אי שם, בממלכה רחוקה מאד, התגוררה נסיכה. היא הייתה חכמה ואמיצה, והמראה החיצוני שלה מעולם לא עמד לדיון כי זה לא היה רלוונטי. הנסיכה הייתה נוחרת בלילות עד שהדרקונים התלוננו, והיא הופנתה לניתוח להסרת אדנואידים. ביום הניתוח ישבו המלכה והמלך בחדר ההמתנה וכססו ציפורניים. אך אבוי! למרות שהניתוח עבר בקלות, והנסיכה התעוררה במהרה, כמה לא נעימה הייתה ההתאוששות מההרדמה! למה? ככל הנראה באשמת הורמוני המין שמופרשים מהשחלות שלה, אבל יש עוד השערות וזה עדיין במחקר.
טוב. לא הסוף הכי מוצלח לסיפור אגדה, אני אעבוד על זה.
בלי קשר לסיפורי אגדות, בהדרגה מצטברות ראיות מציאותיות לחלוטין, שהמין הביולוגי שלנו משפיע על התגובה לחומרי הרדמה. ובכל זאת, כיום עדיין נהוג להתאים את מינון חומרי ההרדמה למשקל הגוף, אך לא למין המטופל/ת. לדוגמה, מחקרים מראים שנשים* פחות רגישות לחומרי ההרדמה המקובלים, כמו פרופופול (Propofol). זו הסיבה שמינון אשר מביא להרדמה טובה ואיכותית בגבר, עלול להביא להרדמה שטחית יותר באשה, לעתים עד כדי מודעות (awareness) בזמן ניתוח. זהו אמנם סיבוך נדיר, אך שכיח יותר אצל נשים.
ההבדלים ממשיכים גם לאחר ההרדמה. נשים מתעוררות כ-40% מהר יותר בהשוואה לגברים, אך ההתאוששות יותר קשה: פי 2 יותר סיכוי לבחילה והקאה, ויותר כאב ראש, גרון וגב – תופעות שנמשכות אפילו כמה ימים.
התגובה לחומרי הרדמה מושפעת מהמחזור החודשי
ככל הנראה, הגוף מגיב אחרת לחומרי הרדמה בשלבים שונים של המחזור. שני מחקרים הראו קשר בין הופעת בחילה לאחר הרדמה, לבין היום במחזור הוסת בו בוצע הניתוח. מרבית אירועי הבחילה אירעו בחצי הראשון של המחזור החודשי (השלב הפוליקולרי, בין קבלת הוסת לביוץ), ובמיוחד ביום 5 למחזור הוסת. לאחר גיל הפסקת הוסת, המנופאוזה, תופעות הלוואי של בחילה והקאה יורדות משמעותית, וההבדל בין המינים כמעט ומתבטל, מה שמחזק את ההשערה שלהורמוני המין מהשחלה יש השפעה גדולה על תופעות הלוואי הללו.
דוגמא נוספת ומסקרנת, היא הממצא שנשים בשלב הלוטאלי (החצי השני של החודש, בין הביוץ לקבלת הוסת) זקוקות למינון נמוך יותר של חומרי הרדמה נשאפים ("גז צחוק") כדי לקבל את אותו האפקט כמו נשים בשלב הפוליקולרי. ממצא דומה מופיע גם בנשים בהריון. למעשה, גם לאסטרוגן וגם לפרוגסטרון, שני הורמוני המין המופרשים מהשחלה, יש השפעה ישירה ועקיפה על קולטנים במוח, המושפעים מחומרי הרדמה. מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יהיה ניתן להתאים את סוג ומינון חומרי ההרדמה למועד במחזור החודשי?
עוד נתון שיש לקחת בחשבון, הוא שתרופות ההרדמה עצמן "מתנהגות" אחרת בשני המינים. חלק מזה קשור להרכב הגוף השונה בין המינים. בהכללה, לנשים יותר אחוזי שומן, פחות אחוזי שריר, ותכולת מים נמוכה יותר בגוף. תרופות הרדמה המסיסות בשומן מתפזרות על נפח גדול יותר באשה ולכן משפיעות על נשים בצורה חלשה יותר, למרות שהמינון לקילו הוא זהה. דוגמא אחת היא הפרופופול שהוזכר קודם, ודוגמה נוספת היא מידזולם (midazolam), שנמצא בשימוש נפוץ. מהצד השני של המטבע, תרופות הרדמה המסיסות במים (כמו מרפי שרירים) מתפזרות בנפח קטן יותר ולכן משפיעות על נשים בצורה חזקה יותר. ואכן, נשים רגישות למרפי שרירים ב-20-30% יותר מאשר גברים, וזקוקות למינון נמוך יותר כדי לקבל את האפקט הרצוי.
גם תרופת הרדמה צריכה לסיים את חייה בגוף בצורה כלשהי, ואצל תרופות רבות שלב זה מתרחש בכבד. אך גם המשוכה האחרונה בחייה של התרופה משתנה בין המינים. כמו שהוזכר בכתבה קודמת (סיפורה של תרופה: זולפידם ורפואה מגדרית) חלק מהאנזימים המפרקים תרופות מושפעים מהורמוני המין, כמו טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון, שגורמים להם לפרק תרופות בקצב שונה. פירוק התרופות מושפע לכן גם הוא מהמין של המטופל/ת, כמו גם מהתקופה במחזור הוסת, מהריון ומאמצעי מניעה הורמונליים (גלולות, טבעת נרתיקית).
מטלטל לגלות שכמעט כל תרופות ההרדמה הותיקות לא נבדקו על נשים עד לשנים האחרונות, כמעט תמיד בתואנה שהמחזור החודשי יפריע למחקר. וזה נכון, כפי שמסתבר מהמחקרים החדשים; המחזור החודשי באמת משפיע על פעילות התרופות. רק שאיך אפשר לקרוא לזה "הפרעה", כשזה נוגע ל-51% מהאוכלוסיה?
הרבה מהנקודות שמתוארות בכתבה זו נמצאות עדיין בשלב מוקדם מדי ליישום בפועל. וזה בסדר. התאמת מינוני תרופות לפי מין ושלב במחזור הוסת דורשת הרבה היערכות, מחקר קפדני, ולמידה תוך כדי עבודה, וזה בהחלט לא שינוי שכדאי שיערך בפזיזות. ובתקווה שנזכה לראות בקרוב את פירות התייחסות המחקר הרפואי למין ולמגדר.
* המילה נשים נבחרה כתרגום של המחקרים עליהם התבססה הכתבה, על אף שרבים מהמאמרים בדקו נקבות ביולוגיות ללא התייחסות לזהות מגדרית
Effect of patient sex on general anaesthesia and recovery
http://bja.oxfordjournals.org/content/106/6/832.full.pdf+html
Gender Differences in Drug Effect: Implications for Anesthesiologists
http://www.angelfire.com/hi5/anaesthesia/articles/gender_drugs.pdf
Gender and Recovery After General Anesthesia Combined with Neuromuscular Blocking Drugs
https://www.uic.edu/com/mcas/Gender-and-Recovery.pdf
Patient sex and its influence on general anaesthesia
2 Responses
הבלוג כתוב מקסים. תודה ליאור על הידע הרב והחשוב שאת אוצרת ומוסרת לנו. מדהים ולא מפתיע ההזנחה של הרפואה מוכוונת המין הנשי. הבלוג החשוב שלך תורם אני מקווה לתהליך השינוי
היי רוחמה. תודה רבה, מחמם את הלב 🙂