לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך

יום הוסת הבינלאומי: השפעת הוסת על חיי נערות בעולם השלישי

תגובה אחת



מה הדבר שמרחיק מהלימודים אחת מכל 10 נערות באפריקה, ו-40% מהנערות בהודו? מה דוחף נערות באפריקה לעסוק בזנות, ומרחיק נשים בנפאל אל בקתות מרוחקות? התשובה ארצית ומפתיעה: וסת. במקומות או תנאי חיים בהם היגיינה וסניטציה אינן מובנות מאליהן, לדימום החודשי יש השפעה עמוקה על חיי נערות. לחינוך על בריאות מינית ולמוצרי היגיינה אקולוגיים רב פעמיים ישנו הפוטנציאל לשפר את המצב העגום. הבונוס? תרומה לבריאות הגינקולוגית, חסכון כספי והגנה על כדור הארץ. כתבה מאת ד"ר ליאור ברוך לכבוד יום הוסת הבינלאומי.


          יום הוסת הבינלאומי מתקיים מדי שנה ב-28 במאי, תאריך המסמל את הממוצע של 28 ימי מחזור ואת 5 ימי הדימום הוסתי. שמו המקורי הוא 'יום ההיגיינה הוסתית' (Menstrual Hygiene Day) ומטרתו העלאת מודעות להיגיינה נכונה בימי הוסת. זה אולי עניין של מה בכך בעולם המערבי, אבל משמעותי במדינות נמוכות הכנסה, או באיזורים מוכי מלחמה ואסונות טבע, שם היגיינה וסניטציה משפיעים מאד על חיי נשים ונערות בימי הוסת. אז, הבחירה במוצרי היגיינה תלויה במחיר, בנגישות ובנורמות החברתיות, ואילו הגישה למים נקיים, לפרטיות ולתמיכה חברתית אינן מובנות מאליהן.

          מחקרים מראים כי ימי הוסת, הדימום, מרחיקים נערות מהשכלה בשל הקושי להשתתף בפעילויות בית הספר, בהיעדר שירותים נגישים, מים, ו/או מוצרי היגיינה הולמים. עד כמה זה משמעותי? הנתונים מראים שכ-1 מתוך 10 נערות באפריקה נעדרות מבית הספר בגלל הוסת, ושנערות מפסידות פי 4 יותר ימי לימודים בזמן הדימום החודשי בהשוואה לימים אחרים. במדינות אסיה המצב דומה, ובהודו, למשל, 20% מהבנות נושרות מהלימודים עם תחילת גיל ההתבגרות ו-40% נעדרות מהלימודים בימי הוסת. מנגד, התערבות דרך חלוקת פדים/תחבושות עשויה לשפר את נוכחותן של בנות בבית הספר. ניתן לשער כי מצב דומה, אולי בשכיחות נמוכה יותר, קיים גם במדינות המערב האמידות יותר, ובהן ארצות הברית

          ומה הפתרון? פתרונות ארוכי טווח מחייבים השקעה בתשתיות, עניין בעל משמעות כלכלית ופוליטית. עד שזה יקרה, ישנם פתרונות נקודתיים יותר, כמו שימוש במוצרי היגיינה רב פעמיים. ארגון יוניצף, בשיתוף קהילות נשים מקומיות, יוזם באפריקה סדנאות להכנת תחבושות רב פעמיות. בסדנאות לומדות הנערות והנשים ליצור תחבושות מחומרי גלם מקומיים, באופן שתומך בכלכלה המקומית, שומר על איכות הסביבה, ובעיקר – נותן מענה לנערות בימי הדימום החודשי.

menstrual cup

Image by PatriciaMoraleda from Pixabay 

          עוד מוצר רב פעמי שתופס את מקומו הראוי בשיח החברתי הוא הגביעונית (Menstrual cup). בגרסתה המודרנית עשויה הגביעונית מסיליקון רפואי, שמאפשר גמישות יחד עם עמידות, אינו מעורר תגובה אלרגית, וניתן לשטיפה ושימוש רב פעמי. זהו מוצר יקר יותר שלא ניתן לייצור עצמאי, אבל ישנן חברות המבטיחות לתרום גביעונית אחת לנשים ולנערות באפריקה כנגד כל גביעונית שנמכרת, ויש גם דוגמאות בודדות לייצור מקומי באפריקה.

          כיוון שההוצאה הכספית על מוצרים חד פעמיים היא ניכרת (רוצה לגלות עד כמה? התשובה במחשבון הוסת) למוצר רב פעמי יש גם יתרון כלכלי, והוא מחזיר במהרה את ההשקעה הראשונית. השלכות המחיר יכולות להיות שוליות בחברות העשירות יותר, ודרמטיות בחברות העניות. נתונים מקניה הראו שעד 2/3 מהנשים שהשתמשו במוצרים החד פעמיים קיבלו אותם בתמורה לשירותי מין, עם פגיעות גבוהה במיוחד בבנות הצעירות יותר. בהתאם לכך, חלוקת גביעוניות ותחבושות לנערות בחינם הפחיתה משמעותית את הסיכון להדבקה במחלת מין.

          גם בתנאים אידאליים של מים זורמים, שירותים נגישים ומוצרים חד פעמיים זמינים לכל דורשת – יש לתחבושות הרב-פעמיות ולגביעונית יתרונות רפואיים. נשים לא מעטות סובלות מדלקות נרתיק אלרגיות, כימיות או פטרייתיות בעקבות השימוש בתחבושות חד פעמיות, ובעיקר מהסוג המבושם ו/או הצבוע. הגיבוי המחקרי אמנם מועט אך קיים, ומומחיות פות ונרתיק מרחבי העולם וגם מישראל מציינות את יתרונותיהן של תחבושות כותנה במניעת דלקות נרתיק חוזרות, וסביר כי גם במניעת זיהומים חוזרים בדרכי השתן. גם התועלת האקולוגית במוצרים הרב פעמיים חוזרת אלינו דרך הפחתה בזיהום האוויר והמים, המשפיעים על בריאות האוכלוסיה.

          לא רק האתגרים הפיזיים סביב הוסת מרחיקים נערות מבית הספר אלא גם הלעג והניכור החברתי. בחלק מהחברות, עדיין מתקיימות מסורות שמרחיקות מתוכן נערות ונשים מהחברה בזמן הוסת, ולא רק באופן מטאפורי. סטיגמה חברתית ומיתוסים בנוגע לדימום החודשי רווחים בכל העולם, והם אחד מהמוקדים בהם ארגוני בריאות וחינוך מנסים לגעת. לבינתיים, מצטברות הוכחות שהנגשת מידע לבנות ולבנים בנוגע למחזור החודשי, שיפרו את איכות חייהן של נערות בגילאי בית הספר. קיום יום בינלאומי המעודד שיחה אישית ופומבית על וסת, ומקדם חינוך ונגישות לנושא, פועל לצמצם פערים בין נערות לנערים, בין נשים לגברים ובין קהילות מכל קשת המעמדות.

          במבט גלובלי ומקומי ביחד, התייחסות למחזור החודשי ולוסת כאירוע טבעי ונורמלי יכולה לשנות את הסביבה. שיחות גלויות על וסת מנרמלות את הנושא ומפזרות את עננת הסוד שרובצת מעליו, והפצת מידע מהימן יכולה לנפץ מיתוסים. ומוצרי סניטציה רב פעמיים? זו בשורה בפני עצמה. האינפוגרפיקה המצוינת (ממש כאן למטה!) שנתרמה על ידי סמדר רגב אגמון מ'נשיותי' יכולה לשמש את מי שרוצה ללמוד על היתרונות של המוצרים האקולוגיים, או ללמד את סביבתה.

בברכת בריאות עגולה וטובה,

ליאור.

Web

דף הסבר – גביעונית

דף הסבר – תחבושות בד

בין 'לבריאותה' ו'נשיותי' אין קשרים עסקיים


לקריאה נוספת:

דו"ח UFNPA על בריאות וסתית ובאפריקה

בנושאים קרובים:
מוצרי היגיינה אינטימית / ד"ר ליאור ברוך

מחבר: ד"ר ליאור ברוך | Dr. Lior Baruch

ד"ר ליאור ברוך, בת 33, נשואה ואמא ל-2, ומתגוררת ברמת השרון. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בין השנים 2004-2010. מייסדת 'לבריאותה - רפואה פמיניסטית' משנת 2013. ----------- Dr. Lior Baruch, 33 years old, married and a mother of two. Graduate of medical school at Ben Gurion University of the Negev, 2004-2010. Founder of "Livriuta - HealthyHer - Feminist Medicine"

מחשבה אחת על “יום הוסת הבינלאומי: השפעת הוסת על חיי נערות בעולם השלישי

  1. פינגבק: מה עוצר בעדנו: החסמים שנשים צריכות לצלוח בדרך לבדיקת סקר לסרטן השד | לבריאותה

השארת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s