לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך

רפלקס עצב בהנקה: הסוד השמור של המניקות

השארת תגובה


          מספיק להזכיר הנקה כדי לעורר בכל אמא, בין אם הניקה או לא, שטף זכרונות ורגשות. על הקשת שבין מי שרצתה והצליחה להניק לבין מי שלא רצתה ולא עשתה זאת, ישנו מגוון שלם של מצבים. הרי הנקה אינה דבר של מה בכך, ולא מעט אתגרים עלולים לעמוד בדרכה. D-MER, רפלקס העצב בהנקה, הוא אחד מהם.

D-MER, או בשמו המלא Dysphoric Milk Ejection Reflex, מתאר רפלקס פיזיולוגי לחלוטין של תוגה ורגשות שליליים המופיעים בתגובה לגירוי של הנקה. את התופעה הכרתי מניסיונן של מספר חברות, שהיו מספיק אמיצות לספר איך הפסיקו להניק בגלל ה"חור בבטן" שהגיע עם כל חיבור לפטמה. אבל על היקף התופעה, על הרקע ועל הפיזיולוגיה, למדתי רק לפני כמה שבועות בזכות ד"ר גבי אייזנברג רומנו, פסיכיאטרית מומחית לבריאות הנפש של האשה. וכיוון שלא יכולתי להסביר זאת טוב יותר מהמקור, ביקשתי ממנה להתארח ולכתוב על הנושא בעצמה. לשמחתי, היא נענתה ברצון 🙂 .

*בין לבריאותה  לבין עולם ומלואה אין קשר עסקי או מסחרי, אלא מקצועי בלבד*

Photo by NIKOLAY OSMACHKO from Pexels

Dysphoric Milk Ejection Reflex: הסוד השמור של המניקות

ד"ר גבי אייזנברג רומנו, מנהלת עולם ומלואה, מרכז לבריאות נפש האשה

 

בטבע, הנקה מוצלחת היא חיונית להשרדות. כיוון שכך, ישנו צורך ביולוגי שהאם תתגייס להנקה, תהיה מסופקת ממנה ותרגיש נוחות. הורמון האוקסיטוצין, המופרש בהנקה, בא לשרת את המטרה הזאת. אוקסיטוצין, הורמון מרכזי בתהליך שחרור החלב, נחשב להורמון החברות והרגיעה, ובמרבית המקרים הוא מצליח למלא את ייעודו. עם זאת קיימת קבוצת אמהות שעבורן מפגשי ההנקה כוללים אירועים של רגשות שליליים. תופעה זו מכונה Dysphoric Milk Ejection Reflex, ובקיצור: D-MER.

Alia Macrina Heise, אשר טבעה את המושג, הייתה גם הראשונה לתאר אותו בפני אנשי ונשות מקצוע בתחום ההנקה בשנת 2007.

מהו D-MER?

D-MER מתאר הצפה פתאומית של רגשות, המופיעה בסמוך לשחרור החלב ונמשכת מספר דקות. ניתן לקטלג את כלל התחושות שקבוצת מניקות זו חשה, ל-3 צברים נפרדים: דיכאון, חרדה וכעס. עוצמת התחושות משתנה בין אישה לאישה. ככלל, ככל שעוצמת התחושות גבוהה יותר כך התופעה נמשכת זמן רב יותר. נשים החוות תחושות המאופיינות על ידי כעס או חרדה, נוטות לסבול מתסמינים בעוצמה גבוהה יותר.

מעדויות נשים הלוקות בתופעה זו, עולה מגוון תחושות ובהן דכדוך, תיעוב עצמי, חרדה, אשמה, בושה וייאוש עד כדי מחשבות אובדן. ישנן נשים המתארות במצבים אלה גם פגיעה משמעותית בריכוז ותחושות פיזיות כבחילה או דחיה ממזון. תחושה נוספת המתוארת היא תחושת "געגוע".

תופעת ה D-MER הוכרה רק לאחרונה

הספרות בנושא מוגבלת ולמעשה לא קיים מחקר רפואי מסודר בנושא. עם זאת מספר פרסומים מראה על עליה במודעות לתופעה בקרב מניקות ואנשי מקצוע העוסקים בתחום.

כיום מקובל לחשוב כי מבחינה פיזיולוגית התופעה מתווכת על ידי מוליך עצבי הנקרא דופמין המשחק תפקיד משמעותי במערכת התגמול (Reward System). באופן טבעי, בנשים מניקות קיימות רמות גבוהות של הורמוני האוקסיטוצין והפרולקטין. האוקסיטוצין אחראי לשחרור החלב והפרולקטין לייצורו. במהלך ההנקה עולות רמות האוקסיטוצין, ואילו רמות הפרולקטין עולות ואז יורדות. כאשר אמורה להיות הפרשת חלב, רמות הדופמין יורדות באופן מידי, על מנת לאפשר לרמות הפרולקטין לעלות. הירידה הפתאומית בדופמין כנראה גורמת לחסך דופמין (יחסי או אבסולוטי) באימהות מסוימות, והיא האחראית לתגובה הרגשית שמאפיינת את ה-D-MER.

ה-D-MER יכול להיגרם למעשה על ידי כל מצב שמביא לשחרור החלב, כמו חשיבה על התינוק/ת או גודש בשד, ולא מחייב גירוי ישיר של הפטמה. עם זאת, נשים החוות תחושות קשות במהלך ההנקה עלולות לקשר באופן אינטואיטיבי בין פעולת ההנקה עצמה לחוויה הרגשית. קישור זה יכול לגרום לתחושת דחיה מההנקה, דחיה מקרבה פיזית של התינוק ובהמשך להקיש מכך על תפקודן האימהי. ישנם מקרים בהם מצב זה גורם להפסקת ההנקה, מה שעשוי לייצר תסכול או תחושת כישלון אצל האם. נשים המתמודדות עם בעיה זו חוות בדידות קשה, ולעתים נדירות משתפות ברגשותיהן או מבקשות עזרה, בשל הבושה והחשש שתחושותיהן בעת ההנקה מעידות על תפקודן הכולל כאם.

 

kevin-liang-683790-unsplash

ניתן להקל על התופעה במספר דרכים

אחת הדרכים הבסיסיות היא העלאת המודעות והסרת הגורם השיפוטי. דרך טובה היא המשגת התופעה כרפלקס. מאחר ומדובר בתופעה פיזיולוגית היא תתרחש בכל מקרה, ואינה מעידה על האמא. חשוב להבין כי עם השגת איזון הורמונלי התחושות הקשות חולפות לחלוטין. דרכים נוספות להקל על התופעה הן מנוחה מספקת לאם המניקה, שתיה ופעילות גופנית.

נעשו גם ניסיונות שונים לטפל תרופתית בתופעה. בעוד שלנוגדי דכאון נפוצים מסוג SSRI לא היתה כל השפעה על התסמינים, קיים ניסיון מועט אך חיובי לטיפול בתרופה המכונה (Bupropion (Wellbutrin, אשר משפיעה על רמות דופמין. מנגד, קיימים חומרים העלולים להחמיר את התופעה כגון קפאין או metoclopramide (פרמין), המשמש לעיתים להגברת יצור החלב, ומהם רצוי להמנע.

לא לטעות, זה לא דיכאון לאחר לידה!

חשוב לציין כי התופעה מביאה לעיתים להפסקת ההנקה בטרם עת, ובכל מקרה מייצרת פגיעה באיכות חייה ומצוקה אצל האם המניקה. נשים מסוימות אף מאובחנות באופן שגוי כלוקות בדיכאון לאחר לידה לאור הדיווח על תחושותיהן, למרות שבניגוד להפרעת מצב רוח, מדובר בתחושות שחולפות עם העלמות הטריגר/התייצבות המצב ההורמונאלי במהלך ההנקה. לאור זאת ישנה חשיבות גדולה להעלאת המודעות לנושא, הן בקרב מניקות והן בקרב נשות ואנשי רפואה. תשאול נכון של האם המניקה עשוי לפתוח פתח לדיון והקניית מידע, שעשויים להשפיע על איכות חייה של האם ועל תהליך קבלת ההחלטות. רבות מהנשים חשות כי ההתמודדות קלה יותר כאשר ברור כי מדובר במצב רפואי, ולא בבעיה רגשית הטומנת בתוכה עמדות שיפוטיות של החברה ושל המניקה עצמה.

על מנת לטפל בצורה נכונה במצבי משבר, תפיסת האישה צריכה להיות אינטגרטיבית וראוי שהטיפול יבוצע על ידי מטפלים ומטפלות מתחומי טיפול שונים, המתמחים בבריאות האישה ועובדים כצוות. שירות זה מוצע על ידי הצוות המטפל של עולם ומלואה שהינו המרכז הפסיכיאטרי-פסיכולוגי הראשון בישראל המיועד לנשים בלבד.

 

דר. גבי אייזנברג-רומנו

ד"ר גבי אייזנברג רומנו

לוגו עולם ומלואה 250X250

עולם ומלואה, המרכז המתקדם לבריאות נפש האשה

מחבר: ד"ר ליאור ברוך | Dr. Lior Baruch

ד"ר ליאור ברוך, בת 31, נשואה ואמא ל-2, ומתגוררת ברמת השרון. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בין השנים 2004-2010. כותבת ויוצרת הבלוג "לבריאותה", בלוג הרפואה הפמיניסטית הראשון, מאז 2013. ----------- Dr. Lior Baruch, 31 years old, married and a mother of two. Graduate of medical school at Ben Gurion University of the Negev, 2004-2010. Creator and writer of "Livriuta - HealthyHer", the first Feminist Medicine blog.

השארת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s