מהו דיכאון לאחר לידה?
דיכאון לאחר לידה הוא דיכאון קליני המופיע במהלך השנה הראשונה לאחר הלידה, וכולל תסמינים כגון תחושת עצבות, מצב רוח ירוד, ניתוק מהסביבה, עצבנות ועוד. בניגוד לדעה הרווחת, דיכאון לאחר לידה מופיע לא רק אצל אימהות: במחקר שיצא בשנת 2018 נמצא כי שיעור דיכאון לאחר לידה דומה אצל אמהות ואצל אבות. על אף הממצאים המובאים לעיל הנושא טרם נחקר כראוי. דיכאון לאחר לידה אצל גברים סובל מתת אבחון ותת טיפול, ודרושים מחקרי עומק רבים על מנת לאמוד את היקף התופעה באוכלוסיה ואת השפעותיה.
גורמי הסיכון לדכאון לאחר לידה יכולים להיות קשורים למהלך ההריון, כמו בחילות והקאות, להיסטוריה הנפשית, ולגורמים חברתיים כמו אבטלה, אלימות זוגית או סביבה לא תומכת.
לדיכאון אחרי לידה יש השפעה משמעותית על איכות החיים של הלוקה בו, אך גם השפעה רבה על הסביבה. ראשית, דיכאון אצל הורה פוגע ביכולת ההיקשרות של היילוד, מעכב את ההתפתחות שלו ועלול להוביל להפרעות בהתנהגות. בנוסף, תיתכן השפעה משמעותית גם על בן או בת הזוג ועל בני ובנות משפחה נוספים. במידה וישנם שני הורים, הם יכולים להוות מעין בולם זעזועים להשלכות הדיכאון אחד של השנייה. אך במקרים בהם שני ההורים סובלים מדיכאון "בלימת הזעזועים" נפגעת, וההשלכות על היילוד עשויות להיות חמורות יותר – כך לפי מחקר שהתפרסם לאחרונה.
דכאון זוגי: דיכאון לאחר לידה בשני ההורים
במחקר מסוג מטה-אנליזה שפורסם בחודש יוני 2022, נותחו מחקרים רבים שחקרו דיכאון לפני ולאחר לידה אצל שני בני הזוג. בכל המחקרים יחד השתתפו עשרות אלפי זוגות מ-20 מדינות שונות. המחקרים התבססו ברובם על שאלונים ייעודיים לאבחון דכאון וחרדה, אותם המשתתפים/ות מילאו לאורך תקופת המחקר. במחקר נמצא כי דיכאון לפני לידה הופיע אצל כ-1.7% מהזוגות, דיכאון מוקדם לאחר לידה (עד 12 שבועות לאחר הלידה) הופיע בכ-2% מהזוגות, ודיכאון מאוחר לאחר לידה (עד שנה לאחר הלידה) הופיע אצל כ-3% מהזוגות. נמצאה חרדה אצל כ-11% מהזוגות המשתתפים, רובם הורים לילד ראשון.
דיכאון אימהי לפני לידה, אבטלה, שעות עבודה ארוכות, הכנסה נמוכה, וקשיים בזוגיות כמו חוסר שביעות רצון בתוך הזוגיות, מריבות ותמיכה מועטה יכולים להגביר את הסיכוי לדיכאון לאחר לידה אצל הזוג.
המחקר התמקד בעיקר בזוגות לבנים בעלי הכנסה בינונית עד גבוהה, וכן לא הוזכר אילו זוגות נבדקו, והאם נכללו זוגות לא הטרוסקסואלים. כדי לקבל תמונה רחבה יותר, יש להוסיף לחקור את התופעה בקרב זוגות עם רקעים מגוונים יותר, וכן להרחיב את הידיעה על הורים מנוסים (שזהו לא ילדם הראשון), הריון בגיל ההתבגרות, לידה מוקדמת ולידה שקטה – מקרים שלא נכללו במחקר. בנוסף, יש להמשיך ולחקור מהן בדיקות הסקר היעילות ביותר, מתי יש להשתמש בהן ובאילו מסגרות ניתן להגיע לשני ההורים. כך ניתן יהיה לזהות מקרים נוספים ולטפל בהם בהתאם.
אחד מן הקשיים הגדולים ביותר אצל הסובלות והסובלים מדיכאון הוא תחושת הבדידות. התחושה מהווה הן גורם סיכון והן תסמין – מעין מעגל איבה שצריך לגדוע. עלינו, כחברה, לפקוח עיניים, לחפש את מי שנמצא/ת במצוקה, להציע כתף ואוזן ולעודד פניה לעזרה.
אם את/ה חווה מחשבות אובדניות או רצון לפגוע בעצמך, אל תישאר/י עם זה לבד!
ער"ן – עזרה ראשונה נפשית | ניתן לחייג 1201 – בכל שעות היממה | אמצעים נוספים ליצירת קשר
הכתבה מאת תפארת גולדפרד – סטודנטית לסיעוד וחברת צוות לבריאותה – רפואה פמיניסטית