זיהוי מוקדם של כאב וסתי בנערות

Share on email
Share on whatsapp
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
כאב סביב הדימום החודשי הוא עניין נפוץ שהתרגלנו לראות כאחת מעובדות החיים. אך כמה ידוע לנו על השפעתו על חיי נשים ונערות? כיצד משפיע

 

כאב סביב הדימום החודשי, וברפואית: דיסמנוראה, היא עניין נפוץ. התרגלנו לראות את הכאב כאחת מעובדות החיים, אך כמה ידוע לנו על השפעתו על חיי נשים ונערות? כיצד משפיע הכאב על הביצועים האקדמיים, על הריכוז, ועל מידת הנוכחות בבית הספר, ואיך זיהוי וטיפול מוקדמים יכולים לסייע בצמצום פערים חברתיים? כתבה מאת ליה נוביק, סטודנטית לרפואה בפקולטה לרפואה בגליל, אוניברסיטת בר-אילן


דיסמנוראה היא המונח הרפואי לכאב סביב הוסת, וככל הנראה התסמין הנפוץ ביותר סביב ימי הדימום החודשי. הכאב מתואר לרוב כהתקפי, בבטן התחתונה או בגב, לפני או תוך כדי הדימום עצמו. לעתים מתווספים לכאב תסמינים נוספים כמו בחילה, שלשול, כאב ראש, עייפות, סחרחורת או הפרעות שינה.

כאב בימי הדימום החודשי הוא נפוץ מאד, אך עוצמתו ואופיו אינם אחידים. בעוד חלק יחושו התכווצויות קלות יחסית, עבור אחרות הכאב עשוי לשתק. רק אחוז קטן מהנערות והנשים פונות למערכת הרפואית בעקבות הכאב ולכן קשה להעריך את שכיחותו האמתית, אך לפי הערכות מחקריות, כ-60-93% מהנערות מדווחות על כאב, ומתוכן כ-15% פונות לקבלת עזרה רפואית. בסקרים אנונימיים נערות דיווחו על ההשפעה השלילית של הכאב על ביצועים אקדמיים, יכולת ריכוז ולמידה, וביצוע מבחנים. 14% מהנערות דיווחו כי הן מפסידות ימי לימודים בשל כאבים התקפיים, כאשר ברוב המקרים אינן מודעות לסיבת הכאב ולטיפולים העשויים לעזור. למעשה, דיסמנוראה היא הסיבה הנפוצה ביותר בקרב נערות להיעדרות מימי לימודים. בעוד נערים בני גילן נהנים מפעילויות ספורט וחברה לאורך כל ימי החודש, הנערות אשר סובלות מכאב עז מתקשות לתפקד כרגיל בכמה ימים בכל חודש. היעדרות שכזו משפיעה על רצף הלימודים, על ההישגים האקדמיים ועל ההשתלבות החברתית של בנות הנוער.

baylee-gramling-I7Gipa2KKhA-unsplash

 

דיסמנוראה המופיעה בגיל ההתבגרות היא לרוב ראשונית, כלומר אינה חלק מפתולוגיה או מחלה במערכת הרבייה. תתכן גם סיבה שניונית לכך, כחלק ממחלה כמו אנדומיטריוזיס שהיא הסיבה הנפוצה ביותר לדיסמנוראה שניונית בנערות. סיבות שניוניות נוספות הן ציסטות בשחלות, אדנומיוזיס, ושימוש בהתקן תוך-רחמי בחצי שנה הראשונה לשימוש.מומלץ לבצע בירור לשלילת דיסמנוראה שניונית, הכולל בדיקה גופנית ובדיקת אולטרה-סאונד, במקרים שבהם קיימים כאבים המשפיעים על חיי היום-יום, סימפטומים מערכתיים (כאב ראש, עייפות, הקאות ושלשולים), או חוסר שיפור לאחר נטילת משככי כאבים.

האבחנה של מחלות הקשורות לכאבים באגן יכולה לארוך זמן רב. על מנת לצמצם השתהות באבחנה, על הצוות הרפואי להיות מודע להשפעה הפסיכוסוציאלית של הבדלים תרבותיים בגישה למחזור החודשי, למידת הנוחות מצד המטופלת לדון בנושא, לדינמיקה המשפחתית וההורית סביב הכאב, ולחרדה המלווה לעיתים את הכאב. מחקר שעסק במודעות לטיפול, מצא חוסר מודעות ומידע שגוי בקרב נערות: רק 54% חשבו ש"תרופות מסוימות יכולות להקל על הכאב", ומעט יכלו לנקוב בשמות של תרופות רלוונטיות. מסקנות אלו מדגישות את חשיבות הנגשת המידע לגבי הטיפול בכאבי מחזור כחלק מבדיקה גינקולוגית שגרתית בגיל ההתבגרות.

זיהוי ואבחון מוקדמים יביאו לטיפול יעיל, ויפחיתו את ההשפעה של הכאב על חייהן של הנערות. כיוון שמטרת הטיפול היא בראש ובראשונה להקל על הסימפטומים, האופציה הטיפולית הראשונה לטיפול בדיסמנוראה היא משככי כאבים נוגדי-דלקת. בארה"ב נהוג להמליץ על אספירין בעוד בישראל איבופרופן נפוץ יותר, לצד השימוש במשככי כאב פשוטים כמו אקמול. שימוש במשככי כאב מיד עם תחילת התסמינים הוא יעיל יותר מאשר נטילה מאוחרת של התרופות, ובמקרים קשים ניתן להתחיל אפילו כיום-יומיים לפני תחילת הוסת.

במקרים בהם משככי כאב לא הועילו, האופציה הטיפולית השניה היא גלולות למניעת היריון. הגלולות יכולות לשמש גם כקו ראשון לטיפול בנערות פעילות מינית הסובלות מדיסמנוראה, ובכך להקל על הכאב ולמנוע הריון באותו הזמן. הגלולות מפריעות לתנודות ההורמונליות הטבעיות, מונעות ביוץ, ולכן מורידות את רמת הפרוסטגלנדינים – החומרים אשר גורמים להתכווצויות הרחם ותורמים ליצירת הכאב. כמו לכל תרופה, גם לגלולות למניעת הריון יש תופעות לוואי, וראוי לדון עם הנערה באופן גלוי, לשקול את היתרונות מול החסרונות של השימוש בגלולות לצורך שליטה בדיסמנוראה, ולקבל החלטה שתתאים באופן פרטני לכל נערה.

Photo by rawpixel.com from Pexels
Photo by rawpixel.com from Pexels

אם כן, דיסמנוראה לא מאובחנת ולא מטופלת כראוי משפיעה על פעילויות יום-יומית של נערות בגיל ההתבגרות, אך יתרה מזאת, ניתן לגזור מכך השפעות ארוכות טווח על מעמד נשים בחברה, בשוק העבודה ובאקדמיה. באמצעות מעקב אחרי תסמינים גופניים ופסיכוסוציאלים, ניתן לאבחן ולטפל בדיסמנוריאה ובכך לתרום לבריאות בנות נוער ולהקטין את הפער החברתי בין המינים.

ליה נוביק היא סטודנטית לרפואה בפקולטה לרפואה בגליל, אוניברסיטת בר-אילן


בנושאים קרובים:

אנדומטריוזיס / ד"ר ליאור ברוך

יום הוסת הבינלאומי: השפעת הוסת על חיי נערות בעולם השלישי / ד"ר ליאור ברוך

טיפול ומניעה: תסמונת קדם וסתית (PMS ו-PMDD) / ד"ר ליאור ברוך

 

4 תגובות

  1. אי אפשר להגיב ולא לשתף, האתר נורא מסורבל טכנית והמאמרים שלך חשובים ומהפכניים. אוף

    Sent from my iPhone

    >

    1. היי אורלי. את ממש, ממש צודקת 🙂 .
      הסיבה היא שהאתר בדיוק עובר דירה לשרת חדש ובעיצוב חדש, ואני מקווה שהבעיות הטכניות ייפתרו כשהתהליך יושלם (בתקווה בעוד כמה שבועות).
      ותודה! "מהפכני" זו אולי המחמאה הכי גדולה שאפשר לקוות לה. הערב הכתבה תתפרסם גם בפייסבוק ובטוויטר ויהיה יותר קל לשתף אותה שם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות דומות

arab woman

בריאות נשים מקבוצות מיעוט בישראל

נשים מהפריפריה הגיאוגרפית, נשים חרדיות, ערביות ועולות אתיופיה – כולן חלק מקבוצות מיעוט בישראל שסובלות מאי שוויון בבריאות. מאת
תפריט נגישות
LM web solution