בדרך להכחדה? סרטן צוואר הרחם הולך ונעלם במדינות המתחסנות כנגד פפילומה

האם סרטן צוואר הרחם הופך למחלה נכחדת? מאז פיתוח החיסון כנגד וירוס הפפילומה יורדים שיעורי סרטן צוואר הרחם במדינות עם שיעורי התחסנות גבוהים. מאת רותם שושן-ירס

האם סרטן צוואר הרחם הופך למחלה נכחדת? מאז פיתוח החיסון כנגד וירוס הפפילומה יורדים שיעורי סרטן צוואר הרחם במדינות עם שיעורי התחסנות גבוהים. אם המגמה תימשך – יתכן שהדורות הבאים ילמדו על סרטן צוואר הרחם כעל מחלה היסטורית. כתבה אורחת מאת רותם שושן-ירס, סטודנטית לרפואה


רבות נכתב על וירוס הפפילומה, העלול לגרום לסרטן צוואר הרחם, הפין, פי הטבעת והלוע, ועל החיסון שנועד למנוע את ההדבקה בו. ככל שעוברות השנים מאז המצאת החיסון ואישורו לשימוש, מצטברים המחקרים המעידים על יעילותו ובטיחותו, ועל השינוי שהוא מחולל במניעת סרטן.

על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, סרטן צוואר הרחם הוא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים בקרב נשים, ממנו מתות כ-270,000 נשים בעולם ו-80 נשים בישראל מדי שנה. הגורם העיקרי להתפתחותו הוא וירוס הפפילומה (HPV). כ-170 זנים של הנגיף זוהו עד כה, מתוכם כ-40 המועברים ביחסי מין, וכ-12 הידועים כבעלי סיכון גבוה ליצירת סרטן.

זיהוי הוירוס כגורם לסרטן עזר בפיתוח חיסונים כנגד המחלה. החיסון מונע את ההדבקה בנגיף אך אינו מונע את התפתחות הסרטן במידה וההדבקה כבר התרחשה. כיום קיימים שלושה סוגי חיסונים כאשר ההבדל העיקרי ביניהם הוא כמות וסוגי הזנים מפניהם מגן החיסון. החיסון המשמש היום בישראל נקרא גרדזיל, אשר מגן מפני 4 זנים של הנגיף, עם צפי לכניסתו הקרובה של גרדזיל-9 המגן מפני 9 זנים. כיוון שהחיסונים, כאמור, אינם מכילים את כל זני הפפילומה הגורמים לסרטן, חשוב להבהיר כי החיסון אינו מונע את סרטן צוואר הרחם באופן מוחלט אלא ב-70% מהמקרים. מסיבה זו קיימת המלצה להתמיד בביצוע בדיקות סקר גם למי שחוסנה כנגד הוירוס. ובכל זאת, יעילותו נובעת מכך שהוא כולל את הזנים המרכזיים והנפוצים אשר גורמים למחלה.

Image by marijana1 from Pixabay
Image by marijana1 from Pixabay

ב-2007, אוסטרליה הייתה מהמדינות הראשונות לקבוע תכנית חיסון לאומית במטרה להפחית את מקרי סרטן צוואר הרחם. טרם התוכנית הלאומית נתגלו באוסטרליה מדי שנה 14 מקרים חדשים של סרטן צוואר הרחם לכל מאה אלף נפשות. נכון ל-2018 ניכר שתוכנית החיסון הלאומית הצליחה למנוע מחצית ממקרי סרטן צוואר הרחם, עם היארעות של 7 מקרים ל-100,000 נפשות. אם המגמה תמשיך, עד שנת 2028 ההיארעות צפויה לרדת ל-4:100,000, ועד שנת 2066 אל פחות ממקרה אחד לכל 100,000, כך לפי מחקר אוסטרלי. רבים תולים את ההצלחה בשיעורי ההתחסנות הגבוהים כנגד פפילומה באוסטרליה, שעומדים על יותר מ-70%.

תוכנית חיסון לאומית קיימת גם בסקוטלנד, במסגרתה מבוצעות בדיקות סקר לילדות בגילאי 12-13, בנוסף להשלמת חיסונים לבנות 14-18. סקוטלנד ידועה באחוז המתחסנים מהגבוהים בעולם, ועל כן מניחים כי תוצאות מחקריהם על השפעות חיסונים הן בעלות מהימנות גבוהה ביותר. באפריל 2019 התפרסם מחקר סקוטי בעיתון הנחשב BMJ. המחקר ביצע השוואה בין נשים שחוסנו בגילאי 12-13, לבין נשים שחוסנו עד גיל 18, ובין כאלו שלא חוסנו כלל. מעבר לירידה משמעותית בסבירות להתפתחות נגעים טרום סרטניים של סרטן צוואר הרחם (CIN), אחת ממסקנות המחקר היא שיעילות החיסון טובה יותר ככל שגיל החיסון מוקדם יותר. יעילותו במניעת נגעים טרום סרטניים מתקדמים (CIN3) בבנות 12-13 היא 86%, בעוד שיעילות חיסון שניתן בגיל 17 מגיעה ל51% בלבד. אחת ההשערות להבדל המשמעותי בין שתי קבוצות הגילאים היא שחלק מן הבנות בגילאים המבוגרים יותר ככל הנראה הספיקו להידבק בנגיף ה-HPV עוד לפני קבלת החיסון. בנוסף, לפני גיל 13 נדרשות רק שתי מנות חיסון כדי להשיג יעילות טובה, אל מול 3 מנות בגיל מאוחר יותר.

Photo by Hyttalo Souza on Unsplash
Photo by Hyttalo Souza on Unsplash

ירידה במקרים הטרום סרטניים נמצאה במחקר גם באוכלוסייה שלא חוסנה כלל כנגד הנגיף, בזכות אפקט חסינות העדר. ההדבקה בוירוס נעשית דרך מגע מיני, ועם ריבוי הפרטנרים עולה הסיכוי להידבק בוירוס ולהעבירו הלאה. מי שהתחסן/ה כנגד וירוס הפפילומה, מוגן/ת מהדבקה ראשונית בנגיף ולכן קוטע/ת את שרשרת ההדבקה. לפיכך, ככל שאחוז גבוה יותר של האוכלוסייה יהיה מחוסן, יפחתו גם ההדבקות ומקרי הסרטן בקרב האוכלוסייה שאינה מחוסנת.

תוצאות המחקרים מובילות למספר מסקנות מתבקשות. ראשית, לחיסון כנגד ה-HPV יכולת להפחית משמעותית את שיעור הנגעים הסרטניים והטרום סרטניים באוכלוסיות המתחסנות. שיעורי חיסון גבוהים יתרמו לחסינות עדר, עם יעילות גבוהה יותר לחיסון בגיל צעיר. בהתאם למסקנות הללו, גם בישראל מונהגת תכנית חיסון לאומית, במסגרתה החיסון כנגד HPV ניתן בגיל 13 לבנות ולבנים בבתי הספר במימון משרד הבריאות. חיסון בגיל מבוגר יותר אפשרי גם הוא, וניתן לקבלו במרשם רופא/ה. מדיניות חיסון לאומית ושיעורי התחסנות גבוהים יכולות לסייע במיגור סרטן צוואר הרחם.

ברטרוספקטיבה של שני העשורים האחרונים, החיסון כנגד פפילומה אכן הוריד את שיעורי התחלואה והתמותה באופן ניכר. עד לא מזמן, סרטן צוואר הרחם היה סיכון ממשי עבור נשים רבות ברחבי העולם, ובחלק מהמדינות המתפתחות הוא עדיין גורם תחלואה ותמותה מרכזי. החיסון הוא לא רק הישג מדעי ומחקרי מרשים ברמת האוכלוסיה, אלא בשורה משנת-חיים עבור נשים רבות, שסרטן צוואר הרחם צבע את סיפור חייהן או את סיפורן של נשים שאהבו.

רותם שושן-ירס היא סטודנטית לרפואה באוניברסיטת תל אביב

🔴🔴🔴

עוד באותו נושא:

האם נשים שחוסנו כנגד פפילומה זקוקות לאותה תדירות בדיקת פאפ? / ד"ר ליאור ברוך

שיעורי התמותה מסרטן צוואר הרחם בישראל – מהנמוכים בעולם המערבי / ד"ר ליאור ברוך

חיסון לנגיף הפפילומה גם לבנים בכיתה ח’ / ד"ר ליאור ברוך

סרטן צוואר הרחם: מה החסמים העומדים בפני נשים לסביות בדרך לבדיקה? / ד"ר ליאור ברוך

בגוף אני מבינה: גינקולוגיה לנשים לסביות, ביסקסואליות ופאנסקסואליות / יעל הררי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות דומות

דילוג לתוכן