ב-7 באוקטובר התרחש אחד האירועים הנוראיים בתולדות מדינת ישראל, אירוע שהשאיר את כולנו מזועזעות וכואבות. באופן טבעי רבות מאיתנו עדיין מרגישות לחץ, פחד וחרדה, אך התמודדות עם רגשות כאלו לאורך זמן עשויה גם להעיד על היווצרותה של בעיה עמוקה יותר כמו פוסט טראומה. בכתבה זו נסביר מהי פוסט טראומה ועל ההבדלים בין נשים לגברים בגורמי הסיכון, בתסמינים ובאבחון.
ראשית עלינו להבין, מהי פוסט טראומה?
פוסט טראומה, או בשמה המלא, הפרעת דחק פוסט טראומטית, היא הפרעה שעשויה להתפתח בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי. אנשים הסובלים מפוסט טראומה ממשיכים "לחיות את הטראומה" והדבר מוביל לפגיעה ביכולת לתפקד בשגרה היומיומית. ניתן לסבול מפוסט טראומה גם מבלי לעבור חוויה טראומטית, אלא כתוצאה מחשיפה לאירוע טראומטי שקרה לאחרים (כפי שתואר גם בכתבה "טראומה משנית במיילדות").
נהוג לחלק את התסמינים של פוסט טראומה ל-4 קבוצות:
- חוויה מחדש – פלאשבקים, מחשבות טורדניות וחלומות בהם חיים שוב ושוב את האירוע הטראומטי.
- הימנעות – התרחקות ממקומות, אירועים, חפצים וכדומה, שעלולים לעורר זיכרונות הקשורים באירוע הטראומטי.
- עוררות ותגובתיות – תחושה תמידית של חוסר שקט, מעין דריכות, המובילה לעצבנות ולכעס, הפרעות בריכוז, הפרעות בשינה ועוד.
- שינויים קוגניטיביים ורגשיים – קשיים בזיכרון האירוע הטראומטי, תחושות אשמה ובדידות, אובדן עניין בתחביבים קודמים ועוד.
אבחנת פוסט טראומה דורשת שהתסמינים יתקיימו במשך חודש לפחות. לשם האבחנה צריך שיתקיים לפחות תסמין אחד מכל קבוצה ולפחות 2 תסמינים של עוררות יתר ושל הפרעה קוגניטיבית או רגשית.
מדוע נשים סובלות יותר מפוסט טראומה?
באופן כללי, לנשים סיכוי גבוה פי 2 מגברים לסבול מפוסט טראומה, כאשר שיעור הנשים שיסבלו מכך במהלך חייהן הוא כ10-12% בעוד שאצל גברים הוא עומד על 5-6%. ככל הנראה אחד הגורמים להבדל זה הוא השוני בין סוגי הטראומה להם חשופים נשים וגברים. נשים יותר חשופות לפגיעות בין אישיות, כמו תקיפות מיניות, הידועות כגורם סיכון משמעותי לפיתוח פוסט טראומה.
עם זאת, יש הטוענים כי נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח פוסט טראומה ללא קשר לסוג הטראומה. טענה זו מתבססת על ההבדלים הפיזיולוגיים בין המינים ובמיוחד לביטוי השונה של הורמונים בגוף ולתהליך עיבוד הרגשות במוח, המשפיעים על תהליך ההחלמה מהטראומה. חשוב לציין כי טענה זו מהווה השערה בלבד והיא עדיין נחקרת.
קיים קשר חזק יותר בנשים בין פוסט טראומה לגורמים חברתיים ובריאותיים
במחקר מ-2018 שנעשה על אוכלוסייה אזרחית מלבנון, נבחנו הבדלים בין נשים לגברים במספר היבטים של פוסט טראומה. היבט אחד שנבחן הוא הקורלציה (ההתאמה) בין קיום גורמי סיכון מסוימים לקיום פוסט טראומה. במחקר התגלה כי אצל נשים הקשר בין פוסט טראומה לגורמים שנבחנו חזק יותר. כך עלה כי אצל נשים הסובלות מאלימות במשפחה, סבירות גבוהה יותר לגלות פוסט טראומה מאשר אצל גברים הסובלים מאלימות במשפחה. כמו כן, עלה כי אצל נשים בעיות בריאותיות קשורות קשר הדוק לפוסט טראומה ואילו אצל גברים הקשר ביניהם חלש יחסית.
במחקר נבחנו גם גורמי חוסן, אשר קיומם מעיד על סיכוי נמוך יותר להתפתחות פוסט טראומה. בין הגורמים שנבחנו היו תמיכה חברתית והשתתפות באירועים חברתיים, שנמצא כי הם מפחיתים את הסיכון לפוסט טראומה באופן כללי. מהמחקר עלה כי בנשים הקשר שלהם לאי התפתחות פוסט טראומה בולט עוד יותר. לקשר בין תמיכה חברתית לפוסט טראומה השלכות משמעותיות גם מעבר להקשר המגדרי ונרחיב עליו עוד בהמשך.
נשים מפנימות, גברים מחצינים
אומנם כל מי שסובלת מפוסט טראומה עשויה להציג סט אחר של תסמינים, אך גם בהקשר זה נראה שקיים הבדל בין המגדרים. אצל נשים יש נטייה לתסמינים המופנים כלפי פנים כמו תחושת ניתוק, חרדה, הימנעות ועוד. לעומת זאת, אצל גברים קיימת נטייה לתסמינים המופנים כלפי חוץ כמו עוררות, כעס, וצריכת סמים ואלכוהול. קיימת סברה האומרת כי אופן האבחון של פוסט טראומה מוטה לטובת התסמינים "הנשיים". אם כך, ייתכן וגברים נמצאים בסיכון דומה לפתח פוסט טראומה אך סובלים מתת אבחון. לכן, חשוב שנהיה עירניות ועירניים למצב הנפשי של הסובבים אותנו, גם אם נראה כי הם לא מפגינים את התסמינים המדויקים של פוסט טראומה.
כיצד נוכל לעזור לסובלים מפוסט טראומה?
ישנם טיפולים יעילים לפוסט טראומה. ניתן לפנות לרופא.ת המשפחה או למוקד קופת החולים שידעו להפנות לגורמים הרלוונטיים לקבלת טיפול. בדרך כלל הטיפול עצמו יתבסס על טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי או שילוב של השניים. קיימות שיטות טיפול ייעודיות לפוסט טראומה כמו CBT ו-EMDR, שהוכח מחקרית כי הן מביאות לשיפור משמעותי. בנוסף, גם לנו יש את היכולת לעזור. כפי שצוין קודם, לתמיכה חברתית קשר הדוק למניעת פוסט טראומה ובכוחנו לעזור לאנשים להתמודד עם הטראומה מעצם היותנו שם, מקשיבים, מחבקים ומחזקים אותם. קיימים מחקרים שהראו כי לסביבה יש חשיבות גדולה גם במהלך הטיפול בפוסט טראומה. לדוגמה, במחקר מ-2018 שנעשה על יוצאי צבא, נמצא כי תמיכה חברתית עזרה להפחתת התסמינים של פוסט טראומה. כלומר גם לאחר התפתחות פוסט טראומה ביכולתנו לעזור ולהקל על תהליך השיקום.
שני אייל היא סטודנטית להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת תל אביב וחברת צוות לבריאותה
