חולשת רצפת האגן וצניחת רצפת האגן היא מצב נפוץ אצל נשים, ובמיוחד לאחר לידה ובגיל המעבר. כשמסירות את מסך השתיקה, נפתח מקום לשיפור משמעותי באיכות החיים. מאת ד"ר ליאור ברוך

בינינו, אם לאיברי הגוף שלנו היה אופי, רצפת האגן בטח הייתה ממש ממורמרת, ובצדק. היא מבצעת עבודה קשה וממושכת, נושאת על כתפיה המטאפוריות את כל איברי האגן הלא מטאפוריים, ולא זוכה לתהילה! למעשה, רוב הזמן אנחנו אפילו לא יודעות/ים שהיא שם.

עד שהיא נחלשת. זה קורה לאט, עם עומס החיים, או מהר, לאחר לידה, אבל אז – הרצפה החזקה שעשתה את עבודתה בשקט, צריכה את עזרתנו. 

מהי רצפת האגן?

האגן כולו הוא "סל" שמורכב מעצמות, משרירים ומרצועות. רצפת האגן היא משטח חזק אך גמיש העשוי משרירים, שנושא את איברי האגן: מערכת הרביה הנקבית (השחלות והחצוצרות, הרחם, צוואר הרחם והנרתיק), החלק הסופי של מערכת העיכול (הרקטום), והסוף של מערכת השתן (שלפוחית השתן וצינור השופכה). השרירים גם משמשים כ"סוגר" סביב פתח השופכה, פי הטבעת והנרתיק. בכך הם מאפשרים את השליטה הרצונית במתן צואה ושתן, ואחראיים על חלק מהכיווץ של הנרתיק. אצל זכרים מבנה ותפקוד רצפת האגן דומים למדי, עם הבדלים הקשורים למבנה מערכת המין והשתן.

במבט מתוך הבטן, זה נראה ככה:

רצפת אגן מבט קרניאלי
מתוך: KENHUB Library

ובמבט מהצד זה נראה כך:

lateral female pelvis
תרגום תמונה מתוך ויקיפדיה

מהי צניחה של איברי האגן?

צניחה מוגדרת כשינוי במיקום של האיברים באגן, כשלרוב זו ירידה דרך פתח הנרתיק. צניחה של שלפוחית השתן (ציסטוצלה) קורית דרך הדופן הקדמית של הנרתיק, וצניחה של הרקטום (רקטוצלה) דרך הדופן האחורית. תתכן גם צניחה עליונה, כאשר צוואר הרחם צונח מטה, או תקרת הנרתיק במי שעברה כריתת רחם וצוואר רחם. האיברים הצנוחים לא חודרים את דופן הנרתיק, אלא "נשענים" עליו, כך שבהכנסת אצבע אל הנרתיק ניתן למשש את הבליטה שהם יוצרים.

חומרת הצניחה מחולקת לשלוש דרגות: עד מחצית עומק הנרתיק, עד פתח הנרתיק, או מחוץ לנרתיק.

איך זה מרגיש?

התסמינים של צניחת איברי האגן מגוונים, ולא תמיד נמצאים ביחס ישר לחומרת הצניחה כפי שנמצאה בבדיקה. בעוד אשה אחת לא תחוש דבר, אחרת יכולה לחוש מלאות באיזור הנרתיק, תחושה של לחץ ואי נוחות, או תחושה ש"משהו יוצא מהנרתיק". אחרות יחושו בסימפטומים הקשורים באיבר שצנח. צניחה של כיס השתן תגרום קושי במתן שתן, תחושה של התרוקנות לא מלאה, או בריחת שתן במאמץ כגון עיטוש, שיעול או פעילות גופנית. במידה והרקטום הוא שצנח, תתכן עצירות, תחושת התרוקנות לא מלאה, או לעתים בריחת צואה. במקרים מסוימים, נשים נאלצות להפעיל לחץ עם האצבע בתוך הנרתיק, או על איזור הפרינאום, כדי להתרוקן כמו שצריך.

לעתים קרובות התסמינים מחמירים ככל שהיום מתקדם, ושרירי רצפת האגן נחלשים, ומוקלים בבוקר או בשכיבה.

כיוון שצניחת האיברים קורית דרך הנרתיק, לצניחה עשויה להיות השפעה גם על הפעילות המינית. למרות שהחשק המיני לאבהכרח נפגע, נשים רבות נמנעות ממגע מיני בשל אי נוחות או כאב בחדירה, או בשל מבוכה.

sick-and-tired
מיומנה של רצפת אגן

שכיחות הפרעה ברצפת האגן

קשה לקבוע מהי השכיחות האמיתית של התופעה. נשים רבות עם צניחה של איברי האגן כלל לא פונות לעזרה רפואית: חלק לא חשות בצניחה, עבור אחרות היא לא מפריעה מספיק כדי לפנות לטיפול, חלק נבוכות מהנושא ולכן נמנעות מלדבר על כך, ואחרות פשוט לא יודעות שניתן לטפל. ההערכות הן שכ-20% מהנשים יחוו צניחה תסמינית במהלך חייהן, ואחוז לא מבוטל יחוו צניחה ללא תסמינים.

למרות שבעבר חשבו שצניחת רצפת האגן קורית בעיקר אחרי גיל הפסקת הוסת (מנופאוזה), בשנים האחרונות יש יותר דיווחים על צניחת איברי אגן בנשים צעירות יותר. לא ברור האם השכיחות היא שעלתה או שמא שיעור הדיווח, אבל סביר להניח שמדובר בהשערה השניה. ככל שהמידע הופך נגיש יותר (למשל באינטרנט), יותר נשים מרגישות בנוח לפנות ולטפל בנושא כבר בגיל צעיר, ולא ממתינות להחמרה בגיל המבוגר.

סיבות לצניחת איברי האגן

הסיבה העיקרית לצניחת איברי האגן היא לידה, ובייחוד לידה נרתיקית. לידה ראשונה מעלה את הסיכון פי 4 בהשוואה לנשים שלא ילדו מעולם, לידה שניה כבר מעלה את הסיכון לפי 8 ולידה רביעית פי 10. מדוע? ככל הנראה בשל הלחץ והמתח המופעלים עליה במהלך הלידה, שגורמים לקרעים קטנים בשרירים, ברקמת החיבור, או בעצבים שבאגן, ומובילים להיחלשות של האיזור. חולשה של רצפת האגן אפשרית גם אחרי לידה קיסרית, אבל השכיחות נמוכה בהרבה. יתכן שהחולשה קשורה גם לעצם ההריון, שבמהלכו מופרש הורמון הרלקסין המרפה את רקמות החיבור, ולאור הלחץ הגדל על רצפת האגן בשל גדילת הרחם והעליה במשקל.

גם הגיל תורם לסיכון. בגיל מבוגר יותר עולה השכיחות של צניחת איברי האגן, ובייחוד אחרי גיל הפסקת הוסת. כך גם עודף משקל והשמנה: לנשים ב-BMI מעל 25 יש סיכוי גבוה פי 2 לצניחת רצפת האגן. עם זאת, לא ברור האם ירידה במשקל מביאה לשיפור במצב.

עוד גורמים שעשויים לתרום לבעיה הם עצירות ממושכת המובילה ללחיצות מאומצות בשירותים, גורמים גנטיים או סיפור משפחתי של צניחת איברי האגן, ומחלות כמחלות רקמת חיבור או מחלות ריאה כרוניות.

A7GEAW_2378638b
הריון ולידה, ובייחוד לידה נרתיקית, הם מהגורמים השכיחים לצניחה של איברי האגן

מניעה וטיפול

טכניקות למניעת הצניחה כמעט ולא נחקרו. עם זאת, נשות מקצוע רבות (רופאות, פיזיותרפיסטיות, מיילדות ודולות) ימליצו על ביצוע תרגילים לרצפת האגן עוד לפני ההריון והלידה, כדרך למניעת צניחה בעתיד.

ומה לגבי טיפולים?

כשפונות לטיפול, מומלץ לפנות לנשות מקצוע המתמחות ספציפית ברצפת האגן – כלומר, פיזיותרפיסטית של רצפת האגן ורופאת נשים עם התמחות באורוגניקולוגיה. הטיפולים בצניחה נעים מטיפולים פיזיותרפיים, דרך התקנת פסארי, ועד ניתוח לשיקום הרצפה. תרגילים לרצפת האגן אמנם לא הוכחו מחקרית כיעילים למניעה, אבל הם הוכחו כטיפול מוצלח לצניחה קיימת. גם פסארי נמצא מוצלח למניעת החמרה של מצב קיים.

בשל העובדה שלגיל הפסקת הוסת יש השפעה על צניחת רצפת האגן, כמה מחקרים ניסו לבדוק אם טיפול באסטרוגן משפר את המצב. רק מחקר אחד הניב תוצאות "מעניינות", והראה שתכשיר אסטרוגן מקומי הוריד את מספר הנשים שפנו לניתוח לתיקון רצפת האגן. המשמעות של הממצא הזה עדיין לא ברורה, וקשה להסיק מכך מסקנות.

ניתן לקוות שככל שנסיר את מעטה המבוכה מהנושא, יותר נשים ירגישו בנוח לשתף בבעיה השכיחה הזו. טיפול יכול לשפר את איכות החיים, ואין שום סיבה לסבול שנים של אי נוחות.  
למניעת סרבול, התייחסתי לנקבות ביולוגיות כ"נשים". עמכן הסליחה. מוזמנות/ים לשלוח הצעות טובות יותר שמכבדות את כל הזהויות, ולא כרוכות בשימוש ב"נקבה".

UpToDate:

– Pelvic organ prolapse in women: An overview of the epidemiology, risk factors, clinical manifestations, and management

– Urinary incontinence and pelvic organ prolapse associated with pregnancy and childbirth

http://UpToDate.com

האתר הישראלי לרצפת האגן

http://pelvicfloor.co.il/

5 Responses

  1. תודה רבה רבה.
    יש לי כמה שאלות ובקשה 🙂
    איך נעשה האבחון?
    האם בזמן הריון, כשיש בעצם הרבה לחץ על השרירים, נכון לנסות ולחזק אותם ובכך בעצם מיצרות יותר לחץ?

    ואם יתחשק לך להרחיב לנושא של הפרדות שרירי הבטן והרניה, גם הם הרבה פעמים בעקבות לידה, אני אשמח לקרא…

    1. היי יעל.
      האבחון של צניחת איברי האגן נעשה לרוב בבדיקה גניקולוגית, כשניתן להעריך את דרגת הצניחה בהסתכלות ו/או במישוש. גם פיזיותרפיסטיות של רצפת האגן יכולות לאבחן (וכמובן – לטפל). לגבי החיזוק של השרירים עוד במהלך ההריון – זו שאלה מעניינת שאני לא יודעת לתת לה תשובה, ולדעתי שווה לשאול פיזיותרפיסטית של רצפת האגן. תעדכני אם את מגלה, זה מסקרן 🙂 .
      ובאשר להפרדות שרירי הבטן ולבקעים (הרניות), אני מתכוונת לכתוב על כך ממש בקרוב, ברשומה שתסגור את סדרת "לאחר לידה".

  2. היי
    אני בחודש 9 ולפני חודש הבנתי שיש לי צניחה של שלפוחית דרגה 2… שלפוחית נמצאת ממש בכניסה של הנרתיק

    האם זה יכול להשפיע על הלידה ? האם יהיה מעבר של התינוק ? האם המצב יכול להיות יותר חמור כי אולי המילדת עשויה לפגוע בעור הזה ?
    תודה

    1. היי נירית. מאחלת לידה חיובית ובריאה לך ולפיצפון/ת.
      באופן כללי, צניחת איברי האגן לא אמורה למנוע לידה נרתיקית רגילה או להפריע למעבר התינוק/ת. ההמלצה היא לרוב לחזור לייעוץ לגבי טיפול ברצפת האגן כעבור 3-4 חודשים מהלידה. עם זאת, הייתי ממליצה לך לגשת להתייעצות רפואית אישית, אם טרם ניגשת. חשוב לבסס את האבחנה, להעריך אם יש צניחה של עוד איברים פרט לשלפוחית (צוואר הרחם?) או אם יש גורמי סיכון אחרים ללידה שאולי ישנו את ההתנהלות, ועוד.
      שיהיה בבריאות ובקלות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות דומות

צילום מסך 2023-05-21 143848

גיל המעבר מגביר תסמיני סכיזופרניה – בגלל האסטרוגן? מאת יואב מה-טוב

ישנם הבדלים מהותיים בין גברים לנשים באבחון, בטיפול ובסימפטומים של סכיזופרניה. מחקרים חדשים מצביעים על ירידה בהורמון אסטרוגן כהסבר לתופעה.
דילוג לתוכן