זה בטוח? – טיפול תרופתי בהנקה

נשים מניקות רבות נמצאות בדילמה שבין בריאותן האישית לבריאות תינוקן, לעתים עד המנעות מתרופות מחשש שהתרופה תזיק ליונק/ת. איך אפשר לדעת איזו תרופה בטוחה בהנקה, ואיזו פחות? מתי התועלת בתרופה גוברת על הנזק הפוטנציאלי? ואיך הנקה מסתדרת עם צורך בבדיקת הדמיה, טיפול שיניים או בפרוצדורה תחת הרדמה? ספיר פישר-תורג'מן, מדריכת הנקה, עונה על סוגיות שכיחות בטיפול תרופתי בהנקה. כתבה אורחת לכבוד השבוע הבינלאומי לעידוד הנקה

אמהות מניקות עשויות להיתקל בחשש הטבעי ליטול תרופות, שמא יעברו לחלב. ובאמת, רוב התרופות שמגיעות למחזור הדם של האם המניקה עוברות לחלב במידה זו או אחרת. למרות זאת, מרבית התרופות הנפוצות בשימוש, מותרות בהנקה: רובן מגיעות לריכוז מזערי בלבד בחלב האם, והשפעתן על התינוק/ת היא מינורית, או שולית בהשוואה לנזק שיגרם לאם ולתינוק/ת ללא הטיפול. לכן, לפני שמחליטות להימנע מתרופה או להפסיק הנקה, רצוי לבדוק אם התרופה מותרת בהנקה, או אם קיים טיפול חלופי המותר בהנקה.

על פי ארגון רופאי הילדים האמריקאי, יתרונות ההנקה גוברים על הסיכון בחשיפת התינוק לרוב התרופות שנוטלת האם.  עם זאת, הם מסייגים, לעיתים יש לשקול את היתרונות מול החסרונות באופן פרטני. כיצד ניתן לעשות זאת?

דווקא העלון המצורף לתרופות, שמכיל מידע רב וחשוב, אינו מקור מדויק אודות בטיחות התרופה בהנקה. מסיבות משפטיות נכתב במרבית העלונים שיש להתייעץ עם רופא/ה או רוקח/ת לפני השימוש בתרופה, אך תרופות רבות מותרות לשימוש בהנקה באופן רגיל, או עם סייגים מסוימים. התייעצות אישית צריכה להיעשות מול רופא/ה, רוקח/ת או מכון טרטולוגי.

בישראל, ניתן ליצור קשר טלפוני עם אחד מהמכונים הטרטולוגיים (ראי רשימה בסוף הכתבה). במכון עונים אנשי ונשות מקצוע המעודכנים במחקרים החדשים ביותר, והם יוכלו לייעץ על בטיחות התרופה בהנקה בהתאם לצרכים האישיים של האם המניקה. יש לזכור שהתייעצות אישית עשויה להיות קריטית, ולא תמיד ניתן ללמוד ממקרה אחד למשנהו. אם לאמא מסויימת נאמר שתרופה X בטוחה בהנקה, למשל, בזמן שהתינוק היונק היה בן 10 חודשים, זה לא אומר שלאמא אחרת מותר ליטול את אותה התרופה כשהתינוק בן חודש.

משככי כאבים

מרבית משככי הכאבים הנפוצים הנמכרים ללא מרשם מותרים בהנקה, והשימוש בהם נפוץ מאד אחרי לידה, בין השאר בשל התכווצויות הרחם העלולות לכאוב. לכן, במינון סטנדרטי לאשה בוגרת ניתן ליטול בבטחה פרצטאמול (אקמול/דקסמול), אופטלגין ואיבפרופן (אדוויל/נורופן, שאינם מומלצים בזמן ההריון, אך בטוחים מאד בהנקה). גם וולטרן, המשמש בדרך כלל לכאבים אורתופדיים, נחשב בטוח בכל צורותיו (משחה, כדורים וזריקה).

טיפול בצינון וכאבי גרון

ככלל, כדורים המיועדים להקלה בגודש באף כגון אקמול צינון, דקסמול קולד, נוסידקס ודומיהם – אינם מומלצים בהנקה מפני שעלולים לגרום לירידה בייצור החלב. טיפות אף לטיפול מקומי נחשבות בטוחות לשימוש בהנקה, אך כמו עבור כלל האוכלוסיה, יש להקפיד לא לעבור על המינון המומלץ ולא להשתמש יותר מ-3 ימים רצופים.

למוסין, סטרפסילס וקלגרון נחשבים בטוחים בהנקה.

אנטיביוטיקה

ניתן לומר שרוב סוגי האנטיביוטיקה מותרים בהנקה. סוגים נפוצים ובטוחים הם מוקסיפן/מוקסיוויט, זינט, רפא-פן ועוד. לדלקת בשד (מסטיטיס) נעדיף להשתמש בצפלקסין (צפוויט, צפורל) או אוגמנטין. אנטיביוטיקות רחבות טווח ממשפחת המקרולידים מותרות גם הן בהנקה, אך עלולות להשפיע במקרים נדירים על חיידקי המעיים של התינוק, מצב שעשוי להתבטא בכאב בטן ושלשול.

משחות למריחה על הפטמות

נבדיל בין שני סוגים עיקריים של משחות לפטמות: משחות הניתנות לשימוש בזמן פטריה בפטמה, ומשחות אנטיביוטיות, סטרואידיות או משולבות הניתנות לשימוש בזמן סדק/פצע בפטמה. רוב המשחות מותרות בהנקה (למשל- אגיסטן, פטריון/ דקטרין, הידרואגיסטן, דרמקובין, טבעקוטן, בקטרובן, מופירוסין, אפלומיצין, בטאקרוטן ועוד).

בטיפול בפטריה מומלץ למרוח את המשחה לאחר כל הנקה, ואין צורך להסיר את המשחה אלא רק לספוג בעדינות את השאריות אם ישנן (לא לשפשף!). יש להשלים טיפול של 14 יום גם אחרי הטבה בתסמינים. דקטרין אורל ג'ל, הניתן לטיפול בפטריה בחלל הפה של התינוק, אינו מיועד לשימוש על הפטמות. ג'ל אוראלי מבוסס על מים ולכן אידיאלי לספיגה בריריות, אך לא לספיגה דרך העור, ובמריחה על הפטמה יעילותו לא תהיה שלמה. בעור הפטמות יש לטפל באמצעות משחה ייעודית נפרדת.

גישה נוספת בטיפול בפטמות היא באמצעות משחת APNO (All-Purpose Nipple Ointment) של ד"ר ג'ק ניומן, ניתן לקרוא עליה בהרחבה כאן וכאן.

חרדה ודכאון

טיפול בדכאון וחרדה בתקופת ההנקה הוא חשוב במעלתו. לצערנו אנו רואות הרבה נשים הדוחות טיפול מחשש לפגיעה בתינוק. אך לא רק שהיעדר טיפול עלול לפגוע בבריאותה של האם, בקשר בין האם לתינוק וגם בהנקה – אלא שגם ברוב המקרים מדובר בטיפול תרופתי בטוח שאין סיבה להימנע ממנו. משפחת התרופות הנפוצה ביותר לטיפול בדיכאון נקראת SSRI, תרופות המבוססות על עיכוב קליטה חוזרת של סרוטונין. רוב התרופות ממשפחה זו נחשבות בטוחות בהנקה, כשהבחירה הראשונה תהיה Sertaline (לוסטרל). עם זאת, אצל נשים המאוזנות עם תרופות אחרות עוד מתקופת ההריון בדרך כלל לא תומלץ החלפת התרופה, ולכן יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת ועם המכון הטרטולוגי על כל מקרה לגופו.

אמצעי מניעה פרמקולוגיים בהנקה – להרחבה

גלולות משולבות (אסטרוגן ופרוגסטרון): אסטרוגן נחשב כמפחית חלב, ולכן גלולות מסוג זה פחות מומלצות בהנקה. ניתן לשקול שימוש בגלולות אלו בהנקה לאחר שהתינוק מגיע לגיל חצי שנה, בהתייעצות עם רופא/ה.

גלולות פרוגסטרון בלבד, mini pill: אלו הגלולות שינתנו בדרך כלל לנשים מניקות. לא אמורות להפחית כמויות חלב אך יש דיווחים של אמהות שמתארות הפחתה בכמות החלב.

התקן תוך רחמי הורמונלי: התקן הורמונלי דוגמת 'מירנה' מכיל נגזרת של פרוגסטרון, וההתייחסות אליו דומה לגלולות פרוגסטרון בלבד.

אמצעי מניעה הורמונלי לשעת חירום ("גלולת היום שאחרי"): ניתן ליטול גלולות כמו פוסטינור או Ella בהנקה. יש ליטול אחרי הנקה ולחכות 3 שעות עד ההנקה הבאה (ע"פ המכון הטרטולוגי של בית החולים בלינסון).

הנקה אחרי הרדמה רפואית

ברוב ההליכים הרפואיים הקצרים, שבהם נעשה שימוש במנה חד פעמית של נוגדי כאב או תרופת הרדמה בהזרקה, האם יכולה להניק ברגע שהיא ערה ויציבה, ובמידה ומדובר בתינוק בריא שנולד במועד. החזרה להכרה מעידה על כך שהתרופה יצאה מהדם, ולכן גם מהחלב. במקרה של תינוק עם היפוטוניה, תת לחץ דם או הפסקות נשימה (אפניאה), ההמלצה היא להימנע מהנקה במשך 12-6 שעות לאחר ההרדמה, ובכל מקרה יש להתייעץ עם המכון הטרטולוגי באופן אישי.

חומרי אילחוש והרדמה מקומית נחשבים בטוחים בהנקה, בין אם במריחה או בזריקה.

הנקה לאחר בדיקות אבחנתיות עם חומרי ניגוד

לאחר שימוש בחומרי ניגוד המבוססים על יוד, ניתן להניק כרגיל. במקרים אחרים, כדאי להתייעץ עם מכון טרטולוגי, כיוון שבהרבה ממכוני הבדיקה מנחים נשים להימנע מהנקה לפרק זמן ארוך יותר מהדרוש.

טיפולי שיניים

בטיפול שיניים שגרתי, חומרי ההרדמה לא מגיעים ברמה משמעותית לחלב ולכן בדרך כלל אין מניעה להניק לאחר טיפול שיניים. לגבי הלבנת שיניים, אין מספיק מידע בספרות הרפואית אודות השפעת טיפולים אלו על התינוק היונק ולכן לא מומלץ לבצעם בזמן ההנקה.

עישון מריחואנה

עישון מריחואנה נחשב לא בטוח בהנקה. לתינוקות שנחשפו למריחואנה בהנקה יש שאריות מריחואנה בשתן במשך 2-3 שבועות. כיוון שהחומר נאגר בחלב האם, וזמן הפינוי של מריחואנה מהגוף אורך כמה ימים, גם לא ניתן לתזמן את העישון בין הנקות. ניתן לקרוא עוד מידע עכני על מריחואנה בהנקה כאן. לגבי קנאביס רפואי, יש להתייעץ עם מכון טרטולוגי.

תוספים ותכשירים טבעיים

ישנה נטיה מובנת, אך מוטעית, לחשוב שתכשיר המסווג כ"טבעי" הוא אינו מזיק. על תכשירים צמחיים וטבעיים יש מעט מאוד מחקרים ופחות פיקוח מאשר על תרופות, ועל כן יש לשקול במשנה זהירות כל תכשיר מסוג זה.

לסיכום, מומלץ לזכור שלהרבה מהנשים ומהצוות הרפואי יש נטיה להחמיר בכל הקשור בנטילת תרופות בזמן הנקה. המחיר של קפדנות מוגזמת הוא הפסקת הנקה ללא הכרח, או הימנעות מתרופה נחוצה. לכן תמיד מומלץ להיוועץ גם באחד מהמכונים הטרטולוגיים, או לוודא שהעצה ניתנה מאיש או אשת צוות רפואי שמתמצאים היטב בתחום ההנקה.

ספיר פישר תורג'מן, אמא לשניים, היא מדריכת הנקה מוסמכת ולומדת במסלול מנטורינג ל-IBCLC 

מרכזים טרטולוגיים בישראל:

• מרכז טרטולוגי של משרד הבריאות: 02-5082825 
• מרכז טרטולוגי בילינסון: 03-9376911
• מרכז ליעוץ תרופתי אסף הרופא (היחידה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה): 08-9779309
• מרכז הרעלות של רמב"ם: 04-8541900 ,04-7772725

🤱🤱🤱

כתבות בנושאים קרובים:

אמצעי מניעה בהנקה

בעיות רפואיות שכיחות לאחר לידה

דכאון לאחר לידה: אמהוּת מתמודדת

רפלקס עצב בהנקה: הסוד השמור של המניקות

לבריאותה מארחת: החברה לרפואת הנקה בישראל

מקורות וקריאה נוספת:

Is it safe for mothers to use prescription medications while breastfeeding?

Breastfeeding and maternal medication: Recommendations for drugs in the eleventh WHO model list of essential drugs

Medications and breast-feeding: Current concepts

Medications in the Breast-Feeding Mother – AAFP

The transfer of drugs and therapeutics into human breast milk: an update on selected topics.

Drugs and Lactation Database (LactMed)

Is it compatible with breastfeeding? Check the compatibility of Breastfeeding with 28,115 terms

טיפולי שיניים בהריון ובהנקה – המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)