לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך

כשהכאב כואב יותר: וולוודיניה בחדר הלידה

השארת תגובה



התמודדות עם הריון ולידה מביאה עמה הרבה אתגרים. בוודאי לאישה שמתמודדת עם וולוודיניה – כאב כרוני בנרתיק ובפות. כיצד ניתן לעבור הריון ולידה כשהגוף נדרך והרגליים נסגרות מבלי שליטה? מיכל רוזן, מיילדת ועוסקת בליווי רגשי בהריון ובלידה, מסבירה על הרקע לאבחנה, ומייעצת לגבי אסטרטגיות התמודדות עם וולוודיניה סביב הריון ולידה. בשיתוף 'שְׁלֵמָה – הארגון הישראלי לוולודיניה'


אני מגיעה למשמרת ערב בחדר לידה. "כנסי, כנסי לחדר 7, בדיוק בשבילך… צריכים שם תפירה אבל היא לא נותנת, כבר היה רופא אחד והיא לא שיתפה פעולה". אני מיילדת, הגעתי למשמרת ואני נכנסת לחדר. אישה אחרי לידה ראשונה, לפני תפירה. אחרי ואקום קשוח. הריון שהסתיים, אמהוּת שהתחילה.

אישה-ילדה, שיושבת בחדר שנראה כמו שדה קרב, על מיטה, שהחלק התחתון שלה פורק כדי לבצע ואקום. סדינים מלוכלכים, כתמי דם על הרצפה. התינוק כבר לא שם, נלקח לתינוקיה לבדיקה והשגחה, אבא שלו איתו. אמא שלה שם, לידה. גם היא נראית ממש צעירה. "צריך לתפור" אמא שלה אומרת לי, "אבל היא לא נותנת, סוגרת רגליים". "מה אני אעשה, אין לי שליטה, נסגר לי, אני באמת מנסה, לא מצליחה, תמיד כואב לי שם, אבל שיבוא, אני אשתדל…"

אני ניגשת לרופא המתמחה: "תשלח מישהו בבקשה לתפור, עברה שעה מהלידה, היא יושבת בפישוק, המיטה מפורקת". "באנו והיא לא היתה מוכנה, עכשיו אנחנו מתחילים ביקור" עונה המתמחה. אני לא יודעת מה לעשות: רופא עייף, הוא באמצע תורנות, חדר הלידה עמוס, ויכול להיות שנכנסנו פה בלי להתכוון למלחמת כבוד, על הגב שלה, של היולדת.

ואז עולה לי רעיון. אני ניגשת לקולגה, מיילדת מנוסה וסבלנית, מבקשת ממנה לגשת לחדר. גם היא יכולה לתפור, יש לה הרשאה לתפור. אני מספרת לה על האישה הזו. על הפחד, ההתכווצות, מבקשת שתיגש בהמון סבלנות, שצריך לתפור, אבל לפני כן לשוחח, לתת זמן, להעביר שליטה.

היא נגשת לחדר, הכל מתחיל להירגע. אנחנו סוגרות את הדלת, המיילדת מסבירה, מבקשת רשות, מסתכלת, יש איזו איכות אחרת בחדר. כמו ללטף את הפצעים. לתת הכרה לטראומה נשית אוניברסלית. התפירה הסתיימה. התרחש פה ריפוי.

אין אשה שלא משתפת פעולה. יש אישה שלא הצלחנו להבין את הצרכים שלה.

Mother and Child

Photo via pxfuel.com

התמודדות עם הריון ולידה מביאים עמה הרבה אתגרים. בוודאי לאישה שמתמודדת עם וולוודיניה – כאבים כרוניים בנרתיק ובפות. וולוודינה תוגדר ככזאת לאחר בירור רפואי יסודי, כשלא נמצא גורם אחר לכאב. לפעמים החויה של אישה, לאחר שנשלל כל גורם אחר, היא שאולי היא מדמיינת, אולי זה הכל אצלה בראש.

הפות הוא החלק החיצוני של איבר המין הנשי, והוא מורכב משפתי הפות, הדגדגן ובלוטת הברטולין. כל האזור מלא בקצוות עצבים שאחראיים על הרגישות למגע. תופעת הוולוודיניה מופיעה בעיקר אצל נשים צעירות, וברוב המקרים אינה משהו שקורה מתחילת קיום יחסי המין, אלא משהו שלא היה ופתאום הופיע. העובדות הברורות הן שיש כאבים שפתאום מופיעים – בעיקר בקרב נשים צעירות, אבל לא רק, והכאבים הופכים למתמשכים.

למרות שהמושג היה מוכר לקהילה הרפואית עוד במאה ה-19, מחקר רציני בתחום החל רק בשנות השמונים של המאה העשרים. אט אט התבססה ההבנה שנחוץ טיפול רב מערכתי. התמריץ לפיתוח תרופה יעודית ירד, והמחקר נעשה בעיקר על ידי רופאים ועם מעט תמיכה של חברות התרופות.

 בעשור האחרון נעשה מאמץ משמעותי לקדם מחקר שמתמקד בניהול כאב כרוני שמסייע לנשים לטפל בעצמן. מחקר שנערך בארצות הברית ב-2003 מצא ש-60% מהנשים שפנו לקבל טיפול בוולוודיניה פגשו לפחות שלושה רופאים, כשמרביתם התקשו לתת אבחנה. הסטטיסטיקות מראות ש-3 נשים מתוך 20 סובלות מוולוודיניה ברמה כזו או אחרת. מחקר ישראלי מ-2019 מצא כי שיעורי הוולוודיניה בנשים שזו לידתן הראשונה היו גבוהים מהצפוי, וכי למצב היו השלכות על אופי הלידה. נשים כאלה עשויות לסבול בזמן קיום יחסי המין אך לרוב לא יחשבו שהן סובלות ממצב חריג. עבור נשים רבות הסובלות מוולוודיניה בדיקות גינקולוגיות כואבות מאד, ולעתים קרובות מהוות גם טריגר שבעקבותיו הגוף נדרך והרגליים נסגרות מבלי שליטה.

עוד לא ידוע בדיוק מה גורם לתופעה, אך הבעיה המרכזית היא דווקא חוסר המודעות של נשים. נשים רבות מאמינות שכאב הוא חלק מיחסי המין, וחשוב לצאת מהתפיסה המוטעית הזאת ולחפש טיפול.

Sleeping Baby

Photo via pxfuel.com

אתגרים רבים עומדים בפני אישה עם וולוודיניה כשהיא מגיעה לחדר לידה. להלן כמה המלצות להתמודדות במהלך הריון ובמהלך הלידה:

התמודדות עם וולוודיניה במהלך ההיריון

  • לפני הכניסה להריון, מומלץ ללמוד על התופעה ולהכיר את התחושות שהיא מביאה עמה. הדבר יפחית את חווית ה"הכל בראש שלי, אני מדמיינת"
  • במהלך ההריון יתבצעו בדיקות רבות – חלקן ואגינליות – וכדאי לדעת מהן האסטרטגיות שיקלו עליך
  • חשוב לבקש ולקבל הסבר מקדים לפני כל פעולה, אם ניתן, אפילו יום או יומיים קודם
  • חשוב לדעת מהו האתגר בבדיקה/טיפול, ולבחור בהתאם את המלווים שיתלוו לבדיקה
  • עם הגיעך לפגישה, בקשי מהרופא/ה לתאר את מהלך הבדיקה והסבירי מה יעזור לך בזמן הפעולה
  • מומלץ להביא איתך תכשיר לאלחוש מקומי (אמלה, אזרקאין) כדי להפחית את הכאב

המלצות לקראת לידה

  • מפגשים לליווי רגשי במהלך ההריון ולקראת לידה
  • קביעת פגישה עם פיזיותרפיסטית רצפת אגן: בפגישה היא תעריך את המצב, תנסה לסייע בהרפייה, להקנות כלים להפחתת מתח השריר
  • טיפול ארויגו להריון – איזון רצועות הרחם, והרפיית מתחים
  • מפגש עם מיילדת בקליניקה, הכנה ללידה אישית
  • רכישת כלים להפחתת מתח – מיינדפולנס, נשימות, דמיון מודרך
  • פגישה מקדימה בבתי חולים יכולה מאוד להפחית את החרדה המתעוררת סביב אירוע הלידה.
  • מומלץ לקבוע פגישה מקדימה במרפאות בבתי החולים – מרפאות לנשים עם רקע מורכב לדוגמא:

*ניתן לפנות לבית החולים בו את מעוניינת ללדת ולבקש לשוחח עם מיילדת אחראית, גם אם בית החולים אינו מפעיל מרפאה ייעודית.

baby-beside-woman-3259628

אתגרים ייחודיים עומדים בפני אשה עם וולוודיניה בחדר הלידה: Photo by Jonathan Borba from Pexels

אסטרטגיות להתמודדות בחדר לידה

  • בכניסה למיון יולדות שתפי בהתמודדות שלך – שוחחי עם הצוות על מה יכול להיות מאתגר עבורך ותארי כיצד הם יכולים להקל עליך או לסייע לך
  • הצוות בחדר לידה מתחלף (רופאות/ים ומיילדות). יתכן ותצטרכי לחזור על ההסבר.
  • במידה והדבר מכביד עליך, כדאי להתכונן מראש ולהכין מסמך שמסביר על התופעה: מהם הסימפטומים ומה מקל עליך בבדיקות. לדוגמא: האם את זקוקה ליותר זמן? לתהליך התארגנות מסוים? האם נשימות או כל תרגול אחר יעזרו?
  • לפני בדיקה וגינאלית כדאי לשוב ולהזכיר למיילדת/רופא את הרגישות וניתן בהחלט לבקש:

    • להשפיע על קצב הבדיקה;
    • להניח את היד שלך על יד הבודק/ת ולהוביל בעצמך לפתח הנרתיק;
    • לקבוע סימן במידה ואת צריכה להפסיק
  • התמודדות עם רגשות שליליים – בשיחה עם הצוות, תני מקום לחשש: "אני מתמודדת עם וולוודיניה, כל בדיקה עבורי היא אתגר גדול, אני מרגישה איך כולי מתכווצת, יעזור לי אם…"
  • אפידורל – יכול מאוד לסייע בהתמודדות עם הכאב. במידה וקיים רצון מצד האישה ההרה, ולאחר שיחה עם הצוות, ניתן לבקש אותו בשלב מוקדם.

תקשורת בחדר לידה

אתגרים רבים עומדים בפני אישה הריונית המתמודדת עם וולוודיניה כשהיא מגיעה לחדר לידה, הנה עוד כמה נקודות למחשבה:

  • בניית קשר ומערכת של אמון עם הצוות היא קריטית לחוויות לידה חיוביות. חשוב לעשות תיאום ציפיות, להציג את מצבך, מה יכולים להיות הקשיים, כיצד את עלולה להגיב וכיצד יכולים לסייע לך באותם הרגעים.
  • קבלת מידע מהצוות בצורה ברורה
  • העבירי מסרים בצורה בהירה:

    • התנסחי במשפטים קצרים ופשוטים
    • וודאי שהצד השומע הבין את הנאמר, ומבין את הצורך והרצון שלך
    • הסבירי את הצורך שלך למעורבות בקבלת החלטות, הדבר יקל על חווית חוסר השליטה המאפיינת לידה
  • הסבירי מה כן יעזור לך, במקום להתמקד במה לא (לא לבדוק, לא מוכנה…)
  • לאחר הלידה מומלץ מאוד לשקול תהליך של עיבוד חווית הלידה, על מנת לתת הכרה לתהליך

מיכל רוזן, אימא לארבעה, אחות מיילדת מוסמכת RN CNM בעלת M.A. בחוג ללימודי נשים ומגדר, ומייסדת ׳קוּרָה׳ – קליניקה וקהילה לנשים. מלווה למעלה מחמש עשרה שנים תהליכי הריון ולידה. מדריכת הכנה ללידה, מדריכת הנקה ומלווה בגישת -B.O.T Birth Oriented Therapy. בנוסף, מלווה בלידות ומנחה מעגלי נערות. מיכל היא ממנחות הפודקאסט ׳באות לעולם׳ בנושא הריון ולידה

לעמוד הפייסבוק של מיכל רוזן – מיילדת

לאתר 'קורה – קליניקה וקהילה לנשים'

בשיתוף 'שְׁלֵמָה – הארגון הישראלי לוולודיניה', להעלאת המודעות, שינוי הסדרים רפואיים ותמיכה.

לעמוד הפייסבוק של שְׁלֵמָה


  1. בורנשטיין סנדי ויעקב, "המינוח החדש שבהסכמה כללית של כאב בפות (Vulvar pain) ושל כאב מתמיד וכרוני בפות (Vulvodynia)" הרפואה דצמבר 2019 חוב' 12 כרך 158
  2. Harlow, B.L., “A population-based assessment of chronic unexplained vulvar pain: have we underestimated the prevalence of vulvodynia?” J Am Med Womens Assoc (1972). 2003 Spring; 58(2):82-8.
  3. Johnson, N.S., Harwood, E.M. & Nguyen, R.H. “You have to go through it and have your children”: reproductive experiences among women with vulvodynia. BMC Pregnancy Childbirth 15, 114 (2015).
  4. Möller, L, “Health, obstetric outcomes and reproduction in women with vulvar pain or primary fear of childbirth” Linköping University Medical Dissertation, May 2019.

לכתבות בנושאים דומים:

וגיניזמוס / מאת ד"ר ליאור ברוך

מה אתן יודעות על לֵאוּת החֶמְלָה? טראומה משנית במיילדוֹת / מאת מיכל רוזן

מחבר: ד"ר ליאור ברוך | Dr. Lior Baruch

ד"ר ליאור ברוך, בת 33, נשואה ואמא ל-2, ומתגוררת ברמת השרון. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בין השנים 2004-2010. מייסדת 'לבריאותה - רפואה פמיניסטית' משנת 2013. ----------- Dr. Lior Baruch, 33 years old, married and a mother of two. Graduate of medical school at Ben Gurion University of the Negev, 2004-2010. Founder of "Livriuta - HealthyHer - Feminist Medicine"

השארת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s