סרטן השד – בדיקות סקר

* הפוסט מכיל קישור לסרטון ובו עירום נשי בקונטסט רפואי, ותיאורים אנטומיים רלוונטיים *

שריל קרואו וסינתיה ניקסון מגדירות את עצמן כ"פרסומת מהלכת" לבדיקת הממוגרפיה, והן מוכנות לדבר בשבח הבדיקה בכל הזדמנות. זאת כיוון שאצל שתיהן אובחן סרטן השד בגיל 40, בזמן בדיקת ממוגרפיה שגרתית, ומבלי שהיה בבדיקה גופנית כל ממצא קודם. אחרי שמבינות מהם גורמי הסיכון, נשארות עם השאלה הפרקטית – מה עושות עם המידע הזה?

רגע, מה זה בדיקת סקר?

בדיקת סקר מוגדרת כבדיקה שמבוצעת לאוכלוסיה רחבה ובריאה, כלומר – כשאין חשד קליני למחלה. מטרת הבדיקה היא לזהות מחלה לפני שנתנה סימנים בגוף. כמו לכל בדיקות סקר, גם לבדיקות הסקר לסרטן השד יש יתרונות וחסרונות. היתרון הגדול הוא זיהוי מוקדם, וטיפול מוקדם. טיפול בשלב מוקדם של המחלה יעיל יותר, ומפחית את התמותה והנכות מהמחלה. הוא גם כרוך בפחות סבל ותופעות לוואי ביחס לטיפול במחלה מתקדמת.

כיום יש יותר עדויות מחקריות התומכות בבדיקות הסקר לסרטן שד, מאשר לכל סרטן אחר. סרטן השד הוא הסרטן הראשון בשכיחותו בנשים (13% מהנשים יחלו עד גיל 90), והשני כגורם תמותה מממאירות בנשים, ובדיקות הסקר עבורו הן מהמוצלחות בעולם הרפואה. למעשה, נתונים מ-2013 מראים שבארצות הברית, כחצי ממקרי סרטן השד כבר מזוהים באמצעות בדיקות הסקר.

מי צריכה להיבדק?

ההמלצות המקובלות היום על ידי האיגוד האמריקאי למניעת מחלות, מפורטות כאן לפי גיל. אלה גם המלצות משרד הבריאות הישראלי, ומכך נגזרו גם הבדיקות שבסל הבריאות.

–          גיל 20 והלאה – ביצוע בדיקת שד עצמית אחת לחודש (לא מחייב ולא הוכח מחקרית כמועיל)

–          גיל 20 עד 40 – ביצוע בדיקת שד ידנית על ידי רופאה, אחת לשלוש שנים

–          גיל 40 ומעלה – ביצוע בדיקת שד ידנית על ידי רופאה, אחת לשנה. אם לנבדקת יש אם או אחות שחלו בסרטן שד, יש לבצע גם ממוגרפיה אחת לשנה

–          גיל 50 ועד 74 – ביצוע ממוגרפיה אחת לשנתיים, וביצוע בדיקת שד ידנית על ידי רופאה, אחת לשנה

–          גיל 75 ומעלה – אין מספיק ראיות מחקריות לגבי בדיקות סקר, ומומלץ להתייעץ באופן אישי עם רופאה

–          במקרים בהם ידוע במשפחה על נשאות לגנים ולמוטציות המקושרות לסרטן שד (דוגמת BRCA) יש להתייעץ עם רופאה באופן אישי

אילו בדיקות קיימות?

בדיקת שד עצמית

בדיקת שד עצמית היא נושא שנוי במחלוקת. המלצות איגוד הסרטן העולמי הן שכל אשה, החל מגיל 20, תבצע בדיקת שד עצמית, רצוי חודשית. עם זאת, ברמה המחקרית, נראה שבדיקה עצמית חודשית לבדה, לא הביאה לזיהוי מוקדם יותר של מחלה, שיפור בתוצאות או הפחתת תמותה מהמחלה. למעשה, לפי מחקרים היא אפילו מביאה לעליה בזיהוי נגעים שפירים, ולעליה בביצוע בירורים נוספים. באופן נדיר אביע את דעתי האישית, ואגיד שאני תומכת בהמלצות לבדיקת שד עצמית. על אף החסרונות, אין תחליף להיכרות האישית עם הגוף. העלות של בדיקה עצמית למטופלת היא אפסית, והרווח יכול להיות גדול מאד.

ואיך מבצעות בדיקה עצמית?

כדי לא לפספס אף איזור, מומלץ למשש את השד בצורה מעגלית/ספירלית, מהפטמה החוצה, ולא לפספס את האזור בשד המתחבר לבית השחי. בסוף המישוש מומלץ גם לצבוט מעט את הפטמה כדי לוודא שאין ממנה הפרשות. עוד מידע בסרטון המצורף:

How To Do A Breast Self Exam

אופציה נוספת היא האפליקציה הסלולרית Breast Test של חברת Positiva, שמלמדת כיצד לבצע בדיקת שד עצמית בהסברים נוחים ועם תמונות להדגמה. יתרונה הגדול בכך שהיא מאפשרת לסמן ביומן מיוחד את זמני הבדיקות, והיא שולחת תזכורת למשתמשת כשמגיע הזמן לבדיקה עצמית חודשית ולבדיקת רופא/ה.

בדיקת שד על ידי רופאה

ההמלצות הנוכחיות לבדיקת שד ידנית על ידי רופאה, נעות בין אחת לשנה לאחת לשלוש שנים, כאשר נמצא שבדיקה זו, ובייחוד בשילוב עם ממוגרפיה, מעלה במידת מה את אחוזי הזיהוי המוקדם של סרטן השד. מומלץ להבדק ספציפית אצל רופאה שזו מומחיותה, למשל כירורגית שד, כיוון שלפי מחקרים הדבר משפר את יכולת ודיוק האבחון.

ממוגרפיה

ממוגרפיה יכולה לזהות סרטן שד בשלביו המוקדמים ביותר, לעתים שנים לפני התסמינים הראשונים, ובכך להפחית תמותה מהמחלה. המלצת האיגוד הישראלי למלחמה בסרטן, היא ביצוע ממוגרפיה אחת לשנתיים, לנשים מגיל 50 ועד 74. עבור נשים עם קרובה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד, הבדיקה מומלצת (וממומנת) החל מגיל 40, אחת לשנה.

ממוגרפיה היא בעצם צילום רנטגן של השד, מכמה כיוונים. הנבדקת מניחה את השד על מתקן מיוחד, אשר "מועך" את השד ומצלם אותו. ה"מעיכה" לעתים קרובות אינה נעימה, ויש המתארות אותה גם ככואבת. כמו בכל צילום רנטגן, גם ממוגרפיה משתמשת בקרינה לצורך הצילום, אך מדובר בכמות קרינה נמוכה מאד, וסטטיסטית, התועלת מהבדיקה עולה בהרבה על הנזק הפוטנציאלי (הנדיר).

היום כבר ישנם שני סוגי ממוגרפיה – הותיקה כוללת צילומי רנטגן מודפסים, והחדשה היא ממוגרפיה דיגיטלית. מחקרים לא מצאו הבדל משמעותי בין השתיים מבחינה רפואית (פרט לכמה יוצאי דופן בהם לא נדון), אך יש בבדיקה הדיגיטלית יתרונות לוגיסטיים, כמו היכולת לשמור את התמונה על המחשב, ועוד.

גם לממוגרפיה יש נקודות תורפה. אחת המגבלות הגדולות היא שממוגרפיה מתקשה מאד לזהות נגעים בשדיים שמרקמם "צפוף", ובפרט בנשים צעירות. בדיקת טומוסינתזיס (ממוגרפיה תלת מימדית), שמשלבת מידע מכמה צילומי רנטגן של השד שנעשים מזויות שונות, עשויה לגשר על החסרון הזה.

MRI שד

לא שכיח להשתמש ב-MRI כבדיקת סקר לסרטן השד. יתרונות בדיקת ה-MRI הם שאינה משתמשת בקרינת רנטגן, ושרגישותה גדולה. רגישות גדולה משמעה שהבדיקה יכולה לזהות גם גידולים קטנים מאד, וגם גידולים שפירים. זהו גם אחד החסרונות: גם ממצאים שפירים לחלוטין יכולים לפעמים להיראות ב-MRI כגידולים חשודים, מה שיצריך אבחנה חודרנית יותר, בביופסיה.

מסיבות אלה, ההתוויה הרפואית ל-MRI כבדיקת סקר שמורה לנשאיות של מוטציות בגנים BRCA 1 או BRCA 2, או בנשים שמכל סיבה הוגדר כי אצלן הסיכון למחלה גדול מ-20% במהלך החיים. לנשים אלה בדיקת ה-MRI גם ממומנת במסגרת סל הבריאות הישראלי.

בעת הביצוע, הנבדקת שוכבת על בטנה על מיטת הבדיקה, כשהשדיים מונחים במתקן מיוחד. יש נשים המתארות אי נוחות בבדיקה, אם כי כאב אינו שכיח. הסריקה מבוצעת לאחר הזרקת חומר ניגוד לוריד, שמטרתו להדגים נגעים בהם זרימת דם מוגברת (אשר חשודים לנגעים סרטניים). הבדיקה מושפעת מהשלב במחזור הוסת, ויש לתאם את הבדיקה במועד מתאים במהלך החודש.

אולטרה-סאונד שדיים

בדיקת אולטרה-סאונד לרוב אינה משמשת כבדיקת סקר, אלא כבדיקה משלימה אחרי או במקביל לממוגרפיה או בדיקה ידנית. יתרונותיה בכך שאינה חודרנית או כואבת. כיוון שהיא עובדת על גלי קול, אין בה חשיפה לקרינת רנטגן. בבדיקה זו ניתן להבחין במרקמו של גוש שנמצא במישוש, בצורתו ובגודלו, ובמעורבות קשרי לימפה באיזור. עם זאת, הבדיקה לא יעילה לזיהוי ממצאים קטנים מאד, או בעלי מרקם הדומה למרקם הכללי של השד.

האגודה הישראלית למלחמה בסרטן:

http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5963#home

המלצות איגוד הסרטן האמריקאי:

http://www.cancer.org/healthy/findcancerearly/cancerscreeningguidelines/american-cancer-society-guidelines-for-the-early-detection-of-cancer

UpToDate:

http://imedicaldoctor.net/uptodate/contents/mobipreview.htm?40/49/41754

Medscape:

http://emedicine.medscape.com/article/1945498-overview

http://emedicine.medscape.com/article/1947145-overview