לבריאותה

בלוג הרפואה הפמיניסטי הראשון


השארת תגובה

לבריאותה משתפת: כשציוני סטודנטיות/ים לרפואה תלויים בהקשבה לנשים

איך אפשר להכשיר גינקולוגיות וגינקולוגים קשובים, רגישים וסובלניים יותר למטופלת? בית הספר לרפואה באוקספורד לא משאיר את השאלה הזו ליד המקרה, אלא נוקט פעולה.
להמשיך לקרוא


השארת תגובה

לבריאותה מארחת: פרויקט "רופאות מדברות פריון"

          תת פוריות וטיפולי פריון הם תחום מורכב מבחינה רפואית, ועם משמעות רגשית וחברתית עמוקה. לא תמיד ניתן למצוא את הסיבה לתת הפריון, ולעתים גם בהינתן סיבה ידועה אצל בן או בת הזוג – היא נותרת ללא פתרון ספציפי ועולה הצורך בטיפול לשם השגת הריון. בנוסף, טיפולי פריון נותנים מענה לא רק לזוגות עם תת פוריות, אלא גם להורות יחידנית או לזוגות חד מיניים.
ללא קשר לסיבת הטיפול, הזוגות או הנשים יתקלו לעתים קרובות במידע רב שקשה לעבד במפגש בודד, בשאלות שעשויות להגיע רק לאחר היציאה מחדר הרופא/ה, ובמחשבות וחששות טבעיים.
          חן ברק-לויט, סטודנטית לרפואה מהשנה השלישית במסלול הארבע-שנתי של אוניברסיטת תל אביב, זיהתה את הקשיים הללו וביקשה לתת להם מענה. הפרויקט שיזמה, "רופאות מדברות פריון", כלל הפקה של ששה סרטונים המתמקדים כל אחד בכיוון אחד של תת פוריות או של טיפולי הפריון, ומטרתם להגיש מידע רפואי אמין בצורה נוחה ופשוטה, ובאופן חופשי להאזנה חוזרתהיוזמה נרקמה תוך שיתוף פעולה מקצועי עם ד"ר גליה בירן, רופאת נשים מומחית לפריון והפריה חוץ גופית, והתוצר נגיש בערוץ YouTube ובעמוד הפייסבוק של הפרויקט.

להמשך קריאה


השארת תגובה

קצרצרים: סיכון מוגבר לסרטן שחלה בנשים המבצעות שטיפות לנרתיק

          האם יש קשר בין סרטן שחלה לבין שטיפות אינטימיות?

תחלואות רבות נקשרו אל מוצרי ההיגיינה האינטימית, ביניהן דלקות, זיהומים פטרייתיים וחיידקיים ועוד. למרות שמרבית הקהילה הרפואית מתנגדת לשטיפות של הנרתיק, רבות עוד משתמשות בתכשירים ללא מרשם מתוך אמונה שהם טובים לניקיון איבר המין. מחקר מנובמבר 2016 שהתפרסם בעיתון המקצועי Epidemiology קשר לראשונה בין שטיפות נרתיקיות ובין סרטן שחלה, והדגים סיכון כפול לסרטן זה בנשים שהשתמשו בשטיפות. להמשיך לקרוא


השארת תגובה

קצרצרים: אין ראיות המצדיקות בדיקה גינקולוגית שגרתית

          עדכון חדש של כח המשימה לרפואה מונעת של ארצות הברית (US Preventive Services Task Force) ממרץ 2017 שינה את ההנחיות הקודמות לגבי בדיקה גינקולוגית. העדכון קובע שנכון לימינו אין ראיות שמצדיקות בדיקה גינקולוגית “שגרתית” בהיעדר תסמינים או גורמי סיכון מיוחדים. העדכון נוגע רק לנשים/נקבות בריאות, שאינן בהריון, וללא גורם סיכון למחלה גינקולוגית ספציפית.

ההמלצות לבדיקות שגרה אחרות נותרו ללא שינוי, וביניהן המלצה לבדיקת פאפ לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם אחת לשלוש שנים החל מגיל 25, או לבדיקת מחלות המועברות ביחסי מין לקבוצות בסיכון מוגבר.  להמשיך לקרוא


3 תגובות

תסמונת השחלה הפוליציסטית

          בגיל 11 הבחינה הארנאאם קאור, באותו הזמן ילדה בריטית, בצמיחתו של שיער פנים כהה. בזמן קצר יחסית הפך זְקָנָהּ ושיער גופה למוקד מרכזי ללעג ולבריונות. היא בלתה זמן רב בנסיונות להסירו, עד שבגיל 16, לאחר שכבר אובחנה עם תסמונת השחלה הפוליציסטית, החליטה להשלים ולהפוך אותו למקור כוחה. היום, בת 25, הארנאאם היא מודל לחיקוי לרבים ולרבות ברחבי העולם שעוקבות אחרי חשבונות הפייסבוק, הטוויטר והאינסטגרם שלה, ומככבת בראיונות שמעודדים דימוי גוף חיובי. המקרה של קאור הוא מקרה קיצון של תסמונת שכיחה מאד, רבת פנים, וכנראה לא מספיק מאובחנת, לה בחרתי להקדיש את הרשומה הנוכחית.

להמשיך לקרוא


6 תגובות

צניחה חופשית: חולשת רצפת האגן

אזהרת תוכן: הרשומה מלווה בציורים אנטומיים של איברי האגן

            אני לא רוצה להשמע מוזרה, אבל לדעתי, אם לאיברי הגוף שלנו היה אופי, רצפת האגן של רוב הא/נשים בטח הייתה ממש ממורמרת. ובינינו, בצדק. היא מבצעת עבודה קשה וממושכת, נושאת על כתפיה (המטאפוריות) את כל איברי האגן (הלא מטאפוריים), במשך כל שעות העירות שלנו, ולא זוכה לתהילה. למעשה, ברוב הזמן אנחנו אפילו לא יודעות/ים שהיא שם.

             עד שהיא נחלשת. זה קורה לאט, עם עומס החיים, או מהר, לאחר לידה, אבל פתאום – הרצפה החזקה שעשתה את עבודתה בשקט, צריכה את עזרתנו. אז כדי לנסות לתקן את העוול הזה, נעסוק ברשומה זו בחולשה של רצפת האגן ובצניחת איברי האגן.

המשיכי לקרוא


השארת תגובה

תסמונת ההלם הרעלי – Toxic Shock Syndrome

            אחת לכמה שנים עולה לכותרות מקרה של תסמונת ההלם הרעלי, ובאנגלית Toxic Shock Syndrome: תסמונת היכולה להוביל אף למוות, וקשורה לשימוש בטמפונים. כתבה כזו, אשר סיפרה על ספורטאית ודוגמנית שאיבדה את רגלה בשל התסמונת, פורסמה לאחרונה בעיתון People ותפסה תאוצה ברשת.

התסמונת, אשר נוטה לפגוע לרוב דווקא בא/נשים צעירות ובריאות סביב גיל 20-30, עלולה להופיע ולהדרדר במהירות, ומכאן החשיבות של זיהוי וטיפול מוקדמים ככל שניתן.

המשיכי לקרוא