לראשונה אי פעם: סמנים לאנדומטריוזיס בבדיקת דם

אנדומטריוזיס היא מחלה גינקולוגית המשפיעה על מיליוני נשים ברחבי העולם, בה תאי רירית רחם נמצאים גם מחוץ לרחם וגורמים כאב, תת פוריות, ותסמינים נוספים. הזמן החציוני לאבחון הוא כמה שנים מהופעת התסמינים, כשחלק מהעיכוב נובע מקושי טכני: בדיקות הדמיה כמו אולטרסאונד ו-MRI לא תמיד מזהות את הנגעים. למעשה, גם בימינו אבחנת אנדומטריוזיס נעשית לעתים קרובות בניתוח. לאור הסיכונים הטבעיים הקיימים בניתוח, הוא מוצע בעיקר לנשים עם תסמינים חמורים, בעוד נשים עם תסמינים קלים ובינוניים נותרות ללא אבחנה רשמית או טיפול מתאים. פיתוח שיטות חדשות, לא פולשניות, יכולות להפוך את האבחנה לפשוטה ונגישה יותר.

זו בדיוק חשיבות המחקר שפורסם בעיתון AJOG באוקטובר 2020.

מטרת המחקר הייתה לבדוק אם ניתן להשתמש בבדיקת דם כסמן לאבחנה של אנדומטריוזיס. הוא כלל 100 נשים שעמדו לעבור ניתוח לאבחנת אנדומטריוזיס. לפני הניתוח, החוקרות בדקו רמות של כמה סוגי מולקולות מיקרו-רנ"א (microRNA) בדם של הנשים. קבוצת אנדומטריוזיס הוגדרה כקבוצת הנשים אשר אובחנו עם אנדומטריוזיס לאחר הניתוח, וקבוצת הבקרה הוגדרה כקבוצת הנשים שלא אובחנו לאחר הניתוח.

תוצאות המחקר הראו את הפוטנציאל של הבדיקה. לנבדקות בקבוצת אנדומטריוזיס היו רמות ביטוי גבוהות באופן משמעותי של 4 סוגי מיקרו-רנ"א בסרום, ורמות נמוכות משמעותית של 2 סוגי מיקרו-רנ"א. לעומתן, בקבוצת הבקרה גילה הניתוח ממצאים שאינם אנדומטריוזיס – השכיח מביניהם היה שרירנים ברחם. לשלב במחזור החודשי ולשימוש בתכשירים הורמונליים לא הייתה השפעה משמעותית על רמות הביטוי של המיקרו-רנ"א.

זהו הוא הדיווח הראשון על סמן מיקרו-רנ"א, שיכול להבחין בצורה אמינה בין אנדומטריוזיס לבין מחלות גינקולוגיות אחרות, אם כי עדיין לא יכול לנבא את חומרת המחלה. היכולת לאבחן אנדומטריוזיס בבדיקת דם יכולה להוריד את הזמן עד לאבחנה, את הסיכון בניתוח, התקדמות המחלה, והתחלואה נלווית – ועשויה לתת תקווה לנערות ולנשים שנדרשות לבדיקות פולשניות כדי לקבל הסבר לכאב שהן חוות.