לעצב את העתיד: צמצום פערים מגדריים ברפואה, ראיון עם מיכל פרייפלד

מיכל פרייפלד פיתחה פלטפורמה דיגיטלית ייחודית שמטרתה לצמצם פערים מגדריים ברפואה ובבריאות מותאמת לנשים. מאת נגה שיפמן

 

מיכל פרייפלד פיתחה פלטפורמה ייחודית שמטרתה לצמצם פערים מגדריים ברפואה ובבריאות מותאמת לנשים. נגה שיפמן נפגשה איתה לריאיון על עיצוב, פמיניזם, רפואה – ועל הדרך להפגיש ביניהם במרחב דיגיטלי חדשני אחד. כתבה מאת נגה שיפמן


מיכל פרייפלד היא מעצבת תעשייתית ומרצה בשנקר, אמא לשלושה ילדים ופמיניסטית. היא בוגרת המסלול לניהול עיצוב וחדשנות, תואר שני בבצלאל. במסגרת פרויקט הגמר שלה, מיכל בחרה לפעול להעלאת מודעות לרפואה מודעת מין ומגדר ולצמצום הפערים המגדריים במחקר באמצעות פיתוח פלטפורמת genderMED. אני פוגשת את מיכל בשיחת זום, כיאה לזמני הקורונה. אנחנו מדברות קצת על החיים, על פמיניזם ועל תלתלים, ואז צוללות לתוך שיחה מעוררת השראה.

מיכל, מה גרם לך לבחור ברפואה מודעת מין ומגדר כנושא לפרויקט הגמר שלך?

ניסיתי למצוא נושא שיש לו אימפקט חברתי שקשור לנשים וגם לרפואה, ואז הגעתי לנושא של רפואה מגדרית. הפתיע אותי שלא הכרתי את הנושא בכלל, וגם חברות וחברים לכיתה לא הכירו אותו. מי שהנחה אותי בפרויקט הוא רועי ביגר שהוא ראש המסלול של ניהול עיצוב וחדשנות, שתמך בי ועודד אותי לכל אורך העבודה.

איך הסובבים הגיבו לתפיסה הפמיניסטית בפרויקט גמר?

כולם  תמכו והתעניינו, אנשים היו מופתעים מהנושא ולא הכירו אותו לפני, והרגשתי שהנושא נוגע לכולם. אחת התובנות שלי היו שיש המון נשים פמיניסטיות מדהימות ועמותות שפועלות למען רפואה מגדרית, אבל עדיין לא התקיימה פריצה לתוך המודעות של אנשים באופן נרחב. עדיין לא קורה האימפקט שהיינו רוצות שיקרה.

את מדברת על יצירת מודעות בקהל הרחב.

לגמרי, זו הייתה אחת המטרות הראשונות שלי בפרויקט, ליצור מודעות כדי שיחולל שינוי. יש המון עשייה בשטח היום, אבל המודעות נמצאת בתוך בועה: אם את מתעסקת בנושא אז את מודעת אליו, אבל אם לא, סביר שלא שמעת עליו. צריך להשתמש במדיה וברשתות החברתיות כדי להפנות תשומת לב לקהל הרחב, ובמסגרת פרויקט הגמר שלי השתמשתי בחשיבה עיצובית כדי לנסות ולמצוא פתרון לסוגיית המודעות.  

מה זה חשיבה עיצובית?

חשיבה עיצובית היא מתודולוגיה שמיושמת בתהליך העיצוב ומסתכלת בראש ובראשונה על המשתמש/ת כדי להציע פתרונות. בפרויקט זה המחקר הוא מחקר ממוקד-אנוש ונערך דרך שיחות וראיונות עם נשים ואנשים. דרך השיחות ביצעתי מיפוי של נושאים מסוימים ומשם הוצאתי תובנות, במיוחד מתוך דברים שאנשים אמרו בין השורות או כבדרך אגב. אחרי ניתוח של מחקר ממוקד-אנוש הרבה פעמים נראה שהסוגיות באמת מתחברות גם לספרות המקצועית.

זה קצת כמו בפסיכולוגיה. לקרוא בין השורות.

לגמרי, זה מאוד כזה. זה התהליך שמעצבים עוברים, זו "התבוננות", לראות מעבר למה שנאמר. גם פיזית כשאני מסתכלת על מסחטת מיץ למשל, אני לא אסתכל רק עליה אלא גם על מה שהתפוז עובר לפניה ואחריה. זה תהליך שמעצבים מאוד מיומנים בו, לשמוע את הדברים המעניינים מתוך הנאמר, מעבר לקונקרטי, להקשיב, ומשם להגיע לתובנות מעניינות.

אחד הדברים הכי חשובים ברפואה זה "הסתכלות" ו"התבוננות", זה מעניין הממשק בין הרפואה לחשיבה עיצובית.

לגמרי.

איך בחרת את מי לראיין למחקר?

מיפיתי את המערכת ומצאתי שלוש קבוצות. האחת של מערכת הבריאות שאליה שייכים עובדי משרד הבריאות, רופאים ורופאות, חוקרים, צוות סיעודי, וסטודנטיות וסטודנטים לרפואה. הקבוצה השנייה היא קבוצת הסטארטפים הרפואיים שעובדים בבריאות אבל לא תחת המערכת, והשלישית היא קבוצת האקטיביסטיות שלבריאותה היא חלק ממנה. אחרי ראיונות ושיחות עם נשים ואנשים משלוש הקבוצות האלו ומתוך המחקר, יצאתי לפתרון עם 3 תמות מרכזיות: יצירת מודעות, איסוף נתונים, ומנהיגות נשית.

מה היתה האסטרטגיה לפתרון?

האסטרטגיה תוכננה לפי התמות. רציתי לייצר מנגנון של איסוף נתונים חדשים תוך התייחסות למין ומגדר, ובנוסף לעורר את המודעות גם מלמעלה וגם מלמטה ולהנגיש מידע. איזור ההזדמנות שלי, איפה שחשבתי שהפלטפורמה תוכל להשתלב, היא במחקרי פיילוט או גישוש. הפלטפורמה מיועדת לחוקרים וחוקרות, עיתונאים, אקטיביסטיות, וכל מי שמעוניין/ת לבצע סקר שלא תלוי ברגולציה או בבירוקרטיה.

אז המערכת לא משמשת למחקרים קלינים?

לא. מחקר קליני הוא יותר מורכב ודורש אישורים. המערכת משמשת חוקרים וחוקרות לבירור מהיר של נושא כדי לראות האם הוא רלוונטי למחקר המשך. אחרי הפיילוט ולפי התוצאות אפשר לחקור את הנושא בצורה יותר מקיפה. זה הרעיון, שאין רגולציה ובירוקרטיה וזה מאוד מהיר.

מה מבחינתך יבטא הצלחה של הפלטפורמה?

אם התוצאות של הפיילוט יובילו לפרסום של מחקרים רפואיים קליניים שסוגרים פערים מגדריים, חקיקה חדשה, הנחיות טיפוליות חדשות, או הגדלת המודעות החברתית. הצלחה לא חייבת להיות בתוך המעגלים של מחקר קליני! היא יכולה להגיע גם דרך עיתונות ודרך הרשתות החברתיות.

איך המערכת עובדת? איך היא מקדמת רפואה מודעת מין ומגדר?

כשאת נכנסת למערכת את יכולה לענות על סקר, להכין סקר, או להציע רעיון לנושא. החוקרת צריכה לבחור נושא בטקסט חופשי, למשל שינה. אחרי זה יש רשימה של כשלושים נושאים שקשורים לנשים, והיא מחוייבת לבחור 1 או יותר. בנוסף השאלה של מין ומגדר היא מובנית בתוך הסקר. מתוך הבחירה, המערכת מייצרת ומציעה שאלות לחוקרת. כל שאלה מיוצגת בצורה ויזואלית ולפי התשובה של העונים, יש שינוי בצורה בזמן אמת. הצורות נערמות אחת על השניה ומייצגות את הדאטה. יש הפשטה של הצורה כדי לשמור על אנונימיות מוחלטת ומתקבלת התמונה הסופית. המערכת שומרת על הפרטיות של המשתמשים והמשתמשות, והנתונים נשארים במערכת ופתוחים לכולם אבל באופן אנונימי.

ואת הצורה הסופית אפשר לשתף ברשתות החברתיות?

כן, תחת האשטג ייעודי של #GenderMedata

ואיך אפשר להסיק מסקנות מהתוצאות?

התוצאות מוצגות לפי הבדלי מין ומגדר, עם הסבר על הפערים. בנוסף המערכת מציגה כמה חיפושים היו על הנושאים בפלטפורמה, וממחישה את המודעות לנושא, ובהמשך מוצגים נתונים על האימפקט שהנושא יצר, האם היה שינוי כלשהו בספרות או ברגולציה. בעיניי יש חשיבות מאוד גדולה להצגה של הדאטה ,זה משפיע על איך אנשים מבינים את הדאטה וכמה הם רוצים או מוכנים להקשיב. כמו שמידע צריך להיות מאורגן בתכנים שלו הוא צריך להיות מאורגן גם באיך שהוא מוגש, והפלטפורמה של genderMED באה לענות גם על הצורך הזה.

מה התכניות לעתיד? איזה שיתופי פעולה את צריכה בשביל לקדם את המיזם?

אני שואפת לפתח את הפלטפורמה וחושבת שהיא יכולה לחולל שינוי אמיתי. אשמח לקחת חלק בנושא של נשים בעולם הרפואה בשנים הבאות. אני אשמח לשיתופי פעולה עם נשים מתחום הרפואה כדי לגרום לצוות רפואי לרצות ולא לפחד להשתמש בכזו פלטפורמה. לפעמים קשה לקבל תפיסה אחרת ולכן שיתופי פעולה של צוות רפואי יהיה מדהים ויכול לפתוח פתח לשינוי אמיתי.

 

מיכל פרייפלד היא מעצבת תעשייתית וחוקרת עיצוב, בוגרת מסלול ניהול עיצוב וחדשנות בתכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, ומרצה בשנקר במחלקה לעיצוב תעשייתי. היא אמא לשלושה ילדים ופמיניסטית. ניתן ליצור איתה קשר במייל: info.d44@gmail.com


📉📈📊

בנושאים קרובים:

EMMA אפליקציה חדשה לניהול טיפולי פוריות / ד"ר ליאור ברוך ללבריאותה

מיכל פרייפלד: המחקר הרפואי לא מצליח לתת מענה הולם לנשים / יובל סער לפורטפוליו

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות דומות

דילוג לתוכן