פיברומיאלגיה: מה ולמה

פיברומיאלגיה היא מחלה מבלבלת. החולות לא "נראות חולות", בדיקה גופנית לא מעלה ממצאים מעבר לרגישות כללית, ובדיקות המעבדה וההדמיה נראות תקינות. זו אחת הסיבות שנשים החולות בפיברומיאלגיה נתקלות לעתים בחוסר הבנה, בתגובות מזלזלות או בהאשמות שהן מפונקות. עם זאת, מחקרים מהשנים האחרונות מרמזים שלפיברומיאלגיה בהחלט יש בסיס ביולוגי, שרק לאחרונה הולך ומתבהר.

פיברומיאלגיה היא סיבה שכיחה לכאב כרוני, והסיבה הראשונה לכאב שרירי מפושט בנשים בנות 20-55. השכיחות המשוערת של פיברומיאלגיה היא כ-2-3% מהאוכלוסיה, והיא נפוצה פי 6 בנשים ביחס לגברים. בעבר נטו לחשוב שההבדל משמעותי יותר, אך הוא הצטמצם לאחר ששונו הקריטריונים לאבחנה, שכנראה "הפלו גברים לרעה". הקריטריונים הקודמים כללו לחיצה על 18 "נקודות רגישות", ואבחנת פיברומיאלגיה ניתנה אם הופק כאב ב-11 נקודות לפחות. היום השימוש בנקודות הרגישות נותר בעיקר בעת הבדיקה הגופנית, אך כבר אינו נחוץ לאבחנה. ועדיין, לפני שניתנת אבחנת פיברומיאלגיה חשוב לשלול הפרעות אחרות שעשויות לתת תסמינים דומים, כמו תת פעילות של בלוטת התריס, מחלות אוטואימוניות ודלקתיות, ועוד.

היום נהוג לחשוב על פיברומיאלגיה כעל מחלה אחת בתוך משפחה של מחלות-כאב. חלק מ"בנות המשפחה" הן מחלות שגורמות כאב מקומי; למשל מיגרנה המתבטאת בכאב ראש, תסמונת המעי הרגיש (רגיז) המתבטאת בכאב בטן ובתסמיני עיכול, וכאב של המערכת הגינקולוגית, כולל אנדומטריוזיס, כאבי מחזור או כאב בפות ובנרתיק. אך בניגוד למחלות הכאב המקומי, פיברומיאלגיה גורמת לתסמינים ולכאב בכל הגוף.

תסמיני פיברומיאלגיה

• התסמין המרכזי של פיברומיאלגיה הוא כאב מפושט וממושך שפוגע בשני צדי הגוף, ובפלג הגוף העליון והתחתון. לעתים ישנה תחושת כאב או נפיחות גם במפרקים, למרות שבבדיקה אין עדות לדלקת. דפי, המאובחנת עם פיברומיאלגיה, כותבת כך:

• תחושת עייפות גם היא תסמין אוניברסלי של פיברומיאלגיה. היא בולטת בעיקר בקימה משינה, אך גם סביב אחר הצהריים, ומגיעה במהרה גם אחרי פעילויות "קלות". רבות מחולות פיברומיאלגיה מתארות כי אינן חשות רעננות גם לאחר שינה ארוכה, ושנתן מאופיינת כשינה קלה עם יקיצות רבות.

• הפרעות קוגניטיביות, קיימות ברוב אך לא בכל החולות, וזכו לכינוי "ערפל פיברומיאלגיה" או brain fog. הרבה פעמים ה"ערפל" מתואר כקושי בריכוז או בזכרון, או קושי בביצוע משימות שדורשות חשיבה מהירה.
• חרדה או דכאון קיימים בכ-30-50% מחולות פיברומיאלגיה בעת האבחנה, כאשר לנשים עם פיברומיאלגיה יש סיכון גבוה פי 3 ללקות בדכאון בהשוואה לנשים ללא המחלה.
• כאב ראש (מיגרנה או tension headache) מופיע ב-50% מחולות פיברומיאלגיה.
• פראסתזיות, דוגמת נימול, דגדוג, תחושת שריפה, ועוד.
• תופעות נוספות, פחות שכיחות, הן יובש עיני, דפיקות לב ואי סבילות לעמידה, כאב מחזור, כאב בפות ובנרתיק, הזעת לילה, קושי בבליעה או קוצר נשימה.

מהרגע שניתנת אבחנת פיברומיאלגיה, ישנה נטיה לייחס כל תסמין חדש למחלה הקיימת. עם זאת, חשוב לזכור שגם בנוכחות פיברומיאלגיה – תסמינים חדשים ולא מוכרים מצריכים פניה לרופאה.

מה גורם לפיברומיאלגיה?

למרות שהיום ידוע הרבה יותר על המחלה משהיה ידוע לפני כמה שנים, התשובה לשאלה הזאת עדיין לא ברורה. לפיברומיאלגיה יש ככל הנראה רקע משפחתי-גנטי: ידוע שלקרובות מדרגה ראשונה של נשים עם פיברומיאלגיה, יש סיכוי של פי 8.5 ללקות גם הן במחלה. נכון להיום, טרם נתגלה גן ספציפי שמקושר למחלה, אך ישנם כמה "חשודים מרכזיים", ומחקר נוסף נדרש כדי לקבוע את חלקם ביצירת המחלה.

לפני כעשור עוד שלטה המחשבה שמקור הכאב בפיברומיאלגיה נובע מהשרירים, בגלל התסמינים של כאב שרירים, ובגלל שינויים ברקמת השריר של נשים עם מחלה ממושכת. עם זאת, ככל שהמחקר התקדם, נהיה ברור שהשינויים בשריר של נשים עם פיברומיאלגיה הם לא המקור לבעיה, אלא משניים – ונוצרו בעקבות הכאב הכרוני והמגבלה בפעילות.

למעשה, עם התקדמות המחקר, נראה כי מקור המחלה הוא במערכת העצבים המרכזית, מה שמעניק פרשנות מעניינת למשפט "זה הכל בראש שלך". ישנן עדויות רבות שסף הגירוי העצבי של נשים עם פיברומיאלגיה נמוך משל נשים בריאות. גירויים כתחושת חום, לחץ (Pressure) או זרם חשמלי, הנחווים כבנאליים עבור נשים בריאות, יכולים לעורר כאב בנשים עם פיברומיאלגיה.

ישנם כמה ממצאים המגבים את ההשערה הזאת: בנוזל השדרה (CSF) של חולות פיברומיאלגיה נמצאו ריכוזים גבוהים יותר מהרגיל של חומר שנקרא Substance P, ושקשור לתפיסת כאב. במקביל, בדם של חולות פיברומיאלגיה נמצאו ריכוזים נמוכים יותר של חומרים שהגוף מייצר ושתפקידם לשכך כאב באופן טבעי. גם דפוס הפיזור של קולטנים הקשורים לכאב, שונה בחולות פיברומיאלגיה בהשוואה לדפוס בא/נשים ללא המחלה, ובדיקות fMRI מאשרות שאיזורים במוח האחראיים על עיבוד כאב, פעילים יותר בחולות פיברומיאלגיה, כלומר: גם תחושה קלה של לחץ או מגע יפעילו איזורים במוח אשר אמורים להגיב לכאב.

 חשוב לזכור שכל הבדיקות המתוארות מעלה הן למטרות מחקר בלבד, אינן מבוצעות כבדיקות שגרה, וגם לא נחוצות לצורך אבחנה של פיברומיאלגיה.

הזוית המגדרית

כאמור מעלה, פיברומיאלגיה שכיחה יותר בנשים. גם למין הביולוגי וגם למגדר עמו מזדהות/ים ישנה השפעה על המחלה. מבחינת המין הביולוגי – יתכן שחלק מהאחריות לעובדה שנקבות ביולוגיות סובלות יותר מפיברומיאלגיה, קשור להורמוני המין הנקביים, אסטרוגן ופרוגסטרון. השניים משחקים תפקיד מורכב ולא-לחלוטין-מובן בויסות תחושת הכאב בגוף. מחקרים מצאו שעוצמת הסימפטומים של פיברומיאלגיה משתנה לאורך המחזור החודשי, כש-45% מהנשים מעידות על החמרה סביב ימי הוסת. בנוסף, ישנה החמרה גם סביב גיל הפסקת הוסת, המנופאוזה.

המגדר, מסתבר, משפיע פחות על המטופל/ת, ויותר על הרופא/ה: מחקרים הראו כי רופאות/ים "מסכימות" לאבחן נשים כחולות בפיברומיאלגיה גם על סמך שיחה בלבד, וגם בהיעדר ממצאים גופניים. עם זאת, כשמדובר במטופלים גברים, ישנה נטיה "להתעקש" על מציאת הנקודות הרגישות שתוארו מעלה, גם אם המטופל עונה על הקריטריונים האחרים לאבחנה. על הנושא של התפקיד המגדרי (Gender Role).

UpToDate:

Clinical manifestations and diagnosis of fibromyalgia in adults

Pathogenesis of fibromyalgia

http://www.uptodate.com

Fibromyalgia – Medscape

http://emedicine.medscape.com/article/329838-overview#showall

The Everyday Struggles of Living With Fibromyalgia

http://www.health.com/health/condition-article/0,,20326431,00.html

Featured Pain Art: “Crucified by Pain”

http://painexhibit.org/en/galleries/suffering/ag03_harrell-sanders/

 מתוך מחקר של גרייסלי ושות', ממצאים ב-fMRI:

http://www.arthritis-research.com/content/8/6/224/figure/F1?highres=y

Gender bias in diagnosing fibromyalgia

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20189151

Ovarian hormones and pain response: A review of clinical and basic science studies

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19406368