לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך


תגובה אחת

האם נשים שחוסנו כנגד פפילומה זקוקות לאותה תדירות בדיקת פאפ?

          וירוס הפפילומה (HPV) אחראי למרבית התחלואה בסרטן צוואר הרחם. נוכחותו, ובמיוחד הזנים 16 ו-18, היא פוטנציאל לשינויים סרטניים שעלולים להמשיך בהדרגה לסרטן מתקדם. שתי התערבויות מאפשרות בימינו למנוע את התפתחות לסרטן: האחת היא חיסון כנגד וירוס הפפילומה, והשניה היא בדיקת פאפ המאפשרת לזהות תאים טרום-סרטניים ולטפל לפני ההתקדמות לסרטן. אך האם מי שקבלה חיסון לפפילומה צריכה לעבור את בדיקת הפאפ באותה תדירות כמי שלא חוסנה? מחקר מהחודש האחרון השתמש באלגוריתם המנסה למצוא תשובה לשאלה זו.

להמשיך לקרוא


השארת תגובה

קצרצרים: אין ראיות המצדיקות בדיקה גינקולוגית שגרתית

          עדכון חדש של כח המשימה לרפואה מונעת של ארצות הברית (US Preventive Services Task Force) ממרץ 2017 שינה את ההנחיות הקודמות לגבי בדיקה גינקולוגית. העדכון קובע שנכון לימינו אין ראיות שמצדיקות בדיקה גינקולוגית “שגרתית” בהיעדר תסמינים או גורמי סיכון מיוחדים. העדכון נוגע רק לנשים/נקבות בריאות, שאינן בהריון, וללא גורם סיכון למחלה גינקולוגית ספציפית.

ההמלצות לבדיקות שגרה אחרות נותרו ללא שינוי, וביניהן המלצה לבדיקת פאפ לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם אחת לשלוש שנים החל מגיל 25, או לבדיקת מחלות המועברות ביחסי מין לקבוצות בסיכון מוגבר.  להמשיך לקרוא


תגובה אחת

עצם השינוי: אוסטאופורוזיס בקהילה הטרנסית

          לטיפול ההורמונלי להתאמת מין (cross-sex hormonal therapy) יש השפעות פיזיולוגיות ברורות וחיצוניות: הוא מטשטש את סימני המין הביולוגי ועוזר להשיג מאפיינים של המין השני. אבל לא כל השינויים ההורמונליים מורגשים מיד, וגם לא כולם חיצוניים. חלקם איטיים, מצטברים, ואת חלקם לא ניתן להרגיש גם אם נרצה. שינויים בצפיפות העצם הם דוגמא להשפעה בלתי מורגשת, שהופכת למשמעותית כמה שנים או עשורים אחרי תחילת הטיפול. ולמרות שאוסטאופורוזיס היא מחלה של הגיל המבוגר, כל גיל יהיה זמן מתאים להכיר אותה, ובתקווה – למנוע את נזקיה הבלתי הפיכים. להמשך קריאה


2 תגובות

אוסטאופורוזיס: עצמות במשבר

          היום חל יום האוסטאופורוזיס הבינלאומי. בניגוד לקמפיינים שמעודדים אותנו להיבדק ומגייסים סלבס לתמיכה תקשורתית, אוסטאופורוזיס היא לא מחלה שמקבלת הרבה תהודה. אולי כי זו מחלה של מבוגרים (ויותר מדויק – מבוגרות), או אולי כי עצמות הן דבר די יבשושי. הרי במרבית הזמן הן ממלאות את התפקיד היציב והמשעמם של בניית השלד, והיחידים שאני מכירה שמתפייטים על זה הם אורתופדים 🙂 .

          אבל מתחת לפני השטח רקמת העצם היא דבר דינמי ופעיל. היא משמשת כמאגר סידן ויכולה לקלוט או לשחרר אותו לדם לפי הצורך; היא מגנה על האיברים הפנימיים; מאפשרת תנועה; ומאכסנת את מחַ העצם שיוצר את תאי הדם. וכמו כל רקמה חיה היא מושפעת מגנטיקה, ממכניקה, הרגלי חיים, תזונה, תרופות, וכן, גם מהורמונים. כך שלבריאות העצמות יש קשר הדוק למין ולמגדר. להמשיך לקרוא


3 תגובות

הזוית הטרנסית של סרטן השד

*אזהרת תוכן: אזכור טרנספוביה במערכת הבריאות*

            לא מזמן חל שבוע המודעות לסרטן השד. בעוד הסטטוסים בפייסבוק קראו לנשים (סיסג'נדריות) להבדק, מעט נאמר על הסיכון לסרטן השד בקהילה הטרנסית. למעשה, זה לא נתון מפתיע בהתחשב בכך שגם בקהילה הרפואית – המודעות לנושא היא נמוכה למדי. שנתחיל מהסוף? אין הרבה מידע על סרטן שד בקהילה הטרנסית, לא עבור FtM  ולא עבור MtF. אבל יש מספיק מידע על סרטן שד באופן כללי כדי להסיק מסקנות מושכלות, ואת המידע הזה ועוד קצת, נפרט כאן.

המשיכי לקרוא


2 תגובות

שיעורי התמותה מסרטן צוואר הרחם בישראל – מהנמוכים בעולם המערבי

מבזק חדשות קצרצר:

האגודה למלחמה בסרטן פרסמה החודש נתונים מעודדים בנוגע לסרטן צוואר הרחם בישראל. לפי דו"ח האגודה, שיעור המקרים החדשים של סרטן צוואר הרחם בארץ נמוך משמעותית מהשיעור בארצות הברית ובאירופה: 5 מקרים חדשים על כל מאה אלף נשים בישראל, בהשוואה לכ-13 מקרים במדינות אירופה. המשיכי לקרוא


4 תגובות

בדיקת דם לסרטן השד

חדשות, עדכונים, וגאווה ישראלית:

כבר שמונה שנים שחברת EventusDx הישראלית שוקדת בשקט על פיתוח בדיקת דם לזיהוי סרטן שד. שמונה שנים, שהגיעו לאחרונה לנקודת זמן חשובה ומכריעה, והיא שלב הניסויים הקליניים.
המשיכי לקרוא


8 תגובות

סרטן צוואר הרחם, פפילומה, ועוד קצת

כמה נחמד לחזור. לאחר היעדרות לא קצרה בשל נסיבות אישיות אני חוזרת לכתיבה סדירה בבלוג, ואם תרשו לי להיות רגשנית – התגעגעתי.

מעטים הנושאים שמרגשים אותי כמו רפואה, ולאורך התקופה האחרונה קראתי כמה מאמרים שעל הדרך גם חיממו את לבי הפמיניסטי. אחד מהמאמרים היותר מסקרנים, ניסה לגשת לשאלה כואבת: מדוע נשים לסביות פונות פחות לבדיקות סקר לזיהוי סרטן צוואר הרחם; והוא זה שדחף אותי לכתוב הפעם.

הממצא לפיו נשים לסביות פונות פחות מנשים הטרוסקסואליות, כבר היה ידוע ממחקרים קודמים. אבל המחקר המדובר עשה את הדבר הפשוט וההגיוני – הוא הלך ושאל את הנשים למה. המשיכי לקרוא


6 תגובות

סרטן השד – בדיקות סקר

* הפוסט מכיל קישור לסרטון ובו עירום נשי בקונטסט רפואי, ותיאורים אנטומיים רלוונטיים *

             לשריל קרואו ולסינתיה ניקסון (מירנדה מ"סקס והעיר") יש משהו במשותף: שתיהן מגדירות את עצמן כ"פרסומת מהלכת" לבדיקת הממוגרפיה, והן מוכנות לדבר בשבח הבדיקה בכל הזדמנות. זאת כיוון שאצל שתיהן אובחן סרטן השד בגיל 40, בזמן בדיקת ממוגרפיה שגרתית, ומבלי שהיה בבדיקה גופנית כל ממצא קודם.

הפוסט הקודם בבלוג עסק בגורמי הסיכון לסרטן השד. אך אחרי שמבינות מהם גורמי הסיכון, נשארות עם השאלה הפרקטית – מה עושות עם המידע הזה? בדיוק בכך נעסוק בפוסט הנוכחי, בו נדבר על בדיקות הסקר, שמטרתן לזהות סרטן שד בשלב מוקדם ככל הניתן.

  המשיכי לקרוא