סוכרת הריון (Gestational Diabetes Mellitus) מוגדרת כסוכרת אשר הופיעה לראשונה במהלך ההריון, ובפרט לאחר השבוע ה-24. בישראל שכיחותה מוערכת ב3-6% מהנשים בהריון, קרובה לזו של שאר מדינות המערב, אם כי הגדרות שונות לאבחנה מקשות על ביצוע הערכה אחידה. לאור השלכותיה על הבריאות העתידית של האם, הילוד/ה ועל שלמות ובריאות ההריון, נהוג בישראל סקר העמסת סוכר המבוצע בין השבועות 24 ל-28 להריון, ומשמש לזיהוי מוקדם של סוכרת. הבדיקה, על אף שמה המפתה, נחווית לעתים קרובות כמייגעת ולא נעימה, לאור משך הזמן הנדרש לביצועה, והאתגר שבשתיית 50 או 100 גרם של סוכר בלגימה אחת. למעשה, סביר כי נשים רבות היו מוכנות לוותר על החוויה במידה ותימצא לה חלופה נוחה יותר. האם יש אפשרות כזו באופק?
מחקר אמריקאי אשר פורסם לפני כחודשיים בחן את הקשר בין בדיקת המוגלובין מסוכרר (HbA1C) בטרימסטר הראשון להריון ובין התפתחות סוכרת הריונית בהמשך, ותוצאותיו נראות מבטיחות. בדיקת הדם בוצעה בכל הנשים בשבוע 8-13 להריון, ובעוד שלוש נקודות זמן עד ללידה. התוצאות? רמות ההמוגלובין המסוכרר היו גבוהות בצורה מובהקת החל מהטרימסטר הראשון להריון ובכל נקודות הזמן הבאות בנשים אשר פיתחו סוכרת, בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף, הסיכוי של אשה לפתח סוכרת עלה ככל שרמות A1C בתחילת ההריון היו גבוהות יותר, גם כאשר הרמות נמצאו בטווח הנורמה. נראה כי צירוף הנתון הזה לגורמי הסיכון ה"מסורתיים" הידועים עד כה, שיפרה מאד את היכולת לנבא מי תפתח לבסוף סוכרת הריון.
ייחודיות המחקר אינה רק בפשטות הבדיקה, אלא גם בכך שכללה גם נשים בסיכון נמוך לסוכרת הריון, ממש כמו בדיקת העמסת סוכר הנהוגה היום אשר מומלצת לכולן. זאת בניגוד למחקרי העבר אשר בדקו רק נשים בסיכון גבוה, דוגמת עודף משקל או אבחנת שחלה פוליציסטית, ולכן היו פחות רלוונטיים לאוכלוסיית הנשים הכללית. גם העובדה שהמחקר בחן נשים ממגוון מקורות אתניים תורם לרלוונטיות שלו לאוכלוסיה הכללית.
על אף הממצא המבטיח, החוקרות מקפידות לשמור על איפוק. כיום, בדיקת המוגלובין מסוכרר לא נמצאת בשימוש רווח במהלך ההריון, אלא בעיקר משמשת כדי לאשש אבחנה של סוכרת וכדי לעקוב אחר איזון רמות סוכר בנוכחות סוכרת ידועה, וכלל לא בטוח שהבדיקה מתאימה לשמש ככלי לניבוי מחלה. בנוסף, חלק מהמגבלות אשר עשויות לפגום במידת הדיוק של הבדיקה, כמו אנמיה, או קצב מוגבר של פירוק וייצור כדוריות דם אדומות, שכיחות במיוחד בהריון. מסגרת מחקרית מאפשרת להתמודד עם המגבלות הללו באמצעות כלים סטטיסטיים, אך הללו פחות רלוונטיים לפרקטיקה היום-יומית. לסיכום, מחקר נוסף נדרש לפני שהבדיקה תומלץ כשגרה בהריון, אם תומלץ, אך נקודת הפתיחה שהציב המחקר בהחלט יכולה להיות בשורה לעתיד.
בברכת בריאות טובה ושלמה,
ליאור.
