אלצהיימר: לזכור את הנשים

ב-21 לספטמבר יחול יום האלצהיימר הבינלאומי, כשחודש ספטמבר כולו מוקדש להעלאת מודעות, לתיקון אינפורמציה שגויה ולניפוץ דעות קדומות בנוגע למחלה. זו הזדמנות לדבר על הקשר של אלצהיימר לנשים, אשר מהוות חלק לא מבוטל מהלוקות/ים במחלה, שכן שני שליש מחולי האלצהיימר – הן חולות.

מהי אלצהיימר?

אלצהיימר היא סוג של דמנציה, ובעברית: קהיון. המחלה מתאפיינת בשינויים שכליים והתנהגותיים כמו ירידה בזכרון, בעיות התמצאות, הפרעה בכישורי שפה ובכישורי חשבון, פגיעה בשיפוט ובבוחן המציאות (דוגמת התנהגות חסרת עכבות, הזיות או מחשבות שווא) ושינויי אישיות הנעים מרגשנות ועד אי שקט ואלימות. מהלך המחלה הוא ארוך והדרגתי, כשבשלבים האחרונים החולות/ים כבר לא מזהות את הא/נשים הקרובות להן, אינן מתקשרות עם הסביבה, ותלויות לחלוטין בא/נשים אחרות.
אלצהיימר היא בעיקר מחלה של הגיל המבוגר: הסיכון למחלה עולה עם הגיל, ו-90% יפתחו את התסמינים אחרי גיל 60. עדיין לא לחלוטין ברור מה גורם למחלה, אם כי ידועים כמה גורמי סיכון. גנטיקה היא אחד מהם, כשנשאות של גנים שונים יכולה להעלות את הסיכון לחלות, וב-40% מהמקרים ישנה היסטוריה משפחתית של המחלה. גורמי הסיכון האחרים הם חלשים יותר, וכוללים פגיעות מוחיות שונות, מידת השכלה, סטטוס תעסוקתי ועוד.
אבחנת אלצהיימר ניתנת בעיקר על סמך שיחה עם רופא/ה, בשילוב עם בדיקות עזר שונות. בעזרת בדיקת CT או MRI מח ניתן לראות שינויים אופייניים למחלה, ובמקביל לשלול גורמים אחרים לדמנציה (כמו אוטם מוחי או דימום). גם בדיקות דם עוזרות לשלול מצבים שיכולים לגרום לתסמינים דומים. נדיר שיהיה צורך בבדיקות נוספות, אך במקרים שצורך כזה עולה, ניתן לבצע גם בדיקה לנוזל השדרה (CSF), בדיקת PET-CT או רישום של גלי המח (EEG).
נכון להיום, אין טיפול או ריפוי למחלה, והטיפולים שניתנים מטפלים בעיקר בסימפטומים.

אלצהיימר בנשים

כאמור, מרבית חולי/ות האלצהיימר הן נשים. לאשה מעל גיל 65 יש סיכוי של כ-17% לפתח אלצהיימר בהמשך חייה; זוהי שכיחות של 1 ל-6 בנשים, בהשוואה ל-1:11 בגברים. גם קצב הדרדרות המחלה מהיר יותר בנשים, מה שמתבטא בהחמרה מהירה יותר של התסמינים ושל בדיקות ההדמיה.

תיאוריות שונות ניסו להסביר זאת.
התיאוריה המובילה עד לשנים האחרונות טענה כי לנשים תוחלת חיים ארוכה יותר, ולכן גם סיכוי מוגבר ללקות באלצהיימר. הרי, כפי שאמרנו, הסיכוי ללקות במחלה עולה עם הגיל. התומכות/ים בתיאוריה הזאת טענו שאם ננטרל את ההבדל בתוחלת החיים נגלה שאין כל הבדל בסיכון. מחקרים כאלה אכן בוצעו, אך תוצאותיהם לא חד משמעיות. עם זאת, בשנים האחרונות מתגבר הזרם שטוען כי בכל זאת ישנו הבדל בסיסי וביולוגי בין המינים בהקשר של אלצהיימר. ויש כמה ממצאים שמחזקים את הטענה הזאת.
מחקר מ-2014 מצא שאחד הגנים שנקשר כבר לפני שנים למחלת האלצהיימר (גן בשם APO-E4) אמנם מעלה את הסיכון של שני המינים לחלות, אבל השפעתו על נשים משמעותית יותר, ונשים שנושאות את הגן חולות באלצהיימר פי 2 יותר מגברים שנושאים גן דומה. מחקר אחר הראה קשר בין אלצהיימר לבין נזקים בכרומוזום X שקורים בתאי המח עם תהליך ההזדקנות. בעבר גם נמצא שההורמון הנקבי אסטרוגן משפר את תפקוד תאי העצב בכמה איזורים במוח אשר נוטים להפגע באלצהיימר, ומונע הצטברות של החלבון בטא-אמילואיד שמאפיין את המחלה. מכאן צמחה ההשערה שהנפילה החדה ברמות האסטרוגן לאחר גיל הפסקת הוסת (מנופאוזה) – תורמת להדרדרות המהירה של המחלה בנשים. כל הללו עוד דורשים מחקר נרחב.

תיאוריה נוספת טוענת שלהבדלי השכיחות יש כנראה גם סיבות חברתיות. השכלה נמוכה היא גורם סיכון לאלצהיימר, וחשוב לזכור שנשים רבות בעבר (וגם היום) עוכבו מלרכוש השכלה, מה שאולי משפיע על שכיחות המחלה בנשים שנמצאות היום בעשור השישי או יותר לחייהן.

ודבר אחרון: יתכן שהבדלי השכיחות בין נשים לגברים נובעים גם מסיבות "חיצוניות". כאמור, חלק גדול מאבחנת אלצהיימר מתבסס על שיחה עם רופא/ה, באמצעות שאלונים ומבחנים. עולה השאלה האם המבחנים הללו מוטים "לרעת" נשים (כלומר אבחון עודף) או "לטובת" גברים (אבחון חסר), ועד כמה הם מכילים את ההבדלים הבסיסיים בין המינים. כיום ישנן בדיקות  שאינן תלויות בבודק/ת חיצונית, שאולי יבטלו בעתיד את ההטיה האפשרית הזו. אלו הן לדוגמה בדיקת Volumetric MRI אשר בודקת את נפח המח, או בדיקת PET CT אשר בודקת את ריכוז החלבונים המצטברים בו. הבדיקות הללו לא נמצאות בשימוש שגרתי, וכיום משמשות בעיקר למטרות מחקריות או אם ישנו ספק באבחנה.

 לקשר שבין נשים לאלצהיימר, יש עוד אספקט חשוב: הרבה נשים שלא נמצאות בצד החולה, נמצאות בצד המטפל. חלקן מטפלות בחולות ובחולים בתשלום, אך הרוב דווקא עושות זאת ללא תמורה כספית, למשל כשמדובר בקרבת משפחה או בבן/בת זוג. בשני המקרים, מדובר בעבודה תובענית ולא פשוטה מבחינה רגשית ופיזית.
מחקרים מראים כי נשים אשר סועדות בן זוג חולה אלצהיימר, מקבלות משמעותית פחות עזרה ותמיכה מהמשפחה בהשוואה לגברים הסועדים את בת הזוג. 50% מהנשים מעידות כי האחריות שלהן כמטפלות נושאת קושי פיזי, ו-62% מעידות כי היא מעמיסה קושי רגשי. הללו כנראה גם קשורים לכך ש-75% מהנשים שסועדות חולה חשות כי הן מתקשות לדאוג לבריאות של עצמן, ולכך ש-19% נאלצות להתפטר מעבודתן כדי להתמסר לטיפול בחולה.

הבחירה במילה "נשים" בכתבה זו מתייחסת בעיקר לנקבות ביולוגיות. זאת בשל ההקבלה בין נשים לנקבות במאמרים המקוריים עליהם הכתבה נשענת, ולשם מניעת סרבול.

Alzheimer's Disease – Medscape
http://emedicine.medscape.com/article/1134817-overview

2015 Alzheimer’s Disease Facts and Figures

https://www.alz.org/facts/downloads/facts_figures_2015.pdf

Women and Alzheimer’s Disease Factsheet
http://www.alz.org/documents_custom/2014_facts_figures_fact_sheet_women.pdf

When Mars Versus Venus is Not a Cliché: Gender Differences in the Neurobiology of Alzheimer's Disease
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4290582/

Sex and age differences in atrophic rates: an ADNI study with n=1368 MRI scans
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2927200/

Sex modifies the APOE-related risk of developing Alzheimer disease

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4117990/

Gender and incidence of dementia in the Framingham Heart Study from mid-adult life

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24418058

X chromosome aneuploidy in the Alzheimer's disease brain

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3995993/

Androgen receptor gene and gender specific Alzheimer’s disease

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4012749/

Sex hormones, aging, and Alzheimer's disease

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3511049/

Greater cognitive deterioration in women than men with Alzheimer's disease: a meta analysis

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22913619