לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך

דכאון לאחר לידה בגברים: אבהוּת אל מול הקושי

3 תגובות


טריגר: דכאון, אלימות במשפחה

       

          כשמדובר על דכאון לאחר לידה, נהוג לחשוב ולדבר על אמהות. ואכן, אחוז לא קטן מהאמהות חוות דכאון, או סוגים אחרים של שינויי מצב רוח לאחר הלידה. אבל גם אבות. ועליהם מדובר הרבה פחות, אם בכלל.

          יש לי הרבה תשובות לשאלה "איך פמיניזם יכול להועיל לגברים" והנושא של דכאון לאחר לידה (ודכאון בכלל אצל גברים) הוא רק דוגמא אחת: דכאון לאחר לידה אצל גברים נמצא בתת-סקירה, תת-אבחון ותת-טיפול, ורבים מופתעים ומופתעות לשמוע שדבר כזה בכלל קיים.

למעשה, גם בעלי מקצועות רפואיים לא תמיד מודעים לקיומה של האבחנה שפוגעת בכ-10% מהאבות הטריים. ובעצם זה לא מפתיע, כשהחברה שלנו מלמדת בנים "להיות גברים", להפגין כח ולצמצם ברגשות עדינים. לא "לבכות כמו ילדה", אבל כן "להיות חזק". בעולם שכזה, להודות שאתה גבר שסובל מדכאון זה כמעט לא לגיטימי. לא מפליא שאבות רבים מפנימים את הרגשות הקשים, לא משתפים את בת או בן הזוג בקשיים שלהם, לא משוחחים על כך עם חברים, וכמעט ולא פונים לעזרה מקצועית.

וזה לא נגמר בזה. כי גם מי שמכתיב את סדר היום הרפואי חונך בחברה שבה "גברים לא בוכים", וגם אם גבר עם דכאון לאחר לידה מגיע אל המערכת הרפואית, הסיכויים שיאובחן או יקבל את הטיפול המתאים נמוכים מאשר אם היה מדובר באשה. ובכל זאת, בעשור האחרון המודעות לכך שגם גברים, אבות, סובלים מדכאון לאחר לידה, הולכת ומתרחבת בקרב הקהילה הרפואית. בזהירות גדולה: רק מאמר פה ושם מדי פעם. עדיין לא פרקים שלמים בתוך ספרי רפואה, כמו שיש עבור דכאון אחרי לידה של אמהות. אבל זו התחלה.

גם אבות יכולים לסבול מדכאון לאחר לידה

גם אבות יכולים לסבול מדכאון לאחר לידה

          אז אמנם כתבתי לפני כמה שורות ששכיחות דכאון לאחר לידה אצל גברים עומדת על כ-10%, אבל למעשה ההיקף המדויק עוד לא ברור לחלוטין. בעיקר בגלל שהמחקרים בנושא יחסית קטנים ובודדים, וגם בגלל שעדיין אין הסכמה גורפת על איך לאבחן ולהגדיר דכאון לאחר לידה בגברים. ההגדרה שאשתמש בה כאן דומה להגדרה בנשים: מצב של דכאון קליני (Major Depression) שהופיע בשנה הראשונה לאחר לידה. כך או כך, לא מדובר במצב נדיר, ובין 4% ל-25% מהאבות הטריים יחוו דכאון במהלך השנה הראשונה לאחר הולדת בתם או בנם. עם זאת, דכאון לאחר לידה בגברים לרוב מתפתח באופן הדרגתי יותר לאורך אותה השנה.

          מה גורם לאבות לפתח דכאון לאחר לידה?

הרבה מחשבות, חששות ודאגות מלווים גם את הלידה המאושרת ביותר. הרבה חשים אֵבֶל על אובדן החופש, או פחד מפני האחריות שההורות מביאה עמה. גברים רבים חרדים לגבי האחריות הכלכלית שהם מרגישים שנחה בעיקר עליהם (בין אם זו המציאות או תפיסה פנימית של "מה גבר אמור להיות"), וחוששים אם יהיו אבות טובים, בעיקר אם להם בעצמם יש זכרונות ילדות רעים מאביהם.

          ככל הנראה, גורם הסיכון החזק ביותר לדכאון לאחר לידה אצל האב, הוא דכאון לאחר לידה אצל האם. הקשר הסיבתי עדיין לא מוחלט, אבל נראה ש-25-50% מבני הזוג של אמהות עם דכאון, סבלו מדכאון גם הם. פרטנרים של אמהות יחידניות נוטים גם הם לסבול יותר מדכאון לאחר לידה.

עוד גורמי סיכון הם דכאון בעבר, דכאון במהלך ההריון של בת הזוג, והיסטוריה משפחתית של דכאון. אבטלה ומצב כלכלי דוחק גם הם גורמי סיכון, וגם אירועים סטרסוגניים בחצי השנה שקדמה ללידה. גם עבור אבות, כמו בדכאון לאחר לידה באמהות, היעדר תמיכה מהסביבה היא גורם סיכון משמעותי. עם זאת, אצל גברים המצב עשוי להיות בעייתי יותר, כיוון שלעתים המחסום בדרך לקבלת תמיכה נמצא בתוך האב: גברים נוטים לשתף פחות את בת או בן הזוג, את משפחתם ואת החברים, ולכן לא מקבלים את התמיכה שהסביבה הייתה מוכנה לתת במידת הצורך. לכן, גם האמונה שאין תמיכה היא גורם סיכון משמעותי לא פחות.

גברים שהפכו לאבות בגיל צעיר מ-25 סובלים מדכאון לאחר לידה בשכיחות גבוהה יותר, אך לא ברור האם הסיבה לכך היא הגיל עצמו (הבשלות להיות הורה) או הקשר שבין הגיל לבין גורמי הסיכון שצוינו מעלה.

sad dad ליאור ברוך

          בניגוד להרבה מחלות אחרות, לאורך ההיסטוריה דכאון נחקר בעיקר בנשים ופחות בגברים. גם הקריטריונים שבעזרתם נעשית האבחנה מתבססים על תסמינים שנשים מציגות, בעוד לא מעט גברים שסובלים מדכאון מבטאים את התסמינים קצת אחרת, מה שכמובן עשוי להקשות על הזיהוי.

גברים, למשל, פחות מתארים תחושות של עצב, אשמה או חוסר תקווה. בעוד הרבה נשים מתארות בכי, גברים מספרים על ניתוק ועל התרחקות מהסביבה, על הפרעה בריכוז, היעדר מוטיבציה ואיבוד עניין במה שקורה סביבם. יש יותר נטיה לעצבנות, כעס וחיכוכים, ולהתנהגות תוקפנית שנעה בין סרקזם וציניות ועד לאלימות. גברים, יותר מנשים, נוטים לאמץ התנהגות אימפולסיבית או נטילת סיכונים כשהם בדכאון. גברים גם פונים יותר לעזרת חומרים חיצוניים בשביל למצוא הקלה לרגשותיהם, בין אם עישון סיגריות, שתיית אלכוהול או שימוש בסמים, ושימוש מוגבר בתרופות מרשם. 

          אבות רבים עם דכאון לאחר לידה מוצאים את עצמם מבלים שעות ארוכות בעבודה: חלק מתוך חוסר רצון לחזור הביתה, אחרים מתוך חרדה שנובעת מהרצון לדאוג כלכלית למשפחתם, או מביקורת עצמית מחמירה ומדאגה לתפוקות בעבודה. הרבה גברים מספרים על תחושה של קונפליקט, סתירה בין איך שגבר "צריך להיות" לבין איך שהם מרגישים שהם באותו הרגע, ושופטים את עצמם בחומרה.

          לדכאון בגברים, כמו בנשים, יש גם השפעות גופניות, כמו ירידה במשקל, הפרעה לשינה ותחושת עייפות תמידית. חוסר שינה, אגב, הוא בעצמו גורם סיכון לדכאון ויכול להחמיר דכאון קיים, והמצב הזה עלול ליצור מעגל שמגביר את עצמו. גברים רבים שסובלים מדכאון מתלוננים על תחושות גופניות שונות, כמו כאב בטן, כאב ראש ובעיות עיכול, ופונים לרופא/ה לעתים קרובות יותר מהרגיל עבורם. זו עוד סיבה שרגישות של הצוות הרפואי לאפשרות של דכאון לאחר לידה היא כה חשובה, כיוון שכל פניה כזו היא הזדמנות לזהות את המצב שמסתתר מאחוריה.

          דכאון יכול להגיע עד למחשבות על מוות, אובדנות, או מחשבות על פגיעה בבת הזוג או בתינוק/ת. מצב כזה צריך להיות סימן אזהרה שמחייב פניה מיידית לטיפול.

Businessman writing in dark office at the night

אבות עם דכאון אחרי לידה משקיעים עצמם בעבודה עד שעות מאוחרות

*טריגר אלימות במשפחה*

          מעבר למצוקה הברורה של האבא, לדכאון לאחר לידה יש השלכות ניכרות גם על הסביבה. אבות עם דכאון לאחר לידה פחות נוטים להקשר לתינוק/ת בתקופת הינקוּת והילדוּת. הם נוטים לראות את ילדיהם באור שלילי, חשים פחות רגשות חיוביים כלפיהם, ואף משדרים זאת בהתנהגות, בכך שאינם מפגינים חמימות לילד/ה וממעטים לדבר לילדיהם או ליצור עמם קשר. במקרים מסוימים המצב ממשיך להתנהגות עוינת, פולשנית, ואפילו לאלימות גופנית.

          מחקרים מראים שילדים וילדות לאבות שסבלו מדכאון, נושאים עמם את ההשלכות גם לאחר שנים. בגיל 7, השכיחות של הפרעות התנהגות, הפרעות קשב וריכוז, דכאון וחרדה היו גבוהים פי 2 בילדות ובילדים של אבות שאובחנו עם דכאון לאחר לידה, אפילו שהדכאון התרחש כשהיו תינוקות בלבד. הממצאים הללו לא השתנו גם כשהכניסו למשוואה מצב סוציואקונומי ודכאון אצל האם. מחקרים אחרים הראו פגיעה בכישורי השפה של ילדות/ים לאבות עם דכאון. ההשלכות של דכאון לאחר לידה שפוגע בשני ההורים ביחד, גדולות אפילו יותר, ומחקרים מראים שמצב כזה יכול להביא לטיפול לקוי במיוחד בתינוק/ת, לפעמים עד התעלמות מוחלטת מכללי בטיחות, או אפילו עד אלימות או התעללות.

          אם כך, חשוב לטפל בדכאון גם עבור רווחתו של האבא בעצמו, אבל גם עבור ילדיו. כיוון שדכאון אחרי לידה בגברים כמעט ולא נחקר, גם ההמלצות לטיפול נובעות בעצם מהנסיון בטיפול בדכאון באופן כללי ומטיפול בדכאון לאחר לידה בנשים.

          כשמדובר בטיפול בדכאון, כדאי להתחיל עוד לפני הלידה: מחקר הראה שהדבר העיקרי שדחף נשים לחפש עזרה עבור דכאון אחרי לידה, זה אם הכינו אותן לאפשרות הזאת עוד במהלך ההריון. ההכנה הועילה לנשים כיוון שהיו מסוגלות לזהות את התסמינים בזמן, ולדעת שמדובר במצב שכיח שיש לו טיפול. ניתן להניח שגם עבור גברים המצב דומה. במידה והאב מצטרף לבת הזוג לבדיקות במהלך ההריון, זו הזדמנות טובה עבור הצוות הרפואי להעלות את הנושא, ואם אינו מצטרף – ניתן לשוחח על כך עם בת הזוג. גם העלאת מודעות באמצעי התקשורת ובאינטרנט יכולה לעזור.

          הטיפול שמומלץ עבור כל האבות הסובלים מדכאון הוא להרחיב את מעגלי התמיכה: לשוחח על הנושא עם בת או בן הזוג ככל שמתאפשר, או להשתתף בקבוצת תמיכה לאבות. קבוצות באינטרנט, כמו פורומים או קבוצות פייסבוק עבור אבות, יכולות להיות גם הן תמיכה משמעותית.

          גם קורסים שמלמדים טיפול יום-יומי בתינוק/ת יכולים לעזור בהפחתת דכאון לאחר לידה. מצב הרוח של אבות רבים משתפר כשהם מרגישים שהם בשליטה על הסיטואציה, ויודעים מה לעשות ברמה הפרקטית, כמו החלפת חיתול או האכלה. המיומנויות האלה מפחיתות את תחושת התסכול, ומעניקות לאב בטחון עצמי ואמונה ביכולתו לטפל בילדיו. לעתים קרובות, המעורבות הפיזית גם מגבירה אצל האב את המעורבות הרגשית.

          במידה ומדובר בדכאון ברמה בינונית או קשה, מומלץ לקבל גם טיפול פסיכולוגי אשר יכול להיות טיפול בשיחות, או טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) שהוכח כיעיל בדכאון אחרי לידה במחקרים על נשים. את הטיפול הזה ניתן לשלב גם עם תרופות נגד דכאון.

man and child ליאור ברוך

          לעתים קרובות במהלך הכתיבה של הבלוג אני מהרהרת עם עצמי על הקשר שבין בריאות ורפואה לבין תרבות וחברה. אני חושבת שנושא הרשומה הזאת גרם לי יותר מתמיד לחשוב על הקשר הזה. אפשר לדבר הרבה על ההבדלים המולדים שבין נשים וגברים, נקבות וזכרים; אבל כמעט ואי אפשר לנתק את ההבדלים הביולוגיים מאלה התרבותיים, שמועברים אלינו בין השורות מרגע שהצצנו לראשונה אל העולם.

קשה לדעת: אם ילדים, בנים, יגדלו בסביבה שבה מותר להראות חולשה, לבטא רגשות רכים, ולדבר על פחדים ועל חששות – האם נשנה את התמונה העגומה שבה גברים מרגישים צורך להתמודד לבדם עם קשיים שאף אחד לא צריך לעבור לבדו? אולי כן, ואולי לא. אבל לדעתי, זה בהחלט שווה נסיון.

בברכת יום בריא לכולנו,

ליאור.


Dads Get Sad Too: Depressive Symptoms and Associated Factors in Expectant First-Time Fathers.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=Dads+Get+Sad+Too%3A+Depressive+Symptoms+and+Associated+Factors+in+Expectant+First-Time+Fathers.

Depression in men in the postnatal period and later: child psychopathology a population cohort study.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2650418

Paternal postpartum depression, its relationship to maternal postpartum depression, and implications for family health
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=Paternal+postpartum+depression%2C+its+relationship+to+maternal+postpartum+depression%2C+and+implications+for+family+health

Paternal postpartum depression: what health care providers should know.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=Paternal+postpartum+depression%3A+what+health+care+providers+should+know.

Helping Men Beat The Baby Blues And Overcome Depression
http://www.postpartummen.com/depression.htm

מחבר: ד"ר ליאור ברוך | Dr. Lior Baruch

ד"ר ליאור ברוך, בת 32, נשואה ואמא ל-2, ומתגוררת ברמת השרון. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בין השנים 2004-2010. מייסדת 'לבריאותה - רפואה פמיניסטית' משנת 2013. ----------- Dr. Lior Baruch, 32 years old, married and a mother of two. Graduate of medical school at Ben Gurion University of the Negev, 2004-2010. Creator of "Livriuta - HealthyHer - Feminist Medicine"

3 מחשבות על “דכאון לאחר לידה בגברים: אבהוּת אל מול הקושי

  1. פינגבק: דכאון לאחר לידה: אמהוּת מתמודדת | לבריאותה

  2. פינגבק: בעיות רפואיות שכיחות לאחר לידה | לבריאותה

  3. פינגבק: אוסטאופורוזיס: עצמות במשבר | לבריאותה

השארת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s