לקרום הבתולין יש משמעות חברתית גדולה (אם כי לא רפואית). כיצד משתנה הקרום עם הגיל, האם הוא חייב להיקרע, ומהו ניתוח לאיחוי בתולין? מאת ד"ר ליאור ברוך

*טריגר אלימות מינית*

המילה "בתולה" סובלת מפיצול בעייתי. מצד אחד אשה בתולה היא טהורה, תמימה, נקיה. היא אמו של ישו, קדושה, היא כל נסיכה של דיסני אי פעם. להיות בתולה זה מזל (אסטרולוגי, אסטרולוגי!), וזה עוד בלי להזכיר את המשמעויות האדירות שיש לבתולין של אשה בדתות המונותיאיסטיות. ומצד שני, להיות בתולה זה גנאי, בטח עבור בתולה זקנה, כזאת שעוברת שיימינג (בּ̣יוּש) כיוון שאינה פעילה מינית. כזה שמתקיים ממש לצד השיימינג לנשים שכן פעילות מינית, כי למה להפלות.

קרום הבתולין (Hymen) הוא רקמה דקה ואלסטית הנמצאת בכניסה לנרתיק. צורתו השכיחה היא כסהר בפתחו האחורי של הנרתיק, אך כמו כל דבר בגוף האדם, גם לו יש וריאציות רבות, ומראהו משתנה מאשה לאשה:

424px-Hymen_en.svg
מקור: ויקיפדיה – קישור מעלה

בלי שנרגיש, קרום הבתולין עובר איתנו את טלטלות החיים. כתינוקות, הקרום מושפע עדיין מהורמונים של האם, ולכן הוא עבה, נרחב וקשיח. עם הזמן, ובייחוד בגיל ההתבגרות, ההורמונים המופרשים הופכים את הקרום לדק וגמיש. כמו כן, עם השנים הקרום הולך ונמתח, כך שעד גיל ההתבגרות פתח הנרתיק כבר חשוף ברובו.

הקרום הוא רקמה אלסטית, אותה ניתן למתוח בעדינות ולהרחיב, למשל בהכנסת טמפון, בפעילות גופנית, וגם ביחסי מין. הוא גמיש כל כך, שלאחר תקופת "מנוחה" הוא אף יכול לחזור לצורתו המקורית. מנגד, יתכן ופעילות תכופה (מינית, גופנית, אחרת) תמתח אותו כך שהוא ילך ויתרחב עד ש"יעלם" לתמיד.

כך או כך, קרום בתולין לא חייב להקרע בעת מגע מיני. וזה בדיוק הזמן לדבר על המיתוס לפיו יחסי מין ראשוניים חייבים לכאוב ומלווים בהכרח דימום. הדימום אכן נגרם מקרעים בקרום הבתולין, אבל קרעים גדולים ודימום מסיבי אינם מחויבי המציאות. הם נוצרים אם החדירה חזקה מדי, אם אין הכנה וסיכוך מתאימים של האיזור, ובקיצור – יכולים להמנע או להצטמצם משמעותית עם מודעות של האשה ושל הפרטנר/ית לאקט המיני. אם כך, דימום וכאב במגע מיני ראשון אינם הכרח מבחינה רפואית (מבלי להתייחס לבחינה הדתית והחברתית).

אגב, כמו להרבה רקמות אנושיות, גם לקרום הבתולין יש אפשרות להחלים, ובמידה והקרום "נקרע" טרם גיל ההתבגרות, לעתים קרובות הוא יתאחה ויבריא. *טריגר פגיעה מינית >>* מסיבה זו בדיקת הקרום אצל ילדות אמנם משמשת לחקירות בחשד לתקיפה מינית, אך מצב הקרום לבדו לא יכול לשמש כעדות חותכת לכך שהיה, או לא היה, מגע מיני, ויש להיעזר בממצאים נוספים. מחקר שנעשה על ילדות ועל בנות נוער עם פגיעות לקרום, רובן המוחלט קורבנות לתקיפה מינית, הראה שאלא אם כן מדובר בנזק יוצא דופן, הקרום מחלים ברובו תוך 48 שעות, ובמלואו תוך שבועיים. ככל שגיל הילדה/נערה צעיר, כך החלמת הקרום מהירה יותר. *סוף טריגר*

מכל הכתוב מעלה, נובע גם שלא ניתן לדעת בודאות אם אשה היא "בתולה" לפי קרום הבתולין. יתכן ואשה מעולם לא קיימה מגע מיני, אך הקרום אינו קיים כיוון שהיא עוסקת בפעילות גופנית סדירה, או נחבלה מתישהו. באותה מידה, יתכן ובמגע המיני הראשון של האשה לא יהיה דימום, כך שגם זו לא אינדיקציה לבתוליה של אשה. ושוב, כל זה נכתב בלי להתייחס להגדרה ולמשמעויות ההלכתיות של בתולין.

אגב, קרום בתולין הוא ממש לא נחלתו הבלעדית של המין האנושי, ומופיע אצל כל היונקות.

שחזור קרום בתולין

במידה והאשה מעוניינת (או ברוב המקרים בעולם האמיתי: נדרשת), ישנו ניתוח לשחזור קרום בתולין, ובשמו הרפואי – הימנופלסטיה. מחקר מ-2012 ניסה לאפיין את הרקע של מי שמגיעות לפרוצדורה. 48% מהנשים שפנו לקליניקה דווחו על תקיפה מינית, אם כי אין לשלול כי מדובר בדיווח חלקי. באותו מחקר בוצע הניתוח לאחר שתי פגישות מקדימות לפחות, במהלכן ניתן לנשים מידע על גופן, הדרכה לבדיקה עצמית, מידע "חינוכי" לגבי בתולין ומידע על הניתוח. 75% מהנשים החליטו לוותר על הניתוח, לאחר פגישות הייעוץ הללו. לניתוח עצמו ולפגישת המעקב שאחריו, הגיעו רק 29% מהנשים שפנו לייעוץ בתחילה (19 נשים סך הכל). כל הנשים שפנו לניתוח ביקשו לוודא שידממו בעת המגע המיני, ושיהיו "הדוקות" מספיק. עם זאת, 17 מתוך 19 הנשים דווחו בפגישת המעקב, כי לא הופיע דימום.

מאמר מרתק מ-2009 דן באתיקה ובחוקיות של הניתוח. מצד אחד, יש רופאות/ים המתנגדות/ים לניתוח, בטענה שאין לו אינדיקציה רפואית, שישנם סיבוכים פוטנציאלים (כמו בכל ניתוח), ושניתוח כזה מפלה נשים לרעה ומשמר מצב חברתי קיים לרעת האשה, במקום לחנך את הסביבה ואת החברה. גישה אחרת, אומרת כי הניתוח בא להגן על האשה מפני מצב קיים – בו בהיעדר קרום בתולין היא תסבול מהאשמה, שיימינג, נידוי חברתי, ואף אלימות, עד לרצח מטעמי כבוד. נקודה נוספת שעולה היא שהרבה מהנשים שמעוניינות בניתוח הן קורבנות תקיפה מינית הבאות מחברה שמרנית, וכי לסרב לבקשתן לניתוח יהיה לשמר את זכרון התקיפה. התומכות בגישה זו מזכירות שתפקיד הרופאות/ים הוא לדאוג ליותר ממצב גופני ובריאותי – ולהתייחס גם לשלומה הנפשי והחברתי של המטופלת.

נסיים את הפוסט בפרסום מפרגן לאחת הבלוגריות החביבות עליי ביו-טיוב: לייסי גרין, שהבלוג שלה, SEX+, הוא לדעתי אחד מהבלוגים הפמיניסטיים היותר טובים ברשת. בקישורים המצורפים היא מדברת על בתולין בדרכה הלייסי-ת המיוחדת. מומלץ.

Hymen 101

Virginity

 

2 Responses

  1. היי אני בת 14 וחצי והכנסתי טמפון ואני בטוחה במליון אחוז שקרום הבתולין נקרע כי הרגשתי…
    האם הוא יכול לחזור להיות שלם בעצמו בלי שום ניתוח?
    האם זה בסדר שהוא נקרע?

    1. היי ליה. סביב גיל ההתבגרות הקרום שמקיף את פתח הנרתיק הופך לדק וגמיש יותר. כשאנשים אומרים ש"קרום הבתולים נקרע", מה שקורה בפועל זה שהפתח שגם ככה קיים בקרום באופן טבעי (הפתח קיים כבר כשנולדות!) – מתרחב. זה יכול לקרות בזמן הכנסת או הוצאת טמפון, ובעוד מגוון פעילויות יום יומיות. לפעמים הוא מתרחב קצת, ולפעמים הרבה. תלוי מה היה הדבר שגרם לו להתרחב. מבחינה רפואית – כמובן שזה בסדר. זה חלק ממה שקורה לקרום באופן טבעי וזה לא מעיד על שום דבר שהוא בעייתי מבחינה רפואית.
      לגבי אם הוא יכול לחזור להיות שלם גם באופן טבעי, התשובה היא שכן. בגלל שזו רקמה גמישה, היא יכולה גם להצטמצם מחדש, ואם הה קרע, אפילו להתאחות. *אבל* צריך לזכור שכשאשה מתבגרת, לעתים קרובות הקרום מתגמש ומתרחב באופן טבעי, בגלל החיים וההורמונים שמשפיעים עליו, אפילו בלי קשר ליחסי מין. אז גם אם הוא לא חוזר בדיוק למצבו הקודם, זה לא אומר שום דבר.
      מציעה לך לצפות/לקרוא גם כאן:
      https://youtu.be/zILx3EhDfL8
      מקווה שזה עוזר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות דומות

דילוג לתוכן