לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך

יתר לחץ דם בנשים

5 תגובות


          העיסוק ביתר לחץ דם הוא מיסודות הרפואה המונעת בעשורים האחרונים, וכנראה בצדק. הוא שכיח מאד בחברה המודרנית, ומעלה את הסיכון למחלות כהתקפי לב, שבץ מוחי, ואי ספיקת כליות. המודעות ליתר לחץ דם גבוהה, ולפעמים נדמה שאין עוד הרבה לחדש על הכתבות שמתפרסמות מדי פעם במוספי הבריאות. אך בעוד יש מאפיינים משותפים בין יתר לחץ דם בנשים ובגברים, יש גם לא מעט הבדלים שלא בהכרח מקבלים את תשומת הלב הנדרשת.

          לחץ דם הוא הלחץ שהדם מפעיל על דפנות העורקים. בזמן מדידת לחץ דם מתקבלים שני ערכים: הערך הגדול מבין השניים נקרא לחץ דם סיסטולי, והקטן יותר – דיאסטולי, בהתאם לשני השלבים של התכווצות הלב. לחץ הדם התקין עומד סביב 120/80, וכאן עולה לראשונה השאלה "תקין עבור מי", כיוון שבממוצע, לנשים עד גיל הפסקת הוסת יש לחץ דם מעט נמוך יותר מלגברים. הסיבה לכך נעוצה כנראה בתפקוד פיזיולוגי שונה: באופן בסיסי התנגודת של כלי הדם בנשים נמוכה יותר מזו של גברים, תפוקת הלב גדולה יותר וקצב הלב מהיר יותר, גם לאחר תקנון לפרמטרים גופניים שונים. גם חיישני לחץ הדם (בארורצפטורים) מתפקדים מעט אחרת בין המינים, מה שגורם לעתים לנטיה להתעלפות, ולאי סבילות לעמידה ממושכת או מאמץ אצל חלק מהנשים.

          ברוב הגדול של המקרים לא ניתן לזהות את הגורם הספציפי ללחץ הדם הגבוה, ואז הוא נקרא "יתר לחץ דם ראשוני". במקרים בהם ניתן לזהות סיבה, כמו מחלה או תרופה, הוא נקרא "יתר לחץ דם שניוני".

         יתר לחץ דם ראשוני הוא מחלה שקטה. הוא מתפתח בהדרגה לאורך שנים ארוכות, ורק כאשר הערכים מגיעים לדרגה מסוימת מתחילים להופיע תסמינים ככאב ראש או שינויי ראיה, שלא תמיד יביאו לפניה למרפאה. אך למרות שכמעט אינו מורגש, יתר לחץ דם הוא גורם סיכון למחלות משמעותיות, כמו התקף לב או שבץ מוחי, וזו גם התכונה שזיכתה אותו בכינוי המפוקפק "הרוצח השקט".

אהיה גלויה אתכן, אני לא אוהבת את טרנד ההפחדה והשמות המאיימים, ומעדיפה דווקא להסתכל על הצד המחזק: תקופה ארוכה ללא כל תסמינים נותנת הזדמנות מצוינת לתפוס את המחלה ולטפל בה לפני שנגרם נזק, ובפרט נזק בלתי הפיך. איך ניתן לזהות מוקדם? במדידת לחץ דם שגרתית במרפאה, או עם מכשיר ביתי. אם מודדות בבית, כדאי רק להקפיד על מדידה איכותית כדי לא לקבל תוצאות שגויות. תוכלו לקרוא על כך כאן.

מדידה במרפאה או בבית יכולה לעזור בזיהוי מוקדם

מדידה במרפאה או בבית יכולה לעזור בזיהוי מוקדם

          לאחרונה, מחקרים עדכניים התחילו לחדד את ההבדלים בין המינים מבחינת יתר לחץ דם. אם נתמקד ביתר לחץ דם בנשים, נגלה שהשכיחות הכללית שלו דומה לשכיחות בגברים – כ-20% מהאוכלוסיה הלבנה (לצערי אין עדיין מחקר מספק כדי להעריך את השכיחות בקבוצות אתניות אחרות בישראל). עם זאת, הפיזור בין הגילאים הוא אחר: במהלך שנות הפוריות, עד גיל 50 לערך, שכיחותו בנשים נמוכה משמעותית מאצל גברים, ואילו לאחר המנופאוזה, גיל הפסקת הוסת, עולה השכיחות ואף עוקפת את השכיחות בגברים באותו הגיל. מודעות לעובדה הזאת תגרום לנשים להיות עירניות יותר ללחץ הדם שלהן סביב גיל הפסקת הוסת ולאחריו, ותגרום לרופאה להיות קפדנית יותר בהתייחסות ללחץ הדם במפגשים שגרתיים.

          כפי שאמרנו, ליתר לחץ דם ראשוני אין סיבה ספציפית, אך ידוע שהוא קשור למאפיינים שונים, כמו גנטיקה וסיפור משפחתי, תזונה עתירת מלח ומזונות מעובדים, מיעוט פעילות גופנית, עישון וצריכת אלכוהול מוגברת. חשוב לשים לב שלנשים יש גורם סיכון נוסף ובלתי תלוי – לחץ הדם בהריון. יתר לחץ דם הריוני ורעלת הריון מהווים גורמי סיכון עצמאיים להתפתחות יתר לחץ דם קבוע, ולשבץ מוחי. אחד מהמחקרים הגדולים על על לחץ דם בנשים, שנקרא "מחקר האחיות", מרמז שגם תסמונת קדם וסתית יכולה להיות קשורה ליתר לחץ דם בגיל צעיר, אבל המשמעות הקלינית של ממצא זה אינה ברורה.

          אם נסתכל על האוכלוסיה הכללית, נראה שיתר לחץ דם אחראי לכ-40% מהתקפי הלב, כ-40% ממקרי שבץ מוחי, וכ-28% ממחלות הכליה הסופניות, ומהווה חלק גדול גם ממקרי החמרה של אי ספיקת לב. לא מספרים שאפשר להתעלם מהם. אך בהכנסת הפרמטר המגדרי למשוואה נגלה שלנשים עם יתר לחץ דם יש כנראה פחות סיבוכים בהשוואה לגברים עם אבחנה דומה. מחקר אחד הראה כי עבור נשים בכל חתכי הגיל בין 40 ל-70 "נדרש" לחץ דם גבוה יותר משנדרש בגברים כדי ליצור מחלת לב או כלי דם; במיוחד התקף לב, ועל אחת כמה וכמה בנשים לפני המנופאוזה. או במילים אחרות: יתכן ויתר לחץ דם מסוכן פחות עבור נשים בהשוואה לגברים. זאת בניגוד לעישון ולסוכרת, אגב, שם המצב כנראה הפוך.

אל תבינו אותי לא נכון: למרות הכתוב מעלה, אני חושבת שאסור להפחית בחשיבות של לחץ דם גבוה בנשים, וזה שהוא פחות מסוכן לא אומר שאינו מסוכן כלל. בנוסף, המחקרים המדוברים הם ראשוניים והתחלתיים, ועוד מוקדם לבסס עליהם החלטות פרטניות. חשוב לזכור שהטיפול ביתר לחץ דם מיועד בעיקרו כדי למנוע מחלות לב וכלי דם, ולכן יש חשיבות גדולה לראות את התמונה השלמה, כולל היסטוריה אישית ומשפחתית מפורטת, ולא רק את המספרים שמשני צידי ה-"/".

 

יתר לחץ דם בהריון הוא גורם סיכון עצמאי ליל"ד ולשבץ מוחי

יתר לחץ דם בהריון הוא גורם סיכון עצמאי ליל"ד ולשבץ מוחי

          ההנחיות לטיפול דומות עבור שני המינים ומשלבות בין שינוי אורחות חיים וטיפול תרופתי, בהתאם לחומרת לחץ הדם. פעילות גופנית, תזונה בריאה והפסקת עישון מומלצות תמיד, ויש להן תועלת לבריאות גם מעבר לטיפול ביתר לחץ דם. בחלק מהמקרים מומלץ לשלב גם טיפול תרופתי, וכאן נכנסים כמה הבדלים שיש לתת עליהם את המחשבה.

          היעילות של התרופות בהורדת לחץ הדם כנראה דומה עבור נשים וגברים, ובממוצע הן מפחיתות את לחץ הדם באותם ערכים (אם כי המחקרים בתחום זה מוגבלים מאד, וישנן עדיין שאלות פתוחות רבות בנושא). אך מה בנוגע ליעילות התרופות במניעת הסיבוכים של יתר לחץ דם? התועלת היחסית של נשים מהשימוש בתרופות אינה שונה משל גברים, אבל כיוון שלנשים יש פחות סיבוכי יתר לחץ דם באופן בסיסי – התועלת האבסולוטית של נשים כאוכלוסיה היא קטנה יותר. כמובן שנשים עדיין מרוויחות מהתרופות, גם אם מדובר ברווח פחות משמעותי משל גברים. מרבית התועלת בטיפול התרופתי בנשים היא במניעת שבץ מוחי וקצת פחות במניעת התקפי לב.

          הבדל נוסף טמון בתופעות הלוואי. לפי נתוני המערכת לניטור תופעות לוואי של ה-FDA, נשים סובלות יותר מתופעות הלוואי של התרופות, גם מבחינת השכיחות וגם מבחינת החומרה. דוגמאות לכך הן ירידה בקצב הלב וסחרחורת בעקבות תרופות מסוג חסמי בטא, שיעול כתגובה לתרופות מעכבות אנגיוטנסין, ועלפון בזמן טיפול בתרופות המרחיבות כלי דם. יתכן שהשיעור הגבוה יותר של תופעות לוואי הוא שמוביל לכך שנשים פחות מגיעות לאיזון יתר לחץ דם בהשוואה לגברים. למעשה, מחקרים רומזים שרק כ-2/3 מהנשים עם יתר לחץ דם מאוזנות היטב, לעומת שיעור גבוה יותר בקרב גברים. בהקשר זה, נתון מעניין נוסף הוא שנשים מצליחות לאזן את ערכי לחץ הדם טוב יותר כאשר הן מטופלות אצל רופאה-אשה בהשוואה לרופא-גבר. היעדר האיזון מחמיר עם הגיל, ולא ברור האם הסיבות לכך הן ביולוגיות, חברתיות, כלכליות או אחרות.

ישנן סוגיות שונות בטיפול תרופתי ליתר לחץ דם בנשים

          לא ניתן לדבר על יתר לחץ דם בנשים בלי להזכיר בכמה מילים את נושא הטיפול בגלולות למניעת הריון, וטיפול הורמונלי חליפי לגיל המעבר.

בגדול, נהוג לומר שיש קשר בין נטילת גלולות לבין יתר לחץ דם, ועד היום נהוג שלא להתחיל טיפול בגלולות בנוכחות לחץ דם גבוה. עם זאת, חשוב לדעת שהמחקרים שהראו שגלולות גורמות ליתר לחץ דם הם מחקרים שנעשו על הגלולות הראשונות, שהמינון ההורמונלי בהן היה גבוה בהרבה מהקיים היום. למעשה, הגלולות של היום מכילות רק כ-20% ממינון ההורמונים שהיו בקודמותיהן. אותם מחקרים הראו שכ-5% מהנשים פיתחו עליה בלחץ הדם, של כ-5/2 מ"מ כספית, באופן תלוי מינון – גלולות עם מינון הורמונלי גבוה יותר גרמו לעליה גבוהה יותר. העליה המדוברת הייתה הפיכה וחלפה ברוב המוחלט של המקרים, בין חודשיים לשנה מהפסקת הנטילה.

          הטיפול ההורמונלי החליפי לגיל המעבר מכיל גם הוא אסטרוגן ופרוגסטרון, אך במינון נמוך מהמינון בגלולות, ומחקרים הראו שהאפקט שלו על לחץ הדם כנראה ניטרלי. בעבר היה נהוג לתת את הטיפול במחשבה שהוא ימנע מחלות לב בנשים לאחר גיל המעבר, אך עם הזמן הצטברו עדויות שהטיפול עשוי דווקא להעלות את הסיכון. בשל כך הוא כבר לא ניתן באופן שגרתי כפי שבעבר, אלא שמור למקרים בהם האשה מעוניינת בטיפול בגלל תסמינים שגורמים לפגיעה באיכות החיים או בתפקוד.

 

          בנימה אישית ולקראת סיום, אכתוב שלדעתי יתר לחץ דם הוא דוגמא למורכבות של רפואה מגדרית. מדובר במצב שכיח מאד, שמשפיע באופן בסיסי ורחב על הבריאות שלנו, ועשוי ללוות א/נשים גם לאורך עשרות שנים. ובכל זאת, הידע שיש בידינו על ההבדלים בין המינים הוא מועט יחסית. יתכן שעם העמקת המחקר נגלה שנוכל לתת רפואה מדויקת יותר לנשים ולגברים בהתייחס למין ולמגדר בעת האבחנה, בזמן ההחלטה על טיפול ובתפירת הטיפול המתאים.

שלכן, באהבה ובלי לחץ 🙂 ,

ליאור.

למניעת סרבול, התייחסתי לנקבות ביולוגיות כ"נשים". עמכן הסליחה. מוזמנות/ים לשלוח הצעות טובות יותר שמכבדות את כל הזהויות, ולא כרוכות בשימוש ב"נקבה".

Hypertension in women: latest findings and clinical implications

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3513905/

 

Hypertension in Women: Part I

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2919822/

 

UpToDate:

Overview of cardiovascular risk factors in women

Primary (essential) hypertension in women

http://uptodate.com

מחבר: ד"ר ליאור ברוך | Dr. Lior Baruch

ד"ר ליאור ברוך, בת 31, נשואה ואמא ל-2, ומתגוררת ברמת השרון. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בין השנים 2004-2010. כותבת ויוצרת הבלוג "לבריאותה", בלוג הרפואה הפמיניסטית הראשון, מאז 2013. ----------- Dr. Lior Baruch, 31 years old, married and a mother of two. Graduate of medical school at Ben Gurion University of the Negev, 2004-2010. Creator and writer of "Livriuta - HealthyHer", the first Feminist Medicine blog.

5 מחשבות על “יתר לחץ דם בנשים

  1. הייתי שמחה לדעת מה קורה אצל ילדות טרם קבלת הוסת, במידה ונמצא לחץ דם גבוה יכול דווקא שהוספת תסייע להסדיר את זה ?

    אהבתי

    • היי הגר.
      יתר לחץ דם בגיל ילדות, בשני המינים, דורש תמיד בירור מקיף כדי לשלול שלא מדובר ביתר לחץ דם שניוני, כזה שנגרם ממחלה אחרת ברקע. לכן מאד קשה לדון במקום של הוסת בעניין זה.

      אהבתי

  2. פינגבק: בעיות רפואיות שכיחות לאחר לידה | לבריאותה

  3. פינגבק: אמצעי מניעת הריון לשעת חירום | לבריאותה

  4. פינגבק: עוצרת נשימה: תסמונת דום נשימה בשינה בנשים | לבריאותה

השארת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s