כ-75% מהנשים חוות סימפטומים כלשהם בימים שלפני קבלת הוסת, כש-PMS מוגדרת כאשר התסמינים מפריעים לתפקוד היומי. מה הטכניקות הקיימות למניעה ולטיפול? מאת ד"ר ליאור ברוך

נשים רצות בשדה פורח ומקבלות בברכה גשם רך של בדים לבנים שנופלים מהשמים! אם חשבתן על אשה במחזור זה בטח כי ראיתן פרסומת  לתחתוניות מתישהו בחייכן. אבל האם כולנו כה מאושרות רגע לפני הדימום החודשי?

כ-75% מהנשים חוות תסמינים כלשהם בימים שלפני קבלת הוסת, ככאב בטן או גב, חוסר אנרגיה, נפיחות, רגישות בשדיים, שינויי תיאבון והרגלי שינה, תנודות במצב הרוח, קשיים בריכוז, שינויים בהרגלי מעיים, ועוד. אך לא אצל כולן מדובר בתסמונת קדם-וסתית. תסמונת קדם-וסתית (PMS, Premenstrual Syndrome) מוגדרת כתסמינים בעוצמה שמפריעה לתפקוד היום-יומי, דוגמת חברות/ים, משפחה או עבודה, והיא מופיעה אצל כ-3-8% מאוכלוסית הנשים שמקבלות וסת בצורה סדירה. עם זאת, יש קושי גדול בהערכת השכיחות המדויקת באוכלוסיה.

תסמונת נוספת קיימת ככל הנראה אצל כ-2% מהנשים, ונקראת PMDD, Premenstrual Dysphoric Disorder. ובעברית? דכדוך שלפני וסת. בהתאם לשמה, ב-PMDD התסמין הבולט הוא שינוי משמעותי במצב הרוח לפני הוסת, שמשתפר עם תחילת הדימום ולאחריו.

מניעה וטיפול בתסמונת קדם וסתית

עבור נשים שחוות תסמינים שלא פוגעים משמעותית בתפקוד, מומלצים בעיקר שינויים באורחות החיים. מחקרים הראו שפעילות אירובית מביאה לשיפור לפחות בחלק מהתסמינים, לרבות מצב הרוח, היכולת להתרכז, הנפיחות והכאב.

עוד המלצות שלא נבדקו מחקרית, אך נשים רבות מעידות כי מביאות לשיפור, הן הקפדה על שתיית מים, אכילת ארוחות קטנות מרובות במקום ארוחות גדולות, ואכילת פחמימות מורכבות – שינויים שעוזרים למנוע או להפחית את כאב הראש ואת תחושת המלאות הבטנית. יש נשים המעידות על קשר בין עוצמת התסמינים לשתית קפאין, אלכוהול, או אכילת שוקולד.

ברחבי הרשת מסתובבות המלצות לנטילת ויטמינים שונים להקלה על התסמינים. עם זאת, יעילותם מעולם לא הוכחה: גם לויטמינים וגם לפלצבו נרשמו אחוזים דומים של שיפור בתסמינים קדם וסתיים. מהסיבה הזו מומלץ להיזהר מויטמינים/מינרלים שיכולים לגרום נזק כשנצרכים בעודף, כמו ויטמין B6 ותוספי סידן.

טיפול תרופתי

לפני שמחליטות על טיפול, חשוב לבדוק שאכן מדובר בPMS, ולא באבחנה אחרת עם תסמינים דומים, כמו תת פעילות של בלוטת התריס, אנמיה, דכאון ועוד. בין השאר, ניתן לערוך יומן של כמה חודשים בו מתועדים התסמינים והימים בחודש, באופן שעוזר לזהות דפוסים מחזוריים.

משככי כאב הם טיפול טוב ובטוח לכאב בטן, גב וראש. אם ידוע שימי הוסת כרוכים תמיד בכאב עז (דיסמנוראה), אפשר אפילו להתחיל לקחת משככי כאב באופן מניעתי – החל מ-3-5 ימים לפני- ועד 1-2 ימים אחרי תחילת הדימום. השאלה הטבעית היא: זה לא יותר מדי? והתשובה היא שלא. מחקרים מצאו שנטילת משככי כאב באופן מניעתי או מיד בתחילת הכאב הובילה למינון מצטבר נמוך יותר מאשר טיפול רק כשהכאב כבר הופיע, או כשכבר היה חמור. בכאב שקשור בוסת יש עדיפות למשככי כאב ממשפחת נוגדי הדלקת הלא-סטרואידליים (NSAIDs), יתכן בשל השפעתם על פרוסטגלנדינים, אותם חומרים שמייצרים את כיווץ הרחם ואת הכאב שכרוך בו.

לתסמינים אחרים ניתן להציע טיפול בתרופות ממשפחת ה-SSRI. התרופות הללו מוכרות יותר כטיפול לדכאון ולחרדה, אך למעשה משמשות גם לטיפול במגוון תסמונות כאב. בתסמונת קדם וסתית, הטיפול הוכיח יעילות לא רק לחלקים הרגשיים, אלא גם כנגד הכאב ושאר התסמינים. כ-70% מהנשים עם PMS, ובמיוחד עם PMDD, העידו על שיפור בתסמינים בשימוש בתרופה. ניתן להשתמש בתרופה באופן רציף לאורך כל החודש, או רק בשלב הלוטאלי, החל מהיום ה-14 למחזור (יום הביוץ המשוער), ועד קבלת הוסת עצמה, הדימום. גם טיפול רציף וגם טיפול של שבועיים בכל חודש הוכחו כיעילים.

אם לאחר כמה חודשים של טיפול ב-SSRI לא מורגש שיפור, ניתן להחליף לתרופה אחרת מהמשפחה, כיוון שהרבה נשים יחושו שיפור לאחר החלפה. הסיבה העקרית להפסקת סופית של התרופה, היא תופעות הלוואי שמופיעות בכ-15%, דוגמת בחילה, אי שקט או השפעה על תפקוד/הנאה מינית.

אופציה אחרת מתאימה לנשים שמעוניינות גם באמצעי למניעת הריון, והן גלולות למניעת הריון מהסוג המשולב. מחקרים הראו שנשים תיעדו שיפור מובהק בתסמינים עם השימוש בגלולות. זאת בייחוד בשימוש בגלולות שמכילות drospirenone (כמו יאז, או יסמין), ובגלולות בהן ההפסקה בנטילה היא של 4 ימים (יאז) במקום של 7. באופן פרדוקסלי, חלק מתופעות הלוואי של הגלולות יכולות להיות דומות ל-PMS, כמו נפיחות או רגישות בשדיים, אך הן לא מופיעות אצל כולן, ואם כן מופיעות – הן לרוב קלות יותר, מאפשרות תפקוד יום-יומי (בניגוד ל-PMS), ולעתים קרובות חולפות תוך כמה חודשים של שימוש.

2 תגובות

    1. סליחה על העיכוב בתשובה, רק עכשיו הבחנתי שהיא נשארה שמורה כטיוטה ולא נשלחה:

      שמן נר הלילה הוא תוסף תזונה שמומלץ על ידי הרפואה המשלימה למצבים שונים, ביניהם תסמיני גיל המעבר, PMS, ועוד. השמן אמור להכיל חומצות שומן מסוג GLA. המחקר הכי טוב מבחינה מדעית שנעשה עליו ניסה לבחון קשר בין הטיפול לבין שיפור בתסמונת קדם וסתית – ולא מצא תועלת מובהקת בשימוש.

      דעתי האישית היא שמחקרים נותנים לנו אינדיקציה על האוכלוסיה הכללית, והם מושתתים על כלים סטטיסטיים. אם מישהי תגיד שהיא באופן אישי מרגישה שהשימוש בתכשיר משלים כלשהו עוזר לה, ואם הוא לא גורם נזק כלשהו – אשמח בשמחתה 🙂 .
      רק חשוב לזכור שתכשירים משלימים הם לא תחליף לטיפול רפואי אם יש צורך באחד (כמו שטיפול רפואי הוא לא תחליף לדברים אחרים), ושחשוב לבדוק את המקור שממנו רוכשים את התכשיר המשלים, כי לצערי השוק יחסית פרוץ מבחינת פיקוח על מינונים ואיכות החומרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות דומות

endometriosis bacteria scientist

האם חיידק תורם להיווצרות אנדומטריוזיס? מחקר חדש מציע תיאוריה וטיפול

חיידק בשם פוסובקטריום עומד במרכז מחקר חדש, המציע מנגנון התורם להתפתחות אנדומטריוזיס. כתבה מאת ד"ר ליאור ברוך