Femtech: Female Technology – ראיון עם שלי בלוך מנהלת קהילת "פמטק ישראל" לקראת כנס הקהילה השנתי

מה משותף לפד לבדיקת הפרשות, משאבת הנקה, ובובה למבחני ריסוק? כולן המצאות של תחום הפמטק! שלי בלוך מנהלת קהילת פמטק ישראל בראיון עם שני אייל.
בכל שנה ביום האישה, עורך ארגון "פמטק ישראל FemTech Israel" את כנס הפמטק השנתי. לקראת הכנס הקרוב, ישבנו לראיון עם שלי בלוך המייסדת והמובילה של הארגון. דיברנו על מהו פמטק, האתגרים וההזדמנויות שבו ואיך פמטק ישראל משתלבת בכך. ב"פמטק" הכוונה לטכנולוגיה בשירות צרכי א.נשים בעלי גוף נקבי. מכאן והלאה נשתמש במילה נשים כדי להישאר נאמנות לראיון המקורי, אבל הכוונה היא לכלל המגדרים.

מאיפה הגיע המושג "פמטק"?

"ב2016, אידה טין, המייסדת של אפליקציית CLUE למעקב אחר תסמיני מחזור, טבעה את המונח פמטק (Femtech). היא לא הייתה הראשונה שעסקה בפמטק, אבל ברגע שהיא טבעה את המונח ונתנה לסקטור הזה שם, היא איפשרה להסתכל עליו, לכמת אותו ולהגדיר מה נכלל בו.

עצם הטביעה של המושג היא חשובה, כי ברגע שנותנים לדבר הזה שם ואפשר להתחיל לחבור מקצועית-קהילתית סביב הנושא הזה, אפשר להתחיל לשתף פעולה. בדברים האלה הרבה מהשאלות הן מאוד מערכתיות, וזה לא יכול להיות רק על הכתפיים של היזמים עצמם. אי אפשר להוציא מוצר בלי מחקרים קליניים, הון, רגולציה ועוד מלא מלא דברים אחרים".

מה הכוונה ב"טכנולוגיה בשירות של צרכי נשים"?

מדובר על טכנולוגיה שמטרתה לספק פתרונות לבעיות המשפיעות בעיקר, אם לא רק, על נשים. ניתן לחלק אותן לשלוש קבוצות: גינקולוגיה במובן הבסיסי, צרכים בריאותיים של נשים הנובעים מתפיסה רחבה יותר וצרכי נשים שלא נובעים בהכרח מהבדלים פיזיולוגיים.

קבוצה ראשונה: גינקולוגיה בסיסית

"גינקולוגיה הוא התחום הרפואי הראשון שמכיר בהבדלים בין המינים בסוף מדובר בלהביא ילדים לעולם, משהו שמעסיק את האנושות מאז שהיא אנושות. צריך לזה פתרונות, צריך לזה רופאים וזה המרחב הראשון בו ברור שיש כזה דבר צרכי נשים".

לקבוצה זו יכנסו טכנולוגיות העוסקות בעיקר בעולמות ההיריון והלידה. כאן למשל ייכלל הפיתוח הבסיסי של מכשירים הנמצאים בשימוש במרפאה הגינקולוגית, כמו אולטרסאונד, שנעשה בו שימוש תדיר בהריון ובמצבים גינקולוגיים אחרים והספקולום, שהוא מכשיר עשוי פלסטיק המשמש בבדיקה גינקולוגית שגרתית. גם פיתוחים שאינם קשורים ישירות לגינקולוגיה, אך נובעים מהבדלים פיזיולוגיים מובהקים – כמו קיומם של איברים הנמצאים בגוף נקבי ואינם נמצאים בגוף גברי – יכללו בקבוצה זו.

קבוצה שנייה: תפיסה רחבה יותר של המושג "צרכים בריאותיים של נשים"

את הקבוצה השנייה, הנוגעת בצרכים הבריאותיים השונים של נשים באופן כללי, נחלק לשני חלקים. החלק הראשון עוסק בהבנה שלנשים יש צרכים פיזיולוגיים בריאותיים רפואיים שונים משל גברים. לא חסרות דוגמאות לכך ועסקנו בהן גם אצלנו בכתבות כמו "הלב הנשי פועם בקצב אחר" ו-"האם בנות על הספקטרום האוטיסטי חולפות מתחת לרדאר". החלק השני הוא למעשה הרחבה של תחום הגניקולוגיה הבסיסי, כאשר כעת הדגש הוא על נוחות ורווחת המטופלת, לעומת ההסתכלות בקבוצה הראשונה שהיא קרה וטכנית יותר.

"כדוגמה, נבחן את משאבת ההנקה. בבסיסה, משאבת ההנקה נועדה לשפר את ההנקה. אבל, אם אנחנו מסתכלים על זה באופן רחב יותר, הפיתוח הטכנולוגי הזה מאפשר לנשים מניקות גמישות גדולה, בלי להתפשר על התזונה שהן רוצות עבור ילדיהן. היא מאפשרת למיליוני נשים ברחבי העולם להמשיך לישון בלילה, לנוח או פשוט להתפנות לעיסוקים שונים, בזמן שבני/בנות זוגן מאכילים את התינוקת, ובכך גם מאפשר להורה השני/שנייה להיות יותר מעורבים בחלק הזה של גידול הילדה, ומורידים מעט מהאחריות שהאישה המניקה נושאת.

לכן התפיסה לגבי זה צריכה להיות אחרת, זה לא חשוב רק לה, זה לא עיסוק רק של נשים. אם היא חוזרת לשוק העבודה, זה אינטרס של המעסיק, של המדינה, של הכלכלה".

קבוצה שלישית: צרכי נשים הנובעים מהבדלים שאינם פיזיולוגיים

הקבוצה השלישית היא צרכי נשים שלא נובעים מהבדלים פיזיולוגיים אלא מהבדלים חברתיים ותרבותיים.

"בתור סוציולוגית אני מאוד מאמינה באופן שבו החברה משפיעה על היחיד, על החוויה שלו, על המשפחה, על המדינה. עולם הרפואה מתעסק בביטוי הפיזיולוגי או בצורך שנובע מהפיזיולוגיה. לעומת זאת בקבוצה זו המקור של הצורך פחות משנה. השורה התחתונה היא שיש איזושהי חוויה מגדרית שונה לנשים וגם כאן צריך לתת מענה." תחת קבוצה זו יכללו למשל ביטחון במרחב הציבורי, שימוש באפליקציות דייטינג ואף בעיית הפרשי השכר.

פמטק ישראל
חברות הפמטק בישראל (2022), כ-130 חברות במעל 10 תחומים שונים. התמונה נלקחה מהאתר של “Startup Nation Central” העוסק בקישור חברות ישראליות למשקיעים ושותפים רלוונטיים.

דיברנו על הענפים השונים תחת פמטק, אבל לפמטק יש תפקיד גם כלפי חוץ, מול שאר התעשייה, נכון?

"כן. מעבר לזה שפמטק זה סקטור בפני עצמו, זו גם הדרישה להתאים מוצרים לנשים ולכלל המגדרים. זה יכול להיות אפילו בטיחות ברכב. משנות ה-70 כל הרכבים שיוצאים לשוק עוברים מבחני בטיחות, הכוללים גם מבחן ריסוק. במבחן יש בובת פלסטיק המדמה אדם ברכב שנכנס בתוך קיר במהירות גבוהה ובודקים אם הוא עומד בדרישות סף מסוימות. מכיוון שהבובה מדמה מבנה פיזי של גבר ולא של אישה, זה לא מפתיע שהסיכוי של נשים למות בתאונת דרכים קטלנית גבוה ב-17% מאשר של גברים".

לשמחתנו בשנים האחרונות נעשה פיתוח של בובה עם מבנה פיזי נקבי על מנת לפתור את הפער הזה.

כחלק מהתפיסה של רפואה פמיניסטית, אנחנו שואפות להביא לרפואה שיוויונית יותר לא רק עבור נשים אלא גם לקבוצות אחרות שחוות אפליה בבריאות. האם לדעתך גם תחום הפמטק יכול וצריך "לקחת אחריות" על כלל סוגי האוכלוסיות ולא להתמקד רק בהיבט המגדרי?

"קידום צרכי נשים הוא תחום שהמהות שלו היא שוויון, וזו גם הסיבה שאנחנו עוסקות פעמים רבות גם בחוויה הגברית, הלהט"בית וכדומה. אבל, המקרה של נשים הוא שונה משום שהן לא מיעוט. חשוב להגיד את זה, כי הרבה פעמים היחס לפמטק הוא "זו נישה". פמטק זו לא נישה והוא נועד לפתור בעיות ש-51% מהאוכלוסייה סובלות מהן. בכל אופן, מבחינת תכנון ועיצוב בהובלה של פיתוח מוצרים – הגישה המקצועית היא ששיפור מענה לבעיה של אוכלוסיית קצה, בדרך כלל מביא לשיפור החוויה בכלל האוכלוסייה. כמו לדוגמה קולפן ירקות שנועד לבעלי מוגבלות בפרק כף היד, אבל נמצא היום בכל בית".

מה הם האתגרים בתחום הפמטק?

אתגר ראשון הוא הפערים במחקר, עליהם כתבנו בעבר גם אצלנו, בכתבה "שילוב משתתפות נשים במחקר רפואי: סכנה, או הכרח?"

"במשך המון שנים נשים לא נכללו במחקרים, בין היתר כי המחזור החודשי שלהן "לכלך" את המחקר. זה אומר שלא יודעים מה קורה להן בגוף, מה הן צריכות, איך הן מרגישות, מה מטריד אותן, מה חשוב להן וכו', והמחסור בנתונים נגרר עד היום. ומעבר לזה, מחקר לא בא משום מקום. מישהו יושב באקדמיה או באיזושהי חברה ומקבל החלטה מה לחקור. אם רוב מי שישבו באקדמיה או מי שמובילים את התחומים ברפואה הם גברים, זה הגיוני שהנטייה שלהם לא תהיה למקומות האלו".

כך יוצא שלמרות שנשים נכללות כיום במחקרים, בבחירת נושאי המחקר עדיין יש הטיה לרעת צרכי נשים. כמו כן, לפערים במחקר השלכות נוספות מעבר למחסור בנתונים עצמם. ראשית, מכיוון שלא נעשה מחקר, לא פותחו כלים מקצועיים לטובת מחקר. לא פותחו העקרונות לביצוע מחקר על נושאים אינטימיים, על אופן השימוש השונה של נשים וגברים בטכנולוגיה וכו'. שנית, נוצרה השתרשות של נורמות רפואיות אשר אינן מיטיבות עם נשים, ושינוי שלהן הוא אתגר בפני עצמו.

"זה בא לידי ביטוי בזה שכשאת הולכת למיון שואלים אותך כל מיני שאלות אבל לא שואלים באיזה שלב את במחזור החודשי ולא בודקים את ההפרשות הוגינליות שלך. אנחנו יודעים לעשות בדיקות דם, שתן וצואה ויש פה עוד משהו שלם שאנחנו לא נוגעים בו והוא עדות מטורפת. אגב, חברת ג'ינה לייף הישראלית עוסקת בדיוק בנושא זה ומפתחת פד מיוחד, שמטרתו לזהות זיהומים ומחלות על סמך ההפרשות הווגינליות".

האתגר השני הוא הקושי במימון. על מנת לקבל מימון, צריך להוכיח כי קיימת בעיה שדורשת פתרון ושווה את ההשקעה.

"צריך מספיק מחקר כדי לגייס כסף למחקר או למוצר שלי. אז אם בעולמות של צרכי נשים מראש אין מחקר, איך אני אוכל לגייס כסף? וחוץ מזה, הקושי נובע שוב גם מזה שרוב הדמויות בעולמות ההשקעות הן גברים. בסוף גם אני מתחברת לצרכי נשים מתוך איזושהי חוויה אישית, אז זה מובן וטבעי שהמשקיעים פחות ששים לממן חברות שעוסקות בצרכי נשים, אבל צריך להיות ביקורתיות לזה שהייצוג במקומות האלו לא מגוון".

ולבסוף, קיים גם אתגר בתמיכה והבנה מצד המערכת.

"לדוגמה, יש היום תוכניות מיוחדות שמטרתן להוביל לשוויון מגדרי. התוכניות דואגות לקידום נשים בתעשייה, שזה כמובן חשוב בפני עצמו ודיברנו על כך קודם, אבל מה לגבי גברים שעובדים על פיתוח של מוצרים לנשים? הם לא זוכים להנות מתוכניות כאלו, אף על פי שהמוצר שלהם הוא עבור נשים ויש לו את היכולת לקדם שוויון".

ובכל זאת שוק הפמטק גדל מאוד בשנים האחרונות, מה גורם לצמיחה שלו דווקא עכשיו?

"קודם כל זה שוק עסקי ומתחילים להבין את הערך שלו. זה לא רק נכון וראוי, זה גם כלכלי. נשים מקבלות 80% מההחלטות הרפואיות בבית. חברה שרוצה לעשות כסף, צריכה לפנות גם אליהן. בנוסף, יש בכלל, ובארץ במיוחד, מודעות הולכת וגדלה לצרכי נשים, לאי שוויון, לצרכים של הקהילה הלהט"בית, לזכויות וכו'. השיח נפתח וזה מאפשר הרבה מאוד דברים. לכך מצטרפת גם האצה מאוד גדולה גם של אוריינות טכנולוגית, הרבה בגלל הקורונה. הבנו שאי אפשר ללכת לכל דבר פיזית. אנשים למדו להשתמש באפליקציות שהם לא חשבו שהם ידעו להשתמש בהן וזה יצר יכולות אחרות והזדמנויות חדשות. ולדעתי, גם הביקוש ללעשות משהו משמעותי עולה".

איך פמטק ישראל משתלבת בכל זה?

"אחת המטרות המרכזיות של פמטק ישראל היא העלאת מודעות, אשר מהווה פתרון מרכזי עבור כל האתגרים שתיארנו. פעם אחת זה מול נשים, להתחבר לעלייה הקיימת בביקוש ולהגביר את העיסוק בכך. העלאת מודעות נוספת וחשובה היא בתוך התעשייה. דיברנו קודם על המחסור הקיים בכלים ובנתונים, אנחנו מספקות את הכלים האלו. לדוגמה, יש בארץ אינסוף תכנים לאיך להיות יזמת, אבל אף אחד מהם לא עושה עבודה מקיפה סביב האתגרים שקשורים בפמטק. לקחנו על עצמנו את המשימה הזו ואחד הדברים שאנחנו מתכננות לעשות הוא תוכנית מפגשים בנושאי "יזמות ממוקדת פמטק". כמו כן, אנחנו עוסקות גם בהעלאת מודעות בעולם לעשייה הישראלית."

למה צריך להעלות את המודעות בעולם לעשייה הישראלית באופן מיוחד?

"ישראל היא startup nation, והנשים בישראל הן מאוד אקטיביות, מאוד משכילות, מאוד נוכחות ויש להן מודעות מגדרית אדירה. ישראל היא יצאנית פמטק ממש גדולה ביחס לגודל שלה ובפמטק ישראל אנחנו משווקות את העשייה הישראלית לכל העולם. דבר זה כולל העלאת מודעות, תוך יצירה של חיבורים, הזדמנויות עסקיות ושיתופי פעולה".

חמש המדינות בעלות המספר הרב ביותר של חברות פמטק (2021). הגרף נלקח מאתר "Femtech Analytics" שעוסק בניתוח שוק הפמטק.

מה הצעדים שפמטק ישראל עושה על מנת להוביל להעלאת מודעות?

"שני צעדים מרכזיים שפמטק ישראל עושה הם פרסום בערוצי תוכן ויצירת אירועים ותכנים. בערוצי התוכן, הדגש הוא על מינוף מה שכבר קיים. לפמטק ישראל חשיפה מאוד גדולה והיא לוקחת את כל העיסוק הקיים בארץ בפמטק ומעלה אותו על הבמה שלה. יצירת האירועים והתכנים מתמקדת בנתינת כלים והזדמנויות לעוסקים בתחום. לדוגמה, ארגון סדרת מפגשים העוסקים ביזמות בתחום הפמטק והאתגרים הייחודיים לו."

לסיום, נשמח לשמוע גם על הכנס השנתי של הקהילה, שהוא אחד האירועים המרכזיים שלכן. מה צפוי להיות בכנס?

"כנס הפמטק נועד בעצם לעשות את כל מה שפמטק ישראל עושה – ביום אחד. זה אירוע שמח וכיפי שמהווה מעין חגיגה של יום האישה הבינלאומי. התוכן שיוביל את האירוע הוא סדרה של הרצאות בסגנון טד, על הפוטנציאל של התחום, על האתגרים של התחום וכו' והוא יכלול גם הצגה של מקרי בוחן מהתחום. הכנס הוא בעצם הזמנה, להצטרף אלינו ולעשות עוד ועוד ועוד".

אם אתן רוצות לשמוע עוד על תחום הפמטק, מוזמנות להצטרף לקהילה של פמטק ישראל בקבוצת הפייסבוק או דרך האתר

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות דומות

דילוג לתוכן