לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך


4 תגובות

בגוף אני מבינה: גינקולוגיה לנשים לסביות, ביסקסואליות ופנסקסואליות


מבחינה פיזיולוגית אין שום הבדל: על פניו, הטיפול הגינקולוגי בנשים* הטרו- ובנשים לא הטרוסקסואליות אמור להיות זהה. ובפועל? נשים לסביות, ביסקסואליות ופאנסקסואליות מגיעות לטיפול בשלב מאוחר יותר, נתקלות בלהט"בופוביה, ומתמודדות עם חוסר מודעות של הצוות הרפואי לסוגיות הייחודיות לנשים ממיעוט משיכתי. כתבה אורחת מאת יעל הררי, סטודנטית לרפואה, לכבוד היום הבינלאומי למאבק בלהט"בופוביה. להמשיך לקרוא


השארת תגובה

הזמנה: כינוס העשור למרכז בת עמי לטיפול בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

מרכז בת עמי לטיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית מציין עשור להקמתו בכינוס מיוחד. ביום שני ה-27/05/2019 ייפתח האודיטוריום בהדסה עין כרם ויארח הרצאות מפי אנשי ונשות מקצוע העוסקים בטיפול בנפגעות ובנפגעי תקיפה מינית.

להמשיך לקרוא


תגובה אחת

מה אתן יודעות על לֵאוּת החֶמְלָה? טראומה משנית במיילדוֹת

כתבה אורחת מאת מיכל רוזן, מיילדת, RN CNM

סדנא. אנחנו בהימאליה, ואני, יושבת במעגל עם קבוצת אנשים מכל העולם ומתחילים סבב הכרות. מגיע תורי. אחרי כל האנשים המרשימים והרהוטים האלו, שמזיזים הרים וגבעות, מגיעים עם תארים מהאוניברסיטאות הכי מרשימות ומנהלים תקציבי ענק, מגיע תורי. אני אומרת ״קוראים לי מיכל, ואני מיילדת מישראל״. 28 זוגות עינים מביטות אלי, מבט מצועף ואיזו התרככות באוויר. ״וואו, המקצוע הכי מדהים שיש…״ הם ממלמלים "איזה כיף לך". ואני, בתוכי, אם רק הייתם יודעים מה עוד מחזיק הגוף שלי. כמה זכרונות לא פשוטים, תשישות של המוח, שמריץ שוב ושוב את המשמרת שהייתה. הריצה לחדר ניתוח, אחרי האטה בדופק העובר, המבט המבועת על הפנים של האישה, הלידות השקטות, האכזבות כשיש קרעים ותחושת האשמה הנלוות. מה הם יודעים על 'טראומה משנית'? להמשיך לקרוא


השארת תגובה

EMMA – אפליקציה חדשה לניהול טיפולי פוריות

כתבה אורחת מאת חן ברק-לויט

 

טיפולי פוריות דורשים מהאשה המטופלת לעקוב בו זמנית אחרי פרמטרים רבים: תזמון נטילת כדורים, הזרקות, חום גוף, בדיקות דם, אולטרסאונד ועוד. מורכב. בדיוק לשם כך התגייסה חבורת יזמיות, כדי ליצור אפליקציה חינמית שתשרת נשים בטיפולי פוריות. 

להמשיך לקרוא


2 תגובות

מה הבעיה שלך? הכאב המושתק של נשים ונערות עם הפרעות קשב

כתבה אורחת מאת שגיא ברסלב, MSW, עו"ס

בציבור רווחת התחושה שהפרעת קשב היא הפרעה של בנים. מורים מתקשים לזהות את ההפרעה אצל בנות, ו85% מהם חושבים שיש סיכוי טוב שילדה עם הפרעות קשב לא תגיע לאבחון ותישאר לגדול ולהתפתח בכוחות עצמה ללא טיפול מתאים, להתמודד לבדה עם הקשיים וההשלכות החמורות שמייצרת ההפרעה. יש צדק רב בדבריהם, התופעה הזו מתוארת בלא מעט מחקרים שניסו למצוא את ההבדל המגדרי ונכשלו. בשטח קיימות עדויות רבות לצורך להפעיל רגישות מגדרית אולם החוקרים מתקשים להניח את האצבע על טבעה האמיתי של הפרעת הקשב הנשית עם הכלים העומדים לרשותם. אך מה מכשיל את החוקרים לבסס מחקרית את התחושה שלהם שיש שוני מגדרי מהותי? מדוע נשים לא מצליחות להיכלל במדגמים? מדוע כשהן כבר כן מצליחות להיכלל במדגם, הן לא מצליחות להשפיע על תוצאותיו? להמשיך לקרוא


תגובה אחת

יום האשה הבינלאומי 2019 #BalanceforBetter

הדרך לעולם טוב יותר עוברת באיזון מגדרי. יום האשה הבינלאומי 2019 מתקיים תחת הכותרת Better the balance, better the world ובליווי ההאשטאג #BalanceforBetter. "איזון מגדרי הוא לא רק עניין של נשים", נכתב בקמפיין השנתי, "אלא גם אינטרס עיסקי, אלמנט חיוני לשגשוג ופריחה של כלכלה וקהילה", ובקריאה לאיזון בין נשים וגברים בדירקטוריונים, בממשלות, בתעסוקה, איזון מגדרי בסיקור אירועי תרבות, ספורט ורווחה. "להבחין כשהוא נעדר ולחגוג כשהוא קיים". אז מה מצב האיזון בעולם הרפואה?  להמשיך לקרוא


תגובה אחת

מחשמל/ת: זוית טרנסית לאפילפסיה

          מדי שנה מוקדש יום שני השני בחודש פברואר לציון יום האפילפסיה הבינלאומי. תיעוד אפילפסיה קיים עוד משנת 2000 לפני הספירה, אך גם לאחר 4000 שנות היכרות עם המחלה ישנן שאלות שנותרו ללא תשובה. חלק מהן, בגלל שפשוט לא שאלנו. בעולם שבו הידע נראה נגיש ובלתי מוגבל, מפתיע למצוא תחום מלא אי ודאות כמו הטיפול באפילפסיה בא/נשים טרנס* וקוויר, המתבסס היום רק על פרסום מדעי אחד.

מיעוט המחקר מתבטא אפילו בשאלה אם בכלל נדרשת התייחסות מיוחדת לנושא. מה השכיחות של אפילפסיה בא/נשים טרנס*? האם שונה מאוכלוסיה סיסג'נדרית? במידה והשכיחות זהה, אפשר להעריך שבעולם יש בין 150,000 ל-450,000 א/נשים טרנס* עם אפילפסיה. כחצי מיליון א/נשים שירצו לדעת אם טיפולים להתאמה מגדרית משפיעים על שכיחות המחלה, על אופיה, על הטיפול בה, אם אפילפסיה יכולה להשפיע על הזהות המגדרית, ועוד מגוון שאלות ייחודיות וחסרות תשובה. להמשיך לקרוא


6 תגובות

לבריאותה מארחת: קו ליולדת

*טריגר אלימות מיילדותית*

          את יעל הכרתי ביום עיון שעסק בדכאון לאחר לידה. כל אחת הגיעה מתוך העניין המקצועי שלה: היא כמרכזת קו ליולדת ואני כמייסדת לבריאותה, ובאחת ההפסקות התחלנו לשוחח. כך, באולם צפוף, מעל כוס קפה חד פעמית, וכשבחוץ סוער אחד מהימים הכי גשומים של החורף שעבר, הכרתי אשה מעניינת ומלאת יוזמה. בחייה יעל היא דולה ומדריכת הכנה ללידה, נשואה ואם לשניים. את הראיון אנחנו מקיימות כשקו ליולדת פעיל במתכונתו החדשה כבר עשרה חודשים. להמשיך לקרוא


השארת תגובה

חמש שנים ל'לבריאותה – רפואה פמיניסטית'

הזמן חולף. הוא עושה זאת גם כשאני מבחינה בו, אבל בעיקר כשלא, ובאמת שבתוך השבועות העמוסים שעברו עליי לאחרונה כמעט לא שמתי לב לתאריך המתקרב. יום ההולדת החמישי של 'לבריאותה'. אני זוכרת איך היססתי, בעשירי באוקטובר שלפני 5 שנים, לפני פרסום הרשומה הראשונה בבלוג; ואז את התדהמה שבגילוי עוד נשים, א/נשים, שחיפשו גישה פמיניסטית לרפואה; את התחושה הממלאת שביצירת מקום שכזה. להמשיך לקרוא


השארת תגובה

האם בדיקת דם תסייע לנבא סוכרת הריון?

          סוכרת הריון (Gestational Diabetes Mellitus) מוגדרת כסוכרת אשר הופיעה לראשונה במהלך ההריון, ובפרט לאחר השבוע ה-24. בישראל שכיחותה מוערכת ב3-6% מהנשים בהריון, קרובה לזו של שאר מדינות המערב, אם כי הגדרות שונות לאבחנה מקשות על ביצוע הערכה אחידה. לאור השלכותיה על הבריאות העתידית של האם, הילוד/ה ועל שלמות ובריאות ההריון, נהוג בישראל סקר העמסת סוכר המבוצע בין השבועות 24 ל-28 להריון, ומשמש לזיהוי מוקדם של סוכרת. הבדיקה, על אף שמה המפתה, נחווית לעתים קרובות כמייגעת ולא נעימה, לאור משך הזמן הנדרש לביצועה, והאתגר שבשתיית 50 או 100 גרם של סוכר בלגימה אחת. למעשה, סביר כי נשים רבות היו מוכנות לוותר על החוויה במידה ותימצא לה חלופה נוחה יותר. האם יש אפשרות כזו באופק? להמשיך לקרוא