לפני כמה חודשים ביקשה ממני אחת המטופלות תרופה נגד כאבים. "שיהיה בתיק, לזמן המחזור". חשבתי שהיא התכוונה לכאב בטן, אבל היא הפתיעה אותי: "מיגרנה, דווקא. כמעט תמיד סביב הוסת". דקה לאחר מכן היא כבר המשיכה לנושא אחר, אבל באגף ה"זה מסקרן אותי" שאני מחזיקה באחורי הראש כבר התעוררו שאלות על הקשר שבין מחזור למיגרנה.
לא "סתם" כאב ראש
מיגרנה היא כאב ראש עם מאפיינים ייחודיים. היא נוהגת להופיע ככאב פועם חד צדדי (ולעתים נדירות יותר: דו צדדי) המערב את הרקה או את מחצית הפנים. היא מלווה בבחילה והקאה, וברגישות לאור או לרעש. התקף לא מטופל עשוי להמשך בין שעתיים ל-72 שעות של כאב ראש בעוצמה בינונית-גבוהה. חלק קטן מהא/נשים מצטרף עוד מרכיב במיגרנה, שנקרא אאוּרה: תסמינים חושיים המופיעים לפני או בתחילת כאב הראש, כמו ראיית הבזקים, "זיגזגים", כתמים או תחושות עוריות. נהוג להבדיל בין מיגרנה עם ובלי אאוּרה כיוון שהן "מתנהגות" אחרת, ונפרט בהמשך.
כמה מיגרנה נפוצה? מאד. כ-12% מהאוכלוסיה הכללית תחווה מיגרנה בזמן כזה או אחר, והיא נפוצה פי 3 אם יש קרוב/ת משפחה עם מיגרנה.
מיגרנה והורמונים
נתחיל מהשכיחוּת: נשים לוקות במיגרנה יותר מגברים. בעוד 17% מהנשים לאחר גיל ההתבגרות יחוו מיגרנה בחייהן, "רק" 6% מהגברים יתנסו בחוויה המפוקפקת. ומדוע הדגש על "לאחר גיל ההתבגרות"? כי לפניו השכיחות בין המינים זהה (2.5-4%). הנתון הזה היה הבסיס למחשבה שיש קשר בין מיגרנה לבין הורמונים כאסטרוגן ופרוגסטרון, שהופכים דומיננטיים בזמן ההתבגרות המינית.
ההשערה שיש קשר נסמכת על עוד תצפיות: אצל הרבה נערות גיל הופעת המיגרנה הראשונה חופף לגיל תחילת הוסת; חלק מהנשים חוות החמרה בנקודות קבועות במחזור החודשי; ושיפור בחומרת ובתדירות ההתקפים נצפית במהלך הריון ולאחר המנופאוזה (הפסקת הוסת). השתכנעתן?
הדעה הרווחת היא שאסטרוגן הוא ההורמון העיקרי שמשחק תפקיד, וירידה ברמות אסטרוגן היא אחד הטריגרים המובהקים להופעת מיגרנה. אבל לא רק הרמות הנמוכות משמעותיות, אלא גם עצם הירידה, התנודות. עדות לכך היא שדווקא אחרי המנופאוזה, כשרמות האסטרוגן נמוכות באופן יציב וקבוע, שכיחות המיגרנה יורדת. המחשבה שרמות הורמונים יציבות מונעות מיגרנה הובילה גם לחלק מאפשרויות הטיפול, ונגיע לכך בהמשך.
כל הללו נכונים עבור מיגרנה ללא אאורה, שכן מיגרנה עם אאורה היא סיפור אחר, ואולי אפילו הפוך במובנים מסוימים. מיגרנה עם אאורה נקשרת יותר למצבי אסטרוגן גבוה, ולא ברור אם שינויים ברמות אסטרוגן משפיעים עליה, ובאיזה אופן.
אז מה עם הוסת?
כ-80% מהסובלות והסובלים ממיגרנה יוכלו לזהות טריגרים שמעוררים התקף, למשל סטרס נפשי, מאכלים שונים, חוסר או עודף שינה, ועוד הרבה. תקופת הוסת נמצאת במקום השני והמכובד ברשימת הטריגרים והיא מעוררת מיגרנה בעד 65% מהנשים. התסמינים של מיגרנה בזמן וסת זהים לאלו של כל מיגרנה אחרת, אך הם נוטים להיות חמורים יותר בעוצמתם, ארוכים וקשים יותר לטיפול.
כן, העולם לא הוגן.
שתי תסמונות קושרות בין מיגרנה לבין הוסת. האחת נקראת מיגרנה וסתית מבודדת והיא מרכיבה 7% מהמיגרנות בנשים. זו מיגרנה שמופיעה רק סביב ימי הוסת, החל מיומיים לפני הדימום ועד 3 ימים לאחריו, ומלווה לפחות שני שליש מהוסתות. תסמונת נוספת נקראת מיגרנה הקשורה לוסת, ובה הקשר פחות "מחייב", כיוון שמיגרנה עשויה להופיע גם בזמנים אחרים במהלך החודש ולא רק בימי הדימום. זהו גם הסוג השכיח יותר.
מדוע זה קורה? כנראה שבגלל הירידה באסטרוגן שמקבילה להופעת הדימום הוסתי.
אגב, תבנית העליה והירידה של ההורמונים לאורך החודש מתחילה להתארגן בגוף עוד לפני קבלת הוסת הראשונה, ואולי זה מסביר מדוע יש נערות שאצלן מופיע דפוס חודשי של מיגרנה עוד לפני הדימום הראשון. העקרון הזה נכון לא רק במחזורים טבעיים, אלא גם עם אמצעי מניעה הורמונליים; למשל בשבוע ההפסקה של גלולות, בנטילת גלולות ה"דמה" של הגלולות החדשות, או בשבוע ההפוגה של הנובהרינג או מדבקה למניעת הריון, אז מיגרנות נפוצות יותר.
רגע, מותר גלולות? ומה קורה בהריון?
לסובלות ממיגרנה בלי אאורה מותר להשתמש בגלולות, ולפעמים הן אפילו חלק מהטיפול (ספוילר!). מנגד, הן אסורות לשימוש במיגרנה עם אאורה כיוון שיש מחקרים שהראו עליה קטנה בסיכון לשבץ מוחי, ובפרט בנשים מעשנות. באופן כללי מיגרנה תחת גלולות נוטה להיות קלה יותר בחומרתה, אבל כדאי לסייג זאת כיוון שמיעוט מהנשים דווקא יחוו מיגרנה חזקה יותר, ואחרות יעידו שהגלולות היו הטריגר להתקף הראשון. נכון להיום יש עדיין קושי לצפות מה תהיה התגובה האינדיבידואלית להורמונים, ואנחנו נותרות עם ניסוי וטעיה.
ובהריון? מיגרנה ללא אאורה לרוב משתפרת במהלך הריון ונוטה לחזור כמה ימים לאחר לידה. הקשר הורמונלי לפחות בחלקו, ובחלקו השני מושפע משינויי השינה, מצב הרוח והאכילה הלא מסודרת שלאחר לידה. כן, גם של התינוק/ת.
מנופאוזה
הקשר בין מיגרנה לבין מנופאוזה הוא נושא מורכב. את המנופאוזה עצמה מקדימות כ-4-7 שנים של פֶּרִימנופאוזה. בתקופה זו יש שינויים בלתי סדירים (יש היאמרו, כאוטיים) ברמות ההורמונים, וכיוון שנפילות אסטרוגן גורמות למיגרנה, עבור נשים רבות זו תקופה מאתגרת מבחינת התקפים.
אבל בואו נסתכל על החצי המלא של הגביעונית (#סליחה…). בתקופה שאחרי המנופאוזה שכיחות מיגרנה יורדת כמעט לחצי והבחילה וההקאה פוחתות. האם השיפור מופיע במיוחד בנשים עם מיגרנה התלויה בוסת? לפי ההגיון זו הנחה סבירה, אבל המחקרים בנושא לא מספיקים כדי לקבוע. עדיין, לא רק הורמונים משפיעים על תדירות וחומרת המיגרנות, ומנופאוזה דווקא עשויה להביא איתה טריגרים אחרים כמו הפרעות שינה, מתח שרירי ושינויי מצב רוח שעלולים לגרום להחמרה.
הטיפול במיגרנה
הטיפול הבסיסי במיגרנה זהה תמיד וכולל המנעות מטריגרים, טיפול נקודתי בזמן התקף (מנוחה בחדר חשוך ושקט, תרופות מסוגים שונים), וטיפול מונע מתמשך כשהטיפול הנקודתי אינו מספיק. גם לטיפולים משלימים והתנהגותיים יש ערך בהקלת מיגרנה, ובפרט ביופידבק, הרפיה ודיקור.
אחת מהאפשרויות למניעת מיגרנה היא טיפול הורמונלי. אם מדובר במחזור סדיר ניתן להיעזר בתוספת אסטרוגן כיומיים לפני הדימום ועד כ-5 ימים אחריו, שימנעו את הנפילה ברמות ההורמון. באותו האופן, מי שכמשתמשת באמצעי מניעה הורמונלי תוכל לדלג על שבוע ההפסקה בין חפיסות הגלולות/טבעת/מדבקה וכך לדלג גם על המיגרנה (במחיר פוטנציאלי של תופעות לוואי אחרות).
סביב המנופאוזה העקרון דומה, ומי שנוטלת טיפול הורמונלי חליפי (HRT) יכולה להפוך אותו לטיפול רציף, שהוא גם הפרוטוקול המקובל היום. עוד אפשרות היא להמיר את דרך קבלת ההורמונים, כיוון שנראה שקבלת הורמונים דרך העור (טרנס-דרמלי) או דרך הנרתיק (טרנס-וגינלי) מעוררת פחות מיגרנה מאשר טיפול בכדורים. טיפ נוסף: לסובלות ממיגרנה של בוקר עדיף לקחת את התכשיר ההורמונלי דווקא לפני השינה.
יש עוד דברים להתייחס אליהם בהתאמת טיפול, חוץ מהורמונים?
נו, אם שאלתן ככה, אז כמובן שיש! קבוצה אחת של נוגדי כאב שהם גם אנטי דלקתיים נקראת "מפנמיק אסיד", והיא קצת יותר יעילה ממשככי כאב אחרים בטיפול במיגרנה סביב וסת לפי מחקרים. היא גם טובה כנגד שאר כאבים וסתיים, ושווה לקחת את זה בחשבון. עם זאת, היא לא בשימוש נפוץ בארץ ובחו"ל, ולא ברור אם ההבדל הקטן שווה את המאמץ.
בזמן תפירת טיפול שווה גם להתייחס לתכנון המשפחה, כיוון שחלק מהתרופות אסורות לשימוש בהריון. רצוי ליידע את הרופא/ה על תכנון הריון כדי לטפל במיגרנה בלי סיכונים מיותרים.
מיגרנה ותסמונות כאב
ישנן תסמונות כאב נוספות שעשויות להופיע עם מיגרנה, כמו פיברומיאלגיה ותסמונת המעי הרגיש, שגם הן נפוצות יותר בנשים. כמו מיגרנה, גם תסמונת המעי הרגיש מושפעת ממחזור הוסת ונוטה להחמיר בימי הדימום. קשר נוסף הוא הקשר בין מיגרנה כרונית (שלא קשורה לירידות אסטרוגן) לבין אנדומטריוזיס, אך טיב הקשר עדיין לא ברור.
הכתבה עוסקת בנקבות, והבחירה במילה נשים נובעת מתרגום המאמרים עליהם הכתבה מסתמכת. עם זאת, חלק מהמידע תקף גם לנשים טרנסיות תחת טיפול הורמונלי, ולא/נשים מכל הקשת המגדרית.
הספר Sex and Gender Aspects in Clinical Medicine בעריכת Sabine Oertelt-Prigione, Vera Regitz-Zagrosek
Estrogen-associated migraine
Migraine fact sheet – Women's Health.gov
http://womenshealth.gov/publications/our-publications/fact-sheet/migraine.html
18 תגובות
שלי מופיעה *רק* יום-יומיים לפני המחזור. ואם אני "תופסת" אותה בהתחלה – בירה שחורה בכמויות עוזרת מאוד.
ליאור יקרה, אני סובלת ממיגרנות מיום קבלת המחזור בגיל 12 ועד היום 45 (ועוד היד נטויה). שליש ראשון של הריון היה סיוט שלא ברא השטן, שני שלישים אחרונים גן עדן עלי אדמות. בשנים האחרונות המיגרנות כמובן חריפות יותר ,ממוקדות בשבוע שלפני המחזור וזוועתיות ממש. ניסיתי סרזט אבל הרגשתי קצת קוקו מבחינה רגשית, ניסיתי אסטרוגן כמה ימים לפני אבל אז היה לי התקף עם הקאות שהוא די נדיר, ונבהלתי. אולי כדאי לנסות שוב? הנוירולוגים הגברים בכלל לא מכירים את הטריק הזה. עכשיו מדברים איתי על מניעה סטייל טופמקס והייתי שמחה להמנע מזה ולמקד באמת את הטיפול בשבוע שלפני המחזור ובמהלכו. אשמח לכל רעיון. (האם שמעת על טיפול נוגד דכאון רק לתקופה זאת, ואם כן מה הקשר של סרוטנין לעניין?) בקיצור – מאמרך מבורך, זהו תחום מוזנח הקשר בין השניים. תודה!
היי נועה. קראתי את שאלתך כבר לפני כמה ימים אבל חיכיתי עד שיהיה לי פנאי לענות באריכות הראויה.
חשוב לי להדגיש את מה שמובן מאליו: אני רק מעלה רעיונות ושאלות, וזהו לא ייעוץ פרטני, כי אנחנו בעצם לא מכירות 🙂 .
בנוסף, שמחתי שהרגשת שהמידע רלוונטי, זה נותן את הדחיפה להמשיך לכתוב.
1) סרזט מכילה פרוגסטין בלבד. האם ניסית תכשיר הורמונלי משולב (למשל גלולות "רגילות") ברצף?
2) בחילה והקאה עשויות להיות תופעת לוואי של אסטרוגן, ו/או תופעות של המיגרנה.
שווה לבחון כמה נסיונות עם אסטרוגן עשית, באיזה תכשיר היה מדובר (אולי תכשיר אחר עדיף?), מה היה אופן הנטילה, מה היו הגורמים ברקע שאולי השפיעו וכו'.
3) טיפול נוגד דכאון משמש למניעת מיגרנה גם בלי קשר לוסת. טיפול זמני לפני הוסת מוכר לי לתסמונת קדם וסתית, אבל לא מוכר לי למיגרנה (זה כמובן לא אומר שהוא לא קיים, אלא פשוט שאני לא יודעת עליו 🙂 ).
4) האם ניסית תרופות ממוקדות למיגרנה, כמו טריפטנים, מיד כשהמיגרנה מתחילה? אם ידוע לך שהן מגיעות סביב הוסת, ניתן להצטייד בטריפטנים ספציפית לתקופה זו.
מאחלת ימים נטולי מיגרנה,
ליאור.
אני סובלת ממיגרנות חריפות עם אאורה מגיל הבגרות (היום 26) גם ללא קשר למחזור החודשי. שמתי לב שאין מספיק מידע לגבי מיגרנות, מה מקור הכאב? ממה פיזית נגרם הכאב? מהו הגן האחראי? מה הקשר של מיגרנה לתרופות נוגדות דלקת?
כמובן שהטריגר להופעתה, התסמינים והטיפול שונים מאדם לאדם, אבל משהו קורה שם, במוח; לפני,בזמן ולאחר ההתקף, שאין לי עליו שום ידע, פרט לזוועות שאני מרגישה.
אני למעלה מ-10 שנים מתמודדת עם התקפים משתקים, לפעמים פעמיים בשבוע, בהם אני מרגישה שאני כלואה בגוף של עצמי.
מיגרנה היא מסיבת רשע ובה משתתפים הראש על כל אבריו; המוח, העיניים, גודש ונזלת, מעיים, מפרקים, שרירים, העור שמחליף את צבעו, בחילה כולם תורמים לחולשה כללית וחוסר סבלנות עד כדי השבתה של הגוף.
אני חווה את המיגרנה כנכות. היא מופיעה גם בסמוך למחזור אך לא רק, במצבי לחץ, לאחר טראומה, והכי גרוע בימים בהם כל כך חשוב לי להיות במיטבי שמרוב ציפייה מעצמי – בום – אני חוטפת אותה. היא מכבידה ומתלווה למצבים גרועים ממילא.
טופלתי בטיפול מונע בכדורים נגד דיכאון, טיפול מונע כאב בכדורים שונים כמו מיגרלב, ריזאלט ודומיו, שלא נתנו לי מענה יעיל ובמקרים מסוימים אף החמירו את הסימפטומים.
לפני כשלוש שנים התחלתי לעשן מריחואנה לצורכי הנאה. ככל שעבר הזמן הבחנתי בקשר בין הצריכה לרמות הכאב והסימפטומים. עקב חוסר זמינות/חוקיות של המריחואנה מעולם לא ניסיתי לצרוך את המריחואנה באופן קבוע עד לפני חצי שנה, מאז התחלתי לצרוך מריחואנה רפואית באופן קבוע ובמינונים קבועים שהבחנתי שמתאימים לי ולא מפריעים לי לתפקד. אני מבחינה בשיפור גדול בעוצמת הסימפטומים ובתחושת הקלה כללית, אותם אני זוקפת לטובת המריחואנה.
חבל שהמריחואנה לא מוכרת במערכת הרפואה כטיפול לגיטימי במצב זה.
לי היה מיגרנה עם אאורה בזמן מחזור חודשי את לא רמת מה העצות לכך..אשמח לדעת תודה רבה מאד מענין!
היי מרים. מיגרנות עם אאורה, ובמחזור, חוויה אתגרית. לא הבנתי כל כך את השאלה. האם את שואלת למה זה קורה, או מה אפשר לעשות?
היי ד״ר
אני סובלת ממגרנה עם אוארה כבר 9 שנים מאז שהפסקתי עם הגלולות והתקנים לאחר לידת ביתי , רציתי לדעת מהם המלצותיך במניעת המגרנה ? כרגע התחלתי לקחת טיפות של שיח אברהם כדי לטפל באיזון ההורמונלי ועדיין אין שינוי
תודה
היי אסנת. טיפול מדויק במיגרנה דורש שיחה מעמיקה כדי להבין מה הטריגרים למיגרנה, מה התדירות שלה, ואם יש צורך בהדמיה מוחית, למשל, ולכן זו שאלה גדולה ליעוץ באינטרנט.
ספציפית בענייני מיגרנה והורמונים, צריך לברר אם למיגרנה יש מחזוריות לאורך החודש, למשל דרך יומן כאב ראש, או אפליקציות מעקב אחרי מחזור שמציעות גם תיעוד "פתקים" וכאב ראש. כדאי לברר גם אם יש סימנים של פרימנופאוזה (5-8 שנים לפני הפסקת הוסת) כמו יובש/גרד נרתיקי, הפרעות בשינה גלי חום או שינויי מצב רוח. מאחלת הקלה עם השימוש בשיח אברהם, ואם לא, מציעה לחפש רופא.ה שמבינה בנושא ככתובת לשאלות ובירור.
אני בת 41, ולפני חודשיים לראשונה בחיי היה לי התקף מיגרנה חד, ממש כשהתחיל המחזור, החודש זה חזר על עצמו שנית. הכאב חולף לגמריי בעזרת משככי כאבים.
האם יש סיבה לדאוג ולהבדק לאור העובדה שזה התחיל בפתאומיות בגיל מבוגר?
היי יוליה. כן, כאב ראש חדש (ומיגרנה בפרט) שהופיע לראשונה בגיל מאוחר דורש בדיקה. מומלץ לקבוע תור לרופא/ת המשפחה. רק בריאות ❤️🙏🏽
תודה רבה על המאמר המרתק. אני בת 41, לאחרונה התקפי המיגרנה, שהיו מגיל ההתבגרות, התחזקו ומשך ההתקף עחה. מרגישה שלא מצליחה למצוא פתרון.האופטלגין כבר פחות עוזר. המיגרנה מתחילה מספר ימים טרם הוסת וממשיכה אחריו. כל טריגר קטן מגביר אותה. איני יודעת אם יש אאורה או לא.
חשבתי לקחץ סרזט. אך מהכתוב פה אני מבינה שלא יעזור כי הוא לא מכיל אסטרוגן?
כשביקשתי מהרופאה בדיקות איזון הורמונלי שללה את הבקשה.. למרות שאבחנה מיגרנה.
היי אנונימית יקרה.
ראשית, אם יש שינוי במיגרנה מוכרת, שווה לראות נוירולוג/ית לפחות פעם אחת.
שנית, אם נתייחס רק לחלק ההורמונלי, ולגיל שלך, יכול להיות שיש מרכיב של תחילת גיל המעבר. זה תהליך הדרגתי ואיטי שמתחיל אפילו שנים לפני שהוסת משתנה או מפסיקה, ולכן הרבה נשים לא מצפות לו. לפעמים הדבר הראשון ש"משתבש" הוא המיגרנה ההורמונלית, ולפעמים זה דברים אחרים (שינה, מצב רוח). לא בטוח שפרופיל הורמונלי יועיל פה מאד. סרזט כן יכול לעזור כי בנטילה ברצף הוא מפחית את התנודות של ההורמונים, ולחלק גדול מהנשים זה עוזר. גם מגנזיום יכול להועיל למיגרנה הורמונלית (ולא הורמונלית).
בלי קשר להורמונים, כדאי לבדוק שאין דברים אחרים שגרמו להחמרת המיגרנה, כמו חוסר ברזל או בי12, שינויים בשינה, תזונה, תרופות או סטרס, וכדומה.
בגלל שזה נושא מורכב, והתשובה הזאת היא מאד מאד כללית, אני ממליצה לשבת ולדבר שוב עם רופאת המשפחה או הנוירולוגית ולבדוק איך אפשר להקל על המצב.
תרגישי טוב!
אני בגיל המעבר כבר 3 שנים, בת 48 כיום.
מגיל 17 לקחתי גלולות, סבלתי ממגרנות עם אאורה,הפסקתי בגיל 24 לאחר אפיזודה של מיגרנה בה לא הצלחתי לדבר, ידעתי מה אני רוצה לומר ויצא לי ג'בריש.
הרבה זמן לא הייתה לי מיגרנה עם אאורה, מטופלת לגיל המעבר בכדור טיבעי – סימידונה ולא בהורמונים בגלל המיגרנה ובגלל גוש שפיר בשד, במעקב אצל רופא פרטי.
היום חוויתי מגרנה עם אאורה ושוב קרתה לי אפיזודה שלא יכולתי לדבר לכמה דקות עד שלקחתי חצי לוריוון ואופטלגין חזר הדיבור.
מה עליי לעשות?
כמובן שאתייעץ עם רופאת הנשים שלי.
חוששת מאוד.
שואלת מכיוון שאין לרופאת נשים תור זמין בקרוב או לחילופין לנוירולוג שבדק אותי לפני שנתיים ואישר לי טיפול הורמונאלי, לא התחלתי מהסיבות שכתבתי קודם ודי מסתדרת עם הסימידונה, בעיות שינה קיימות ובזמן האחרון יש לי יותר גלי חום, מרגישה ממש שאני הורמונאלית כבר שבוע לפחות.
יש לציין שיש לי התקן מירנה טיפולי לגיל המעבר.
תודה
היי ניצן. לצערי, זו שאלה מורכבת מדי לאינטרנט ואיני יכולה לענות עליה (כלומר, אני יכולה, אבל זה יהיה מאד לא אחראי מצידי 🙂 ). ככתובת ראשונה, אני מציעה לשתף את רופאת המשפחה בכל זה, ולהתייעץ איתה. האם הפוקוס צריך להיות עכשיו על בירור נוירולוגי? האם על משהו הורמונלי או גינקולוגי? אולי משהו אחר? כדי להבין, צריך לשבת לשיחה ובדיקה מסודרת עם רופא/ה שמכיר/ה אותך ועם גישה לתיק הרפואי. מאחלת הרבה בריאות וטוב.
שלום, אני משתשמת בסרזט כבר שנה ו4 חודשים. אני בת 26 לאחר לידה 5. הפסקתי להניק אחרי 8 חודשים אך המשכתי עם הגלולה, לא קיבלתי מחזור מהלידה עד היום בעצם. לפני כמה ימים היה לי התקף מיגרנה ממש נוראי ללא אאורה עם קצת בחילות. הכאב ראש חלף רק במוקד אחרי זריקת וולטרן, שום משכך כאב לא עזר. אני לא סובלת ממגרנות זאת פעם ראשונה. האם זה בגלל הסרזט? ואם זה קרה פעם אחת זה יכול להגיע שוב?
היי אסתר. פחות סביר שזה בגלל הסרזט (אם כי עדיין אפשרי). בכל כאב ראש שהופיע לראשונה בחיים ולא היה מוכר מהעבר, מומלץ לגשת לרופא/ת המשפחה לשיחה ולבדיקה גופנית. רק בריאות!
הי ד"ר ליאור, אני בת 50 בעלת נטייה גנטית לקרישיות יתר (פגם בפקטור 2 ללא טיפול מומלץ כרגע) ולכן לא יכולה להשתמש באמצעי מניעה בעלי אסטרוגן (משתמשת בהתקן). המחזור שלי סדיר אך המיגרנות שלי חזקות ויותר ויותר קשה לי להתמודד איתן (סובל ממש מגיל הבגרות, היום כמובן כבר מזהה אותה בזמן ולוקחת כדור). המיגרנות תמיד מופיעות בימי השיא של הוסת (הוסת שלי 7 ימים מתוכם 2.5 חזקים). בהריונות לא סבלתי כלל ממיגרנות. מה ניתן לעשות מלבד כדורים? (מרגישה ממש מכורה)
היי יעל. אני מבינה שהמיגרנה מכבידה יותר מבעבר, ובהחלט ייתכן שיש לזה קשר להורמונים ולשינויים סביב גיל המעבר. עם זאת, החמרה במיגרנה מוכרת או בכאב ראש מוכר, דורשת הערכה מסודרת של רופא/ת משפחה ו/או נוירולוג/ית. בעיקר כי יכולות להיות סיבות נוספות שצריך קודם להוריד מהפרק: יתר לחץ דם לא מאובחן או לא מאוזן; חוסר ברזל או ויטמינים על רקע הוסת הארוכה; כאב ראש מושרה תרופות (למרבה האבסורד, לפעמים משככי הכאב הם אלה שגורמים להחמרת כאב הראש ויש דרכים להימנע מכך).; מתח שרירי צוואר; דום נשימה בשינה; ועוד רשימה ארוכה של דברים שקשורים ולא קשורים לשינויים ההורמונליים.
אם כל הדברים האלה ירדו מהפרק, ונשארנו רק עם הגורם ההורמונלי, גם עם זה יש איך להתמודד. יש טיפול תרופתי ולא תרופתי למיגרנה, גם לחיסול התקפים וגם למניעת התקפים, אבל הוא דורש לתפור תוכנית טיפולית שמותאמת אישית לך, ושלא תכלול אסטרוגן או דברים אחרים שיהיו בעייתיים.
בקיצור, אם עוד לא עירבת את רופא/ת המשפחה, זה זמן מתאים לעשות את זה. ואם כבר עירבת, אני מקווה שתרמתי כמה רעיונות שיעזרו להתקדם.
מאחלת ימים נטולי כאב.