הטיפול ההורמונלי להתאמת מין כפי שהוא מוכר היום קיים רק כמה עשורים, ואילו רק בשנת 2009 פורסמו לראשונה הקווים המנחים הרשמיים על ידי החברה לאנדוקרינולוגיה. בהתחשב בכך שההיסטוריה של הרפואה מתחילה כנראה סביב המאה הרביעית לפני הספירה, מדובר בטיפול יחסית חדש. נכון להיום, יש עוד הרבה ללמוד ולגלות על רפואה טרנסג'נדרית, כשלעתים זה כרוך גם בצורך לערער על דברים שכבר נראו ברורים ומוחלטים. למשל – איך לקרוא בדיקות מעבדה. בכך עוסק אחד המאמרים שפורסמו ב-American Journal of Medicine ב-2014.
עבור הרבה מדדים בבדיקות מעבדה, טווחי הנורמה משתנים בהתאם למין הביולוגי. כשמדובר במטופל/ת סיסג'נדר/ית אין דילמה איך לקרוא את התוצאות; אבל מה קורה כשמדובר במטופל/ת טרנס/ית, ובפרט כשלוקחות טיפול הורמונלי? מה טווח הנורמה אליו צריך להתייחס? האם למין הביולוגי? האם למין השני? הרי הטיפול ההורמונלי להשמה מגדרית משפיע על מדדים רבים בגוף: החל משינויים בספירת הדם ובהמוגלובין, עד לשינויים במדדי הכבד, ואף השפעה על הבריאות הלבבית ותפקודי הקרישה.
כדי לבדוק את הנקודה הזאת, החוקרות/ים בדקו את התיק הרפואי של 55 נשים טרנסג'נדריות (Male to Female) בגילאים שונים, אשר נטלו טיפול באסטרוגן להשמה מגדרית. כל הנשים נמצאו במעקב סדיר, וביצעו בדיקות מעבדה למעקב. תוצאות הבדיקות הושוו לשתי קבוצות ביקורת: קבוצה אחת של נשים סיסג'נדריות (נקבות ביולוגיות), ואחרת של גברים סיסג'נדרים (זכרים ביולוגיים). בדיקות המעבדה מכל קבוצה נורמלו לפני ההשוואה.
תוצאות ההשוואה העלו ממצא מעניין: חלק מהבדיקות נמצאו תואמות למין הביולוגי (זכרים), בעוד אחרות נמצאו תואמות למין השני (נקבות). כלומר, לשאלה "לאיזה מין צריך להשוות את התוצאות" אין תשובה חד משמעית, אלא כל בדיקה בפני עצמה.
רוצות פירוט? הנה טבלה המסכמת את תוצאות המחקר:
(הערות: ההבדלים המתוארים בטבלה נמצאו כמובהקים סטטיסטית. יש לשים לב שהמידע מטה כולו נלקח ממחקר חדש מאד ובינתיים היחיד מסוגו, ואין להתייחס אליו בתור המלצה רפואית מכל סוג!)
| סוג בדיקת הדם | היחס לקבוצות הביקורת |
| תפקודי כבד – ALT, AST | אין הבדל בין 3 הקבוצות |
| תפקודי כבד – ALP | דומה לקבוצת הזכרים |
| תפקודי כליה – BUN | אין הבדל בין 3 הקבוצות |
| תפקודי כליה – קראטינין | דומה לקבוצת הזכרים |
| ספירת דם – המוגלובין | דומה לקבוצת הנקבות |
| ספירת דם – המטוקריט | דומה לקבוצת הנקבות |
| פרופיל שומנים – LDL | דומה לקבוצת הנקבות |
| פרופיל שומנים – HDL | באמצע בין קבוצת הזכרים והנקבות |
| פרופיל שומנים – טריגליצרידים | גבוה גם מקבוצת הזכרים וגם מקבוצת הנקבות |
| פרופיל שומנים – סך כל הכולסטרול | אין הבדל בין 3 הקבוצות |
| אלקטרוליטים – נתרן | אין הבדל בין 3 הקבוצות |
| אלקטרוליטים – אשלגן | גם בקבוצת הזכרים וגם בקבוצת ה-MtF – תוצאה נמוכה יותר משל קבוצת הנקבות |
כאמור, המחקר ביקש לענות על השאלה "לאיזה מין יש להשוות את תוצאות בדיקות הדם", אך כנראה שהתשובה לכך פשוטה ומסובכת בו זמנית: לאף מין. למעשה, החוקרות/ים הציעו שכדי להבטיח את המעקב הטוב ביותר למטופלות/ים הטרנסיות/ים, אולי יש צורך לקבוע טווח נורמה חדש לחלוטין, שיתבסס על מחקר מעמיק ומוקפד של בדיקות דם תחת טיפול הורמונלי.
כשקראתי את המאמר הזה לראשונה לפני כמה חודשים נדהמתי מהמסקנה שבסופו. אבל עתה, בקריאה נוספת, אני מופתעת שהופתעתי. למרות שמדובר במחקר קטנטן, עם הרבה מאד מגבלות, הוא מספר לנו את מה שכבר ידענו – יש עוד מחסומים לפרוץ כדי להעניק את הטיפול והמעקב האופטימליים, לקהילה שלמה שעדיין לא תמיד מקבלת אותו. כולי תקווה שבעוד כמה עשורים מהיום נוכל להסתכל לאחור ולהתבונן על עוד צעד שעשינו בהיסטוריה של הרפואה.
Interpreting laboratory results in transgender patients on hormone therapy
