העיסוק ביתר לחץ דם הוא מיסודות הרפואה המונעת, שכן מדובר במצב שכיח מאד שמעלה את הסיכון למחלות כהתקפי לב, שבץ מוחי, ואי ספיקת כליות. לשמחתנו, המודעות אליו גבוהה, ולפעמים נדמה שאין עוד הרבה לחדש על הכתבות שמתפרסמות במוספי הבריאות. אך מה לגבי ההיבטים הייחודיים ליתר לחץ דם בנשים?
לחץ דם הוא הלחץ שהדם מפעיל על דפנות העורקים. בזמן מדידת לחץ דם מתקבלים שני ערכים: הערך הגדול מבין השניים נקרא לחץ דם סיסטולי, והקטן יותר – דיאסטולי, בהתאם לשני השלבים של התכווצות הלב. לחץ הדם התקין עומד סביב 120/80, וכאן עולה לראשונה השאלה "תקין עבור מי", כיוון שבממוצע, לנשים עד גיל הפסקת הוסת יש לחץ דם מעט נמוך יותר מלגברים. הסיבה לכך נעוצה כנראה בתפקוד פיזיולוגי שונה: באופן בסיסי התנגודת של כלי הדם בנשים נמוכה יותר מזו של גברים, תפוקת הלב גדולה יותר וקצב הלב מהיר יותר, גם לאחר תקנון לפרמטרים גופניים שונים. גם חיישני לחץ הדם (ברו-רצפטורים) מתפקדים מעט אחרת בין המינים, מה שגורם לעתים לנטיה להתעלפות, ולאי סבילות לעמידה ממושכת או מאמץ אצל חלק מהנשים.
ברוב הגדול של המקרים לא ניתן לזהות את הגורם הספציפי ללחץ הדם הגבוה, ואז הוא נקרא "יתר לחץ דם ראשוני". במקרים בהם ניתן לזהות סיבה, כמו מחלה או תרופה, הוא נקרא "יתר לחץ דם שניוני".
יתר לחץ דם ראשוני הוא מחלה שקטה. הוא מתפתח בהדרגה לאורך שנים ארוכות, ורק כאשר הערכים מגיעים לדרגה מסוימת מתחילים להופיע תסמינים ככאב ראש או שינויי ראיה, שלא תמיד יביאו לפניה למרפאה. אך למרות שכמעט אינו מורגש, יתר לחץ דם הוא גורם סיכון למחלות משמעותיות, כמו התקף לב או שבץ מוחי, וזו גם התכונה שזיכתה אותו בכינוי המפוקפק "הרוצח השקט".
אבל אולי במקום טקטיקות הפחדה עם שמות מאיימים אפשר להסתכל על הצד החיובי: תקופה ארוכה ללא כל תסמינים נותנת הזדמנות מצוינת לתפוס את המחלה ולטפל בה לפני שנגרם נזק, ובפרט נזק בלתי הפיך. איך ניתן לזהות מוקדם? במדידת לחץ דם שגרתית במרפאה, או עם מכשיר ביתי. אם מודדות בבית, כדאי רק להקפיד על מדידה איכותית כדי לא לקבל תוצאות שגויות.
לאחרונה, מחקרים עדכניים התחילו לחדד את ההבדלים בין המינים מבחינת יתר לחץ דם. אם נתמקד ביתר לחץ דם בנשים, נגלה שהשכיחות הכללית שלו דומה לשכיחות בגברים – כ-20% מהאוכלוסיה הלבנה (לצערי אין עדיין מחקר מספק כדי להעריך את השכיחות בקבוצות אתניות אחרות בישראל). עם זאת, הפיזור בין הגילאים הוא אחר: במהלך שנות הפוריות, עד גיל 50 לערך, שכיחותו בנשים נמוכה משמעותית מאצל גברים, ואילו לאחר המנופאוזה, גיל הפסקת הוסת, עולה השכיחות ואף עוקפת את השכיחות בגברים באותו הגיל. מודעות לעובדה הזאת תגרום לנשים להיות עירניות יותר ללחץ הדם שלהן סביב גיל הפסקת הוסת ולאחריו, ותגרום לרופאה להיות קפדנית יותר בהתייחסות ללחץ הדם במפגשים שגרתיים.
כפי שאמרנו, ליתר לחץ דם ראשוני אין סיבה ספציפית, אך ידוע שהוא קשור למאפיינים שונים, כמו גנטיקה וסיפור משפחתי, תזונה עתירת מלח ומזונות מעובדים, מיעוט פעילות גופנית, עישון וצריכת אלכוהול מוגברת. חשוב לשים לב שלנשים יש גורם סיכון נוסף ובלתי תלוי – לחץ הדם בהריון. יתר לחץ דם הריוני ורעלת הריון מהווים גורמי סיכון עצמאיים להתפתחות יתר לחץ דם קבוע, ולשבץ מוחי. אחד מהמחקרים הגדולים על על לחץ דם בנשים, שנקרא "מחקר האחיות", מרמז שגם תסמונת קדם וסתית יכולה להיות קשורה ליתר לחץ דם בגיל צעיר, אבל המשמעות הקלינית של ממצא זה אינה ברורה.
אם נסתכל על האוכלוסיה הכללית, נראה שיתר לחץ דם אחראי לכ-40% מהתקפי הלב, כ-40% ממקרי שבץ מוחי, וכ-28% ממחלות הכליה הסופניות, ומהווה חלק גדול גם ממקרי החמרה של אי ספיקת לב. לא מספרים שאפשר להתעלם מהם. אך בהכנסת הפרמטר המגדרי למשוואה נגלה שלנשים עם יתר לחץ דם יש כנראה פחות סיבוכים בהשוואה לגברים עם אבחנה דומה. מחקר אחד הראה כי עבור נשים בכל חתכי הגיל בין 40 ל-70 "נדרש" לחץ דם גבוה יותר משנדרש בגברים כדי ליצור מחלת לב או כלי דם; במיוחד התקף לב, ועל אחת כמה וכמה בנשים לפני המנופאוזה. או במילים אחרות: יתכן ויתר לחץ דם מסוכן פחות עבור נשים בהשוואה לגברים. זאת בניגוד לעישון ולסוכרת, אגב, שם המצב כנראה הפוך.
למרות הכתוב מעלה, אסור להפחית בחשיבות של לחץ דם גבוה בנשים, וזה שהוא פחות מסוכן לא אומר שאינו מסוכן כלל. בנוסף, המחקרים המדוברים הם ראשוניים והתחלתיים, ועוד מוקדם לבסס עליהם החלטות פרטניות. חשוב לזכור שהטיפול ביתר לחץ דם מיועד בעיקרו כדי למנוע מחלות לב וכלי דם, ולכן יש חשיבות גדולה לראות את התמונה השלמה, כולל היסטוריה אישית ומשפחתית מפורטת, ולא רק את המספרים שמשני צידי ה-"/".
ההנחיות לטיפול דומות עבור שני המינים ומשלבות בין שינוי אורחות חיים וטיפול תרופתי, בהתאם לחומרת לחץ הדם. פעילות גופנית, תזונה בריאה והפסקת עישון מומלצות תמיד, ויש להן תועלת לבריאות גם מעבר לטיפול ביתר לחץ דם. בחלק מהמקרים מומלץ לשלב גם טיפול תרופתי, וכאן נכנסים כמה הבדלים שיש לתת עליהם את המחשבה.
יעילות התרופות להורדת לחץ הדם ככל הנראה דומה בשני המינים, ובממוצע הן מפחיתות את לחץ הדם באותם ערכים (אם כי המחקרים בתחום זה מוגבלים מאד, וישנן עדיין שאלות פתוחות). אך מה בנוגע ליעילות התרופות במניעת הסיבוכים של יתר לחץ דם? התועלת היחסית של נשים מהשימוש בתרופות אינה שונה משל גברים, אבל כיוון שלנשים יש פחות סיבוכי יתר לחץ דם באופן בסיסי – התועלת האבסולוטית של נשים כאוכלוסיה היא קטנה יותר. כמובן שנשים עדיין מרוויחות מהתרופות, גם אם מדובר ברווח פחות משמעותי משל גברים. מרבית התועלת בטיפול התרופתי בנשים היא במניעת שבץ מוחי וקצת פחות במניעת התקפי לב.
הבדל נוסף טמון בתופעות הלוואי. לפי נתוני המערך לניטור תופעות לוואי של ה-FDA, נשים סובלות יותר מתופעות הלוואי של התרופות, גם מבחינת השכיחות וגם מבחינת החומרה. דוגמאות לכך הן ירידה בקצב הלב וסחרחורת בעקבות תרופות מסוג חסמי בטא, שיעול כתגובה לתרופות מעכבות אנגיוטנסין, ועלפון בזמן טיפול בתרופות המרחיבות כלי דם. יתכן שהשיעור הגבוה יותר של תופעות לוואי הוא שמוביל לכך שנשים פחות מגיעות לאיזון יתר לחץ דם בהשוואה לגברים. למעשה, מחקרים רומזים שרק כ-2/3 מהנשים עם יתר לחץ דם מאוזנות היטב, לעומת שיעור גבוה יותר בקרב גברים. בהקשר זה, נתון מעניין נוסף הוא שנשים מצליחות לאזן את ערכי לחץ הדם טוב יותר כאשר הן מטופלות אצל רופאה-אשה בהשוואה לרופא-גבר. היעדר האיזון מחמיר עם הגיל, ולא ברור האם הסיבות לכך הן ביולוגיות, חברתיות, כלכליות או אחרות.
לא ניתן לדבר על יתר לחץ דם בנשים בלי להזכיר בכמה מילים את נושא הטיפול בגלולות למניעת הריון, וטיפול הורמונלי חליפי לגיל המעבר.
מחקרי עבר הראו קשר בין נטילת גלולות לבין יתר לחץ דם, ועד היום נהוג שלא להתחיל טיפול בגלולות בנוכחות לחץ דם גבוה. עם זאת, חשוב לדעת שהמחקרים שהראו שגלולות גורמות ליתר לחץ דם הם מחקרים שנעשו על הגלולות הראשונות, שהמינון ההורמונלי בהן היה גבוה בהרבה מהקיים היום. למעשה, הגלולות של היום מכילות רק כ-20% ממינון ההורמונים שהיו בקודמותיהן. אותם מחקרים הראו שכ-5% מהנשים פיתחו עליה בלחץ הדם, של כ-5/2 מ"מ כספית, באופן תלוי מינון – גלולות עם מינון הורמונלי גבוה יותר גרמו לעליה גבוהה יותר. העליה המדוברת הייתה הפיכה וחלפה ברוב המוחלט של המקרים, בין חודשיים לשנה מהפסקת הנטילה.
הטיפול ההורמונלי החליפי לגיל המעבר מכיל גם הוא אסטרוגן ופרוגסטרון, אך במינון נמוך מהמינון בגלולות, ומחקרים הראו שהאפקט שלו על לחץ הדם כנראה ניטרלי. בעבר היה נהוג לתת את הטיפול במחשבה שהוא ימנע מחלות לב בנשים לאחר גיל המעבר, אך תוצאות מחקר ה-WHI הראו דווקא את ההפך, וזאת כיוון שהטיפול ניתן ללא התייחסות לפרמטרים רבים המשפיעים על יעילותו ובטיחותו. הטיפול היום ניתן רק לנשים הסובלות מתופעות גיל המעבר ונמצאות בחלון זמנים ספציפי לאחר הפסקת הוסת.
יתר לחץ דם הוא דוגמא למורכבות של רפואה מגדרית. מדובר במצב שכיח שמשפיע באופן בסיסי ורחב על הבריאות שלנו, ועשוי ללוות א/נשים גם לאורך עשרות שנים. ובכל זאת, הידע שיש בידינו על ההבדלים בין המינים הוא מועט יחסית. יתכן שעם העמקת המחקר נגלה שנוכל לתת רפואה מדויקת יותר לנשים ולגברים בהתייחס למין ולמגדר בעת האבחנה, בזמן ההחלטה על טיפול ובתפירת הטיפול המתאים. אבל אתן יודעות, בלי לחץ 🙂 .
למניעת סרבול, התייחסתי לנקבות ביולוגיות כ"נשים". עמכן הסליחה. מוזמנות/ים לשלוח הצעות טובות יותר שמכבדות את כל הזהויות, ולא כרוכות בשימוש ב"נקבה".
Hypertension in women: latest findings and clinical implications
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3513905/
Hypertension in Women: Part I
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2919822/
UpToDate:
Overview of cardiovascular risk factors in women
Primary (essential) hypertension in women
12 Responses
הייתי שמחה לדעת מה קורה אצל ילדות טרם קבלת הוסת, במידה ונמצא לחץ דם גבוה יכול דווקא שהוספת תסייע להסדיר את זה ?
היי הגר.
יתר לחץ דם בגיל ילדות, בשני המינים, דורש תמיד בירור מקיף כדי לשלול שלא מדובר ביתר לחץ דם שניוני, כזה שנגרם ממחלה אחרת ברקע. לכן מאד קשה לדון במקום של הוסת בעניין זה.
בת 54. האם גלולות/ זואלי יכול להיות גורם משמעותי בהעלאת לחץ דם ?
היי שנהב. האם הכוונה היא שנטילת גלולות בעבר הובילה ליתר לחץ דם בהווה? או ליתר לחץ דם שזוהה תוך כדי נטילת גלולות?
אני בת 52 עדיין עם מחזור.
בזמן המחזור יש קפיצות לחץ דם עד 195/125.
(בשאר ימי החודש מאוזנת ע"י תרופות).
האם יש קשר בין הדברים?
היי עפרי.
הקשר בין המחזור החודשי לעליות לחץ דם תואר כבר לפני כמה עשורים לפחות, אבל למרבה הצער, המחקר בנושא עדיין מועט. מחקרים מסוימים מצאו שעליות לחץ הדם מופיעות במיוחד בתחילת הוסת, וככה"נ קשורות לפרוגסטרון. מחקרים אחרים מצאו קשר לימי הביוץ ולטסטוסטרון. יש גם מחקרים שהראו קשר בין תסמונת קדם וסתית ובין הסיכון לפתח יתר לחץ דם.
זה לא אלמנטרי לזהות את המחזוריות, והיא הרבה פעמים נעלמת מעיניהן של מטופלות ושל רופאות. כיוון שהזכרת איזון תרופתי, אני מבינה שאת נמצאת בטיפול ומעקב רפואי. אם טרם עשית זאת, אפשר לשתף את הרופא/ה שלך בתצפית הזאת, מכמה סיבות:
א. הערכים הגבוהים שאת מתארת מחייבים התייחסות רפואית עם ובלי קשר לוסת, וגם אם בשאר החודש הערכים בטווח הרצוי.
ב. יש מצבים שצריך לשלול כמקור שניוני ללחץ הדם (כלומר, לא לחץ דם ראשוני שכיח), למרות המחזוריות, ובמיוחד אם זה משהו חדש יחסית (נגיד, כמה חודשים).
רק בריאות!
תודה רבה על התשובה המנומקת. זה לא מובן מאליו.
בהערכה רבה,
עפרי
בלידה האחרונה שלי היה לי לחץ דם גבוהה, שעבר לאחר הלידה.
לפני חצי שנה לקחתי גלולות למניעת הריון ולחץ הדם עלה שוב (כאב לי מאוד הראש, במשך תקופה כך גיליתי)
רופאת המשפחה נתנה לי תרופה להורדה של הלחץ דם –
לחץ הדם ירד אך עדין היא גבוה
בשלב זה הפסקתי את השימוש בגלולות הלחץ דם התאזן (והפסקתי לקחת תרופות להורדת לחץ דם)
שאלתי אני רוצה להיכנס להריון
יש חשש שעם כניסה להריון יעלה לי הלחץ דם?
האם יש קשר בין שינויים הורמונליים לעליה של לחץ הדם?
היי אביה. כן, בהחלט יש קשר הורמונלי – גם להריון, גם לגלולות, ואפילו למחזוריות הוסת יש קשר. מי שהיה לה יתר לחץ דם בהריון אחד, נמצאת בסיכון ליתר לחץ דם גם בהריון הבא. בזמן תכנון הריון כדאי להתייעץ מראש עם רופא.ת המשפחה ועם הגינקולוג.ית, ולהיות במעקב אחרי לחץ הדם לפני, במהלך ואחרי ההריון. רק בריאות, ובשורות טובות.
שלום , האם אפשר להשתמש בפרימולוט נור כאשר לחץ הדם הוא גבוה , תודה.
היי אסתר. פרימולוט נור מכיל פרוגסטרון בלבד ולכן פחות בעייתי מבחינת לחץ דם בהשוואה לפרוסטרון+אסטרוגן. עם זאת, ההחלטה על השימוש צריכה להיות בשיתוף הרופא/ה המטפל/ת.