לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך

המשתנה החמקמק שפוגע בנשים אפרו-אמריקאיות בהריון

השארת תגובה


סיפורה של אשלי הוביל את פרופסור דיוויס לחקור את הקשר בין הריון, לידה וגזענות. נשים שחורות בארצות הברית נמצאות בסיכון גבוה יותר ללידת פג, לסיבוכי הריון ולידה, ולתמותת אמהות ותינוקות. שילוב נסיבות מוביל למצב העגום הזה, ובהן משתנה אחד נעלם וחמקמק. כתבה מאת ד"ר ליאור ברוך * טריגר לידה מוקדמת *


"הסיפור הזה מתחיל באשלי, שניגשה אלי בסוף הרצאה וביקשה לשתף אותי בסיפור הלידה שלה". כך פתחה פרופסור דנה דיוויס (Prof. Dana-Ain Davis) את השיחה על ספרה האחרון. המפגש התקיים בערב נובמבר קריר במרכז הבוגרות/ים של City University of New York (תודה לקשת קורם ❤ ), והוקדש לספר Reproductive Injustice: Racism, Pregnancy, and Premature Birth שראה אור ביוני 2019. סיפורה של אשלי, אשה שחורה צעירה, עסק בילדיה שנולדו מוקדם מהצפוי, והביא את פרופ' דיוויס לבחון את הקשר בין לידות מוקדמות לבין גזענות.

שכיחות גבוהה של סיבוכי הריון בנשים שחורות

לידה מוקדמת (Premature or Preterm Birth) מוגדרת כלידה שמתרחשת לפני תחילת השבוע ה-37 להריון. סיבוכי הריון, הפרעות בתפקוד השליה, זיהומים ומחלות של האמא הם דוגמא קטנה מרשימת הסיבות הארוכה. עם זאת, ב-50% מהמקרים, הסיבה להקדמת הלידה נותרת בלתי ידועה. חומרת סיבוכי הפגות נקבעת במידה רבה לפי שבוע ההריון בעת הלידה והסיבה שגרמה ללידה המוקדמת. בעשורים האחרונים התפתחו טכנולוגיות רפואיות אשר שיפרו את שיעור ההישרדות של פגים, אך לידה מוקדמת נותרה גם בימינו סיבה משמעותית לתמותת תינוקות.

לידות מוקדמות אינן נדירות: שיעורן כ-10% מהלידות בארה"ב, בדומה לשיעורן בישראל. אבל בנתון היבש הזה מתחבאת מורכבות חברתית. התבוננות דקדקנית מגלה הבדלי שכיחות בהתאם למוצא, כשלנשים שחורות סיכון גדול ב-50% ללידה מוקדמת בהשוואה לנשים לבנות. גם תיקנון לרמת השכלה, מצב כלכלי ושאר מאפיינים דמוגרפיים לא מעלימים את הפער הקיים. למעשה, לנשים שחורות משכילות ממעמד הביניים, עדיין סיכון גבוה יותר ללידה מוקדמת מלנשים לבנות בעלות הכנסה נמוכה.

לא רק לידה מוקדמת שכיחה יותר בנשים שחורות. פערים דומים קיימים בשיעור תמותת אמהות סביב הלידה (פי 3), בסיכויים להגיע לניתוח קיסרי, ובמשקל לידה נמוך יותר (פי 3-5). למרבה הכאב, גם תמותת תינוקות סביב הלידה שכיחה יותר (פי 2.5), לעתים קרובות בהמשך ללידה מוקדמת. הללו מסתכמים לשורה תחתונה משותפת: פערי הבריאות משפיעים על תינוקות מרגע היוולדם, ואף לפני. וכיוון שלחודשים הספורים ברחם יש השפעה על הבריאות גם עשורים לאחר הלידה, המחשבה הזאת מציקה במיוחד.

Photo by iam Se7en on Unsplash

Photo by iam Se7en on Unsplash

גזענות מרומזת

יש לא מעט הסברים לפערי הבריאות שהוזכרו מעלה. מבחינה סטיסטית, לא/נשים שחורים יש יותר סיכוי להשתייך למעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר, ובהתאם יורדת הנגישות לשירותי בריאות, בין השאר לפני הריון ובמהלכו. נשים שחורות עשויות גם לסבול מיותר גורמי סיכון שעלולים להשפיע על ההריון ועל הלידה, ובהם סוכרת, יתר לחץ דם ורעלת הריון. גם להבדלים גנטיים מסוימים יש תרומה להבדלי השכיחות. ההסברים הללו, גם אם רלוונטיים, עדיין מסבירים רק חלק מהסטטיסטיקה.

והחלקים האחרים? "טביעת האצבע של העבדות", קוראת לזה פרופ' דיוויס. גזענות מוחצנת ובוטה אמנם נדירה יותר בימינו (אם כי עדיין קיימת), אך ביטויים מרומזים של גזענות הנקראים מיקרו-אגרסיות, נפוצים מאד, ותורמים ליצירת סטרס מתמשך. רמות גבוהות של הורמוני סטרס דוגמת קורטיזול ואדרנלין פוגעות בבריאות במובן הביולוגי ביותר. קורטיזול, לדוגמא, גורם לירידה חיסונית, לעליית לחץ דם ולהפרעות מטבוליות, ובמהלך הריון הוא מפחית את זרימת הדם לשליה ולעובר/ית. לצידו, אדרנלין גורם עוררות יתר והפרעות שינה. אל הפגיעה הישירה נוספת פגיעה עקיפה: אכילה מתוך לחץ, עישון סיגריות וצריכת אלכוהול וסמים משמשים מפלט מהסטרס, ועלולים לפגוע בבריאות האם והעובר/ית. 

גם המפגש עם מערכת הבריאות לא חף מגזענות, וצוות רפואי עלול להיות מוטה כנגד נשים שחורות על רקע מוצאן, לרוב מבלי להתכוון. מחקרים הדגימו כי צוות רפואי נוטה להפחית מעוצמת הכאב של א/נשים שחורים, בדומה ליחס לתלונות על כאב מצד נשים. יחס מקטין או מזלזל לכאב משמעו פספוס של סימן אזהרה חשוב בהריון ולאחר הלידה, כשעבור היפרדות שליה או דימום לאחר לידה, למשל, לכל עיכוב בטיפול יש משמעות. בעוד מחקר אחד הדגים כי נשים שחורות נמצאות בסיכון גבוה יותר להפרעה טראומטית סביב ההריון והלידה, מחקר אחר הראה כי הסבירות שנשים שחורות עם דכאון לאחר לידה יופנו לטיפול או יטופלו תרופתית נמוך משמעותית מאשר נשים לבנות.

Photo by Zach Vessels on Unsplash - man baby

Photo by Zach Vessels on Unsplash

הסיפור שהתחיל עם אשלי נמשך בסיפורן של עשרות נשים שראיינה פרופ' דיוויס בזמן כתיבת הספר. "אנשים שלחו לי כתבות, פרסמו קישורים לראיונות בדף הפייסבוק שלי, ומילאו את תיבת האימייל שלי במאמרים". "אני רוצה להדגיש את מקומן של דולות, מיילדות וצוות רפואי במהלך הלידה", היא הוסיפה, והדגימה באמצעות סיפור אחר, בו הדולה תיווכה בין היולדת לבין הצוות, שאלה שאלות, תמכה וחיזקה, וכמה משמעות הייתה לליווי האישי הזה. עד שגזענות גלויה וסמויה תיעלם מהנוף החברתי שלנו, לנשות ולאנשי מקצועות הבריאות יש תפקיד גדול ביצירת השינוי, ברגעים הקריטיים ביותר, שמעצבים את המשך החיים של הורים, תינוקות ומשפחות.


🤰🤱🤰🤱

כתבות בנושאים קשורים:

לבריאותה מארחת: קו ליולדת / ד"ר ליאור ברוך (מארחת את הדולה יעל לוי)

מה עוצר בעדנו: החסמים שנשים צריכות לצלוח בדרך לבדיקת סקר לסרטן השד / ד"ר ליאור ברוך

בריאות נשים מקבוצות מיעוט בישראל / ד"ר ליאור ברוך

מחבר: ד"ר ליאור ברוך | Dr. Lior Baruch

ד"ר ליאור ברוך, בת 33, נשואה ואמא ל-2, ומתגוררת ברמת השרון. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בין השנים 2004-2010. מייסדת 'לבריאותה - רפואה פמיניסטית' משנת 2013. ----------- Dr. Lior Baruch, 33 years old, married and a mother of two. Graduate of medical school at Ben Gurion University of the Negev, 2004-2010. Founder of "Livriuta - HealthyHer - Feminist Medicine"

השארת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s