לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך

פוסט טראומה לאחר לידה: מה שקרה ומה שאחרי

תגובה אחת


*טריגר פוסט טראומה, תיאורי לידה, לידה שקטה

 

          לפני כמה שבועות פרסמתי כאן תרגום של כתבה שתיארה את החוויה של הפרעה פוסט טראומטית לאחר לידה. זו לא הייתה רשומה "מדעית", אבל הכתבה המקורית לכדה את תשומת לבי עד שמצאתי את עצמי חושבת עליה עוד כמה ימים לאחר הקריאה, ולבסוף החלטתי לפרסם אותה. הרשומה הנוכחית והרביעית בסדרת "לאחר לידה", משלימה את החוב ומוסיפה עוד רקע רפואי על הפרעה פוסט טראומטית בעקבות לידה.

         הפרעה פוסט טראומטית, או PTSD, היא הפרעת חרדה שמתפתחת בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי; כלומר, אירוע שבו נשקפה סכנה לחיים או לשלמות של מי שנכחה בו, או הייתה עדה לו. 

יש הרבה אירועים שקל להסכים שיש להם אופי טראומטי, כמו אירועי תקיפה ואלימות מכל סוג, אסונות טבע, מלחמה ותאונות קשות. אבל גם לאירועים "טבעיים" יכולה להיות השפעה עמוקה על הנפש, ולידה היא אחת מהם. ההכרה בכך, אגב, ניתנה רק בשנת 1994, למרות שכבר במסמכים ישנים יותר ניתן למצוא עדויות לנשים שסבלו מתסמיני פוסט טראומה בעקבות לידה.

          לא כל אירוע טראומטי מביא בהכרח להפרעה פוסט טראומטית, כמו שלא כל אירוע עצוב גורם בהכרח לדכאון, והההתפתחות של PTSD תלויה בגורמים שנתאר עוד מעט. חשוב לזכור שנשים שונות מתמודדות אחרת עם אותו אירוע, ואפילו אותה אישה עשויה להתמודד אחרת עם אירועים דומים בתקופות שונות בחייה. האמת היא, שסביר להניח שלא מעט נשים ימצאו את עצמן בנקודה כלשהי בתוך הרשומה הזאת, וזה נורמלי לחלוטין; כל עוד התסמינים לא יוצרים מצוקה או מפריעים לתפקוד, הם לא מצריכים התערבות או טיפול.

אז עד כמה זה נפוץ?

         קשה לקבוע את השכיחות של PTSD בעקבות לידה, אך ההשערה היא שכ-2-6% מהנשים סובלות מהתסמונת הפוסט טראומטית המלאה. עם זאת,  הסתכלות כזאת על השכיחות יכולה להיות בעייתית: גם אם אשה לא עונה על כל הקריטריונים כדי לאבחן את ההפרעה המלאה, היא עדיין יכולה לסבול מתסמינים חלקיים, שלעתים מספיקים כדי לגרום למצוקה משמעותית מבלי להכנס לסטטיסטיקה.

Mother and Baby

מה הופך לידה – לטראומה?

נכון, לידות קשות או מורכבות מבחינה רפואית, הן על פי רוב גם קשות יותר מבחינה רגשית. אבל זה ממש לא הגורם היחיד בהפיכת לידה לטראומטית. גם לידה שגרתית לחלוטין עבור הצוות הרפואי יכולה להשאיר זכרון צורב בלבה של היולדת, ויש כמה מאפיינים שמשפיעים על עיצוב החוויה של הלידה:

  • פחד של היולדת לחייה או לחיי התינוק/ת

*טריגר לידה שקטה* "המיילדת אמרה לי שהדופק של העובר נמוך מדי וצריך להוציא אותו מיד, והוסיפה שאני עלולה לדמם הרבה כי לחץ הדם שלי מאד גבוה. היא גם קראה לרופאה שניסתה לתת לי תרופות לוריד. אחרי זמן מה הן לחצו על כפתור המצוקה והחדר התמלא באנשי צוות. בנקודה הזאת כבר באמת האמנתי שהתינוק שלי מת. אפילו התחלתי להגיד לעצמי שיש לי שני ילדים נפלאים בבית ושאני צריכה לשמוח בהם. את ההרגשה הזאת אני לא מאחלת גם לגדול באויבי"

חשש לחיים יכול להתעורר סביב מצוקה של העובר או של האם, ניתוח קיסרי דחוף, אשפוז בטיפול נמרץ ועוד הרבה פעולות רפואיות שיש להן משמעות מפחידה באופן אובייקטיבי. אבל גם אמונה סובייקטיבית ש"משהו משתבש" או שנשקפת סכנה, יכולה לגרום לאותו פחד עמוק ובלתי נסבל לחיים של התינוק/ת או של היולדת בעצמה. כשהצוות הרפואי מקפיד לעדכן את היולדת מה קורה, הוא יכול למנוע פחד מיותר, ובכך גם להפחית את הסיכון לפוסט טראומה. מה שמביא אותנו לנקודה הבאה.

  • תחושת חוסר שליטה

פעולות רפואיות שלא הוסברו כראוי או שלא נתקבלה עבורן הסכמה, יכולות להיחוות כטראומטיות, כיוון שהיולדת מרגישה (בצדק) שאין לה שליטה בתוך הסיטואציה. היכולת לצפות מה הולך לקרות היא גורם מגן מפני טראומה, בעוד שחוסר אונים הוא גורם סיכון משמעותי. מתן הכבוד הראוי לבחירות של היולדת על הגוף ועל הלידה הוא לא רק עניין מוסרי, אלא גם בעל ערך במניעת טראומה.

  • אופן הלידה

לכל סוגי הלידות יש פוטנציאל להיחוות כטראומטיות, החל מלידות בית ועד לניתוח קיסרי מתוכנן. עם זאת, ככל שיש יותר התערבויות רפואיות (גם אם הן נחוצות לחלוטין), יש יותר סיכוי שהלידה תיחווה כטראומטית ליולדת, בין השאר בגלל תחושת חוסר השליטה בסיטואציה והפחד לגורלה או לגורל התינוק/ת.

  • תמיכה

תמיכה טובה במהלך הלידה ומיד אחריה יכולה למנוע התפתחות של פוסט טראומה. התמיכה יכולה להגיע מבן או בת הזוג, מהמשפחה, מהדולה או מהצוות הרפואי, והיא יכולה להתבטא בתמיכה רגשית או בעזרה מעשית. היעדר תמיכה עושה את ההפך ומעלה את הסבירות.

  • אירועים טראומטיים קודמים

לידה יכולה להעלות זכרון של טראומות קודמות, במיוחד אצל נשים שחוו בעבר תקיפה מינית. התייחסות נכונה לכך במהלך הלידה יכולה להפחית את הסיכון להפרעה פוסט טראומטית.

BrooklynBirthArt

תמיכה של בן או בת הזוג במהלך הלידה ומיד אחריה היא גורם מגן מפני הפרעה פוסט טראומטית. התמונה מתוך BrooklynBirthArt.

          כמו בפוסט טראומה מסיבות אחרות, חוויה מחדש של הטראומה היא תסמין מרכזי: זכרונות "לא מוזמנים", פלאשבקים וחלומות, שמעוררים חרדה כבדה. הללו מלווים בהמנעות מדברים שמזכירים את הלידה. אחד הקשיים שעומדים בפני החלמה, למשל, הוא הרצון להמנע מלדבר על זה. העניין בסקס עשוי לרדת, מה שעשוי לפגוע בזוגיות, והמנעות מבדיקות רפואיות או גניקולוגיות יכולה להשפיע על הבריאות. חלק מהנשים עם טראומה בעקבות לידה עומדות בצומת דרכים כשמגיע הרצון בילד/ה נוספת, כיוון שהמחשבה על עוד לידה יכולה לעורר רתיעה ועד פחד של ממש.

תסמינים אחרים של הפרעה פוסט טראומטית יכולים לבלבל עם תסמיני דכאון, כמו קשיים בריכוז, הפרעה בשינה, מצב רוח לא טוב. גם תחושת הריחוק והניתוק מהתינוק/ת יכולה לדמות לדכאון לאחר לידה, ובזמן תהליך האבחון חשוב להבדיל בין שתי האבחנות, כיוון שהטיפול עבורן שונה. כשחושבות על זה, לידה טראומטית היא טראומה מסוג מיוחד, כיוון שהיא גוזלת את מקומו של אירוע מאד ייחודי בחייה של אמא, את הלידה. ההרגשה הזאת, שהחוויה המרגשת והמאושרת הוחלפה בזכרון כואב, יכולה לעורר תחושת כעס על חוסר הצדק, ולהיות מלווה בעצבנות, מריבות וחיכוכים.

Post-Traumatic-Stress-Disorderליאור ברוך

תסמיני פוסט טראומה יכולים לבלבל עם דכאון

          נדיר שתסמיני פוסט טראומה יעברו לבדם, ופניה לטיפול היא חשובה גם עבור התינוק/ת והמשפחה. זה לא קל; למעשה, להתגבר על הרצון להמנע מכל תזכורת לטראומה, יכול להיות אפילו קשה. אבל ההקלה מגיעה, וככל שמתחילות את הטיפול מוקדם יותר, כך הוא יותר יעיל.

           בתור התחלה, התמיכה מסביב חשובה להחלמה, וכדאי לגייס את התמיכה שמצליחות למצוא. מקורות אפשריים הם בן או בת הזוג (שלעתים גם עבורם הלידה הייתה טראומטית), משפחה או חברות. אפשר להיעזר גם בקבוצות תמיכה, וגם קבוצות באינטרנט הוכחו כיעילות למטרה הזאת. יש גם דברים שניתן לעשות לבד, כמו כתיבת יומן או מכתבים (אפילו בלי לשלוח) למי שהיו חלק מהלידה. אחרות מחזירות לעצמן את תחושת השליטה על ידי קריאת מכתב הסיכום הרפואי, ולמידה של "העובדות היבשות" והמונחים הרפואיים יחד עם רופאה שלא הייתה מעורבת בלידה. ציור, פיסול או נגינה יכולים לתת פורקן לרגשות למי שמוצאת את עצמה בתחום האומנות, ופעילות גופנית יכולה לסייע להחלמה נפשית ופיזית.

          חלק מהכלים שמשמשים לטיפול בפוסט טראומה משמשים גם לטיפול בדכאון, כמו שיחות או טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT); אבל בתוכם המיקוד צריך להיות אחר – עיבוד הטראומה, ולא טיפול במצב הרוח. עוד שיטה שיכולה לעזור בטיפול בפוסט טראומה היא EMDR, שהוכחה מחקרית כאחד הטיפולים היעילים ל-PTSD. הטיפול התרופתי משותף גם הוא לדכאון ולפוסט טראומה, שכן תרופות כמו SSRI מטפלות גם בדכאון וגם בחרדה, אך לכל אחת מהאבחנות צורך במינון אחר.

          במבט לעתיד, אם מעוניינות בהריון נוסף, כדאי להתמודד עם החוויה הקודמת של הלידה, ולנסות לגייס את המשאבים שיקלו על ההריון והלידה הבאים. למשל להכין גורמי תמיכה שיהיו מוכנים להיות שם (פיזית או נפשית) במידת הצורך, או ליידע את המיילדת או הדולה כדי שיוכלו לסייע בלידה באופן שהכי יקל על תסמיני הפוסט-טראומה. נשות מקצוע שמתמחות בפוסט טראומה לאחר לידה, ממליצות לחפש את הרופאה/אחות/דולה שתלווה אותך עד ללידה, אפילו לפני הכניסה להריון הנוסף, כשהגוף והנפש פנויות מהקשיים ומהלחצים הטבעיים של הריון ויש את הפנאי ליצור קשר של אמון.

Charles Dickens

"I have been bent and broken, but – I hope – into a better shape", Charles Dickens

          יש נשים ששואלות את עצמן אם האשמה הייתה בהן, או שמהרהרות אם היו יכולות לעשות משהו אחרת, "טוב יותר", במהלך ההריון או הלידה. הספקות האלה הם נורמליים ושכיחים, ואם גם את מרגישה ככה, זכרי שסביר להניח שהדברים שקרו בלידה לא היו תלויים רק בך. ובכלל, על אותה סיטואציה ניתן להסתכל גם אחרת: את פעלת מתוך אהבה, הרשית לעצמך להפצע כדי לתת לתינוק/ת שלך חיים*.

          מהנקודה הזאת ניתן לגדול ולהתקדם. טראומה היא לא דבר נעים או חיובי, אבל אפשר לצמוח ממנה, להתחזק וללמוד על עצמנו. בהחלט, הרבה יותר קל לכתוב את זה מאשר לעשות. להגיע לשם לוקח זמן, ולכל אחת יש את הקצב שלה ואת המשאבים שלה. אבל כשמרגישות מוכנות, כדאי שוב להרים את הראש ולהסתכל קדימה. כי לפעמים, בעתיד מחכים דברים נהדרים.

 

ליאור.

   

*המשפט המופלא הזה שייך ללין מדסן ולננסי ויינר, מחברות הספר Silent Knife.


Postnatal Post Traumatic Stress Disorder – Birth Trauma Association

http://www.birthtraumaassociation.org.uk/publications/post_natal_ptsd.pdf

Posttraumatic Stress Disorder after Pregnancy, Labor, and Delivery

http://www.medscape.com/viewarticle/475434

Healing the Trauma: Entering Motherhood with Posttraumatic Stress Disorder (PTSD)

http://www.midwiferytoday.com/articles/healing_trauma.asp

PTSD after childbirth: A predictive ethological model for symptom development

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26172985

Progress of PTSD symptoms following birth: a prospective study in mothers of high-risk infants

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25856762

Narratives of traumatic birth: Quality and changes over time

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25961868

How to help women at risk for acute stress disorder after childbirth

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25495965

 

מחבר: ד"ר ליאור ברוך | Dr. Lior Baruch

ד"ר ליאור ברוך, בת 31, נשואה ואמא ל-2, ומתגוררת ברמת השרון. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בין השנים 2004-2010. כותבת ויוצרת הבלוג "לבריאותה", בלוג הרפואה הפמיניסטית הראשון, מאז 2013. ----------- Dr. Lior Baruch, 31 years old, married and a mother of two. Graduate of medical school at Ben Gurion University of the Negev, 2004-2010. Creator and writer of "Livriuta - HealthyHer", the first Feminist Medicine blog.

מחשבה אחת על “פוסט טראומה לאחר לידה: מה שקרה ומה שאחרי

  1. פינגבק: בעיות רפואיות שכיחות לאחר לידה | לבריאותה

השארת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s