מהי תסמונת קדם וסתית?

תסמונת קדם וסתית (Premenstrual syndrome, או PMS) היא כינוי לאוסף תסמינים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים התוקפים נשים מסוימות בשלב הלוטאלי של המחזור החודשי (בין הביוץ לקבלת הוסת, כשבוע עד שבועיים לפני תחילת הוסת). התסמונת רווחת מאד: כ-5-10% מהנשים סובלות ממנה בצורה שמפריעה לתפקוד היומיומי, וכ40% מהנשים הפוריות סובלות ממנה במידה זו או אחרת. האבחון נעשה על פי דיווח המטופלת על תסמינים המפריעים לתפקוד יומיומי תקין המופיעים במהלך השבועיים שלפני הוסת, במשך לפחות שני מחזורים.

תסמינים נפוצים של תסמונת קדם וסתית הם כאב ראש, בחילה, עייפות, דפיקות לב, כאב בבטן התחתונה, אגירת נוזלים ותיאבון מוגבר. בנוסף, גם שינויים במצב הרוח, עצבנות, דיכאון וחרדה. אבחנה נוספת שלעיתים נלווית לתסמונת קדם וסתית היא הפרעה דיספורית קדם־וסתית (Premenstrual dysphoric disorder או PMDD). משמעותה היא תסמינים נפשיים חמורים שמפריעים לתפקוד היומיומי במהלך השלב הלוטאלי.

ירידה בסרוטונין ומלטונין מסבירה תסמיני PMS ו-PMDD

לאורך השנים הצטברו עדויות לקשר בין הופעת תסמונת קדם וסתית לויסות לא תקין של הפרשת הורמון הסרוטונין. סרוטונין הוא הורמון המופרש במוח, והינו בעל תפקידים שונים. לדוגמה, השפעה על מצב הרוח, למידה וזכרון. הוא מתפקד גם בויסות טמפרטורת הגוף, הצרת כלי דם בעת הצורך, ועוד. ידוע כי חלק מהסימפטומים הנפשיים של התסמונת הקדם וסתית, כמו שינויים במצב הרוח, עצבנות, קשיי שינה וקשיי ריכוז, קשורים לרמות נמוכות של סרוטונין.

ישנו הורמון נוסף שרמות נמוכות שלו נמצאו אצל הסובלות מתסמונת קדם וסתית: מלטונין. הורמון זה מיוצר בבלוטת האצטרובל, הממוקמת במרכז המוח, ובה אנזימים ייחודיים הופכים סרוטונין למלטונין. למלטונין יש תפקיד חשוב בשמירה על השעון הביולוגי הקובע את מחזורי השינה והערות, וכן בויסות הפרשת הורמוני מין בנקבות. שינויים ברמות המלטונין מקושרים לירידה במצב הרוח ושיבוש השינה, שהם גם תסמינים של תסמונת קדם וסתית.

הטיפול הקונבנציונלי לתסמונת קדם וסתית: תרופות SSRI

אחד הטיפולים הנפוצים והאפקטיביים ל PMS ול-PMDD הוא שימוש בתרופות מסוג SSRI (Selective serotonin reuptake inhibitors). סרוטונין מתפקד במוח כמתווך עצבי (נוירוטרנסמיטור), ולאחר הפרשתו תאי העצב סופגים אותו בחזרה. תרופות מסוג SSRI מעכבות את הספיגה החוזרת של הסרוטונין. בכך למעשה הן מעצימות את הפעילות של מולקולות הסרוטונין שכבר הופרשו. העלייה ברמות הסרוטונין מסייעת לתסמינים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים של התסמונת.

טיפול בתסמונת קדם וסתית באמצעות תרופות מסוג SSRI מתבצע במינונים שונים בהתאם לתסמינים של המטופלת. ניתן ליטול את התרופה בשני אופנים: לאורך כל החודש, או רק במהלך השבועיים בחודש שבהם מופיעים התסמינים, לפני הוסת.

פעילות גופנית כטיפול לתסמונת קדם וסתית

ישנן סיבות שונות מדוע מטופלת תבחר שלא להשתמש בתרופות מסוג SSRI. למשל תופעות לוואי עשויות להופיע בעת השימוש בתרופה, כמו בחילה ותחושת חולשה (כמתואר כאן), או חוסר תגובה פיזיולוגית לתרופה. אבל ישנה דרך נוספת להעלות את רמת הסרוטונין והמלטונין בגוף, ובכך לשפר את תסמיני הPMS, מלבד תרופות, והיא פעילות גופנית.

במחקר שפורסם ב2018 נבדקו רמות הסרוטונין והמלטונין בדמן של 20 ספורטאיות הסובלות מתסמונת קדם וסתית, לפני ואחרי אימון, במהלך עונת ספורט שארכה חצי שנה. מלבד בדיקות הדם, המשתתפות התבקשו למלא שאלון הנוגע לרמות הסימפטומים שהן חוו.

מה הייתה ההשפעה על מלטונין וסרוטונין?

במחקר נמצא כי רמות המלטונין לא השתנו בצורה משמעותית בין תחילת העונה לסוף העונה, אך הן עלו בצורה משמעותית לאחר כל אימון. לעומת זאת, רמות הסרוטונין עלו בסיום העונה לעומת תחילתה (עליה בטווח הארוך). בנוסף, כמו המלטונין, הסרוטונין עלה לאחר כל אימון בנפרד (עליה בטווח הקצר). השאלון מצא כי הנבדקות סבלו פחות מתסמיני PMS בסוף העונה בהשוואה לתחילתה. כלומר, הפעילות הגופנית גרמה לעליה ברמות הסרוטונין והמלטונין, בדומה לאפקט של תרופות מסוג SSRI, מה שגרם לשיפור בסימפטומים.

מעניין גם לדעת כי לאחרונה נמצא שפעילות גופנית אפקטיבית לטיפול בדיכאון וחרדה כמו, ואף יותר, מטיפול תרופתי או פסיכותרפיה. במחקר נמצא כי סוגי אימון רבים הם בעלי אפקט משמעותי על בריאות נפשית – עם העדפה קלה לאימונים קצרים בעצימות גבוהה.

במחקר אחר נמצא כי עבור טיפול בדכאון קליני, שילוב של טיפול תרופתי ופעילות גופנית יכול להיות אפקטיבי יותר מטיפול תרופתי בלבד. על כן ניתן לשער כי ייתכן שפעילות גופנית עשויה לסייע בשיפור הסימפטומים הנפשיים של תסמונת קדם וסתית גם למי שכבר נוטלת תרופות מסוג SSRI.

איך אבצע פעילות גופנית אם אני לא מרגישה טוב?

ברבים מהמחקרים הבודקים השפעה של פעילות גופנית ישנם חסרונות מהותיים. ראשית, פעמים רבות הנבדקות הן ספורטאיות מקצועיות שמלכתחילה עוסקות בספורט באופן אינטנסיבי ביומיום ולאורך שנים. האם ההשפעה דומה אצל מי שאינה ספורטאית מקצועית אלא רק ספורטאית חובבת? או שמעולם לא עסקה בספורט לפני כן ורוצה להתחיל? כמה פעילות גופנית דרושה על מנת להגיע לאפקט דומה?

שנית, פעמים רבות הסובלות ממצבים רפואיים שונים המשפיעים על הגוף ועל מצב הרוח, מוצאות את עצמן במלכוד. אמנם פעילות גופנית עשויה לשפר את ההרגשה, אך הגוף עייף וכואב, ורוצה לנוח. איך אבצע פעילות גופנית אם אני לא מרגישה טוב?

אפשר לנסות לשבור את המעגל על ידי פעילות גופנית מתונה כמו יוגה רכה או הליכה קצרה. במידה ולאורך זמן נראה כי הפעילות מסייעת או לא מחמירה את הסימפטומים, אפשר להעלות את משך הפעילות או את העצימות בצורה מדורגת. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם בעלות ובעלי מקצוע כדי לבצע את הפעילות בצורה נכונה ומותאמת לך, ולהקשיב לגוף בכל שלב בדרך.

כמובן שלעיתים פעילות גופנית לא תהיה רלוונטית עבור המטופלת מסיבות שונות. וכל מקרה, יש מקום של כבוד לטיפול התרופתי שמסייע לנשים רבות. אך טוב לדעת שיש גם אלטרנטיבה למי שהטיפול התרופתי אינו מתאים לה.

* הכתוב אינו מחליף ייעוץ ושיחה פרטנית עם הרופאה המטפלת

ניצן חיים היא סטודנטית לתואר שני במכון ויצמן למדע ובעלת תואר ראשון בביולוגיה חישובית מהאוניברסיטה העברית, ומנהלת צוות תוכן בלבריאותה