לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך


תגובה אחת

שיעורי התמותה מסרטן צוואר הרחם בישראל – מהנמוכים בעולם המערבי

מבזק חדשות קצרצר:

האגודה למלחמה בסרטן פרסמה החודש נתונים מעודדים בנוגע לסרטן צוואר הרחם בישראל. לפי דו"ח האגודה, שיעור המקרים החדשים של סרטן צוואר הרחם בארץ נמוך משמעותית מהשיעור בארצות הברית ובאירופה: 5 מקרים חדשים על כל מאה אלף נשים בישראל, בהשוואה לכ-13 מקרים במדינות אירופה. המשיכי לקרוא


4 תגובות

בדיקת דם לסרטן השד

חדשות, עדכונים, וגאווה ישראלית:

כבר שמונה שנים שחברת EventusDx הישראלית שוקדת בשקט על פיתוח בדיקת דם לזיהוי סרטן שד. שמונה שנים, שהגיעו לאחרונה לנקודת זמן חשובה ומכריעה, והיא שלב הניסויים הקליניים.
המשיכי לקרוא


6 תגובות

סרטן צוואר הרחם, פפילומה, ועוד קצת

כמה נחמד לחזור. לאחר היעדרות לא קצרה בשל נסיבות אישיות אני חוזרת לכתיבה סדירה בבלוג, ואם תרשו לי להיות רגשנית – התגעגעתי.

מעטים הנושאים שמרגשים אותי כמו רפואה, ולאורך התקופה האחרונה קראתי כמה מאמרים שעל הדרך גם חיממו את לבי הפמיניסטי. אחד מהמאמרים היותר מסקרנים, ניסה לגשת לשאלה כואבת: מדוע נשים לסביות פונות פחות לבדיקות סקר לזיהוי סרטן צוואר הרחם; והוא זה שדחף אותי לכתוב הפעם.

הממצא לפיו נשים לסביות פונות פחות מנשים הטרוסקסואליות, כבר היה ידוע ממחקרים קודמים. אבל המחקר המדובר עשה את הדבר הפשוט וההגיוני – הוא הלך ושאל את הנשים למה. המשיכי לקרוא


5 תגובות

סרטן השד – בדיקות סקר

* הפוסט מכיל קישור לסרטון ובו עירום נשי בקונטסט רפואי, ותיאורים אנטומיים רלוונטיים *

             לשריל קרואו ולסינתיה ניקסון (מירנדה מ"סקס והעיר") יש משהו במשותף: שתיהן מגדירות את עצמן כ"פרסומת מהלכת" לבדיקת הממוגרפיה, והן מוכנות לדבר בשבח הבדיקה בכל הזדמנות. זאת כיוון שאצל שתיהן אובחן סרטן השד בגיל 40, בזמן בדיקת ממוגרפיה שגרתית, ומבלי שהיה בבדיקה גופנית כל ממצא קודם.

הפוסט הקודם בבלוג עסק בגורמי הסיכון לסרטן השד. אך אחרי שמבינות מהם גורמי הסיכון, נשארות עם השאלה הפרקטית – מה עושות עם המידע הזה? בדיוק בכך נעסוק בפוסט הנוכחי, בו נדבר על בדיקות הסקר, שמטרתן לזהות סרטן שד בשלב מוקדם ככל הניתן.

  המשיכי לקרוא


5 תגובות

סרטן השד – גורמי סיכון

* האות המייצגת את שמה של המטופלת בסיפור היא אות בדויה. כלומר, בדויה, אבל באמת קיימת באל"ף-בי"ת.

 

            אני מכירה את ר' כאשה צעירה וחייכנית. ביקוריה במרפאה נדירים, וכשהיא מגיעה, היא נכנסת בצעדים מהירים, ותוך רגע החדר מתמלא בדיבור עליז. עד כה היא פנתה לגבי דברים קטנים, כמו חתימה על מסמכים למיניהם, ותוך כדי עבודת הניירת נהניתי לשמוע ממנה עדכונים על עבודתה, תכניות לעתיד וסיפורים אחרים.

אבל כש-ר' נכנסה לחדרי לפני כמה שבועות היא נראתה מודאגת. התבוננתי בה כשישבה על הכסא שמולי, ולאחר שתיקה קצרה, סיפרה שלאמה אובחן לאחרונה סרטן שד. ר' סיפרה שהגילוי טלטל את המשפחה, ומטבע הדברים – אותה, האשה היחידה בבית פרט לאמה.
המשיכי לקרוא