לבריאותה

בלוג הרפואה הפמיניסטי הראשון

דלקות חוזרות בדרכי השתן

3 תגובות


הערה: רשומה זו עוסקת בדלקות שתן רק בנקבות ביולוגיות, לאחר גיל ההתבגרות

 

          צריבה מציקה במתן שתן, ההרגשה המעצבנת כאילו כל הזמן צריך להשתין ואז, לאחר ריצה בהולה לשירותים – בקושי יוצא משהו. נשמע מוכר? אם כן, כנראה שסבלתן מתישהו מזיהום בדרכי השתן, כמו גם אחת מכל שלוש נשים שתחווה זאת לפחות פעם בחיים. אגב, גם זיהומים חוזרים הם לא נדירים במיוחד. אז למה זה קורה, ומה הופך נשים לרגישות יותר לדלקות בדרכי השתן ולזיהומים חוזרים? אתן מוזמנות להמשיך ולקרוא.

והפעם, בונוס: בדיחות הקרש הגרועות ביותר שכתבתי על דלקות בדרכי השתן יעשו בסוף הרשומה את הופעת הבכורה שלהן. תהנו 🙂 .

          מערכת השתן מורכבת מחלקיה העליונים – הכליות והשופכנים – שמתנקזים אל החלקים התחתונים: שלפוחית השתן והשופכה שממנה השתן מופרש החוצה מהגוף. מרבית הזיהומים נגרמים מחיידקים המטפסים במעלה השופכה, רובם המוחלט חיידקי צואה שמגיעים מהאיזור הסמוך של פי הטבעת. בנשים הדרך בין שני המקומות אינה ארוכה (לתמונה לחצי כאן), ובשילוב השופכה הקצרה יחסית (כ-4 ס"מ) לא מדובר באתגר גדול מדי לחיידק הרפתקני. (על מחלות ודלקות הנגרמות מחיידקי-מין אכתוב ברשומה נפרדת)

הזיהום השכיח ביותר נקרא ציסטיטיס, זיהום של השלפוחית; כשאינו מטופל בזמן הוא עלול להמשיך ולטפס אל אגן הכליה ולגרום לדלקת שתִּקָּרֵא פיאלונפריטיס. התסמינים המרמזים על ציסטיטיס, שנחשבת לדלקת "פשוטה" הם צריבה במתן שתן, ובפרט בסוף ההשתנה, מלווה בתחושת דחיפות ותכיפות גדולה. לעתים ישנו גם כאב בטן תחתונה מציק. הופעה של חום, צמרמורת, בחילה או הקאה כבר יכולים לרמז על דלקת של הכליה, ומחייבים פניה מהירה לבדיקה רפואית.

urinary system hebrew

הזיהום השכיח הוא של שלפוחית השתן, ציסטיטיס

          כאמור, מרבית הזיהומים נגרמים מחיידקי צואה המגיעים מפי הטבעת אל הנרתיק ומשם למערכת השתן. אך מלכתחילה מה מביא אותם לשם? ובכן, בעיקר יחסי מין, ובעיקר כאלה עם חדירה, בגלל תנועת העיסוי שמסייעת לחיידקים להתקדם אל איזור הנרתיק והשופכה.

עוד פקטורים שמשחקים תפקיד ביצירת דלקת בדרכי השתן קשורים לנרתיק עצמו, שמהווה תחנת מעבר לחיידקים בדרך לשופכה. השינויים שקורים בנרתיק בגיל המעבר, למשל, הם אחת מהסיבות ששכיחות דלקות בשתן עולה עם הגיל. היובש הנרתיקי גורם לכך שיש יותר פציעות קטנטנות בזמן סקס שמגבירות סיכון לזיהומים (ולכן שימוש בחומר סיכה הוא חשוב). השינויים ההורמונליים קשורים גם בירידה של החיידקים הטובים בנרתיק, הלקטובצילי, שמגנים בדרכים שונות מפני חיידקים "רעים". בלי קשר לגיל המעבר, סבונים אינטימיים וקוטלי זרע פוגעים גם הם בחיידקים הטובים, ובכך מקלים על יצירת דלקות בדרכי השתן ובנרתיק.

 

          בדיקות שונות יכולות לעזור באבחנה של זיהום. הבדיקה הזמינה ביותר היא סטיק שתן: מקלון שטובלות בתוך דגימת שתן ונותן מידע על תאי דלקת ו/או דם בשתן, ועל קיום ניטריטים, שהם סמן של זיהום חיידקי. ניתן להיעזר גם תרבית שתן, שתראה אם ישנם מזהמים בשתן, באילו חיידקים מדובר ולאיזו אנטיביוטיקה הם רגישים.

          הטיפול בזיהומי שתן מתבסס בעיקר על אנטיביוטיקה, ובהמשך על מניעת זיהום חוזר (נרחיב על כך עוד מעט). הטיפול האנטיביוטי מגוון, ונע מטיפול חד פעמי ועד טיפול של כמה ימים, בהתאם למטופלת הספציפית ולחיידק המזהם. בהקשר הזה כדאי לציין, שיש מקרים מיוחדים בהם חובה לטפל בזיהומי שתן גם אם אין כל תסמינים, וביניהם הריון, כיוון שהזיהום יכול לגרום סיבוכים לאם ולעובר/ית.

urine chemistry

בדיקת סטיק שתן היא מהירה וזמינה, ועוזרת באבחנה

ומה לגבי דלקות חוזרות?

          דלקות חוזרות מוגדרות כשני אירועי זיהום בשתן בחצי שנה, או שלושה בשנה, מה שקורה לכ-30% מהנשים לאחר זיהום ראשון בדרכי השתן. ברוב המקרים מדובר בזיהום מחדש ולא בזיהום קבוע שמתלקח בכל פעם, אך במידה ועוד לא עברו שבועיים מהאירוע הקודם כדאי לברר גם את האפשרות של זיהום מתמשך.

בנוסף, לעתים ניתן להתבלבל בין זיהום בדרכי השתן ובין דלקת חיידקית/פטרייתית בנרתיק, מה שיוצר את הרושם הלא מוצדק של דלקות חוזרות. התסמינים באמת עשויים להיות דומים, ובעיקר אי הנוחות במתן שתן ותחושת הצורך להשתין, שנובעים מהגירוי המקומי של קצה השופכה. עם זאת, דלקת בנרתיק מתאפיינת בנוסף גם בגירוי של הנרתיק ושל שפתי הפות, גרד והפרשות.

          גורמי הסיכון לדלקות חוזרות דומים לגורמים לדלקת בודדת, פלוס עוד כמה. למשל, לחלק מהנשים יש נטיה ביולוגית של היצמדות חיידקי צואה לרירית הנרתיק והשתן, או מבנה אנטומי של מרחק קצר בין הנרתיק ופי הטבעת. אצל חלק מדובר בתכונות משפחתיות, ושווה לברר אם גם לאמא היו זיהומים חוזרים בדרכי השתן. גם בעיות בתהליך ההשתנה מעודדות זיהומים, ואחת הסיבות השכיחות היא צניחת אגן, שלעתים קרובות מקשה על פינוי מלא של השתן. זו, אגב, עוד בעיה שכיחה בגיל המעבר. המרכיב האחרון בזיהומים חוזרים הוא סוג החיידק, וישנם חיידקים שנוהגים ליצור יותר דלקות מאחרים.

microbe purple hebrew

חיידקים כפי שאני מדמיינת אותם

האם ניתן למנוע זיהומים בדרכי השתן?

          לפחות בחלקם, כן. הבסיס למניעה הוא בהרגלי חיים, כמו הקפדה על שתיה תקינה שתגביר את נפח השתן ו"תשטוף" את החיידקים במורד השופכה. מהסיבה הזאת מומלצת גם השתנה לאחר יחסי מין. עוד פעולה חשובה היא ניגוב השתן מכיוון הנרתיק לאחור, כדי לא לתת טרמפ קדימה לחיידקים מפי הטבעת. הללו לא הוכחו מחקרית מעולם אבל מומלצים תמיד.

לעתים קרובות אפשר לשמוע על מיץ חמוציות כמניעה או טיפול מוקדם בזיהום, אם כי השימוש בו הוכח רק בתנאי מעבדה ולא "בחיים האמיתיים". ובכל זאת נראה שיש בו תועלת, ובעיקר בסוכר שבו אשר מפריע לחיידקים להקשר לדרכי השתן. למי שליטרים של מיץ חמוציות עושים לה צרבת, יש גם כדורים המכילים סוכר חמוציות ואמורים לעשות את אותה הפעולה של שטיפת החיידקים. פרוביוטיקה היא עוד טיפול מונע שנמצא כעת במחקר, אך נראה מבטיח לטובה. המחקרים המבטיחים ביותר הם דווקא על טבליות פרוביוטיקה מקומית לנרתיק, ולא בכדורים לבליעה.

          ומה לגבי טיפול אנטיביוטי מונע? זה אפשרי כשמדובר בזיהומים חוזרים. הטיפול המונע ניתן כטיפול קבוע מדי יום, או כמנה בודדת של אנטיביוטיקה רק סביב סקס, ובכל מקרה הוא הוכח כיעיל. עם זאת, יש לו חסרונות, ולכן רצוי להגיע אליו רק אם השיטות האחרות מוצו, או אם הדלקות החוזרות מפריעות מאד לאיכות החיים. בין החסרונות יש תופעות לוואי לטווח הקצר והארוך, הגברת העמידות של החיידקים והשפעה על חיידקים טובים ברחבי הגוף. חשוב גם להזכיר שחלק מסוגי האנטיביוטיקה אסורים בהריון, ולכן הטיפול פחות מתאים למי שמתכננת הריון, או אם יש סבירות להריון לא מתוכנן.

‏‏urinary bladder doll - cool

שלפוחית שתן מפרגנת

          הפעם, בשונה משאר הרשומות בבלוג, לא עסקתי באופן ישיר בהבדלים בין המינים או בסוגיות פמיניסטיות מורכבות. הבדלי השכיחות בין המינים בהקשר של זיהומים בשתן נובעת מסיבות אנטומיות מאד ברורות, ולכן תמיד קיבלו את ההתייחסות הנאותה, גם בלי קיומה של רפואה מגדרית. ובכל זאת, דלקות חוזרות בדרכי השתן יכולות לגרום להרבה מצוקה ותסכול, וגם זיהום בודד יכול לגרום לאי נוחות גדולה. אם כבר הספקתן להכיר את הבלוג, אתן יודעות שאחת ממטרותיו היא להביא מידע מהימן באופן חופשי, כדי לתת לנשים כח וידע על הגוף שלהן, וזו גם בדיוק המטרה של הרשומה הזאת.

ואם אתן לא מכירות את הבלוג: מוזמנות לטייל, יש אחלה נוף 🙂 .

רק בריאות,

ליאור.

למניעת סרבול, התייחסתי לנקבות ביולוגיות כ"נשים". עמכן/ם הסליחה. מוזמנות/ים לשלוח הצעות טובות יותר שמכבדות את כל הזהויות, ולא כרוכות בשימוש ב"נקבה".

Recurrent urinary tract infection in women

Uptodate.com

מחבר: ד"ר ליאור ברוך | Dr. Lior Baruch

ד"ר ליאור ברוך, בת 31, נשואה ואמא ל-2, ומתגוררת ברמת השרון. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בין השנים 2004-2010. כותבת ויוצרת הבלוג "לבריאותה", בלוג הרפואה הפמיניסטית הראשון, מאז 2013. ----------- Dr. Lior Baruch, 31 years old, married and a mother of two. Graduate of medical school at Ben Gurion University of the Negev, 2004-2010. Creator and writer of "Livriuta - HealthyHer", the first Feminist Medicine blog.

3 מחשבות על “דלקות חוזרות בדרכי השתן

  1. מאוד ממליצה על די-מאנוז (יש כל מיני חברות שמוכרות, אחת תחת השם פמינוז). תוסף שהציל את חיי – הקלה ממש תוך חצי שעה.

    אהבתי

  2. פינגבק: בעיות רפואיות שכיחות לאחר לידה | לבריאותה

השארת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s