לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך

פיברומיאלגיה – מה ולמה

5 תגובות


            פיברומיאלגיה היא מחלה מבלבלת. החולות לא "נראות חולות", בדיקה גופנית לא מעלה ממצאים מעבר לרגישות כללית, ובדיקות המעבדה וההדמיה נראות תקינות. זו אחת הסיבות שנשים החולות בפיברומיאלגיה נתקלות לעתים בחוסר הבנה, בתגובות מזלזלות או בהאשמות שהן מפונקות. עם זאת, מחקרים מהשנים האחרונות מרמזים שלפיברומיאלגיה בהחלט יש בסיס ביולוגי, שרק לאחרונה הולך ומתבהר.

            פיברומיאלגיה היא סיבה שכיחה לכאב כרוני, והסיבה הראשונה לכאב שרירי מפושט בנשים בנות 20-55. השכיחות המשוערת של פיברומיאלגיה היא כ-2-3% מהאוכלוסיה, והיא נפוצה פי 6 בנשים ביחס לגברים. בעבר נטו לחשוב שההבדל משמעותי יותר, אך הוא הצטמצם לאחר ששונו הקריטריונים לאבחנה, שכנראה "הפלו גברים לרעה" (עוד על כך בהמשך). הקריטריונים הקודמים כללו לחיצה על 18 "נקודות רגישות", ואבחנת פיברומיאלגיה ניתנה אם הופק כאב ב-11 נקודות לפחות. היום השימוש בנקודות הרגישות נותר בעיקר בעת הבדיקה הגופנית, אך כבר אינו נחוץ לאבחנה. ועדיין, לפני שניתנת אבחנת פיברומיאלגיה חשוב לשלול הפרעות אחרות שעשויות לתת תסמינים דומים, כמו תת פעילות של בלוטת התריס, מחלות אוטואימוניות ודלקתיות, ועוד.

            היום נהוג לחשוב על פיברומיאלגיה כעל מחלה אחת בתוך משפחה של מחלות-כאב. חלק מ"בנות המשפחה" הן מחלות שגורמות כאב מקומי; למשל מיגרנה המתבטאת בכאב ראש, או תסמונת המעי הרגיש (רגיז) המתבטאת בכאב בטן ובתסמיני עיכול. אך בניגוד למחלות הכאב המקומי, פיברומיאלגיה גורמת לתסמינים ולכאב בכל הגוף.

נקודות רגישות מתוך webmd

"נקודות רגישות" שימשו בעבר לאבחנת המחלה. התמונה מתוך WebMD

תסמיני המחלה

  • כאב. התסמין המרכזי של פיברומיאלגיה הוא כאב מפושט וממושך שפוגע בשני צדי הגוף, ובפלג הגוף העליון והתחתון. לעתים ישנה תחושת כאב או נפיחות גם במפרקים, למרות שבבדיקה אין עדות לדלקת. דפי, המאובחנת עם פיברומיאלגיה, כותבת כך:

כאב

  • עייפות. תחושת עייפות גם היא תסמין אוניברסלי של פיברומיאלגיה. היא בולטת בעיקר בקימה משינה, אך גם סביב אחר הצהריים, ומגיעה במהרה גם אחרי פעילויות "קלות". רבות מחולות פיברומיאלגיה מתארות כי אינן חשות רעננות גם לאחר שינה ארוכה, ושנתן מאופיינת כשינה קלה עם יקיצות רבות. ובתיאורה של דפי:

דפי קודיש - שינה1

  • הפרעות קוגניטיביות, קיימות ברוב אך לא בכל החולות, וזכו לכינוי "ערפל פיברומיאלגיה". הרבה פעמים ה"ערפל" מתואר כקושי בריכוז או בזכרון, או קושי בביצוע משימות שדורשות חשיבה מהירה.
  • חרדה או דכאון קיימים בכ-30-50% מחולות פיברומיאלגיה בעת האבחנה, כאשר לנשים עם פיברומיאלגיה יש סיכון גבוה פי 3 ללקות בדכאון  בהשוואה לנשים ללא המחלה. ישנן כמה השערות שלא יפורטו כאן אשר מסבירות את העובדה הזאת, אך בנימה אישית אעיר שאני בטוחה שכאב כרוני לא מוסיף עליזות למצב הרוח, עם או בלי קשר לסיבות האחרות שמסבירות את שכיחות הדכאון.
  • כאב ראש (מיגרנה או tension headache) מופיע ב-50% מחולות פיברומיאלגיה.
  • פראסתזיות, דוגמת נימול, דגדוג, תחושת שריפה, ועוד.
  • תופעות נוספות, פחות שכיחות, הן יובש עיני, דפיקות לב ואי סבילות לעמידה, כאב מחזור ו-וסת, כאב בפות ובנרתיק, הזעת לילה, קושי בבליעה או קוצר נשימה.

מהרגע שניתנת אבחנת פיברומיאלגיה, ישנה נטיה (של הצוות הרפואי ושל המטופלת עצמה) לשייך כל תסמין חדש למחלה הקיימת. עם זאת, חשוב לזכור שגם בנוכחות פיברומיאלגיה – תסמינים חדשים ולא מוכרים מצריכים פניה לרופאה.

Dana Harrell-Sanders - crucified by pain

Crucified by Pain, ציור מאת דנה הראל-סנדרס. נשים רבות מציירות את הכאב של פיברומיאלגיה בצורה דומה.

מה גורם לפיברומיאלגיה?

            למרות שהיום ידוע הרבה יותר על המחלה משהיה ידוע לפני כמה שנים, התשובה לשאלה הזאת עדיין לא ברורה. לפיברומיאלגיה יש ככל הנראה רקע משפחתי-גנטי: ידוע שלקרובות מדרגה ראשונה של נשים עם פיברומיאלגיה, יש סיכוי של פי 8.5 ללקות גם הן במחלה. נכון להיום, טרם נתגלה גן ספציפי שמקושר למחלה, אך ישנם כמה "חשודים מרכזיים", ומחקר נוסף נדרש כדי לקבוע את חלקם ביצירת המחלה.

            לפני כעשור עוד שלטה המחשבה שמקור הכאב בפיברומיאלגיה נובע מהשרירים, בגלל התסמינים של כאב שרירים, ובגלל שינויים ברקמת השריר של נשים עם מחלה ממושכת. עם זאת, ככל שהמחקר בתחום התקדם, נהיה ברור שהשינויים בשריר של נשים עם פיברומיאלגיה הם לא המקור לבעיה, אלא משניים – ונוצרו בעקבות הכאב הכרוני והמגבלה בפעילות.

            למעשה, עם התקדמות המחקר, נראה כי מקור המחלה הוא במערכת העצבים המרכזית, מה שמעניק פרשנות מעניינת למשפט "זה הכל בראש שלך". ישנן עדויות רבות שסף הגירוי העצבי של נשים עם פיברומיאלגיה נמוך משל נשים בריאות. גירויים כתחושת חום, לחץ (Pressure) או זרם חשמלי, הנחווים כבנאליים עבור נשים בריאות, יכולים לעורר כאב בנשים עם פיברומיאלגיה.

ישנם כמה ממצאים המגבים את ההשערה הזאת: בנוזל השדרה (CSF) של חולות פיברומיאלגיה נמצאו ריכוזים גבוהים יותר מהרגיל של חומר שנקרא Substance P, ושקשור לתפיסת כאב. במקביל, בדם של חולות פיברומיאלגיה נמצאו ריכוזים נמוכים יותר של חומרים שהגוף מייצר ושתפקידם לשכך כאב באופן טבעי. גם דפוס הפיזור של קולטנים הקשורים לכאב, שונה בחולות פיברומיאלגיה בהשוואה לדפוס בא/נשים ללא המחלה, ובדיקות fMRI מאשרות שאיזורים במוח האחראיים על עיבוד כאב, פעילים יותר בחולות פיברומיאלגיה, כלומר: גם תחושה קלה של לחץ או מגע יפעילו איזורים במוח אשר אמורים להגיב לכאב.

 חשוב לזכור שכל הבדיקות המתוארות מעלה הן למטרות מחקר בלבד, אינן מבוצעות כבדיקות שגרה, וגם לא נחוצות לצורך אבחנה של פיברומיאלגיה.

MRI

התרשים העליון משמאל מדגים כיצד גירוי חלש יחסית מתפרש ככגירוי חזק ומכאיב אצל חולות פיברומיאלגיה (באדום). תרשימי המוחות מראים כי איזורים הקשורים לחוויית כאב הופעלו אצל חולות וחולי פיברומיאלגיה (באדום) אחרי מגע קל, בדומה לאיזורים שהופעלו אצל א/נשים  בריאות (בירוק) בתגובה לגירוי מכאיב.

הזוית המגדרית

            כאמור מעלה, פיברומיאלגיה שכיחה יותר בנשים. גם למין הביולוגי וגם למגדר עמו מזדהות/ים ישנה השפעה על המחלה. מבחינת המין הביולוגי – יתכן שחלק מהאחריות לעובדה שנקבות ביולוגיות סובלות יותר מפיברומיאלגיה, קשור להורמוני המין הנקביים, אסטרוגן ופרוגסטרון. השניים משחקים תפקיד מורכב ולא-לחלוטין-מובן בויסות תחושת הכאב בגוף. מחקרים מצאו שעוצמת הסימפטומים של פיברומיאלגיה משתנה לאורך המחזור החודשי, כש-45% מהנשים מעידות על החמרה סביב ימי הוסת. בנוסף, ישנה החמרה גם סביב גיל הפסקת הוסת, המנופאוזה.

המגדר, מסתבר, משפיע פחות על המטופל/ת, ויותר על הרופא/ה: מחקרים הראו כי רופאות/ים "מסכימות" לאבחן נשים כחולות בפיברומיאלגיה גם על סמך שיחה בלבד, וגם בהיעדר ממצאים גופניים. עם זאת, כשמדובר במטופלים גברים, ישנה נטיה "להתעקש" על מציאת הנקודות הרגישות שתוארו מעלה, גם אם המטופל עונה על הקריטריונים האחרים לאבחנה. על הנושא של התפקיד המגדרי (Gender Role) אפשר להרחיב עוד הרבה, אבל על כך בהזדמנות אחרת.

 

 

אני רוצה לחתום את הרשומה הזאת בוידוי: אני זוכרת שבמהלך לימודי הרפואה, מתחת לפני השטח ובאופן בלתי רשמי, רובנו האמנו כסטודנטיות/ים ש"אם אי אפשר לראות את זה, זה לא קיים". עברו מאז כמה שנים, וכשאני מסתכלת לאחור אני מבינה כמה יהיר יכול להיות עולם הרפואה. כמה יהירות נדרשת כדי לחשוב שפענחנו את כל סודות האדם (ובמיוחד את סודות המין הנקבי והמגדר הנשי, ששנים של מחקרים טרחו להשאיר מאחור) ושאם משהו לא מובן לנו זה רק כי הוא "לא אמיתי". מאז אספתי דוגמאות רבות למחלות שבעבר נחשבו "פסיכולוגיות", אבל היום כבר קיימת הטכנולוגיה שמאפשרת לנו לאבחן אותן במדויק, ולזהות את הגורם להן, ואני מאמינה בלב שלם שבעתיד הנראה לעין פיברומיאלגיה תהיה אחת מהדוגמאות האלה.

 

בברכת יום נהדר ובריא,

ליאור.

לאורך הרשומה התייחסתי לחולות פיברומיאלגיה, אך כל האמור מעלה תקף גם לגברים ולזכרים

UpToDate:

Clinical manifestations and diagnosis of fibromyalgia in adults

Pathogenesis of fibromyalgia

http://www.uptodate.com

Fibromyalgia – Medscape

http://emedicine.medscape.com/article/329838-overview#showall

The Everyday Struggles of Living With Fibromyalgia

http://www.health.com/health/condition-article/0,,20326431,00.html

Featured Pain Art: “Crucified by Pain”

http://painexhibit.org/en/galleries/suffering/ag03_harrell-sanders/

 מתוך מחקר של גרייסלי ושות', ממצאים ב-fMRI:

http://www.arthritis-research.com/content/8/6/224/figure/F1?highres=y

Gender bias in diagnosing fibromyalgia

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20189151

Ovarian hormones and pain response: A review of clinical and basic science studies

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19406368

מחבר: ד"ר ליאור ברוך | Dr. Lior Baruch

ד"ר ליאור ברוך, בת 31, נשואה ואמא ל-2, ומתגוררת ברמת השרון. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בין השנים 2004-2010. כותבת ויוצרת הבלוג "לבריאותה", בלוג הרפואה הפמיניסטית הראשון, מאז 2013. ----------- Dr. Lior Baruch, 31 years old, married and a mother of two. Graduate of medical school at Ben Gurion University of the Negev, 2004-2010. Creator and writer of "Livriuta - HealthyHer", the first Feminist Medicine blog.

5 מחשבות על “פיברומיאלגיה – מה ולמה

  1. נהדרת. כרגיל, למדתי המון.

    אהבתי

  2. תודה! איזה כיף להכיר את בלוג הרפואה הפמיניסטי שלך 🙂

    אהבתי

  3. פינגבק: מיגרנה בנשים: על הורמונים, כאב ראש והחיים | לבריאותה

השארת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s