הלב הנשי פועם בקצב אחר: על קצב הלב והמחזור החודשי

שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
קצב הלב מגיב לשינויים ההורמונליים במהלך המחזור החודשי. למרות שהמחקר בתחום רק בתחילתו, כבר היום ניתן ליישם כמה כללי אצבע באבחון הפרעות קצב בנשים. עוד על הורמונים וקצב הלב בכתבה מאת ענבל מנדלר

שינויים בקצב הלב לאורך המחזור החודשי זכו עד לאחרונה להתעלמות כמעט מוחלטת במחקרים קליניים. היות ושינויים הורמונליים עלולים להשפיע על תוצאות מחקר, נשים בגיל הפוריות לא נכללו ברוב המחקרים הקרדיולוגים. מחקרים ראשונים שהתקיימו בשנים האחרונות מציגים תובנות מרתקות על הקשר בין המחזור החודשי לתופעות גופניות ונפשיות, לאור ההבנה כי הפיזיולוגיה הנשית שונה מזו הגברית.

ההורמון אסטרוגן מגן על לב האישה דרך מספר מנגנונים, כאשר המנגנון המוכר ביותר הוא הגברת הגמישות והרפיית כלי הדם. ידוע כי בקרב נשים בגיל המעבר (מנופאוזה) אשר חוות ירידה ברמות האסטרוגן, עולה השכיחות של תחלואה קרדיווסקולרית, עד שמשתווה לזו של גברים. ההשפעה ההורמונלית אינה מסתכמת רק באסטרוגן, כאשר במערכת ההורמונים הנשית נמצאים גם פרוגסטרון, FSH, LH, טסטוסטרון ואלדוסטרון.

השפעת התנודות ההורמונליות במהלך המחזור החודשי על הלב

הולכות ומצטברות עדויות כי הלב מגיב לשינויים ההורמונליים שמתרחשים במהלך כל חודש בקרב נשים בגיל הפוריות. כדי להבין את הקשר בין המחזור החודשי לבין הפעילות החשמלית של הלב, כדאי להתחיל עם כמה מונחי יסוד:

המחזור החודשי מחולק לשני שלבים עיקריים: פוליקולרי ולוטאלי. השלב הפוליקולרי מתחיל בוסת ומסתיים בביוץ, ואילו השלב הלוטאלי מתחיל בביוץ ונגמר בוסת. השלב הפוליקולרי מאופיין ברמות גבוהות של אסטרוגן לעומת רמות נמוכות של פרוגסטרון. לאחר הביוץ מתחיל השלב הלוטאלי שמתאפיין בירידה ברמות האסטרוגן ועלייה בפרוגסטרון. בסוף השלב הלוטאלי הפרוגסטרון יורד, רמות האסטרוגן נשארות נמוכות, ומתחילה שוב הוסת.

בעזרת בדיקת אק"ג (ECG) הוותיקה והנפוצה, ניתן לקבל מידע אודות המצב הפיזיולוגי של הלב. אחד מהרכיבים החשובים באק"ג הוא מקטע QT שמתאר את משך הזמן בין תחילת כיווץ החדרים ועד הרפייתם, פעולה השולחת דם מהלב לגוף.  מקטע QT קצר מקושר לרוב לקצב לב גבוה, לסיכון להפרעות קצב ואף לדום לב, בעוד שמקטע QT ארוך מקושר לקצב לב נמוך ולהפרעות קצב לב.

מספר מחקרים הדגימו הארכה של מקטע  QTוקצב לב נמוך יותר בשלב הפוליקולרי, המאופיין ברמות אסטרוגן גבוהות. לעומת זאת, בשלב הלוטאלי המאופיין ברמת פרוגסטרון גבוהות הודגמה דווקא התקצרות של מקטע QT. מכאן ההשערה הרווחת כיום היא כי לאסטרוגן השפעה על הארכת מקטע QT, ואילו פרוגסטרון וכן טסטוסטרון מקצרים את מקטע QT. מחקר ותיק אף מראה כי מרבית אירועי הפרעות הקצב בקרב נשים עם הפרעות קצב כרוניות, מתרחשות בשלב הלוטאלי. מהמחקרים עולה כי מומלץ לקיים בדיקות אק"ג לנשים בגיל הפוריות בימים שבין הביוץ לוסת – בתקופה בחודש בה רמות הפרוגסטרון בדמן גבוהות ורמות האסטרוגן נמוכות. בתקופה זו הסיכוי לגלות הפרעות קצב גדל. עם זאת, הסיכון להפרעות קצב מסוג Torsades de Pointes בנשים עם מקטע QT מוארך גבוה יותר בשלב הפוליקולרי או בתקופה שלאחר לידה.

גם גברים אינם חסינים מהשפעת הורמוני המין על קצב הלב. אלדוסטרון, הורמון סטרואידלי המשפיע על מאזן המלחים בגוף ועל לחץ הדם, יכול לגרום גם הוא לשינוי בקצב הלב והארכת מקטע QT בקרב נשים וגברים כאחד. גם ההורמון FSH מביא ככל הנראה להאטת קצב הלב על ידי הארכת מקטע QT בקרב שני המינים.

ההסבר המדעי להשפעת הורמוני המין על קצב הלב נעוץ בהשפעה על התבטאות תעלות יונים בחדרי הלב, וכן יצור מוגבר של חומר המרפה את שריר הלב (Nitric Oxide). ההשפעה של אסטרוגן על הורדת קצב הלב מתרחשת על ידי דיכוי התבטאות של תעלות סידן בלב, ודרך ההשפעה על פעילות מערכת העצבים האוטונומית. פרוגסטרון משפיע על מאזן הנוזלים והמלחים בגוף, מעלה את לחץ הדם דרך מערכת רנין-אנגיוטנסין ובאופן עקיף מעלה את קצב הלב.

ההשפעה ההורמונלית על קצב הלב לא בהכרח מורכבת מכמות של הורמון כזה או אחר בדם, אלא מכלל האינטראקציות ויחס הכמויות בין ההורמונים, בדגש על אסטרוגן, פרוגסטרון, FSH ואלדוסטרון. מסתמן כי קיים תפקיד מפתח גם לשינוי עצמו, כלומר לעליות ולירידות ברמות ההורמונים.

ניתן לראות ששאלות רבות נותרו עדיין פתוחות. למשל, מהם היחסים הכמותיים בין ההורמונים המביאים לסיכון מוגבר להפרעות קצב? כיצד מערכת העצבים המעצבבת את הלב מעורבת ומושפעת מפרוגסטרון ואסטרוגן? האם שינויים במצב הרגשי במהלך המחזור החודשי הם תולדה של השינוי בפעילות הלבבית, או הגורם המשפיע על הלב?

בשורה התחתונה, ניכר כי ההשמטה של נשים בגילאי הפוריות ממחקרי לב, הותירה אותנו עם יותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה. עם זאת, בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים אשר מכוונים אלומת אור לעבר התעלומה. הקשר שאותר בין רמות האסטרוגן והפרוגסטרון בדם לבין קצב הלב מחייב מספר שינויים ועדכונים באופן בו הרפואה מתייחסת לנשים בגילאי הפוריות בכל הנוגע ללב שלהן:

  • בעת ביצוע בדיקת אק"ג מומלץ להתייחס אל השלב במחזור החודשי בו נמצאת האישה, עם העדפה לביצוע הבדיקה במהלך השלב הלוטאלי (בין הביוץ לבין קבלת הוסת) בו ההיארעות של הפרעות קצב גבוהה יותר.
  • הבנת הפתופיזיולוגיה של תהליכים הורמונליים יכולה להסביר את הרגישות המוגברת של נשים לתרופות קרדיולוגיות, ויחד עם זאת מציאת הזדמנויות טיפוליות חדשות המבוססות אסטרוגן או פרוגסטרון.
  • בעת מרשם תרופות, יש לקחת בחשבון את ההשפעה של פרוגסטרון ואסטרוגן על תנודתיות בקצב הלב וקיצור או הארכת מקטע QT.
  • בעוד שנשים בגיל הפוריות מהוות כשליש מאוכלוסיית העולם, ניכר כי הרפואה עדיין אינה מכירה את כל ההשפעות של הורמוני המין ושל המחזור החודשי על פעילות הלב. למענן, קיימת החובה המוסרית להכליל אותן בכל מחקר לבבי רלוונטי

ענבל מנדלר היא סטודנטית לרפואה בבית הספר לרפואה בבן גוריון

5 תגובות

  1. תודה על התובנות המעניינות. כיף לקרוא כזאת כתבה, ועוד פרי עטה של סטודנטית רק בשנה ג' לרפואה. אני צופה לך גדולות.

  2. מאמר חשוב מאוד! תודה לכותבת ולאתר שמנגישות מידע חשוב לציבור הקוראות והקוראים!

  3. תודה על כתבה עניינית, מנגישה ופוקחת עניים. בחדותך הצלחת לשים אצבע על פערים באוכלסיה המגוייסת למחקרים לבבים (מי יודע, אולי גם על מסקנות ממחקרים אלו בהתאם). לראות עיני בהחלט יש להתחשב בפוריות האשה ככל ושלב המחזור החודשי בפרט בעת ביצוע מחקרים אלו. תודה

  4. בת 46, עם וסת סדירה.
    סובלת מהפרעות קצב מאז שהתחסנתי לקורונה ( הייתי מאושפזת בטיפול נמרץ ביניים) ורוב ההפרעות קצב אצלי חלות בשלב הפוליקולרי.
    הפוך ממה שכתבת כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות דומות

breast minority barriers

מה עוצר בעדנו: החסמים שנשים צריכות לצלוח בדרך לבדיקת סקר לסרטן השד

אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד. בעוד המדיה החברתית נצבעת ורוד, עלינו להעלות את המודעות גם לחסמים שנשים, ובייחוד