אחת לכמה שנים עולה לכותרות מקרה של תסמונת ההלם הרעלי, ובאנגלית Toxic Shock Syndrome: תסמונת היכולה להוביל אף למוות, וקשורה לשימוש בטמפונים. כתבה כזו, אשר סיפרה על ספורטאית ודוגמנית שאיבדה את רגלה בשל התסמונת, פורסמה לאחרונה בעיתון People ותפסה תאוצה ברשת.
התסמונת, אשר נוטה לפגוע לרוב דווקא בא/נשים צעירות ובריאות סביב גיל 20-30, עלולה להופיע ולהדרדר במהירות, ומכאן החשיבות של זיהוי וטיפול מוקדמים ככל שניתן.
חיידקים ורעלנים
שני חיידקים עלולים לגרום לתסמונת ההלם הרעלי: האחד הוא החיידק סטאפילוקוקוס אאורוס, שנמצא באופן טבעי על העור, והשני הוא החיידק סטרפטוקוקוס פיוגנס. השימוש בטמפונים הוא גורם סיכון משמעותי, אם כי המנגנון לא לחלוטין ברור. ההשערה המקובלת היא שהחיידקים הללו משגשגים בדם הוסת שנאגר בטמפון, ומשחררים טוקסינים (רעלנים) אשר גורמים לתסמונת.
לא כל שימוש בטמפון מוביל ל-TSS, כמובן. האירועים בהם התפתח TSS היו קשורים בטמפון שנשכח לזמן רב בתוך הנרתיק, או במותגים ספציפיים של טמפונים שהתפארו בכך שהם סופגים כמויות גדולות מאד של דם. הטמפונים הסופגים-במיוחד הללו היו עשויים מתערובת של צלולוז ופוליאסטר, ויתכן וזהו מרכיב נוסף שגרם לסיכון. אגב, מאז שאותם מותגים נאסרו לשימוש סביב שנות ה-80', השכיחות של התסמונת ירדה משמעותית. נתון נוסף שחשוב לדעת, הוא שלא כל טמפון שנשכח בנרתיק גורם להתפתחות התסמונת. יש לא מעט מקרים מתועדים של טמפונים שנשכחו ימים ושבועות בנרתיק, והסתיימו "רק" בזיהום מקומי קל והפרשות מקומיות. עדיין לא ברור מה הגורם שמבדיל בין מקרה כזה לאחר.
חשוב להזכיר שתיאורטית גם השימוש בגביעונית יכול לגרום לתסמונת, ומרבית היצרניות אף מציינות זאת בעלון המוצר. עם זאת, אין מקרים מתועדים רשמיים של TSS עם שימוש בגביעונית, אולי בגלל שהשימוש בגביעונית משמעותית פחות שכיח מאשר השימוש בטמפונים, ואולי בגלל שהן עשויות מחומר שונה מאשר טמפונים.
אגב, למרות שהתסמונת זוכה למרבית הפרסום בהקשר לשימוש בטמפונים, מחצית מהמקרים בכלל לא קשורים לוסת. למה הכוונה? מחצית ממקרי ה-TSS בעשורים האחרונים קרו בסיטואציות אחרות, כמו זיהום בפצע ניתוחי, זיהום לאחר לידה, או זיהומים אחרים, שכלל אינם קשורים למערכת הגינקולוגית, כולל אצל זכרים.
תסמיני תסמונת הלם רעלית
כאמור, התסמינים של TSS נוטים להופיע ולהדרדר במהירות, וזיהוי מוקדם הוא קריטי. התסמונת מתחילה לרוב בהופעת חום גבוה, לרוב סביב 39 מעלות, ולאחר מכן גורמת לקריסה של מערכות הגוף: ירידה ניכרת בלחץ הדם; אדמומיות בעור (ולאחר כמה שבועות גם קילוף של העור); הקאה ושלשול; כאב שרירים; אי ספיקת כליות וכבד; פגיעה בקרישיות הדם וירידה ברמת ההכרה ומערכת העצבים.
הורדת הסיכון
השכיחות של TSS היא מלכתחילה נמוכה מאד, ועומדת ככל הנראה על 2-3 מקרים על כל מאה אלף נשים המשתמשות בטמפונים. עם זאת, כדי למזער את הסיכון, מומלץ להחליף את הטמפון, או לרוקן את הגביעונית, לפחות כל שמונה שעות. גם שמירה על הגיינה היא חשובה במיוחד: שטיפת ידיים לפני ואחרי ההחלפה, וניקוי יסודי של הגביעונית במידה ומשתמשות באחת.
טיפול
הטיפול ב-TSS כולל אנטיביוטיקה שמטפלת בחיידק, ביחד עם טיפול תומך שימנע את קריסת מערכות הגוף עד שהחיידק יוכחד. הטיפול מצריך אשפוז במחלקת טיפול נמרץ, מתן נוזלים, ולעתים אף תרופות לשימור לחץ הדם. בעשרות השנים שחלפו מאז שהתסמונת תוארה לראשונה, הטיפול בה השתפר מאד, ואחוזי התמותה ירדו. הנתונים האחרונים על תמותה מ-TSS נאספו בסוף שנות ה-90', ולפיהם "רק" 1-2% מכל המקרים של TSS יסתיימו במוות. עם זאת, חשוב לזכור שגם המקרים שלא מסתיימים במוות עלולים להסתיים בנכות בדרגות שונות.
עבור הרבה נשים השימוש בטמפונים הוא יום יומי ולעתים קרובות לא נתפס כבעל השפעות מיוחדות או סיכונים. על אף שהסיכון הוא בהחלט נמוך, אפשר ללמוד עוד על הנושא בקריאת העלון לצרכנית המצורף למוצרי הוסת שאנו צורכות. בהקשר זה, ניתן ללמוד גם על הנושא של עוני וסתי ועל מוצרי וסת רב פעמיים.
'I Wanted to Kill Myself': Heartbroken Model Loses Leg to Toxic Shock Syndrome After Using a Tampon
http://www.people.com/article/lauren-wasser-model-toxic-shock-syndrome
UpToDate
תגובה אחת
חשוב לדעת שיש תיעוד ללפחות 2 או 3 מקרים של TSS עם גביעונית, כך שזו לא רק אפשרות תיאורטית. עדיין אין לנו ידע שמאפשר להעריך את רמת הסיכון בגביעונית לעומת טמפונים