יום האשה הבינלאומי 2021 #ChoosetoChallenge

שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
לכבוד יום האשה הבינלאומי 2021, צוות לבריאותה כותבות על נשות רפואה שאיתגרו את עולם הרפואה ואת מערכת הבריאות

אם המציאות מזמנת לנו אתגרים מדי יום, האם זה לא הוגן שנאתגר אותה בחזרה? יום האישה 2021, תחת הסלוגן "לבחור לאתגר", מעודד אותנו להתחכך בגלגלי המערכת, להפריע לתנועתם עד שיכוונו למקום יותר טוב.

ד"ר קרלה לופי, למשל, כבר מנוסה בכך. בשנות ה-70 היא החלה לפעול למען אוטונומיה רבייתית לכולן/ם, כשהשתתפה כנערה בתחרויות דיבייט. היא טענה שגישה לאמצעי מניעה ולהפסקת הריון הן חלק מהותי מהמאבק לשוויון זכויות – גם עבור נערות, מיעוטים אתניים והקהילה הגאה. לא עבר זמן רב עד שדעותיה עמדו למבחן וגבו מחיר אישי ומקצועי. מגפת האיידס פרצה בזמן שלמדה בבית הספר לרפואה בסן פרנסיסקו. כשהחלה את ההתמחות בגינקולוגיה, הייתה ד"ר לופי מהרופאות הבודדות שהסכימו לסייע לנשאיות HIV שביקשו הפסקת הריון. המגיפה פגעה באופן חסר פרופורציות בנשים עניות ובנשים שחורות, ועבודתה של ד"ר לופי למענן הייתה יוצאת דופן בין גילויי הגזענות וההומופוביה שהיו שכיחים בממסד הרפואי.

לאחר כמה שנים כגינקולוגית, הרגישה ד"ר לופי בטוחה יותר במעמדה המקצועי ויצאה מהארון כאשה לסבית. בתקופה בה היא וזוגתה הפכו לאימהות, הן היו לראשונות באיזורן שטיפלו באופן פרטי בנשים עם HIV, וסייעו לנשים לסביות וביסקסואליות להרות באמצעות טיפולי פוריות.

בהמשך הדרך התמסרה ד"ר לופי לחינוך רפואי. היא פיתחה תכניות שהדריכו סטודנטיות.ים ורופאות.ים צעירות איך לשאול על מיניות באופן מכבד ופתוח, וכיצד לגשת לבדיקה הרפואית ברגישות הראויה. היא הייתה מהראשונות שפעלו לטיפול מיטבי לקהילה הטרנסג'נדרית, ושלימדה רופאות ורופאים על זכויות רבייתיות. בשנים האחרונות ד"ר לופי היא דיקנית בית ספר לרפואה, ופועלת לקדם גיוון אתני, תרבותי ומגדרי בסגל הפקולטה. 

כשאני חושבת על הקשיים שעומדים בפנינו בדרך להטמעה של רפואה פמיניסטית, אני שואבת כוח מסיפורן של אלה שהקדימו אותנו. מעבודתן של הנשים שפילסו דרך בתוך ג'ונגל פוליטי, חברתי, מקצועי – מי שרגליהן דרכו את השביל וזרועותיהן נשרטו. אלו שבזכותן אנחנו היום צועדות בין השיחים ויכולות לראות את האופק פרוש לפנינו. אני מקווה שנוכל להמשיך לכוון אחת את השניה, ולאתגר ביחד את המערכת עם שאיפה שלא מתעייפת: שהזכות לבריאות תהיה נגישה ושוויונית לכולנו.

לכבוד יום האישה הוטלה עליי המשימה לבחור אישה מתחום הבריאות שאתגרה את מערכת הרפואה ועוררה בי השראה. כמי שעוסקת בשיטת המודעות לפוריות, היה זה אך טבעי עבורי לבחור במרגרט סנגר שהקדישה את חייה לתכנון ילודה ופיתוח אמצעי מניעה.

סנגר הייתה אישה, אחות במקצועה ופעילה חברתית בארה"ב למען זכויותיהן של נשים על גופן. היא הבחינה בקשר בין ריבוי ילודה לעוני ולתמותת נשים לאחר לידה. על כן, פעלה לשינוי החוק האמריקאי שאסר על שימוש באמצעי מניעה והקימה את הקליניקה הראשונה לתכנון משפחה בארה"ב – פעולה שהביאה לכליאתה. המעצר שלה גרם להד תקשורתי שבעזרתו, בשנת 1937, התקבלה החלטה שלצוות רפואי מותר לתת מרשם לאמצעי מניעה מסיבות רפואיות; שלב ראשון בדרך לחופש של נשים לבחור האם הן מעוניינות להיכנס להריון או לא. בנוסף, היא גייסה כספים להקמת מכון מחקר, בו הונע פיתוחה של הגלולה למניעת הריון – המצאה שבמשך שנים נחשבה לבשורה פמיניסטית.

יום האישה 2021 הוא בסימן "לבחור לאתגר". מרגרט סנגר בהחלט אתגרה את מה שהיה מובן מאליו בתקופתה. היא השכילה לקשר בין סבלן של נשים לבין ההתעלמות המכוונת של מערכת החוק והמערכת הרפואית מהפתרון הפשוט והמתבקש. היא לא נכנעה, על אף כל המאמצים להשתיק אותה.

במשך שנים סימלה הגלולה את שחרור האישה, ובצדק. היא שיפרה את בריאותנו, את היכולת שלנו ליהנות ממין מבלי לחשוש מהריון לא רצוי, את היכולת להשתלב בשוק העבודה ובכלל- לבחור לעצמנו אילו חיים אנחנו רוצות לחיות.

אז מה האתגר שאני בוחרת להתמקד בו? העולם היום שונה מהעולם בו חיה סנגר, ובהתאם השתנו הסוגיות עליהן צריך לשים את הזרקור. על אף ההתקדמות הפמיניסטית, הטכנולוגית והרפואית האדירה, החינוך המיני הנפוץ עודנו מנציח את הנשים כאחראיות הבלעדיות למניעת הריון, וכך גם רובם של האמצעים הרפואיים הקיימים. מה שבעבר היה סמל לשחרור האישה הפך בעיניי רבות לכלי המדיר אותן מהשיח ומהלמידה על גופן. בשל כך, נוסף לתופעות הלוואי הרבות של הגלולות, ישנה תנועה הולכת וגוברת לזניחתן – אך ללא תחליף מספק ו/או שוויוני במערכת היחסים. מרגרט סנגר היא תזכורת נפלאה לכוח שיש לנו לשנות את מה שנדמה כסדר הטבעי ולפעול למען מה שאנחנו יודעות שזכותנו לדרוש.

כשאני אהיה גדולה אני רוצה להיות ד"ר רבקה גומפרטס. אולי כבר מאוחר מדי בשביל זה, אבל לפחות שתהיה לי קצת מהתעוזה, היצירתיות, החמלה והעיוורון שלה לגבולות ומחסומים – במיוחד כשאלו נוגעים למערכת הבריאות ושירותי הרפואה המוענקים לנשים בעולם.

ד"ר רבקה גומפרטס היא רופאה הולנדית, אקטיביסטית בתחום הנגשת הפלות לנשים במדינות בהן ההפלות מוגבלות או אסורות על פי חוק. עבור ד"ר גומפרטס, הכל התחיל כשהחלה להתנדב בארגון גרינפיס, כרופאה בבית חולים בגינאה, שם נחשפה למציאות של נשים הסובלות מבחינה פיזית ופסיכולוגית בגלל הריונות לא רצויים ומהיעדר גישה להפלה בטוחה וחוקית. היו נשים שנאנסו, נשים שסבלו מהיעדר אמצעי תמיכה ונשים שהודחו מקהילותיהן. נשים אחרות שבחרו לבצע הפלות לא בטוחות באופן מחתרתי, הסתכנו בנכות ובמוות. לרוב מדובר בנשים עניות שאין ברשותן גישה למידע.

מדי שנה,  25מיליון הפלות לא בטוחות מתרחשות ברחבי העולם. כתוצאה מכך, כל עשר דקות, בנקודה כלשהי בעולם, אישה נפטרת ללא צורך עקב סיבוכים של הפלה לא בטוחה. אלו מספרים בלתי נתפסים. גומפרטס נחרדה מהמציאות שנוצרה על ידי חוקים נגד הפלות ברחבי העולם והחליטה לאתגר את מערכות החוק והבריאות בשיטה יצירתית ומפתיעה: לספק הפלות על ספינה במים בינלאומיים. היא הקימה את ארגון בשם "women on waves" – "נשים על גלים", גייסה כסף ויצאה עם ספינה הולנדית ללב ים כדי להציע הפלות בטוחות לנשים במדינות עם חוקי הפלות מגבילים, לצד מתן ייעוץ רפואי ואמצעי מניעה. בדממה של האוקיינוס, במים בינלאומיים, עזרה רבקה גומפרטס לנשים להחזיר את הבעלות על גופן, לממש את זכותן לבריאות ולהחזיר שליטה על גורלן.

בתגובה למספר ההולך וגדל של פניות מנשים מרחבי העולם, הקימה ד"ר גומפרטס את ארגון "women on web" – "נשים ברשת", שירות הפלות רפואיות מקוון. השירות תומך בנשים המתגוררות בארצות בהן הפלה בטוחה אינה זמינה, כדי לקבל מידע וגישה לגלולות להפלות. מדי שנה עונות חברות הארגון על יותר מ-130 אלף אימיילים לנשים מכל רחבי העולם.

ד"ר גומפרטס מוכיחה בפעילות היצירתית והבלתי מתפשרת שלה ש-חוקים גורמים למוות של נשים, ולכן חשוב והכרחי שנפעל כדי לאתגר את החוקים הללו. כמטופלת, אני בוחרת לאמץ את גישתה של גומפרטס ולהטיל ספק, לא לקבל את השיטות המוצעות כנכונות ומובנות מאליהן, לשאול שאלות, לצרוך מידע על רפואה פמיניסטית וליישם אותו בחיי היום יום שלי. בעיקר, אני בוחרת לקחת חלק בהפצת הידע, בחינוך לחשיבה ביקורתית מגדרית, בהצבת סימני שאלה במקומות שבהם "כך זה היה תמיד" – כי לפעמים אלו בדיוק המקומות שמהם שווה להתחיל את השינוי.

התחלתי את דרכי האקדמית באוניברסיטת בן גוריון, שם נחשפתי לראשונה לפרופסור רבקה כרמי. פרופסור כרמי היא גנטיקאית ורופאת ילדים ישראלית, פרופסור לרפואה ולגנטיקה. משנת 2005 ועד סוף שנת 2018 כיהנה כנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והייתה לאישה הראשונה שכיהנה בראש אוניברסיטת מחקר בישראל. בנוסף, פרופסור כרמי ניהלה את המכון הגנטי במרכז הרפואי-אוניברסיטאי "סורוקה", שבמסגרתו הייתה מעורבת במחקרים רבים ובפרויקטים שונים למניעת מחלות תורשתיות בקרב האוכלוסייה הבדואית.

פרופסור כרמי פעלה לקידום מעמד הנשים בכלל, ובאקדמיה וברפואה בפרט. בשנת 2011 כיהנה כיו"ר הוועדה (צוות כרמי) לקידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה. בשנת 2015 תפקדה כראשת צוות המשימה של ההסתדרות הרפואית לבדיקת מעמד הנשים ברפואה. בחרתי בפרופ' כרמי בהיותה אישה שפרצה במהלך הקריירה שלה אינספור תקרות זכוכית, אבל גם לא נשארה לבד בצמרת ועזרה לקדם נשים בזירות רבות.

כאתגר למערכת הבריאות השנה רציתי להעלות סוגיה שאולי נראית או נשמעת טריוויאלית: שינוי המינוח "רופאים ואחיות" ל-"רופאות ורופאים, אחים ואחיות". תתפלאו, אך מערכות המחשב במוסדות הרפואה הציבוריים מעודכנות כך: 'מקום לחתימת הרופא', 'מקום לחתימת האחות'. על תג השם מוטמע התואר "רופא", גם כשזו רופאה. אני מאמינה שכאשר משנים מינוח משנים גישה, משנים ייעוד, שוברים ושוברות תקרות זכוכית, פותחים ופותחות עבור ילדות וילדות את כל האפשרויות הפתוחות בפניהן.ם.

ד"ר ג'ובריה זהיר היא פסיכיאטרית קלינאית וחוקרת ב-Centre for Addiction and Mental Health (CAMH) שבטורונטו, קנדה. נחשפתי אליה דרך שני פרקי פודקאסט שבהם דיברה על הריאיון הטיפולי במסגרת המיון הפסיכיאטרי. הגישה שלה, בחירת המילים וטון הדיבור, גרמו לי לא רק להקשיב פעמיים לכל פרק אלא גם לכתוב לה מייל תודה אישי על מה שלמדתי ממנה בזמן כל כך קצר (עליו היא ענתה בהתרגשות, יאיי!).

ד"ר זהיר נולדה בקנדה להורים ממוצא הודי מוסלמי. בדומה למשפחות מוסלמיות רבות סביבה, הוריה עודדו אותה ללמוד רפואה, אך כשבחרה בפסיכיאטריה הם הרימו גבה; עם זאת, היא מאמינה שמוצאה ורגישותה התרבותית והמגדרית גורמות לה להיות מטפלת טובה יותר. תחום המחקר העיקר של זהיר הוא מניעת אובדנות. היא מספרת שתמיד התעניינה בסיפורי החיים של אנשים, ובשבילה, התאבדות היא הסיום הטראגי ביותר. לכן, היא שואפת להבין את המשותף בין הסיפורים ואת החוויה הסובייקטיבית, על מנת ליצור נתיבי עזרה אפקטיביים יותר. זהיר חוקרת באמצעות כלים איכותניים (כלומר על ידי ניתוח של שיחות וטקסטים) ולאחרונה פרסמה מאמר מיוחד במינו אשר הסתמך על ניתוח נושאים עיקריים שעלו מתוך מכתבי התאבדות שנקראו בקפידה.

בשנת 2019 ד"ר זהיר נבחרה לרופאת השנה בבית החולים שבו היא עובדת, על בסיס עבודתה הקלינית האמפתית והתרפויטית, שיתופי הפעולה המקצועיים שלה, והחינוך הרפואי שבו שותפה כאשר מלמדת עשרות מתמחות וסטודנטים בכל שנה.

לאחרונה היא יזמה את הקמפיין "Not suicide, Not today"  שמטרתו לנרמל את הדיבור על אובדנות, לעודד שיח של פתיחות וכנות, להקל על א.נשים לפנות לעזרה, ולשפר את הטיפולים הקיימים.

הנושא הנבחר ליום האישה 2021 הוא "לבחור לאתגר" #ChooseToChallange. באופן אישי, בשנה שבה אני מתחילה את ההתמחות שלי בפסיכיאטריה, הנושא רלוונטי במיוחד. אני מאתגרת את עצמי ללמוד מהמטופלות שלי, מהקולגות שלי ומהמנטוריות שלי. ללמוד מהספרים ומהניסיון, מהטעויות ומההצלחות. ללמוד מתי ואיך לשאול, לשתוק, ובעיקר בעיקר להקשיב.

רוצה לספר לנו על אשת רפואה שחוללה מהפכה קטנה או גדולה? אנחנו נשמח! כתוב/י לנו בתגובות פה למטה ↓

נ.ב. תוכן הכתבה התפרסם במקור בגליון החגיגי של הניוזלטר שלנו לכבוד יום האשה 2021. נראה לך מגניב והיית רוצה להירשם? אפשר כאן)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות דומות

Endometriosis Markers

לראשונה אי פעם: סמנים לאנדומטריוזיס בבדיקת דם

אבחנת אנדומטריוזיס עדיין נעשית במקרים רבים בניתוח פולשני, לאור הקושי לאבחן בבדיקות הדמיה. מציאת סמנים פוטנציאלים בבדיקת דם