שינויים בקצב הלב לאורך המחזור החודשי זכו עד לאחרונה להתעלמות כמעט מוחלטת במחקרים קליניים. היות ושינויים הורמונליים עלולים להשפיע על תוצאות מחקר, נשים בגיל הפוריות לא נכללו ברוב המחקרים הקרדיולוגים. מחקרים ראשונים שהתקיימו בשנים האחרונות מציגים תובנות מרתקות על הקשר בין המחזור החודשי לתופעות גופניות ונפשיות, לאור ההבנה כי הפיזיולוגיה הנשית שונה מזו הגברית.
ההורמון אסטרוגן מגן על לב האישה דרך מספר מנגנונים, כאשר המנגנון המוכר ביותר הוא הגברת הגמישות והרפיית כלי הדם. ידוע כי בקרב נשים בגיל המעבר (מנופאוזה) אשר חוות ירידה ברמות האסטרוגן, עולה השכיחות של תחלואה קרדיווסקולרית, עד שמשתווה לזו של גברים. ההשפעה ההורמונלית אינה מסתכמת רק באסטרוגן, כאשר במערכת ההורמונים הנשית נמצאים גם פרוגסטרון, FSH, LH, טסטוסטרון ואלדוסטרון.
השפעת התנודות ההורמונליות במהלך המחזור החודשי על הלב
הולכות ומצטברות עדויות כי הלב מגיב לשינויים ההורמונליים שמתרחשים במהלך כל חודש בקרב נשים בגיל הפוריות. כדי להבין את הקשר בין המחזור החודשי לבין הפעילות החשמלית של הלב, כדאי להתחיל עם כמה מונחי יסוד:
המחזור החודשי מחולק לשני שלבים עיקריים: פוליקולרי ולוטאלי. השלב הפוליקולרי מתחיל בוסת ומסתיים בביוץ, ואילו השלב הלוטאלי מתחיל בביוץ ונגמר בוסת. השלב הפוליקולרי מאופיין ברמות גבוהות של אסטרוגן לעומת רמות נמוכות של פרוגסטרון. לאחר הביוץ מתחיל השלב הלוטאלי שמתאפיין בירידה ברמות האסטרוגן ועלייה בפרוגסטרון. בסוף השלב הלוטאלי הפרוגסטרון יורד, רמות האסטרוגן נשארות נמוכות, ומתחילה שוב הוסת.
בעזרת בדיקת אק"ג (ECG) הוותיקה והנפוצה, ניתן לקבל מידע אודות המצב הפיזיולוגי של הלב. אחד מהרכיבים החשובים באק"ג הוא מקטע QT שמתאר את משך הזמן בין תחילת כיווץ החדרים ועד הרפייתם, פעולה השולחת דם מהלב לגוף. מקטע QT קצר מקושר לרוב לקצב לב גבוה, לסיכון להפרעות קצב ואף לדום לב, בעוד שמקטע QT ארוך מקושר לקצב לב נמוך ולהפרעות קצב לב.
מספר מחקרים הדגימו הארכה של מקטע QTוקצב לב נמוך יותר בשלב הפוליקולרי, המאופיין ברמות אסטרוגן גבוהות. לעומת זאת, בשלב הלוטאלי המאופיין ברמת פרוגסטרון גבוהות הודגמה דווקא התקצרות של מקטע QT. מכאן ההשערה הרווחת כיום היא כי לאסטרוגן השפעה על הארכת מקטע QT, ואילו פרוגסטרון וכן טסטוסטרון מקצרים את מקטע QT. מחקר ותיק אף מראה כי מרבית אירועי הפרעות הקצב בקרב נשים עם הפרעות קצב כרוניות, מתרחשות בשלב הלוטאלי. מהמחקרים עולה כי מומלץ לקיים בדיקות אק"ג לנשים בגיל הפוריות בימים שבין הביוץ לוסת – בתקופה בחודש בה רמות הפרוגסטרון בדמן גבוהות ורמות האסטרוגן נמוכות. בתקופה זו הסיכוי לגלות הפרעות קצב גדל. עם זאת, הסיכון להפרעות קצב מסוג Torsades de Pointes בנשים עם מקטע QT מוארך גבוה יותר בשלב הפוליקולרי או בתקופה שלאחר לידה.
גם גברים אינם חסינים מהשפעת הורמוני המין על קצב הלב. אלדוסטרון, הורמון סטרואידלי המשפיע על מאזן המלחים בגוף ועל לחץ הדם, יכול לגרום גם הוא לשינוי בקצב הלב והארכת מקטע QT בקרב נשים וגברים כאחד. גם ההורמון FSH מביא ככל הנראה להאטת קצב הלב על ידי הארכת מקטע QT בקרב שני המינים.
ההסבר המדעי להשפעת הורמוני המין על קצב הלב נעוץ בהשפעה על התבטאות תעלות יונים בחדרי הלב, וכן יצור מוגבר של חומר המרפה את שריר הלב (Nitric Oxide). ההשפעה של אסטרוגן על הורדת קצב הלב מתרחשת על ידי דיכוי התבטאות של תעלות סידן בלב, ודרך ההשפעה על פעילות מערכת העצבים האוטונומית. פרוגסטרון משפיע על מאזן הנוזלים והמלחים בגוף, מעלה את לחץ הדם דרך מערכת רנין-אנגיוטנסין ובאופן עקיף מעלה את קצב הלב.
ההשפעה ההורמונלית על קצב הלב לא בהכרח מורכבת מכמות של הורמון כזה או אחר בדם, אלא מכלל האינטראקציות ויחס הכמויות בין ההורמונים, בדגש על אסטרוגן, פרוגסטרון, FSH ואלדוסטרון. מסתמן כי קיים תפקיד מפתח גם לשינוי עצמו, כלומר לעליות ולירידות ברמות ההורמונים.
ניתן לראות ששאלות רבות נותרו עדיין פתוחות. למשל, מהם היחסים הכמותיים בין ההורמונים המביאים לסיכון מוגבר להפרעות קצב? כיצד מערכת העצבים המעצבבת את הלב מעורבת ומושפעת מפרוגסטרון ואסטרוגן? האם שינויים במצב הרגשי במהלך המחזור החודשי הם תולדה של השינוי בפעילות הלבבית, או הגורם המשפיע על הלב?
בשורה התחתונה, ניכר כי ההשמטה של נשים בגילאי הפוריות ממחקרי לב, הותירה אותנו עם יותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה. עם זאת, בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים אשר מכוונים אלומת אור לעבר התעלומה. הקשר שאותר בין רמות האסטרוגן והפרוגסטרון בדם לבין קצב הלב מחייב מספר שינויים ועדכונים באופן בו הרפואה מתייחסת לנשים בגילאי הפוריות בכל הנוגע ללב שלהן:
- בעת ביצוע בדיקת אק"ג מומלץ להתייחס אל השלב במחזור החודשי בו נמצאת האישה, עם העדפה לביצוע הבדיקה במהלך השלב הלוטאלי (בין הביוץ לבין קבלת הוסת) בו ההיארעות של הפרעות קצב גבוהה יותר.
- הבנת הפתופיזיולוגיה של תהליכים הורמונליים יכולה להסביר את הרגישות המוגברת של נשים לתרופות קרדיולוגיות, ויחד עם זאת מציאת הזדמנויות טיפוליות חדשות המבוססות אסטרוגן או פרוגסטרון.
- בעת מרשם תרופות, יש לקחת בחשבון את ההשפעה של פרוגסטרון ואסטרוגן על תנודתיות בקצב הלב וקיצור או הארכת מקטע QT.
- בעוד שנשים בגיל הפוריות מהוות כשליש מאוכלוסיית העולם, ניכר כי הרפואה עדיין אינה מכירה את כל ההשפעות של הורמוני המין ושל המחזור החודשי על פעילות הלב. למענן, קיימת החובה המוסרית להכליל אותן בכל מחקר לבבי רלוונטי
ענבל מנדלר היא סטודנטית לרפואה בבית הספר לרפואה בבן גוריון
19 Responses
מאוד מעניין כתוב מצויין בהצלחה לענבל החכמה
תודה על התובנות המעניינות. כיף לקרוא כזאת כתבה, ועוד פרי עטה של סטודנטית רק בשנה ג' לרפואה. אני צופה לך גדולות.
מאמר חשוב מאוד! תודה לכותבת ולאתר שמנגישות מידע חשוב לציבור הקוראות והקוראים!
תודה על כתבה עניינית, מנגישה ופוקחת עניים. בחדותך הצלחת לשים אצבע על פערים באוכלסיה המגוייסת למחקרים לבבים (מי יודע, אולי גם על מסקנות ממחקרים אלו בהתאם). לראות עיני בהחלט יש להתחשב בפוריות האשה ככל ושלב המחזור החודשי בפרט בעת ביצוע מחקרים אלו. תודה
ואו. פוקח עיניים ואולי יפתור לנו תעלומה שפרופסורים רבים פיספסו.
הייתי שמחה לדעת היכן ניתן למצוא מידע לגבי אינטראקציות ויחסי הכמויות בין ההורמונים.
בתי סובלת מ SVT במחזור. נטילת אסטרופן למשך מספר ימים גרמה להתקפי SVT בלתי פוסקים לאורך כל נטילת ההורמון. רק לפני מספר ימים הבנו, שהדבר יכול להיגרם ממחסור יחסי בפרוגסטרון לעומת אסטרוגן, שהחמיר עקב נטילת האסטרופן.
כל הכבוד לך, רק שמרי על האיכפתיות ופתיחות המחשבה, שכל כך חסרות אצל מרבית הרופאים.
SVT מתמשכים זו חויה מאד לא נעימה, אני מקווה שהרגשתה השתפרה מאז.
לגבי מידע לגבי אינטרקציות והיחס בין ההורמונים: האם כוונתך למידע "אקדמי", כדי להרחיב ולהתמצא, או בדיקה ספציפית (נגיד בדיקת דם) לבתך? אם התכוונת להרחבת הקריאה, הלינקים בכתבה מובילים למקורות נוספים (אם כי באנגלית), ואשמח גם להפנות אותך למקורות אחרים אם תרצי.
אם התכוונת לספציפית במקרה שלכן, הכי טוב לפנות לרופא/ת המשפחה או לקרדיולוג/ית שמכירות ומטפלות בה. בדיקות לרמות הורמונים הן דבר מורכב, והן תלויות יום בחודש/שעה ביום/שעות עירות/מרחק מהאוכל ועוד, וגם אחרי זה לא תמיד ניתן להסיק מהן מסקנות מושכלות. זה הופך את ההתייחסות הפרטנית לחשובה במיוחד, ואת התשובות באינטרנט לבעייתיות במיוחד 🙂
שתהיה בריאות שלמה.
בת 46, עם וסת סדירה.
סובלת מהפרעות קצב מאז שהתחסנתי לקורונה ( הייתי מאושפזת בטיפול נמרץ ביניים) ורוב ההפרעות קצב אצלי חלות בשלב הפוליקולרי.
הפוך ממה שכתבת כאן
גם אני כמוך. אחרי החיסון, סובלת מאד. וחיי אינם חיים. אצלי דווקא בשלב שהיא מציינת.
לוקחת כדורים שלא תמיד עוזרים לצערי..
מעניין מאוד. בתי בת – 18 חוותה כמה אפיזודות של הפרעת קצב זמן קצר אחרי שהתחילה לקחת גלולות למניעת הריון. לי היה הגיוני שיש קשר בין הדברים, אבל כל הרופאים שאיתם התייעצנו ביטלו את העניין. בינתיים הבעיה חלפה (כנראה הגוף התרגל להורמונים?) ולכן לא המשכנו בבירור רפואי. חשוב שמודעות של רופאים לנושא תעלה.
היי רציתי לדעת בבקשה אני בת 46 וכל פעם כמה ימים לפני מחזור יש תחושות מוזרות בלב נראה לי תזוזות מזורות בלב כמה שנים ככה מה זה אומר
היי ויוי. זו שאלה שקשה לענות עליה באינטרנט, הייתי ממליצה לשתף בכך את רופא.ת המשפחה. רק בריאות!
כבר שנה וחצי שלפני מחזור ולפני ביוץ קצב הלב מאוד איטי .. אקו לב דופלר תקין !
לא מעשנת ולא שותה. בת 43, מחזור סדיר כל 25-30 ימים קבוע חודש בחודשו
אבל פעימות מוקדמות עם דופק איטי בסביבות 52-57 לדקה בימים שלפני ביוץ ומחזור
יש סיבות מסויימות לזה ?
היי לינוי. כן, בהחלט, יש וריאציות בקצב הלב במהלך המחזור החודשי. אחת הסיבות היא השפעת ההורמונים (אסטרוגן ופרוגסטרון) על הלב וכלי הדם. אם זה לא מפריע לאיכות החיים, זה לא בהכרח משהו שדורש טיפול.
לצערי זה מפריע כי זה מפחיד כל חודש .. 😓😓 הקרדיולוגים לא מתרגשים.. אתן דוגמא בזמן מחזור בידיוק לפני שמגיע מורגשת הפרעת קצב קלה מפחידה לשתיים שלוש שניות ואז מגיע מחזור , פעם אחת היתה הפרעת קצב שתי דקות לפני מחזור, מה לדעתך אופציות הטיפולים ? קולגן ?
היי. תודה על הכתבה הזו. את שלושת ההריונות העברתי בשמירה בגלל הפרעות קצב, היה ברור לי שזה קשור לשינוי הורמונלי אבל הקרדיולוג שלי לא ידע לתת לזה הסבר. הכתבה שלך חידדה לי מאוד את הבעיה שאני סובלת ממנה. הייתי רוצה לדעת אם יש רופא שמומחה או חוקר או יותר מבין בנושא הזה, אשמח להמלצתך. ודבר נוסף עד היום כשאני לפני וסת או בזמן הוסת סובלת מהפרעות קצב אבל כשאני מבצעת פעילות ספורטיבית אז אני פחות מרגישה את ההפרעות. האם יש לזה הסבר לדעתך+
היי עינת. יש מרפאות לבריאות לב האשה במקומות שונים בארץ, המרכזיות נמצאות בבילינסון ובהדסה. ולגבי פעילות ספורטיבית – יש כל מיני סיבות אפשריות, אבל זה מאד תלוי בסוג הפרעות הקצב. הםרעת קצב מסוג פעימות חיצוניות, למשל, עשויה להשתפר בפעילות גופנית.
היי איך מגיעים אלייך לבדיקות?
היי אפרת. למי השאלה מכוונת? ענבל סטודנטית אז זה ידרוש קצת סבלנות 🙂
אם את שואלת בגלל עניין לבבי, יש בארץ כמה מרכזים לבריאות לב האשה שיכולים לבצע אבחון וטיפול מזוית מגדרית.
מאז חיסון הקורונה אני ממש סובלת מפעימות מוקדמות קשות בשלב הביוץ, עד תחושת טרום מוות לפעמים וכאב שנשאר בחזה. אקו לב יוצא סביר. כמה ממצאים שכיחים.
הקרדיו נתן לי קרדילוק, לוקחת ואף מעלה מינון בעצתו, לא תמיד זה עוזר.
אני מפוחדת ומיואשת. הייתי מאד שמחה לפגוש את ענבל או אחת כמוה כדי לעשות סדר, כמו כן אולי אפשר פשוט לדחות את הביוץ? למי שלא מעוניינת בהריון?