חברה ישראלית פיתחה בדיקת דם שתעזור בזיהוי סרטן השד ותשלים את הצורך בביופסיה.

חדשות, עדכונים, וגאווה ישראלית:

כבר שמונה שנים שחברת EventusDx הישראלית שוקדת בשקט על פיתוח בדיקת דם לזיהוי סרטן שד. שמונה שנים, שהגיעו לאחרונה לנקודת זמן חשובה ומכריעה, והיא שלב הניסויים הקליניים.

למעשה, הדרך האמינה ביותר שקיימת היום לזיהוי תאים סרטניים ברקמת שד, היא לקיחת ביופסיה מהשד. ביופסיה היא פעולה חודרנית/ניתוחית, הנעשית בחדר ניתוח או במרפאה, ובמהלכה לוקחות דגימת רקמה שנחקרת תחת מיקרוסקופ בשיטות שונות. מטרת הביופסיה היא לגלות את קיומם של תאים סרטניים, ולזהות את אופיים (רגישות התאים להורמונים, לחומרים שונים, ועוד). עוד לפני שלב הביופסיה, ישנו שלב בדיקות הסקר, אשר מטרתן לגלות או לשלול את החשד לסרטן. בדיקות אלה הן בדיקת שד שנתית אצל רופאה, בדיקת ממוגרפיה, ובדיקות משלימות אחרות. לבדיקות הסקר יתרונות רבים, אך גם חסרונות, כמו דיוק לא מושלם, חשיפה לקרינה, כאב ואי נוחות (בייחוד אם מגיעות לשלב הביופסיה), ועוד.

אלה הן רק חלק מהסיבות שבגללן קיים הצורך בפיתוח בדיקות נוספות לגילוי סרטן השד.

במאמר שפורסם בנובמבר 2013 בכתב העת Biomarkers in Cancer, החוקרות/ים של חברת EventusDx (ובראשן חוקרת) עדכנו על המחקר הקליני שבצעו בישראל, באיטליה ובארצות הברית, ושהראה כיוונים מעודדים. במחקר זה, נבדקו מעל 500 נשים אשר לגביהן עלה חשד לסרטן שד – בין אם בבדיקה קלינית או בבדיקת הדמיה (ממוגרפיה, אולטרה-סאונד או MRI). הנבדקות עברו ביופסיה, אשר אצל חלק מהן נמצאה כסרטנית, ואצל חלקן – תקינה. במקביל, נלקחו מהנשים דגימות דם, אשר נבדקו באמצעות בדיקת מעבדה חדשה שהחוקרות/ים הציגו.

הבדיקה, ששמה "אוקטבה", מיועדת לזהות בדגימת הדם את נוכחותם של נוגדנים, שהגוף מייצר כנגד "סמנים סרטניים" שונים. אחד מיתרונות הבדיקה בכך שביכולתה לזהות כמה סוגי נוגדנים כאלה (ולא סוג יחיד). בנוסף, הבדיקה מכמתת את היחס בין סוגי נוגדנים שונים המסתובבים בגוף, ונמנעת מהצבת "רף" שמעליו הבדיקה נחשבת סרטנית, ומתחתיו נחשבת תקינה. החוקרות/ים מסבירות את היתרון שבשיטה זו, בכך שהיא מנטרלת את השוני ההתחלתי והבסיסי שיש בין אשה אחת לאחרת, במקום לצאת מנקודת הנחה שהרמה הבסיסית אצל כל הנשים היא זהה.

כדי לאמת את תוצאות בדיקת הדם, תוצאותיה הושוו לתוצאות ביופסיות שנלקחו מאותן נשים. לפי החוקרות/ים, בדיקת הדם "זיהתה נכון" את הדגימות הבריאות והחולות ברגישות גבוהה יחסית. נכון לזמן כתיבת שורות אלה – הניסוי הקליני ממשיך ונמצא כעת בשלבים מתקדמים שלאחר גיוס כסף, ולקראת הגשה לאישור ה-FDA.

octava pink

בדיקת הדם המדוברת היא בעצם שתי בדיקות. האחת נקראת Octava Blue והשניה Octava Pink, והן מיועדות להיות בדיקות משלימות לבדיקת הממוגרפיה השנתית שמומלצת כבדיקת סקר לסרטן השד לנשים מגיל מסוים. למעשה, הבדיקות נועדו כדי לאפשר לרופאות/ים לעשות "double-check" לבדיקות הסקר הקיימות היום.

במידה ומתקבלת תשובת ממוגרפיה המחשידה לסרטן שד, ניתן להשתמש ב"אוקטבה בלו" כדי לקבל רמז נוסף שיחזק או יחליש את החשד. בתקווה, בעתיד יהיה ניתן להפחית כך את כמות הביופסיות והבדיקות שעוברות נשים עם ממוגרפיה "חשודה", אך שלאחר ביופסיה מגלות שהממצא למעשה אינו סרטני.

עבור תשובת ממוגרפיה תקינה, ניתן להיעזר ב"אוקטבה פינק", שמטרתה לחזק את האמינות של בדיקות ממוגרפיה שנמצאו תקינות, ובשאיפה, להפחית את כמות ה"פספוסים". הבדיקה אמנם שימושית וטובה עבור כל הנשים, אך חשובה במיוחד עבור נשים עם שד במרקם צפוף/דחוס, שעבורן אחוזי ה"פספוס" של ממוגרפיה מגיעים עד 30% לפי כמה מחקרים (על זאת ניתן לקרוא עוד בפוסט "סרטן שד – גורמי סיכון").

שימוש נוסף לבדיקת "אוקטבה פינק", הוא כבדיקה משלימה עבור נשים שעברו ביופסיה מאיזור חשוד, והביופסיה נמצאה תקינה. באמצעות בדיקת הדם, ניתן יהיה להגדיל את האמינות של התשובה, ולוודא שהתשובה אכן תקינה. בנוסף, יתכן ובעתיד בדיקת הדם תוכל לשמש גם נשים שמכל סיבה שהיא לא יכולות לעבור ממוגרפיה, אם כי כאמור, כעת מדובר בבדיקה שבאה להשלים את בדיקת הממוגרפיה השגרתית, ולא להחליפה.


EventusDx:

http://www.eventusdx.com/?page_id=82

המאמר שפורסם בנובמבר 2013 בכתב העת Biomarkers in Cancer, ניתן להורדה ולקריאה ישירה בקישור:

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3855201/

4 Responses

  1. אהבתי במיוחד שהחוקרים (ובראשם חוקרת!) לא הניחו כמובן מאליו את האחידות שבמצב הראשוני של הנשים אלא הבינו שיש הבדלים כבר מלכתחילה. זו גישה מרעננת וליברלית והגיע הזמן שא/נשים יבינו שזו גם גישה בריאה לחיים בכלל 🙂

    1. אני מסכימה איתך, זו אחת הנקודות שהיו חביבות גם עליי במאמר. ומעבר לערך הליברלי שבתפיסה הזאת, היא גם מרעננת והגיונית מבחינה מדעית, כי היא אמורה להפחית טעויות סטטיסטיות (מה שנקרא false-positive ו-false negative). עכשיו רק צריך לחכות ולראות אם זה עובד טוב בפועל כמו שזה נשמע על הנייר 🙂

  2. אני ממש שמחה לקרוא את הכתבה הזאת, כי יש חחש אצלי ואני צריכה לעבור בדיקת דם שאני לא יודעת אבל אולי יש לה קשר לזו שמדובר עליה כאן. מעניין מה היו ההתפתחויות בחודשים האחרונים?

    1. הקישור אשר נפתח אצלי הוא לבדיקת הומוציסטאין, האם זו הבדיקה שעליך לעבור? אם כן, למיטב הבנתי אין קשר בינה לבין הבדיקה המתוארת ברשומה. בעקבות שאלתך חיפשתי אם בינתיים הופיעו פרסומים חדשים על הבדיקות הללו, אך לצערי לא.
      מאחלת המון בהצלחה בבדיקה, ורק בשורות טובות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות דומות

דילוג לתוכן