*טריגר אובדן הריון ולידה שקטה*
טענות רבות עולות כנגד הרשתות החברתיות וריבוי הקבוצות האינטרנטיות. לצד טענות אלו ראוי להזכיר את חשיבות הקבוצות לתמיכה רגשית סביב סוגיות בריאות, וספציפית בריאות נשים. דוגמא אחת לכך ניתנת במאמר שפורסם בינואר 2012 בכתב העת Womens Health Issues, על ידי ארבע חוקרות מהמחלקה לרפואת משפחה ומהמחלקה לרפואת נשים שבאוניברסיטת מישיגן. בכוונתן היה לבחון מהי תרומתן של קבוצות תמיכה אינטרנטיות של נשים, במקרה זה – סביב אובדן הריון.
אובדן הריון ולידה שקטה
מתוך כלל ההריונות המדווחים בעולם, שיעור ההפלות במהלך המחצית הראשונה של ההריון, הוא כ-15%, ואחוז הלידות השקטות (לידת עובר מת, בחצי השני של ההריון) הוא כ-1%. אם כך, לא מעט נשים/זוגות חוות/ים אובדן הריון מסוג זה או אחר. יש המתמודדות/ים עם האובדן ללא צורך בהתערבות חיצונית; אך לא מעט חוות/ים צורך בעזרה מבחוץ, ולא תמיד העזרה הזאת נגישה. לפעמים בשל סיבות תרבותיות (אובדן הריון שיכול להיחוות ככתם או כבושה), לפעמים כי הסביבה מתקשה להבין את גודל הרגשות, או כי הסביבה "מוכנה" לעבור הלאה לפני שהאשה/הזוג השלימה/ו את עיבוד הרגשות, לפעמים כי פשוט אין בנמצא מישהי/ו שניתן לשתף, ועוד מגוון סיבות אחרות.
בין השאר בגלל הסיבות הללו, הוקמו קבוצות תמיכה פנים-אל-פנים, בהן נשים/זוגות נפגשות/ים אחת לזמן מה, לרוב במקום קבוע ובשעה קבועה, ולרוב בהנחיה של גורם טיפולי. רבות/ים חוות את קבוצות התמיכה כבעלות ערך רב להתמודדות עם האובדן, ואין ספק כי תרומתן יקרת ערך.
אך עם התפתחות האינטרנט, והעליה בנגישות אליו, החלו לקום גם קבוצות תמיכה אינטרנטיות, למצבים שונים ומגוונים. הקבוצות קיימות במסגרת אתרים עצמאיים, אתרי פורומים, קבוצות ברשתות חברתיות, ועוד. לקבוצות האינטרנטיות יש יתרונות מסויימים על פני הקבוצות "הפיזיות": הן נגישות 24 שעות ביממה, ניתן לבחור האם להזדהות או להשאר אנונימי/ת, הן מאגדות חברות/ים גם ממקומות גיאוגרפיים מרוחקים יותר, ועוד.
חשיבות קבוצות תמיכה
החוקרות התבססו במחקרן על מחקרים דומים שנעשו בנושא קבוצות תמיכה באינטרנט, אך בנושאים אחרים. הפעם הן ביקשו לייחד את החשיבות של הקבוצות עבור נשים, וספציפית בנושא של אובדן הריון. לפי החוקרות, מטרתן הייתה לזהות מה תורמות הקבוצות לנשים, ולאפיין מי הן הנשים המשתמשות בקבוצות הללו.
לצורך עריכת המחקר, פרסמו החוקרות שאלון אינטרנטי ב-18 פלטפורמות, המהוות קבוצת תמיכה לאחר אובדן הריון, אשר עליו ענו כ-1000 נשים. הרוב המכריע של הנשים היו לבנות, משכילות ובעלות ביטוח בריאות, הרבה מעבר לאחוז היחסי שלהן באוכלוסיה. מדובר בנתון מעניין בייחוד לאור העובדה כי ישנם יותר מקרים של אובדן הריון בקרב נשים אפרו-אמריקאיות – גם מסיבות רפואיות, וגם מסיבות סוציאליות. החוקרות דנות בכמה סיבות מעניינות היכולות להסביר זאת, אך לא נעסוק בהן כעת.
רק מחצית מהנשים שענו על הסקר היו בשנת האבל הראשונה לאחר אובדן ההריון, ונשים לא מעטות נמצאו גם 5, 10 ו-20 שנה לאחריו. ככל הנראה יש לכך כמה סיבות, אך בין השאר, הדבר יכול לשקף כיצד החוויה ממשיכה להשפיע על נשים גם זמן רב אחרי שהסביבה כבר לא "זוכרת", או לא מייחסת לכך את אותה החשיבות.
התועלת בחברות בקבוצת תמיכה אינטרנטית
אז מה באמת התועלת שבהשתתפות בקבוצה אינטרנטית?
השאלות לגבי תועלת הקבוצה היו שאלות פתוחות ולא מנחות – ובכל זאת רבות מהתשובות שענו הנשים היו בעלות מכנה משותף, וניתן היה לחלק אותן לארבעה נושאים עיקריים. חלק לא מבוטל מהנושאים הללו עלו גם במחקרים אחרים לגבי קבוצות אינטרנטיות, בנושאים שאינם אובדן הריון.
נשים רבות, למשל, העידו כי תרומה חשובה היא תחושת ה"אני לא לבד" שהעניקה להן הקבוצה. או כדברי אחת מהנשים "העובדה שאני איני היחידה שזה קרה לה, שאני לא לבד בסיוט הנורא הזה". רבות העידו בהקשר הזה כי הקבוצה נתנה תחושה של קהילה ושל משפחתיות, ולעתים קרובות אף הגדירו את שאר חברות הקבוצה כחברות, שעם חלקן גם יצרו בהמשך קשר במציאות. חלק מהנשים הביעו סיפוק מהיכולת שלהן לשתף את סיפורן, ומקריאת סיפורן של נשים אחרות בקבוצה.
עוד נושא שהעלו המשתתפות, הוא התחושה כי לרגשותיהן ניתן תוקף ואישור – שהרגשות שהן חוו או חוות, הם נורמליים, מובנים ושכיחים. נשים אף כתבו שבקבוצה האינטרנטית חשו חופשיות לכתוב בגלוי את רגשותיהן בכנות מלאה, בשונה מאשר בקבוצה פנים-מול-פנים, בין השאר בגלל תחושת האנונימיות והפרטיות.
הנושא השלישי היה עניין הנגישות והנוחות של הקבוצה האינטרנטית. בקבוצה באינטרנט, ניתן להשתתף מהבית או מהעבודה, בכל יום בשבוע ובכל שעה ביום. "דווקא בימים בהם אני מתקשה לצאת מהפיג'מה או מהבית, אלה הימים שחברות הקבוצה עוזרות לי ביותר לקום ולהמשיך הלאה", כתבה אחת המשיבות.
כמה נשים כתבו שהן גרות באיזורים מרוחקים או כפריים, והיו מתקשות להגיע לעיר בה מתקיימת קבוצת תמיכה "רגילה"; ואילו היו נשים שכתבו שבאינטרנט היה להן קל יותר לכתוב על נושאים רגשיים, כיוון שאחרות לא ראו אותן בוכות או נסערות, וכיוון שהיה להן יותר זמן במהלך הכתיבה לעבד ולנסח את המחשבות. חלק גם ציינו לחיוב את העובדה שלא ראו את פניהן של נשות הקבוצה בזמן הקריאה. או כפי שכתבה אחת: "נוח לי שאני יכולה לשוחח עם מישהי בלי המבטים המרחמים שמקבלות פנים-אל-פנים".
מספר מצומצם של נשים העלו את הנושא הרביעי – הכלים להמשיך הלאה. חלק כתבו כי עודד אותן לראות נשים אחרות שעברו את אותה החוויה והמשיכו הלאה, חלק ציינו על רכישת מידע רפואי דרך הקבוצה, ואחרות סיפרו כי קריאת חוויות קשות יותר, של נשים אחרות, גרמה להן לראות את המצב בפרופורציות אחרות. העובדה כי 82% מהנשים העידו כי רכשו מידע רפואי חדש מהקבוצה, מזכיר עד כמה חשוב שהמידע שיופיע בקבוצות יהיה מידע נכון רפואית, ולא יטעה את חברות הקבוצה ויפגע בבריאותן, ו-89% מהמשיבות היו בעד נוכחות של גורם מקצועי בקבוצה.
מחקרים כגון זה מספקים הצצה לצדדים העדינים של הרשתות החברתיות, ולחשיבות הגדולה של תמיכה חברתית גם, ובמיוחד, בנושאים הרגישים ביותר בחיינו.