הורמוני המין משפיעים כמעט על כל מערכת בגוף. יש דוגמאות בשפע: איך הם משפיעים על המוח, על הנשימה, על מערכת העיכול ועל הלב. ובין השאר, על מערכת החיסון והמחלות הדלקתיות (ראומטיות, אוטו-אימוניות) שקשורות אליה.
העובדה הזאת העלתה סימן שאלה. מה עושה טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית – למחלות פרקים? לזאבת? לדלקת שרירים?
מה גורם לגוף לתקוף את עצמו
מחלות אוטואימוניות הן מחלות בהן מערכת החיסון פוגעת בתאים וברקמות של הגוף. מחלות חיסון עצמי, כפי שנקראות בעברית, פוגעות בכ-5% מהאוכלוסיה, ובעיקר בנשים. למה? יש לכך סיבות חברתיות, כלומר תלויות מגדר – כמו חשיפה לאלימות מגדרית ולחומרים סביבתיים. אבל גם הרבה סיבות ביולוגיות, וביניהן הורמוני מין נקביים.
טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית
אחד מהטיפולים שניתן להציע לקהילה הטרנסית הוא טיפול הורמונלי. הטיפול נועד להתאמה מגדרית. טיפול באסטרוגן מאפשר לנשים טרנסיות לצמצם מאפיינים גופניים זכריים, כמו קול עבה ושיעור גוף, ולפתח תכונות גופניות נקביות, כמו ניצני שדיים ושינוי בפיזור השומן. טיפול בטסטוסטרון מאפשר לגברים טרנסיים לצמצם מאפיינים גופניים נקביים, ולפתח תכונות זכריות כמו שיער פנים ושינוי במסת השריר.
אבל אם ידוע שהורמוני המין משפיעים על כל מערכות הגוף, מה הם עושים למי שסובל.ת ממחלה אוטואימונית? ואם אין מחלה אוטואימונית, האם הטיפול מעלה את הסיכון לפתח אחת?
ובכן, אולי.
מחלות ראומטיות בא.נשים טרנס*
ראשית, חשוב להסתייג: המחקר על הנושא מאד דל. מה זה דל, זעיר. פצפון. המחקרים המעטים שנעשו עד כה כללו מספרים זעומים של נבדקות.ים, לרוב מספר חד ספרתי. וזה לא משאיר המון מקום לניתוחים סטטיסטיים ולהבנה מדויקת של המצב. אבל זה כן נותן כיוון, ופותח דלת למחקר עתידי.
בסקירה אחת, למשל, נכללו 14 א.נשים: 11 נשים טרנסיות (Male to female) ו-3 גברים טרנסים (Female to male). המחלות התועדו היו זאבת (לופוס, SLE, systemic lupus erythematosus), סקלרודרמה (Systemic sclerosis), דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis), וקשחת שדרתית (Ankylosing spondylitis). חלק מהמקרים התפתחו תוך כדי הטיפול ההורמונלי, ואחרים היו קיימים עוד לפני הטיפול.
למרות המדגם הקטנטן, רוב המקרים של מחלות דלקתיות אוטואימוניות זוהו אצל נשים טרסיות, כלומר Male to female. כאמור, ידוע שאסטרוגן משפיע על מערכת החיסון, ומעודד תגובה אוטואימונית, של תקיפה עצמית. ולכן, זה מנגנון אפשרי אחד, וכנראה סביר. אבל יכול להיות שאסטרוגן הוא לא האחראי היחיד.
טיפולים קוסמטיים, סטרס ותגובה דלקתית
עוד גורם שמעודד תגובה דלקתית, הוא טיפולים קוסמטיים. ונשים טרנסיות חשופות לקוסמטיקה הרבה יותר מגברים טרנסים. שתלי סיליקון להגדלת חזה, למשל. תכשירים לשיער, קרמים, בשמים ואיפור – כולם נקשרו במחקרים להפעלה של מערכת החיסון ולמחלות דלקתיות. גם סטרס קשור לפיתוח מחלות אוטואימוניות. אחת ההשערות אומרת שנשים טרנסיות חשופות ליותר סטרס ואלימות בהשוואה לגברים טרנסים, בין השאר כי העולם יותר אלים כלפי נשים ונשיות.
אבל כל הללו הן רק השערות. והמידע, כבר אמרנו? מועט ביותר.
אז צריך לעשות משהו?
ובכן, לא. המידע הנוכחי לא מאפשר לנו הרבה חוץ מפתח למחקר נוסף. הוא בטח לא אמור להשפיע על הקווים המנחים לטיפול הורמונלי, או לטיפולים קוסמטיים. חשוב לזכור שטיפולים להתאמה מגדרית עשויים להיות מצילי חיים, לא פחות. הם מאפשרים לא.נשים על הקשת הטרנסית חיים נינוחים יותר, שמתאימים לזהות המגדרית, ויש להם פוטנציאל להפחית שיעור התאבדות.
מה כן? עירנות היא דבר חשוב, וגם פתיחות. אם ידוע על מחלה אוטואימונית ברקע, או במשפחה, חשוב ליידע את הרופא.ה המטפל.ת, לפני ובמהלך מתן הורמונים. אם יש תסמינים מציקים חדשים, כדאי לעדכן את הצוות הרפואי. ואם לא נמצא הסבר מניח את הדעת לתסמינים, גם שווה לשאול: האם יש סיכוי שמדובר במחלה דלקתית כלשהי?
בנוסף, שמירה על אורחות חיים בריאים קשורה לבריאות מערכת החיסון, ולצמצום מחלות דלקתיות ומחלות אלרגיות. ולכן תזונה מאוזנת וטבעית, הפחתת סטרס, פעילות גופנית, והימנעות מעישון – הם תמיד השקעה טובה למניעת מחלות מכל סוג.
על מה התבססנו? בואו לקרוא איתנו:
Inmune-mediated inflammatory rheumatic diseases in transgender people: A scoping review
קראתן ויש לכם משהו לומר? כתבו לנו בתגובות 🙂👇🏽
