפי לב בגברים שנטלו את הטיפול. ולכן, החוקרותים מסרבותים להתחייב. הןם אומרותים: יכול להיות שבתקופת המחקר שלנו לא מצאנו עליה במחלות לב, אבל אם רק היינו מחכים עוד איזה עשור או שניים…

            אז מה אפשר לעשות כדי להיות "On the safe side"? ראשית – ידע זה כח, ומודעות יכולה להציל חיים. אז אם קראתן/ם עד פה, זו כבר התחלה טובה 🙂

וחוץ מזה, כל המחקרים סיכמו את ממצאיהם בהמלצה להקפיד על מעקב רפואי מסודר: לבצע בדיקות דם לפי המלצת הרופא/ה המטפל/ת, להקפיד על מדידת לחץ דם בעת ביקור במרפאה, ולהמשיך להגיע לפגישות המעקב שנקבעות מראש גם כשמרגישים טוב, ולא רק כשמשהו משתבש. במקביל, מומלץ להקפיד על אורח חיים בריא ככל שמתאפשר. לבצע פעילות גופנית סדירה (פעילות גופנית מגנה על הלב גם ללא ירידה במשקל), לאכול בריא, והכי חשוב (!) למעשנים – להפסיק לעשן או לפחות לנסות להפחית.

TakemyBreathAway

קרדיט: The Awkward Yeti

כמו את הרשומה-האחות, גם את הרשומה הזו אסיים בהערה אישית. למרות שכרופאה הייתי רוצה שכל מי שנוטל טיפול הורמונלי יזכה למעקב רפואי מסודר – מכורח המציאות, חלק מקבלים את ההורמונים באופן "שחור", או ללא הנחיה רפואית רשמית. למען הסר ספק, זה לא נכתב כביקורת על מי שפונה לאופציה הזאת. בעיני האשמה תלויה במערכת שמערימה קשיים בלתי סבירים על קבלת טיפול להתאמת מין. אבל זו אחת הסיבות שהמודעות לנושא חשובה כל כך, ולכן גם אם לא נמצאים במעקב רפואי רשמי, אם חשים בתסמין חשוד כדאי לפנות לייעוץ רפואי.

בברכת שוויון מגדרי ובריאות,

ליאור.

heart on string

* המידע המופיע ברשומה הוא מידע עדכני למאי 2015, ושנאסף ממאמרים מכל העולם. עם זאת, לא מדובר בייעוץ רפואי פרטני, והשורה התחתונה צריכה תמיד להיות של הרופא/ה המטפל/ת המכיר/ה את המצב הרפואי באופן אישי.


Endo Sessions של החברה לאנדוקרינולוגיה

http://www.endosessions.org/

הקווים המנחים של החברה לאנדוקרינולוגיה

http://press.endocrine.org/doi/full/10.1210/jc.2009-0345

בכתיבת ההרצאה והרשומות נעזרתי במאמרים מטה. הללו נמצאים ברשותי, ואשמח לשלוח למתעניינותים:

  1. 1997 – Mortality and morbidity in transsexual subjects treated with cross-sex hormones
  2. 1997 – Long-Term Estrogen Therapy Improves Vascular Function in Male to female transsexual
  3. 2003 – Oral and transdermal estrogens both lower plasma total homocysteine in male-to-female transsexuals
  4. 2003 – Effects of sex steroids on components of the insulin resistance syndrome in transsexual subjects
  5. 2003 – venous thrombosis and changes of hemostatic variables during cross sex hormone treatment in transsexual people
  6. 2006 – The effect of oestrogen on cytokine and antioxidant levels in male to female transsexual patients
  7. 2007 – Review of Studies of Androgen Treatment of Female-to-Male Transsexuals Effects and Risks of Administration of Androgens to Females
  8. 2008 – Venous and arterial thrombo-embolic complications of hormonal treatment in a male-to-female transgender patient
  9. 2010 – Incidence of thrombophilia and venous thrombosis in transsexuals under cross-sex hormone therapy
  10. 2010 – Effect of sex steroid use on cardiovascular risk in transsexual individuals a systematic review and meta-analyses
  11. 2010 – the estrogenic burden on vascular risk in male-to-female transsexuals
  12. 2011 – Endogenous oestradiol but not testosterone is related to coronary artery disease in men
  13. 2011 – A long-term follow-up study of mortality in transsexuals
  14. 2012 – Altered arterial stiffness in male-to-female transsexuals undergoing hormonal treatment
  15. 2012 – Long-Term Evaluation of Cross-Sex Hormone Treatment in Transsexual Persons
  16. 2013 – Prevalence of cardiovascular disease and cancer during cross-sex hormone therapy in a large cohort of trans persons a case-control study.
  17. 2013 – Hormone Therapy Associated With CVD in Male-to-Female Transsexuals
  18. 2014 – Cross-sex hormone therapy in trans persons is safe and effective at short-time follow-up results from the European network for the investigation of gender incongruence.
  19. 2014 – Cardiovascular disease in transsexual persons treated with cross-sex hormones reversal of the traditional sex difference in cardiovascular disease pattern
  20. 2014 – Conjectures Concerning Cross-Sex Hormone Treatment of Aging Transsexual Persons
  21. 2014 – (Patho)physiology of cross-sex hormone administration to transsexual people the potential impact of male–female genetic differences
  22. 2014 – Comorbidity and Side Effects of Cross-Sex Hormone Treatment in Transsexual Subjects
  23. 2015 – Endocrine care of transpeople part I. A review of cross-sex hormonal treatments, outcomes and adverse effects in transmen
  24. 2015 – Endocrine care of transpeople part II. A review of cross-sex hormonal treatments, outcomes and adverse effects in transwomen
  25. 2015 – Profound Changes in Sex Hormone Levels during Cross-Sex Hormone Therapy of Transsexuals do not Alter Serum Cholesterol Acceptor Capacity

מחבר: ד"ר ליאור ברוך | Dr. Lior Baruch

ד"ר ליאור ברוך, בת 31, נשואה ואמא ל-2, ומתגוררת ברמת השרון. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בין השנים 2004-2010. כותבת ויוצרת הבלוג "לבריאותה", בלוג הרפואה הפמיניסטית הראשון, מאז 2013. ----------- Dr. Lior Baruch, 31 years old, married and a mother of two. Graduate of medical school at Ben Gurion University of the Negev, 2004-2010. Creator and writer of "Livriuta - HealthyHer", the first Feminist Medicine blog.

2 מחשבות על “מחלת לב – הזוית הטרנסית: גברים (FtM)

  1. פינגבק: מחלת לב – הזוית הטרנסית: נשים (MtF) | לבריאותה

  2. פינגבק: עצם השינוי: אוסטאופורוזיס בקהילה הטרנסית | לבריאותה

השארת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s