וירוס הפפילומה (HPV) אחראי למרבית התחלואה בסרטן צוואר הרחם. נוכחותו, ובמיוחד הזנים 16 ו-18, היא פוטנציאל לשינויים סרטניים שעלולים להמשיך בהדרגה לסרטן מתקדם. שתי התערבויות מאפשרות בימינו למנוע את התפתחות לסרטן: האחת היא חיסון כנגד וירוס הפפילומה, והשניה היא בדיקת פאפ המאפשרת לזהות תאים טרום-סרטניים ולטפל לפני ההתקדמות לסרטן. אך האם מי שקבלה חיסון לפפילומה צריכה לעבור את בדיקת הפאפ באותה תדירות כמי שלא חוסנה? מחקר מהחודש האחרון השתמש באלגוריתם המנסה למצוא תשובה לשאלה זו.
בדיקת פאפ, הכוללת איסוף תאים מצוואר הרחם ובדיקתם במיקרוסקופ, נהוגה משנות החמישים של המאה הקודמת כבדיקת סקר לסרטן צוואר הרחם. התערבות זו מאפשרת זיהוי תאים טרום סרטניים גם לפני הופעת תסמיני מחלה, ובכך מאפשרת טיפול מוקדם ומניעה. לאורך השנים השתנו ההמלצות לגבי תדירות הבדיקה, כשההמלצה הנוכחית היא להבדק מדי שלוש שנים, החל מגיל 25. בעשורים מאז שפותחה בדיקת הסקר נצפתה ירידה ניכרת בתמותה מסרטן צוואר הרחם והפחתה במקרי סרטן חודרני. יש מדינות בהן נוספה לבדיקת הפאפ גם בדיקה לזיהוי וירוס הפפילומה, ונתונים על התועלת שבה לבריאות הציבור עדיין מצטברים.
החיסון כנגד פפילומה הוא צעד חדש יותר למניעת סרטן. בעולם הוא ניתן לנערות כחיסון שגרה החל משנת 2005 ובישראל מ-2013, ולפני כשנתיים הוכנס כשגרה גם עבור נערים בישראל בכתה ח' בהמשך להמלצה העולמית. מטרתו למנוע הדבקה בזנים של הנגיף הנושאים סיכון גבוה במיוחד לסרטן צוואר הרחם, סרטן הפין, הלע ופי הטבעת, ונתונים שהתפרסמו לפני שנה אכן מרמזים על ירידה עולמית נוספת בשיעור סרטן צוואר הרחם המיוחסת לחיסון. החיסון הנפוץ בארץ ובעולם (גרדזיל) מגן מפני ארבעה זנים של פפילומה, אך ישנם גם חיסונים כנגד שני זנים (סרווריקס) וכנגד תשעה (גרדזיל 9). עוד על החיסון לפפילומה ובטיחותו ניתן לקרוא כאן.
בהיעדר חיסון או בדיקת פאפ, הסיכון לסרטן צוואר הרחם במהלך החיים עומד על כ-2%. חיסון בלבד, ללא בדיקות פאפ, מונע כ-64-74% ממקרי סרטן צוואר הרחם. במקביל, בדיקות פאפ ללא חיסון מונעות היום 64% ממקרי סרטן צוואר הרחם (החישוב בהתאם לשיעור הפונות בפועל לבדיקה). שילוב של חיסון יחד עם בדיקות פאפ סדירות מאפשר מניעה טובה של מרבית מקרי סרטן צוואר הרחם. אך האם נשים שחוסנו זקוקות לאותה תדירות של בדיקות כמו נשים שלא חוסנו בעבר? השאלה הזאת הפכה לאחרונה לאקטואלית, עם הגיען של הנערות הראשונות שחוסנו כשגרה באנגליה אל הגיל המתאים לבדיקת פאפ ראשונה.
העיתון הרפואי International Journal of Cancer פרסם בנובמבר מחקר סימולציה שניסה להעריך מהו הסקר הנכון לנשים שחוסנו לפפילומה. החוקרות/ים יצרו כמה אלגוריתמים שונים של בדיקת סקר, וניסו להעריך מה תהיה התועלת של כל אחד, כלומר שיעור מקרי הסרטן שיהיה ניתן למנוע עם כל בדיקה נוספת. המודל "כויל" לפי נתונים הידועים זה מכבר, כולל המהלך הטבעי של המחלה בהיעדר חיסון ושיעור הנשים שפונות בפועל לבדיקת הפאפ. המחקר בדק תרחישים שונים לפי סוג החיסון שקבלו הנשים (לשני זנים בלבד, או יותר), תוספת בדיקה ספציפית לנגיף בנוסף לפאפ (HPV testing with cytology), ופרמטרים רלוונטיים נוספים. מטרתו הייתה להעריך מה התועלת הנוספת (האינקרמנטלית) של כל בדיקה. לא ארחיב עוד על תכנון המחקר בשל מורכבותו הסטטיסטית, אבל אני ממליצה למתעניינות/ים לגשת לנתונים הפתוחים לקריאה חופשית.
מתוצאות המחקר עולה שנשים שקיבלו חיסון לשני זנים של פפילומה (16 ו-18) ירוויחו מ-3 בדיקות פאפ במהלך החיים, אך התועלת של בדיקה רביעית ואילך כבר נמוכה למדי. נשים שחוסנו לתשעה זנים ירוויחו משתי בדיקות פאפ אך לבדיקות הבאות תועלת מופחתת. זאת אל מול שבע בדיקות הנחוצות לנשים שלא חוסנו לפפילומה מעולם. החוקרות/ים מסכמות את הממצאים בכך שמומלץ להתאים את תכנית בדיקות הסקר באופן אישי לכל אחת לפי סטטוס החיסוניות שלה, לפחות עד שחסינות העדר תהיה משמעותית יותר.
יש לזכור כי מדובר במחקר ראשוני למדי, שחוזקותיו רבות אך גם מגבלותיו, ושבוצע על אוכלוסיה שונה באופנים רבים מהאוכלוסיה בישראל. לבינתיים יש להתייחס לממצאיו ככיוון למחשבה ולא כממצאים ליישום.
What cervical screening is appropriate for women who have been vaccinated against high risk HPV? a simulation study
