חיסון קורונה, פוריות, הריון והנקה

שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
האם חיסון קורונה משפיע על הפוריות? מה ההמלצות לגבי הריון והנקה? ולמה שינו את ההנחיות כל כך הרבה פעמים? ד"ר אינה בלייכר עושה סדר במידע

האמת העירומה והחיסון לקורונה

על פי אגדה מהמאה ה -19, האמת והשקר נפגשים יום אחד. השקר אומר לאמת: "הביטי איזה יום נפלא היום"! האמת מסתכלת אל השמיים ונאנחת בהנאה, כי היום היה באמת ממש יפה. הם מבלים זמן רב יחד, ובסופו של דבר מגיעים אל הבאר. השקר אומר לאמת: "המים נעימים מאוד, בואי נטבול ביחד!" האמת, מעט חשדנית הפעם, בודקת את המים ומגלה שהם אכן נעימים מאוד. הם מתפשטים ומתחילים לרחוץ בבאר. לפתע, השקר יוצא מהמים, לובש את בגדי האמת ובורח. האמת הזועמת יוצאת מהבאר ורצה לכל מקום למצוא את השקר ולהחזיר את בגדיה. העולם, רואה את האמת העירומה, ומפנה מבטו ממנה בזלזול ובזעם. האמת המסכנה חוזרת לבאר, נכנסת פנימה, ונעלמת לנצח, מסתירה בבאר את מבושיה.

מאז, השקר מטייל ברחבי העולם, לבוש כאמת ומספק את צרכי החברה, מכיוון שהעולם, בכל מקרה, אינו מעוניין כלל לפגוש את האמת העירומה.

סוגי חיסונים: סדר בבלאגן

באופן טבעי, מערכת החיסון שלנו מייצרת נוגדנים, שהם ה"חיילים" שאמורים להגן עלינו ולתקוף את הפולש הספציפי שנגדו הם מיוצרים. כשהגוף מזהה גורם מזיק הוא מפתח את הנוגדנים, שחלקם מנטרלים את הפולש באופן מיידי וחלקם יעזרו למערכת החיסונית לזהות את אותו הפולש בעתיד. חיסון הוא בעצם אמצעי מניעה! המטרה שלו היא למנוע מחלה מסויימת וסיבוכים שלה, על ידי ייצור של אותם הנוגדנים. קיימים מספר סוגים של חיסונים:

חיסון פעיל: הוא הכנסה של הגורם המזיק אל הגוף – ניתן לעשות זאת או על ידי חיסון מוחלש או על ידי חיסון מומת. המטרה היא שמערכת החיסון שלנו תלמד לזהות את הגורם כמזיק ובעקבות כך תייצר עבורו נוגדנים, תחסל אותו, ותייצר תאי זיכרון ייחודיים לו.

חיסון סביל: זוהי הכנסת הנוגדנים באופן ישיר; חיסון כזה מתבצע כשיש צורך לטפל באופן מיידי בזיהום חמור; במצב כזה הזמן יקר ולא ניתן לחכות עד שהגוף ייצר בעצמו נוגדנים, כפי שמתרחש בחיסון פעיל.

החיסון לוירוס הקורונה שונה מהסוגים הנ"ל, והטכנולוגיה שלו חדשנית ופורצת דרך. וירוס הקורונה הוא וירוס RNA. זה אומר שבשביל לפגוע בנו, הוא נכנס לגופנו, בוחר תא כלשהו, מדביק אותו ומשאיר לתא הזה הוראות ייצור כיצד לייצר חלבוני קורונה נוספים. כשמערכת החיסון שלנו מזהה את הוירוס כפולש זר – היא תוקפת את התאים שלנו, כי מבחינתה הם פולשים מזיקים. חיסון הקורונה  מורכב ממולקולה של mRNA שכל תפקידה הוא להכנס לשריר בלבד, ולתת פקודה לגוף שלנו לייצור של חלבון נגיף הקורונה. מערכת החיסון שלנו תזהה את החלבון הזה בתור "פולש זר" ותייצר נגדו נוגדנים ותאי זיכרון. לכן, אם בעתיד הגוף ייחשף לוירוס האמיתי – אותם תאי הזיכרון יפעילו נוגדנים וילחמו במחלה. הטכנולוגיה שמשתמשת ב-mRNA היתה קיימת בפיתוח כבר שנים רבות כנגד וירוסים כגון זיקה ו-CMV, וכנראה שרובנו שמענו עליה רק עכשיו בשל חשיבותה למגפת הקורונה. במקרה של קורונה, בגלל שמדובר במגפה עולמית, כל המשאבים האפשריים הופנו לקידום של אותה טכנולוגיה רדומה וזאת הסיבה לייצור המהיר כל כך של החיסון, לראשונה בהיסטוריה של החיסונים.

 

פוריות, הריון, הנקה, קורונה

בכל ניסוי מדעי שכולל בני אדם, ישנה דרישה לקבלת אישור ועדת אתיקה שנקראת הלסינקי. כאשר בודקים תכשירים חדשים בפעם הראשונה (תרופות או חיסונים), לא נהוג לכלול אוכלוסיה "מיוחדת" (נשים הרות, מניקות, וילדים) בתור אמצעי זהירות, עד אשר מוכיחים בטיחות של אותו תכשיר על האוכלוסייה הכללית. זוהי הסיבה שנשים הרות, מניקות וילדים לא נכללו במחקרים הראשונים של פייזר ומודרנה.

חשוב לציין כי הטענה שהחיסון פוגע בפוריות אינה מבוססת ראיות. אילו הדבר היה נכון, הרי שהיינו אמורות לראות עליה משמעותית באי פוריות לכל מי שחלה בקורונה (ופיתחה את אותם נוגדנים) – ולא כך הדבר! השמועה שהקולטנים על השיליה והקולטנים של הוירוס הם דומים ולכן מערכת החיסון עלולה להתבלבל ולתקוף את השליה – גם היא איננה נכונה. בנוסף, הוכח כי לא קיימת עליה במספר ההפלות בקרב נשים שחלו בקורונה לעומת נשים שלא חלו. במחקר של מודרנה ופייזר, התגלו נשים בהריון (שלא ידעו שהן בהריון אבל חוסנו). נמצא כי נשים אלו לא חוו יותר הפלות, ולא היה יותר מומים בעוברים. כיום נשים אלו עדיין בהריון (הגיוס למחקר החל ביולי 2020, ונכון לכתיבת כתבה זו מדובר ב-7 חודשים). בנוגע להנקה, אין סבירות שמרכיבי החיסון יעברו לחלב האם או שתהיה השפעה כלשהי על ייצור החלב. על כן, אין כל מניעה לחסן נשים מניקות. 

בנוגע להיריון, רוב הנשים ההרות שיחלו בקורונה, כמו רוב הצעירים והצעירות, יחלו במחלה קלה. עם זאת, השינויים הפיזיולוגים שאישה עוברת בהיריון, והעובדה שיש עובר ברחם – מקשים על הטיפול במחלות רבות, ועל אחת כמה וכמה במחלות שמערבות את דרכי הנשימה. נמצא כי נשים הרות שחלו בקורונה נמצאות בסיכון גבוה יותר לסיבוכים ולאשפוז בטיפול נמרץ מאשר נשים שחלו שלא בהריון.

כן להתחסן, לא להתחסן – למה שינו את ההמלצות בתדירות גבוהה?

החלטות רפואיות מתקבלות על בסיס מחקרים והוכחות מדעיות (EBM: Evidence Based Medicine) והנתונים האלה יכולים להשתנות בתדירות די גבוהה. בעת שפרסמו את התוצאות הראשוניות של מחקר פייזר, העובדות שידענו היו: החיסון יעיל, החיסון בטוח אבל לא נבדק בהריון. לכן, ההחלטה הראשונית הייתה : "אין עדיין אישור לחסן נשים בהריון".

תוך כדי תנועה, המחלה קצת השתנתה, הופיעו מוטציות שגרמו לתחלואה קשה יותר, הייתה עליה משמעותית nts בתחלואה של נשים בהריון (צעירות, בריאות וללא גורמי סיכון), ועל כן משרד הבריאות ואיגודים ברחבי העולם החליטו "לא למנוע את החיסון מנשים שנמצאות בקבוצות סיכון". נשים בהריון שאינן שוהות בבית בבידוד מוחלט, נמצאות בסיכון כחלק מהראיות האחרונות.

להלן ציטוט מתוך נייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה:  סעיף מס 1: "בכל שלבי ההריון, אין מניעה להתחסן. עמדה זו תואמת את גישת ארגון הבריאות העולמי ואת עמדת המרכז לבקרת מחלות. היא מתבססת על כך שאין כל הוכחה על נזק לעובר או למהלך ההריון כתוצאה מהחיסון ולא מוכר מנגנון ביולוגי היכול להצביע על אפשרות כזאת" בהמשך, בסעיף 7:  "השליש הראשון של ההיריון מאופיין בשיעור גבוה יחסית של דימומים והפלות ספונטניות. כמו כן, זו התקופה שבה מרבית המומים העובריים נוצרים. חשוב לציין כי בכל היריון קיים סיכון בסיסי של 3-5% למומים מולדים בעובר ו-10-15% להפלות מוקדמות. נשים שאינן שייכות לקבוצות הסיכון, הנמצאות במהלך השליש הראשון להריון – על מנת למנוע חשד לקשר, אף מקרי, בין קבלת החיסון ותופעות אלו, ניתן להתחסן החל מהשליש השני. עם זאת, קיימת אפשרות שבדומה לזיהומים נגיפיים אחרים, נגיף הקורונה עלול לגרום נזק שלייתי גם בתחילת ההריון, לו ייתכנו השלכות על העובר, מהלך ההריון והיילוד. האמצעי להפחתת הסיכונים מהמחלה היא על ידי התחסנות מוקדמת"

בשורה התחתונה, ההמלצה היא להתחסן ללא קשר לשבוע ההריון, ללא קשר להנקה, ועל אחת כמה וכמה אם מתכננות הריון.

ושורה תחתונה בהחלט: אני מעודדת שיח פתוח על כל נושא, מעודדת להמשיך לשאול שאלות, להתעניין, להביע ספקות ולחקור. אך מבקשת בכל לשון של בקשה, אל תפנו עורף לאמת העירומה.

 

ד"ר אינה בלייכר היא גינקולוגית בכירה במרכז הרפואי "בני ציון" שבחיפה, מומחית ברפואת האם והעובר

Innableicher@gmail.com

2 תגובות

  1. שלום אינה. כמו נשים רבות גם אני חוויתי דימום וגינלי ארוך (שאינו וסת) אחרי קבלת החיסון. האם תוכלי להרחיב מדוע זה קורה ומה ההשפעה של דימום וגינלי שכזה על הפוריות?

להגיב על דנה אורקין לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות דומות

Photo by Hush Naidoo on Unsplash

קונפליקט עבודה-משפחה קשור להבדלי השכיחות של דכאון ברופאות אל מול רופאים

מחקר חדש שבא לבדוק כיצד מתפלג דכאון בקרב רופאות ורופאים, ואם קונפליקט משפחה-עבודה משפיע על ההבדל בין המינים. מסתבר